אתמול (חמישי) נקברה רב שוטרת הדר כהן, בת 19. ליד חלקת הקבר ספד לה אביה ובמר יגונו הצדיע לבתו בפעם האחרונה. אין ספק שהדר הוכיחה גבורה שלא היתה נדרשת לה לו היתה ממשלת ישראל דורשת מעצמה את שהיא דורשת מאזרחיה. בקושי חודשיים בצבא, שבוע אחרי טקס השבעה בתוך אחד המקומות הרגישים ביותר בישראל. בנקודה הזו, בה כל איש ביטחון נזקק למלוא ההכשרה וגם זה איננו מספיק, כשלה המדינה מלתת את הכלים להדר, אך זה לא מנע ממנה להציב אותה שם. רב"ש הדר כהן אכן התנהלה בגבורה, רק שזו לא הנקודה, זו ה"נחמה" שמחפשים אחרי מותה, שראוי היה שימנע.
עומדים מול קבר של נערה צעירה המפכ"ל והשר לביטחון פנים וכל מה שיש להם להציע הן מילים חלולות שמדברות אל שק הדמעות. אומרים לילדה בת 19 תודה על מותה בגבורה. ילדה בת 19.
המפכ"ל בוחר לפתוח בהספדו ב'מגש הכסף' לאלתרמן. הנה קטע מהשיר, לא מההספד:
"אז מנגד יצאו נערה ונער/ ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה/ לובשי חול וחגור וכבדי נעליים/
...
אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם/ ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים/ יענו לה: "אנחנו מגש הכסף/ שעליו ניתנה לך מדינת היהודים"./ כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל/ והשאר יסופר בתולדות ישראל".
שתי נערות ונער שמנעו את הפיגוע - אלגוריה בעיני המפכ"ל. אם יש כאן סמליות הרי שאלשייך פיספס את הנקודה והדגים אותה בו זמנית - הנה שוב, ממש כמו בשיר, אנו עומדים בטקס הפולחן הקבוע בו הורים אומרים קדיש על ילדיהם ומתנחמים במטרה לשמה נפלו - אומה ומדינה. כשלמעשה חיי ילדיהם נתפסים כאמצעי לגיטימי בעיני ממשלה משותקת. דבר לא משתנה. מגש הכסף מתרחב. הלוויתה של הדר כהן, בת 19, מסופרת בתולדות ישראל. לנצח נאכל חרב. "הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה" [חיים גורי]. כך נכתבת ההיסטוריה - במצבות.
מול הקבר הטרי עמד גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומסתבר שהוא מתמלא השראה. צודק ארדן - הימים ימי קטיף ההדרים וההדר הזו לא היתה אמורה להיקטף. אך אין בהכרזה הזו לא הוד ולא הדר. הממשלה, עליה נמנה ארדן, מציעה רק מילים. ארדן מסביר שלכל תקופה יש את גיבוריה, כמו גם את אתגריה. הוא קושר את גורל הדר עם גורל הפלמ"חניקית שושנה בנארי שנהרגה בשיירת הרופאים באפריל 48, כאילו דבר לא השתנה והסיטואציה אותה סיטואציה. אותם פלסטינים, אותו הטרור. אבל אם זה המצב, אז 68 שנים ואנחנו לא מוצאים שום פיתרון? רק חוזרים שוב ושוב אל קברים?
מול הקבר שלה, לא ניכרה מבוכה, למרות העיתוי המצמרר, עת השר לביטחון פנים אמר ש"נבצר את הביטחון" - מתי? מה היה עד עכשיו? עם מי "נבצר" - עם עוד טירוניות בשער שכם? מול הקבר שלה, הוא אינו מובך כאשר הוא אומר "הפגנת כישורי לחימה ותכונות נפש נעלות". ילדה בת 19, 8 שבועות בצבא. "שעוד ישמשו דוגמא לבאים שימלאו את השורות אחרייך". ולבאים אחריהם.
לא ייתכן ששיא של חיים של ילדה בת 19 זה למות בגבורה. לא ייתכן שכל מה שיהיה לראש הממשלה להציע זה חיבוק וטיפים על החיים במשפחה שכולה. אמפטיה חשובה, פתרון מדיני וודאי אינו חשוב פחות. מה נתניהו עושה כדי למנוע מוות נוסף אם של אנשי כוחות הביטחון ואם של אזרחים? ראש הממשלה עסוק בהסברה, אך אינו נותן הסברים, רק תעמולה. טרומפלדור עלה על "טוב למות בעד ארצנו" עוד לפני שזה נהיה מיינסטרים. "פריבילגיה" ששמורה לנופלים. בינתיים יודעת כל אם עבריה כי ילדיה נאלצים לשלם בחייהם בהעדר פתרון, גם לא באופק.
מסתבר, למי שפיספס את הפרקים הקודמים, שיש לנו בעיה וקוראים לה פלסטינים ולמרבה הפלא, למרות שזו הבעיה העיקרית הניצבת מול המדינה, לא מסוגל ראש הממשלה לפתור את הבעיה, זה כבר כמה שנים. עכשיו הוא מכהן בראשות הממשלה הימנית ביותר אי פעם ומה הוא מצליח לעשות? לדרדר אף יותר. שנאמר, מקדנציה לקדנציה כוחו בזה עולה.
אפשר לפתור את זה בהרבה הסברים - לייצר עובדות בשטח C, לבזבז זמן, לחכות לבחירות בארה"ב, לגרום ללחץ בינלאומי ש"יכופף" אותו להגיע להסדר, אבל העובדה היא ש"מר ביטחון" לא מספק ביטחון. "מר ביטחון" נכשל. וזה לא שהוא לא קיבל הזדמנויות.
אם דבר אחד עולה בבירור מגל הטרור הזה, זה הזילות בחיי אזרחי ישראל, ועושה רושם שהמחיר הזה מקובל על המופקד על בטחון חיי אזרחיו. שנאמר,שנזכה לראות אתכם נוהרים עבורו שוב לקלפי. כי רק נתניהו יכול, עינכם הרואות.
עין שמיים אודמת, תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת (אלתרמן, מגש הכסף)
אין קרדיט לתמונה - הועלתה בדף הפייסבוק של ראש הממשלה
עומדים מול קבר של נערה צעירה המפכ"ל והשר לביטחון פנים וכל מה שיש להם להציע הן מילים חלולות שמדברות אל שק הדמעות. אומרים לילדה בת 19 תודה על מותה בגבורה. ילדה בת 19.
המפכ"ל בוחר לפתוח בהספדו ב'מגש הכסף' לאלתרמן. הנה קטע מהשיר, לא מההספד:
"אז מנגד יצאו נערה ונער/ ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה/ לובשי חול וחגור וכבדי נעליים/
...
אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם/ ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים/ יענו לה: "אנחנו מגש הכסף/ שעליו ניתנה לך מדינת היהודים"./ כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל/ והשאר יסופר בתולדות ישראל".
שתי נערות ונער שמנעו את הפיגוע - אלגוריה בעיני המפכ"ל. אם יש כאן סמליות הרי שאלשייך פיספס את הנקודה והדגים אותה בו זמנית - הנה שוב, ממש כמו בשיר, אנו עומדים בטקס הפולחן הקבוע בו הורים אומרים קדיש על ילדיהם ומתנחמים במטרה לשמה נפלו - אומה ומדינה. כשלמעשה חיי ילדיהם נתפסים כאמצעי לגיטימי בעיני ממשלה משותקת. דבר לא משתנה. מגש הכסף מתרחב. הלוויתה של הדר כהן, בת 19, מסופרת בתולדות ישראל. לנצח נאכל חרב. "הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה" [חיים גורי]. כך נכתבת ההיסטוריה - במצבות.
מול הקבר הטרי עמד גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומסתבר שהוא מתמלא השראה. צודק ארדן - הימים ימי קטיף ההדרים וההדר הזו לא היתה אמורה להיקטף. אך אין בהכרזה הזו לא הוד ולא הדר. הממשלה, עליה נמנה ארדן, מציעה רק מילים. ארדן מסביר שלכל תקופה יש את גיבוריה, כמו גם את אתגריה. הוא קושר את גורל הדר עם גורל הפלמ"חניקית שושנה בנארי שנהרגה בשיירת הרופאים באפריל 48, כאילו דבר לא השתנה והסיטואציה אותה סיטואציה. אותם פלסטינים, אותו הטרור. אבל אם זה המצב, אז 68 שנים ואנחנו לא מוצאים שום פיתרון? רק חוזרים שוב ושוב אל קברים?
מול הקבר שלה, לא ניכרה מבוכה, למרות העיתוי המצמרר, עת השר לביטחון פנים אמר ש"נבצר את הביטחון" - מתי? מה היה עד עכשיו? עם מי "נבצר" - עם עוד טירוניות בשער שכם? מול הקבר שלה, הוא אינו מובך כאשר הוא אומר "הפגנת כישורי לחימה ותכונות נפש נעלות". ילדה בת 19, 8 שבועות בצבא. "שעוד ישמשו דוגמא לבאים שימלאו את השורות אחרייך". ולבאים אחריהם.
לא ייתכן ששיא של חיים של ילדה בת 19 זה למות בגבורה. לא ייתכן שכל מה שיהיה לראש הממשלה להציע זה חיבוק וטיפים על החיים במשפחה שכולה. אמפטיה חשובה, פתרון מדיני וודאי אינו חשוב פחות. מה נתניהו עושה כדי למנוע מוות נוסף אם של אנשי כוחות הביטחון ואם של אזרחים? ראש הממשלה עסוק בהסברה, אך אינו נותן הסברים, רק תעמולה. טרומפלדור עלה על "טוב למות בעד ארצנו" עוד לפני שזה נהיה מיינסטרים. "פריבילגיה" ששמורה לנופלים. בינתיים יודעת כל אם עבריה כי ילדיה נאלצים לשלם בחייהם בהעדר פתרון, גם לא באופק.
מסתבר, למי שפיספס את הפרקים הקודמים, שיש לנו בעיה וקוראים לה פלסטינים ולמרבה הפלא, למרות שזו הבעיה העיקרית הניצבת מול המדינה, לא מסוגל ראש הממשלה לפתור את הבעיה, זה כבר כמה שנים. עכשיו הוא מכהן בראשות הממשלה הימנית ביותר אי פעם ומה הוא מצליח לעשות? לדרדר אף יותר. שנאמר, מקדנציה לקדנציה כוחו בזה עולה.
אפשר לפתור את זה בהרבה הסברים - לייצר עובדות בשטח C, לבזבז זמן, לחכות לבחירות בארה"ב, לגרום ללחץ בינלאומי ש"יכופף" אותו להגיע להסדר, אבל העובדה היא ש"מר ביטחון" לא מספק ביטחון. "מר ביטחון" נכשל. וזה לא שהוא לא קיבל הזדמנויות.
אם דבר אחד עולה בבירור מגל הטרור הזה, זה הזילות בחיי אזרחי ישראל, ועושה רושם שהמחיר הזה מקובל על המופקד על בטחון חיי אזרחיו. שנאמר,שנזכה לראות אתכם נוהרים עבורו שוב לקלפי. כי רק נתניהו יכול, עינכם הרואות.
עין שמיים אודמת, תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת (אלתרמן, מגש הכסף)
אין קרדיט לתמונה - הועלתה בדף הפייסבוק של ראש הממשלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה