הכל התחיל כשהבכור נתפס למחזמר המילטון, הוא שר ואני מיד שואלת אם הוא מכיר את הסיפור ההיסטורי. דווקא יחסית למחזמר, הוא די נאמן לעובדות שזה מפליא. אני לא יודעת מה אתכם, אבל היסטוריה היא סיפור שאם מספרים אותו נכון גם קל לזכור אותו או לפחות חלקים ממנו ולכן אני תמיד מתחילה סיפורים היסטוריים לילדים מנקודה שהיא מפתיעה, מסקרנת או מוזרה, אך שגם תלכוד את תשומת לבם וגם משהו ממנה יישאר. לכן, לפחות בעיניי, מחזמר היסטורי הוא דרך נפלאה להכיר את ההיסטוריה וגם לזכור אותה כך שתהפוך לחלק משמעותי גם בזיכרון. ולכן מיד מצאתי את הזמן והמקום הנכונים כדי לספר על המילטון קצת בכל פעם, בסופו של דבר זה התגלגל לסיפור הזה, שאגב גם הוא אינו סיפור מלא, כי בעצם ניתן להתעכב כמעט על כל נקודת זמן בחייו של אלכסנדר המילטון ולהפוך אותה לעבודה סמינריונית לפחות.
הוא נולד כנראה ב1755, אבל אולי ב1757 וזה לא באמת חשוב. אמו, שהיתה נשואה לאחר אבל עזבה אותו, עברה לסנט קיטס בקריביים, שם הכירה את ג'יימס המילטון בנו של בעל קרקעות סקוטי. הם עברו יחד לנוויס, מקום הולדתה, והביאו לעולם שני בנים: ג'יימס ג'וניור ואלכסנדר. חייהם המשותפים לא היו מאושרים והוא עזב אותה בתואנה שלא רצה שתואשם בביגמיה. כך או אחרת כשאלכסנדר שלנו בן 13 הוא מתייתם מאמו. בעלה הראשון מצליח לרשת אותה ורק בעזרת ידיד משפחה אלכסנדר מקבל את מעט הספרים שהשאירה אחריה. אלכסנדר מתחיל לעבוד כשוליה במשרד יבוא-יצוא והוא ואחיו, שהפך שוליית נגר, מתגוררים אצל בן דוד. לא הרבה אחרי, האחרון מתאבד.
המילטון עובר לגור אצל הסוחר סטיבנס והשמועה אומרת שהוא בכלל אביו הביולוגי (אל תשפטו וזה כנראה לא נכון). בכל מקרה הוא עובד, קורא, כותב וחולם על חיים אחרים. זה מצליח לו כשב-1772 הוא כותב מכתב לאביו על סופת ההוריקן שפקדה את האיזור והמכתב כתוב כל כך טוב שלא רק שהוא מתפרסם בעיתון המקומי, הוא גורם לקהילה להחליט לממן לו לימודים בארה"ב, כיאה וכיאות במקרה של עילוי. וכך הוא עולה לבד על ספינה ומגיע לבוסטון ומשם לניו יורק, שם יעביר את מרבית חייו.
המילטון מתחיל ללמוד בקינגס קולג', היום אוניברסיטת קולומביה. לא הרבה אחרי הוא מתחיל להתנסות בכתיבה פוליטית. כמו סטודנטים רבים אחרים, הוא התנגד ללויאליסטים אך מאידך גם התנגד לתקיפתם ואף הגן בגופו על ראש הקולג' שלו ואפשר לו לברוח בעוד הוא נואם להמון הזועם בניסיון לתת לראש הקולג' זמן מקסימלי לברוח.
לימודיו הופסקו כשהבריטים כבשו את העיר אבל אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית הוא יחזור לסיים את לימודיו ולעבור את בחינות לשכת עורכי הדין. ומה קורה בזמן המלחמה? ובכן, הוא מתנדב למליציית ניו יורק וכחובב הספרים, הוא מתחיל ללמוד טקטיקה וליישם אותה, כך שמהר מאוד הוא מקודם. זה מביא אותו להכיר את הגנרל וושינגטון והופך לראש המטה שלו ולוקח חלק פעיל בצבא, במודיעין, בדיפלומטיה ובגיבוש מדיניות. הוא הופך לחבר טוב של המרקיז לאפאייט ויש הטוענים שנימה הומוסקסואלית עולה ממכתביהם. המליטון מתעקש לחזור לתפקיד ביצועי בשטח ומקבל את מבוקשו ויש לו חלק גדול בניצחון האמריקאי בניו יורק ועל כיבוש יורקטאון ששבר סופית את הכיבוש הבריטי בצפון. זה לא הכל, הוא גם מצליח להתסיס חיילים על ענייני משכורת וגם להתחתן ב-1780 עם אליזבת (אליזה) סקיילר בתו של הגנרל פיליפ סקיילר, אבל אי אפשר לכתוב על הכל.
כך או אחרת, ב-1782 הוא מתפטר סופית מהצבא ומסיים את לימודיו, מקבל רישיון ומתחיל לעבוד כעורך דין. לפני שאני מאבדת אתכם לטובת פרטים איזוטריים, הנה פיקנטריה חביבה: המילטון המשיך להשפיע גם היום, שנים אחרי מותו. למשל ב-1784 הוא מייסד את הבנק של ניו יורק, הבנק האמריקאי הוותיק ביותר שפעיל גם היום. ב-1791 הוא מתחיל עלון בשם ניו יורק איוונינג פוסט, היום הוא הניו יורק פוסט. אגב גם שערוריית מין נקשרה בשמו, אבל רגע , זה קרה שהיה שר אוצר ועוד לא הגענו. ב-1787 הוא נבחר לנציג מחוז ניו יורק במועצה המחוקקת.
אני שוב מקצרת - המילטון הפדרליסט ממלא תפקיד חשוב בועידת אנאפוליס ומושך לכיוון איחוד פדרלי, הוא נואם כחמש שעות ומציג תכנית ריכוזית כמעט מלוכנית לשלטון החדש אך הצעתו נדחית. אם כי חלק מהנקודות שהעלה התקבלו בסופו של דבר בשינויים קטנים. במאי 1787 מתכנסת ועידת החוקה בזכות המילטון. וושינגטון ממנה אותו לועדה על החוק והסדר ובסופה גם ממונה לוועדת הסגנון, לא עניין של סטייל אלא של ניסוח החוקה. חוץ ממנו בוועדה גם מדיסון, וויליאם סם ג'ונסון, רופוס קינג וגוברנור מוריס.
בספטמבר 1787 המילטון חותם על החוקה, למרות הסתייגויותיו ובאוקטובר הוא מתחיל לפרסם שורה של מאמרים שהיום מכונים "הפדרליסט" (The Federalist papers), התכנון היה לכתוב כ-24 מאמרים, אך בסופו של דבר נכתבו 85 מאמרים, חלקם ע"י מדיסון וג'ון ג'יי, 51 מהם ע"י המילטון. למאמרים אלה היתה חשיבות עצומה בוויכוח על אשרור החוקה ועד היום משמשים לפירוש החוקה. דה טוקוויל אמר כי "למרות שהפדרליסט עוסק באמריקה, הוא ספר טוב שעל כל מדינאי להכיר". הפדרליסט למעשה נוצר כדי לשכנע את הציבור לתמוך בחוקה שגובשה והתוצאה היא מסמך משפטי פילוסופי מרתק שכולו איזון דמוקרטי עדין ומחושב.
נתקדם כי זה לא ייגמר אחרת, בספטמבר 1789 הוא מתמנה לשר האוצר הראשון של ארה"ב ויישאר בתפקיד 6 שנים. מעניין להתייחס ליריבות שלו עם ג'פרסון שחוזר מפריז והופך לשר החוץ (התפקיד שהמילטון העדיף לעצמו) הראייה שלו אקדמית ובריטית-אירופאית והוא זוכה להתנגדות גדולה לרבים מצעדיו, כולל נסיונות התיעוש אבל הוא גם מקים את הבנק הלאומי, חברת המדליות ואת לשכת גביית המיסים. והנה הגיע הזמן לקיים את ההבטחה על רומן.
ב-1791, המילטון (הנשוי, לזה בכלל לא הגענו) פוגש אישה בשם מריה ריינולדס שבעצם מפילה אותו בפח. היא מתחזה לאישה שבעלה נטש אותה ומבקשת ממנו לעזור לה ולבתה הקטנה. המילטון, יתום בעצמו ובעל חולשה ידועה ליתומים, מתפתה לעזור ומתפתה גם להכנס איתה למיטה. הוא מעביר אליה הרבה כסף. כשבעלה הנוכל נתפס הוא כמובן מספר על המילטון. המילטון מוכיח בקלות שהכספים שנתן היו פרטיים. אבל מכתבי האהבה שלו מוצאים את דרכם לתומס ג'פרסון שלא ממש אוהב את המילטון והוא מעביר אותם למו"ל מפוקפק. אבל המילטון מודה מיד בקיומו של הרומן וזוכה לאהדה, אם כי הקריירה הפוליטית שלו נפגעת והוא מתפטר אבל ממשיך בפעילותו כאיש ציבור. זה ה"סקס סקנדל" האמריקאי הראשון בארה"ב למי שסופר. אגב אשתו אליזבת, אז אם 6 ילדיו שגם בזמן הרומן עברה הפלה אחת לפחות, סולחת לו. ולראיה שנתיים אחרי נולדה בתם ה7 ו3 שנים אחריה בנם ה8 שנקרא ע"ש בנם הבכור שמת כמה חודשים לפני שנולד - פיליפ.
המילטון אז חוזר לקריירה הצבאית שלו ומשמש כרמטכ"ל בפועל במלחמה הלא רשמית מול צרפת וזאת למרות שהנשיא, עכשיו זה כבר אדמס, לא ממש אוהב אותו. ככה אנחנו מגיעים לבחירות של 1800. ושם המילטון חותר נגד המועמד של מפלגתו, הלא הוא אדמס ומסייע בניצחון של ג'פרסון על אדמס ואח"כ גם על בר. בר הופך לסגן נשיא אבל גם לנמסיס של המילטון. היריבות אדירה וב1801 פיליפ, בנו הבכור של המילטון, בן 19, שומע נאום מזלזל באביו, זה נגמר במוות ביסורים אחרי דו קרב, כמעט באותו מקום בו אביו יוכרע בדו קרב כמעט 3 שנים אחר כך. כן. ב1804 בבחירות בניו יורק, בר מחליט לרוץ והמילטון עושה כל מה שהוא יכול למען המועמד שלו - מורגן לואיס, שגם מנצח. מפה לשם בר מחליט להיעלב בגלל ידיעה בעיתון באלבני שהמילטון דיבר עליו לא יפה. בר תובע התנצלות, המילטון כותב שהוא לא יתנצל כי הוא לא זוכר. ניסיונות פיוס וכאלה אבל בסוף מחליטים על דו קרב.
המילטון איש של כבוד אבל בטח אחרי מות בנו בייסורים דן קרב לא ממש נראה לו אופציה מגניבה, הוא גם אב טרי שוב ויש לו בית חדש, הוא כותב על זה די הרבה והוא מחליט להגיע מחוסר ברירה אבל לפספס בכוונה. עם שחר ב11 ביולי 1804 אחרי שנספרו הצעדים ונקבעו העמדות בר ירה ראשון, אם כי הכחיש זאת. המילטון אולי ירה בעודו נופל ואולי לפני, כך או אחרת הוא פגע בענף מעל ראשו של בר. המילטון פונה לביתו של חבר ושם במשך כ24 שעות נפרד ממשפחתו ומידידיו. בר מעולם לא נשפט. והמילטון? המילטון הספיק לעשות את כל זה עוד לפני שמלאו לו-50 - דמיינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה