לא יודעת מה אתכם אבל מערכת היחסים הפומבית והמיוחצנת של נתניהו כבר יוצאת לי מהאף. לא, אין צורך לבדוק אם יש רכילות חדשה לגבי היורש והשיקסע הנורווגית בעיקר משום שזה עניינם הפרטי, לא רק שאני לא מתערבת, אדרבא אני מאחלת לזוג עוד שנים יחד ואם אפשר שזה יבוא לידי ביטוי בחקיקה לטובת זכויות אדם מה טוב. לא, אני מדברת על הזוגיות של נתניהו ובנט שמשתמשים בעיקר בתקשורת כדי לדבר זה עם זה ולהעביר מסרים, משל היו זוג הורים לא מתפקדים שמבקשים מהילד להעביר מסרים זה לזה בארוחת ערב במקום לסגור עניין ולהתגרש כבר.
מה זה השטויות האלה? אני לא מבינה וסליחה אם אני סטריאוטיפית ופוגענית אבל לא ידעתי שבנט סובל מתסמונת טורט קיצונית, למיטב ידיעתי הוא בעיקר סובל מרסיס תקוע ולכן אין בכך משום איזושהיא הפרעה נוירולוגית מאובחנת. פעם אחר פעם הוא תוקף את ראש הממשלה ואת מדיניות הממשלה בה הוא שותף ואז איכשהו מעביר את זה הלאה או מתנצל ובדרך גורף עוד אהדה מקהל תומכיו ומקבל המון תשומת לב מכל השאר. צילום מצדה בפרופיל הפייסבוק שלו הוא אליגוריה לזה שהוא נחוש ומתבצר בעמדותיו? אולי, אבל זה עניין של פרשנות, באותה המידה אפשר לקוות שהוא הבין שזו שירת הברבור שלו בקואליציה הזו כי הוא הביא על עצמו את הפרישות הפוליטית, ואם לא מחר אז מחרתיים.
אם נסתכל רגע על הזוגיות הזו בין השניים נגלה שיש כאן נתק אמיתי, חוסר תקשורת מהסוג הקריר ביותר, מסביב לכל אחד מתרתחת קלחת שיוצרת נזקים היקפיים בצד השני אך למעשה לא פוגעת במנהיגותו של זה או של השני בתוך ציבורו, אך מה שכן החלק החופף בין שני הציבורים הולך וקטן והם מתכנסים לשני תתי מחנות די מנותקים. בתחילת הקשר הנוכחי שלהם, עם התקואליציותם (אתם יודעים כשהם חברו בקואליציה), נראה היה שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה של שלושה נחשים שאולי לא אוהבים זה את זה אבל מוכנים לחמם את גופם הקר והקשקשי בחום הממשלה יחדיו. וזה עבד להם תקופה קצרה, או לפחות הם ניסו להראות שכן. כבר בהתחלה היה ברור שנחש אחד נשאר כדי להיות שק חבטות כלכלי, הנחש השני יועד לקרוץ לקהל מימין בעוד הנחש הראשי מתנהג כאילו העסקים כרגיל. זה היה ברור שהרבה זמן זה לא יעבוד. הנחש הכלכלי, הוא גם מתאגרף מקצועי ולכן בינתיים הוא אמנם עוד בזירה אך הוא מדמם פחות או יותר מכל הכיוונים - נראה היה שבדיוק לזה כיוון ראש הנחשים. כאשר על אור הממשלה החל להעיב ענן החשרה הבינלאומי וחייב את ראש הנחשים לקחת שוב את הפיקוד לידו, הנחש המתאגרף מצא דרך מילוט מבידודו וחבר (פחות או יותר, בכל זאת נחשים הם בלתי צפויים כידוע) לראש הנחשים בתקווה שזה יסייע ולו במעט להוכיח שסיסמתו "יש עתיד" היא לא עורבא פרח (בכל זאת היהפוך נחש לעורב? יש כאן סוג של מוניטין שכדאי לשמר). אולם הנחש שקרץ לימין התגלה במלוא נחשיותו ומאיים לנסות ולטול לעצמו ממנהיגותו של זקן הנחשים.
על פניו נראה שהנחש הזקן התנמנם קצת בשמירה. אנחנו נוטים לייחס לו הרבה עורמה פוליטית, אולם בינתיים הנחש הצעיר מצליח לערער את כוחו ולזכות באהדה. זה כבר לא נראה כאילו הנחש הזקן משחק במשחק מחשבה מתוחכם שנועד להפיל בפח את הנחש הצעיר, זה פשוט נראה כמו זחילה מדשדשת של שני נחשים בשדה מוקשים שמחכים לראות מי יהיה הראשון שיתפוצץ ומה יהיה הנזק. זה לא עוזב וזה לא מעזיב, זה חושף שיניים וזה חונק ברכות, אך אף אחד מהם עוד לא אמר את המילה האחרונה. בתכל'ס לנחש הזקן עוד יש יותר תמיכה בציבור הרחב ולמהלך אמיתי של שלום הוא יכול לגייס עדיין רוב אמיתי, אך אם הנחש הצעיר ימשיך להפיץ את ארס הדה-לגיטימציה של תהליך השלום ומסירת השטחים הזמן יפעל לטובתו ויערער את שלטונו של הזקן. הנחש הזקן שכל כך רוצה להירשם בדפי ההיסטוריה מוכרח להחליט. אין לו ברירה אלא להתעלם מהנחש הצעיר שמאיים על מנהיגותו ולתת לזה הצעיר לאט לאט לתלות את עצמו בפיתוליו המסוכנים, רק כך האחרון ימצא את דרכו החוצה בכמה שפחות נזק לכולנו.
אין מה לעשות, באוירה הציבורית שיצרו שנות שלטונו של נתניהו - בהן צריך להתיישר עם האתוס (אם הבנתי נכון את שי פירון) ומי שלא הוא אנקדוטה שאין ליחס לה דבר, כאשר במסגרת תעסוקה שוויונית למורים ערבים אי אפשר ללמד בבתי ספר ממלכתיים דתיים, כאשר את השפה הרשמית השניה בארץ בקושי טורחים ללמד (אני מתכוונת לערבית, יו נואו או שמא אינת ע'ארף), כאשר צה"ל הוא פרה קדושה שאסור לבקר, כשהשמאל הוא חבורה של בוגדים שדינם מיתה, כאשר רק אם אתה יהודי אתה ממש נחשב אזרח, כאשר אם אתה חילוני ויהודי זכית לתרום את מרבית כספך במיסים למען גאולת הארץ בהתנחלויות בעוד אינך יודע מאיפה תביא כסף כדי לגמור את החודש, כאשר המוסר שלנו הוא מטבע עובר לסוחר, כאשר הסם הציבורי הוא תוכניות ריאליטי בכל זמן ובכל מקום, כאשר אין סבלנות ויש גזענות ואין חשיבה אזרחית אמיתית - עושה רושם שהפכנו כל כך אדישים שאנחנו יושבים ועוקבים אחרי "הזוג המוזר" משל היה זה עיבוד טלוויזיוני להצגת התיאטרון שבה תכף נצטרך לשלוח הודעת טקסט לתמיכה. הבעיה היא שמי שמודח בריאליטי הזה זה אנחנו...
מה זה השטויות האלה? אני לא מבינה וסליחה אם אני סטריאוטיפית ופוגענית אבל לא ידעתי שבנט סובל מתסמונת טורט קיצונית, למיטב ידיעתי הוא בעיקר סובל מרסיס תקוע ולכן אין בכך משום איזושהיא הפרעה נוירולוגית מאובחנת. פעם אחר פעם הוא תוקף את ראש הממשלה ואת מדיניות הממשלה בה הוא שותף ואז איכשהו מעביר את זה הלאה או מתנצל ובדרך גורף עוד אהדה מקהל תומכיו ומקבל המון תשומת לב מכל השאר. צילום מצדה בפרופיל הפייסבוק שלו הוא אליגוריה לזה שהוא נחוש ומתבצר בעמדותיו? אולי, אבל זה עניין של פרשנות, באותה המידה אפשר לקוות שהוא הבין שזו שירת הברבור שלו בקואליציה הזו כי הוא הביא על עצמו את הפרישות הפוליטית, ואם לא מחר אז מחרתיים.
אם נסתכל רגע על הזוגיות הזו בין השניים נגלה שיש כאן נתק אמיתי, חוסר תקשורת מהסוג הקריר ביותר, מסביב לכל אחד מתרתחת קלחת שיוצרת נזקים היקפיים בצד השני אך למעשה לא פוגעת במנהיגותו של זה או של השני בתוך ציבורו, אך מה שכן החלק החופף בין שני הציבורים הולך וקטן והם מתכנסים לשני תתי מחנות די מנותקים. בתחילת הקשר הנוכחי שלהם, עם התקואליציותם (אתם יודעים כשהם חברו בקואליציה), נראה היה שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה של שלושה נחשים שאולי לא אוהבים זה את זה אבל מוכנים לחמם את גופם הקר והקשקשי בחום הממשלה יחדיו. וזה עבד להם תקופה קצרה, או לפחות הם ניסו להראות שכן. כבר בהתחלה היה ברור שנחש אחד נשאר כדי להיות שק חבטות כלכלי, הנחש השני יועד לקרוץ לקהל מימין בעוד הנחש הראשי מתנהג כאילו העסקים כרגיל. זה היה ברור שהרבה זמן זה לא יעבוד. הנחש הכלכלי, הוא גם מתאגרף מקצועי ולכן בינתיים הוא אמנם עוד בזירה אך הוא מדמם פחות או יותר מכל הכיוונים - נראה היה שבדיוק לזה כיוון ראש הנחשים. כאשר על אור הממשלה החל להעיב ענן החשרה הבינלאומי וחייב את ראש הנחשים לקחת שוב את הפיקוד לידו, הנחש המתאגרף מצא דרך מילוט מבידודו וחבר (פחות או יותר, בכל זאת נחשים הם בלתי צפויים כידוע) לראש הנחשים בתקווה שזה יסייע ולו במעט להוכיח שסיסמתו "יש עתיד" היא לא עורבא פרח (בכל זאת היהפוך נחש לעורב? יש כאן סוג של מוניטין שכדאי לשמר). אולם הנחש שקרץ לימין התגלה במלוא נחשיותו ומאיים לנסות ולטול לעצמו ממנהיגותו של זקן הנחשים.
על פניו נראה שהנחש הזקן התנמנם קצת בשמירה. אנחנו נוטים לייחס לו הרבה עורמה פוליטית, אולם בינתיים הנחש הצעיר מצליח לערער את כוחו ולזכות באהדה. זה כבר לא נראה כאילו הנחש הזקן משחק במשחק מחשבה מתוחכם שנועד להפיל בפח את הנחש הצעיר, זה פשוט נראה כמו זחילה מדשדשת של שני נחשים בשדה מוקשים שמחכים לראות מי יהיה הראשון שיתפוצץ ומה יהיה הנזק. זה לא עוזב וזה לא מעזיב, זה חושף שיניים וזה חונק ברכות, אך אף אחד מהם עוד לא אמר את המילה האחרונה. בתכל'ס לנחש הזקן עוד יש יותר תמיכה בציבור הרחב ולמהלך אמיתי של שלום הוא יכול לגייס עדיין רוב אמיתי, אך אם הנחש הצעיר ימשיך להפיץ את ארס הדה-לגיטימציה של תהליך השלום ומסירת השטחים הזמן יפעל לטובתו ויערער את שלטונו של הזקן. הנחש הזקן שכל כך רוצה להירשם בדפי ההיסטוריה מוכרח להחליט. אין לו ברירה אלא להתעלם מהנחש הצעיר שמאיים על מנהיגותו ולתת לזה הצעיר לאט לאט לתלות את עצמו בפיתוליו המסוכנים, רק כך האחרון ימצא את דרכו החוצה בכמה שפחות נזק לכולנו.
אין מה לעשות, באוירה הציבורית שיצרו שנות שלטונו של נתניהו - בהן צריך להתיישר עם האתוס (אם הבנתי נכון את שי פירון) ומי שלא הוא אנקדוטה שאין ליחס לה דבר, כאשר במסגרת תעסוקה שוויונית למורים ערבים אי אפשר ללמד בבתי ספר ממלכתיים דתיים, כאשר את השפה הרשמית השניה בארץ בקושי טורחים ללמד (אני מתכוונת לערבית, יו נואו או שמא אינת ע'ארף), כאשר צה"ל הוא פרה קדושה שאסור לבקר, כשהשמאל הוא חבורה של בוגדים שדינם מיתה, כאשר רק אם אתה יהודי אתה ממש נחשב אזרח, כאשר אם אתה חילוני ויהודי זכית לתרום את מרבית כספך במיסים למען גאולת הארץ בהתנחלויות בעוד אינך יודע מאיפה תביא כסף כדי לגמור את החודש, כאשר המוסר שלנו הוא מטבע עובר לסוחר, כאשר הסם הציבורי הוא תוכניות ריאליטי בכל זמן ובכל מקום, כאשר אין סבלנות ויש גזענות ואין חשיבה אזרחית אמיתית - עושה רושם שהפכנו כל כך אדישים שאנחנו יושבים ועוקבים אחרי "הזוג המוזר" משל היה זה עיבוד טלוויזיוני להצגת התיאטרון שבה תכף נצטרך לשלוח הודעת טקסט לתמיכה. הבעיה היא שמי שמודח בריאליטי הזה זה אנחנו...
