רציתי לכתוב היום פוסט אישי, כי יש בי המון דברים שרוצים לצאת. אבל כיפת הברזל שעוברת על הבית היהודי במשא ומתן הקואליציוני היא משעשעת, זעקת הקוזאק הנגזל היא כמעט טקסט קאנוני. טוב, נו, אז בכל זאת אקדיש לזה רגע. יצא לי לשמוע אתמול את ח"כ סלומיאנסקי מסביר "ראציונלית" את הטענות של הבית היהודי. אחד הדברים שהוא אמר היה בסגנון אם הליכוד היה אומר "קיבלנו הרבה מהקולות של הבית היהודי ולכן אנחנו נתייחס למנדטים האלה כאילו היו של הבית היהודי ונתגמל בהתאם". כן, תעצרו רגע ותקראו את זה שוב. פתטי? מגוחך? מנותק מהמציאות? זה הכל אנדרסטייטמנט. הבית היהודי לא מתמודדים עם העובדה שעכשיו הם מפלגה קטנה ויש לאסוף את השברים של כל התקוות. כל המשפטים בנוסח "אבל נתניהו הבטיח שיתקשר אלינו ראשונים" הם כמו של ילדה בת 16 שמתבאסת שזה שהיא יצאה איתו מתחיל לצאת עם אחרות. בחיי זה משעשע יותר מהכל. נתניהו אכן התקשר, נתניהו מבין את המשחק מצוין ומה לעשות הוא צריך את הבית היהודי אבל לא כמו שהם היו רוצים וזה בטח קשר ללא בלעדיות.
אם הבית היהודי רוצים כל כך מקום בקואליציה הם צריכים להכיר במגבלות המנדטים שלהם, אולי הקמפיין הזה של "לא מתנצלים" לא עבד כל כך טוב כמו שהם היו רוצים. אולי כוחם בבחירות הקודמות לא היה אינדיקציה לכוחם האלקטורלי האמיתי, אלא תוצאה של אובדן אמון במערכת שהוביל לרצון לשינוי. הרצון הזה לשינוי לא זכה להגשמה אמיתית בדמות הבית היהודי והם חזרו לגודלם האופרטיבי. יכול להיות שאני טועה אבל את בנט אני לא שומעת וכנראה שדי בצדק, האגו הנפוח שלו חטף מכה די קשה וספק אם כדאי שיתבטא. גם בעמוד הפייסבוק שלו רואים את עוצמת המכה, בעיקר רואים פחות כוכביות בפוסטים וגם הידלדלות חמורה במספרם - האם זה מעיד על היחלשות רוח הקרב? יתכן שהפעם אלה רסיסי המפלגה שתקועים לו בישבן. כך או אחרת השקט ממנו מבורך ובנט מלקק פצעים עושה לי יותר נעים מאשר בנט מכשכש בזנב.
לעומת הבית היהודי, העובדה שהמחנה הציוני מוכנים לשקול כניסה לקואליציה היא הרבה יותר ממקוממת. נתניהו לא השתנה, האיש שאמר ביו הבחירות ש"הערבים נוהרים בהמוניהם" לקלפי הוא בדיוק מי שהוא - מנהיג גזען מזגזג שמאמין בלב תמים שאנחנו חבורת אדיוטים (זה שאנחנו לא מאכזבים אותו זה סיפור אחר). התשובה ה"מתחכמת" שלו שהוא דיבר אל בוחרי המפלגה והם למרבה הצער גזענים היא אפילו יותר מקוממת. מנהיג שנוטה אחרי "גזענים" כדבריו רק מוכיח שהוא אינו ראוי להיות מנהיג. המילים שלו עכשיו על זה שהוא ראש הממשלה של כולם מעצבנות ומקוממות אותי. ברור שהוא ראש הממשלה שלי כי זו הכרעה דמוקרטית, אך הוא לעולם לא ייצג אותי והוא מצידו עדיין חושב שאין מקום לאנשים כמוני שחושבים אחרת ממנו. הוא רק משחק כל הזמן את התפקיד שהוא מאמין שהוא צריך לשחק. המחנה הציוני צריך לתת לו לשחק ולהיות אופוזיציה לוחמת, התפקיד שלו עכשיו הוא להראות לציבור הישראלי שיש אופציה אחרת. הצעות חוק, מאבק חברתי והשמעת קולם - על זה צריכות להתבסס השנים (המעטות) עד לבחירות הבאות.
אצל נתניהו הכל טקטיקה, אבל צדק ברק אובמה כשאמר שאנחנו עדים להתפרקות הדמוקרטיה הישראלית. דמוקרטיה אינה רק שימוש בכללי המשחק, כללי המשחק האלה יכולים לעבוד רק כשאנחנו מבינים את משמעותם המהותית. אחרת הכללים האלה יכולים להשתנות ומהר מאוד ולא לטובה. הגזענות, וסליחה אני לא מתכוונת לשכוח את הקמפיין הפיראטי של "לשנא ערבים זה ערכים", הופכת להיות חלק מכריע בקבלת החלטות במדינה ולרחש ציבורי מתפתח וזה מסוכן. נשיא המדינה, שאיש לא יכול לשגות ולחשוב שהוא איש שמאל ואין ספק שהוא ונתניהו מאותו בית מדרש, מדגים זאת בכל יום. משמע גם מבחינת נתניהו זה יכול היה להיות בציע, לולא, ובכן, לולא היה נתניהו מי שהוא.
אבל איש הספינים לא עוצר, והוא יודע שהוא יכול כי הציבור כאן ממשיך לתמוך באדם לא יציב. עכשיו זה כספי הרשות הפלסטינית. מי שעצר את הזרמת הכספים זה נתניהו, זה היה מעשה שרירותי ומחוסר מידתיות שמוכיח מעל כל ספק שנתניהו איננו פרטנר. ועכשיו מועברים הכספים מחדש בתואנה שיש לעשות את המעשה הציבורי האחראי והמתבקש. נו באמת? יש כאן שתי אפשרויות או שנתניהו סובל מתסמונת כלשהיא שרופאיו מחוייבים לעדכן את הציבור בגינה או שהציבור הישראלי הוא חסר תקנה וטיפש. יש להניח שתשובה מספר שתיים היא הנכונה. אין לי מושג איך הציבוריות הישראלית עובדת אבל כמו שזה נראה מכאן הציבור הישראלי מתחרה עם דגי זהב בתחרות הזכרון הקצר. לאופורטוניסט וטקטיקן כמו נתניהו זה עובד מצוין.
אז מה קרה כאן? ישראל נתנה מנדט לראש ממשלה שיעשה קולות של כאילו מאמץ, לא יוביל לכלום, יטען שהכל לא משיל וילך לבחירות שוב תוך שנתיים. מתישהו בתוך השנתיים האלה גם סביר להניח שאפשר יהיה להטות את דעת הקהל לתמוך בעוד איזה מבצעון (אני קוראת לזה מלחמה) "מתבקש" שיעלה בדם ולא יועיל במאום והארץ תגעש ותשקוט ותבחר שוב בנתניהו כי שוב לא נזכור מי אחראי למחדל הנוראי הזה של חידלון מול הפלסטינים וקשיים כלכליים. מדכא? זה לגמרי אנדרסטייטמנט. ברוכים הבאים לגיהנום הספינים הישראלי, עד שלא נתפכח אין דרך יציאה, או לפחות בדיוק כמו ראש הממשלה שלנו, פעם היא פה ופעם היא שם. אתם מתבקשים לא לעקוב אחרי השינויים רק לתמוך בהם או לפחות לא להרעיש אם אתם מתנגדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה