האם אורן חזן סירסר בנשים או לקח סמים קשים? לא בטוחה שזה כל כך מעניין אותי, אם כן הוא צריך לתת את הדין ואם לא זה עדיין לא מוריד מסלידתי ממנו - בדקתי. ולא, אני לא רואה בו קוריוז. מה שבטוח שלא אצלי תקבלו את התשובה, אבל יותר מזה - שזו שאלה שצריכה לקבל תשובה מעבר לעיסוק התקשורתי והחברתי וראוי היה שתעלה דרך חקירה משטרתית, אם כי גם העלאה דרך התקשורת הפכה מקובלת, כל כך מקובלת שהיא נתפסת כאמת אם כי זה בינתיים נסיבתי בלבד. האם ההתעסקות בפרשה חצתה כל גבול? כן, אבל זה במסגרת הישראלית הרגילה של ניפוח הטפל. האם ניפוח השאלה מהווה אינטרס ציבורי? בעיניי זה בעיקר לחם ושעשועים כי אורן חזן לא באמת מעניין, קצת כמו ליצן קרקס - הוא שם ויכול להעביר את הזמן. תופעת ה"אורן חזנים" מעניינת הרבה יותר רק שהיא דורשת הסתכלות במראה הציבורית וזה דורש מאמץ. זו כנראה הסיבה שבמקום זה מעדיפה החברה למרק את צידה ההפוך של המראה במטלית האורן חזן השחוקה אך הצבעונית מאשר להתבונן בבבואה.
כרגיל העיסוק הוא נקודתי כי ככה זה הרבה יותר עסיסי, ובמקרה הזה אורן חזן הוא לגמרי הליהוק המושלם. בנו של ח"כ לשעבר (לא שזה השאיר מסורת פוליטית ראויה לשמה), דתל"ש שהפך למיני-סלב בשעשועוני טלוויזיה, איש ימין לא מתוחכם שניסה "לעקוץ" את ארגון "שוברים שתיקה", שוריין במקום 30 ברשימת הליכוד לכנסת כנציג הצעירים ואחד שעל כל דבר יש לו מה לומר ולרוב מה שיש לו לומר מגיע כניסיון לפאנצ'. תכל'ס - אורן חזן ח"כ בעיקר בגלל שנת הלידה שלו. אבל זהו שזה לא נגמר בזה. כי אורן חזן הוא שולי מבחינתי ב"פרשת אורן חזן", השאלה האמיתית והחשובה באמת זה איך מישהו כמו אורן חזן, לא רק שנכנס לכנסת אלא אף ללא שום ניסיון הופך להיות חבר בחמש ועדות כנסת וסגן יו"ר הכנסת. מה קרה לנו כחברה שהפוליטיקה הארצית שלנו נראית ונשמעת כמו תוכנית ריאלטי מהסוג הנחות וכולה מלאה משחקי כוח נוסח עבד כי ימלוך?
נתחיל מזה שאם הייתי ליכודניקית, בהנחה שהיה יקום מקביל בו יכולתי להיות כזו, ניהול המשא והמתן הקואליציוני ואח"כ השיבוץ הפרסונלי של אנשי הליכוד היה מטריד אותי ובעיקר מעיד על ניהול לקוי של ראש הממשלה. אבל זה אקדמי כי אין לזה באמת משמעות ולא רק כי אני לא ביקום מקביל אבל גם משום שדעתי על ראש הממשלה ומעשיו לא חיובית באופן עקרוני ואלה רק עוד שתי סיבות.אורן חזן הוא כתם נוסף של הליכוד ועושה רושם שזה לא ממש מטריד את ציבור הבוחרים. כאשר אורן חזן הופך להיות סגן יו"ר הכנסת ובגין חוזר להיות ח"כ מהשורה, הליכוד צריך לעשות חשבון נפש לגבי דמותו הציבורית. אני לא מצביעת ליכוד, זה לא התפקיד שלי.
כישראלית זה לא אורן חזן וחבריו לסיעה שמטרידים, בעיקר משום שנושא חברי הכנסת הוא חוצה גבולות. משהו מהותית רקוב ולא נכון בעובדה ששורת הקלון של חברי כנסת שהתנהגותם לא ראויה הולכת וגדלה. בין אם נמצאו אשמים, בין אם "רק" התנהלה נגדם חקירה ובין אם התלחששויות מסדרון או שמועות, העובדה היא כי הרבה יותר מדי חברי כנסת מקבלים את פירסומם מפרשיות שעולה מהן ריח לא נעים.
פוליטיקה מטיבה מייצרת בעיה של ריכוז כוח ומאז ומתמיד היא קרצה מחד לאנשים מוסריים שבאו לשנות מצד אחד של הסקאלה ומצדה השני אופורטוניסטים, תאבי שלטון וכוח,וכמובן, גם את כל מגוון האנשים שביניהם. ויותר מזה הפוליטיקה היא כל כך דינאמית וכנראה כמוה גם המהות האנושית שאדם יכול להיכנס על תווית מסויימת ולבסוף למצוא עצמו בדיוק בצד ההפוך (כמובן שהדוגמא המושלמת היא אהוד אולמרט שהחל דרכו כלוחם שחיתות ידוע וסיים בהרשעה). הידיעה שפוליטיקה מושכת לא רק את הטובים ביותר (אם היא בכלל מושכת את הטובים ביותר) היא עובדה נתונה והיא חלק ממשחק ידוע, אבל בעיניי אין ספק שהיא גם מחוון די טוב לגבי מידת המוסריות החברתית. ככל שרבים חברי הכנסת שריח שחיתות או ההתנהגות לא נאותה עולה מהם, עולה החשש שבעצם פני הנבחרים כפני האזרחים ואולי הם אפילו מקדימים אותם בצעד.
החולי אינו בשיטה הדמוקרטית, החולי אינו בשיטת הפריימריז, אלה תסמינים של בעיה מוסרית חברתית. משהו מהותית לא מתפקד כאן, זה בא לידי ביטוי ביותר מדי פרשיות, זה בא לידי ביטוי בהתנהגות. זה היה כך כשמפלגת העבודה החליטה לתמוך בפואד לנשיאות וגם עכשיו כשהרצוג, מנהיג אופוזיציית הצללים, הסכים לקיזוז עם חזן, ויש עוד מקרים רבים. יש משהו לא מוסרי וחסר כבוד באופן עקרוני והא נובע במידה מסויימת מחוסר הבנה בסיסי לעניין הדמוקרטיה. זוהי חרב הפיפיות של הדמוקרטיה, בידיים הלא נכונות היא בסך הכל כלי כמעט משולל מהות. אבל זה בסדר בואו נכניס לתוכנית של משרד החינוך עוד שעות מורשת ומסורת במקום תכנים אוניברסליים, זה עובד ממש טוב עד עכשיו, זה כנראה עוד ימשיך.
הבעיה שכחברה אנחנו מקבלים את זה וקצת מצקצקים או שופטים וממשיכים הלאה. רק שזה לא נקודתי, במקום בו צומח אורן חזן אחד צומחים עוד אורן חזנים, לא כולם יהיו חברי כנסת אבל כולם יקחו חלק בחברה. אורן חזן הוא לא קוריוז, בעיניי הוא תסמין של מחלה. הפיתרון אינו ביצירת תנאי סף לחברי כנסת, זה מלאכותי ולא ייתן יותר מדי. זה חיוני שחוק יסוד: הכנסת קובע תנאים לחלוטין מינימליים לתפקיד כל כך חשוב, עוד יותר יפה בעיניי שזה מיקסום של התנאים הדמוקרטיים. העניין הוא שזה מייצג את האזרחים. וכשהאזרחים בבעיה גם בית הנבחרים שלהם בבעיה ולשנות את תנאי הסף בסך הכל יטפל בתסמין ולא בחוכמה יתרה. היופי בדמוקרטיה היא גם נקודת החולשה שלה, הרעיון הבסיסי הוא שאם תגדל אנשים מוסריים דמוקרטיה תעבוד, הפרצות בדמוקרטיה הן רבות וזה המוסר שאמור להניא אותך מלעשות דברים.
משהו יסודי באמות המוסר ובהגינות של החברה הישראלית שחוק, כל הזמן מחפשים עוד מנגנון כדי לייצר סייגים וגבולות, אך כל אלה הם מלאכותיים, בגדר אגד מדבק על חורים בצינור מים. לשנות את מנגנון הפריימריז או לשנות תנאי סף אלה רעיונות שנשמעים טוב כי הם מביאים לשינוי מיידי, אך הם אינם מטפלים בבעיה עצמה. זה עוד מחיר שכרגע חברה הישראלית משלמת ואני לא ממש יודעת איך אפשר לגרום לזה להשתנות. איכשהו בכל פעם שנעשה רע יותר, אנחנו פשוט מתרגלים וממשיכים לדבר הבא. אורן חזן אולי לא ישאר חבר כנסת, אבל התופעה לא תיעלם, בטח לא מעצמה.
כרגיל העיסוק הוא נקודתי כי ככה זה הרבה יותר עסיסי, ובמקרה הזה אורן חזן הוא לגמרי הליהוק המושלם. בנו של ח"כ לשעבר (לא שזה השאיר מסורת פוליטית ראויה לשמה), דתל"ש שהפך למיני-סלב בשעשועוני טלוויזיה, איש ימין לא מתוחכם שניסה "לעקוץ" את ארגון "שוברים שתיקה", שוריין במקום 30 ברשימת הליכוד לכנסת כנציג הצעירים ואחד שעל כל דבר יש לו מה לומר ולרוב מה שיש לו לומר מגיע כניסיון לפאנצ'. תכל'ס - אורן חזן ח"כ בעיקר בגלל שנת הלידה שלו. אבל זהו שזה לא נגמר בזה. כי אורן חזן הוא שולי מבחינתי ב"פרשת אורן חזן", השאלה האמיתית והחשובה באמת זה איך מישהו כמו אורן חזן, לא רק שנכנס לכנסת אלא אף ללא שום ניסיון הופך להיות חבר בחמש ועדות כנסת וסגן יו"ר הכנסת. מה קרה לנו כחברה שהפוליטיקה הארצית שלנו נראית ונשמעת כמו תוכנית ריאלטי מהסוג הנחות וכולה מלאה משחקי כוח נוסח עבד כי ימלוך?
נתחיל מזה שאם הייתי ליכודניקית, בהנחה שהיה יקום מקביל בו יכולתי להיות כזו, ניהול המשא והמתן הקואליציוני ואח"כ השיבוץ הפרסונלי של אנשי הליכוד היה מטריד אותי ובעיקר מעיד על ניהול לקוי של ראש הממשלה. אבל זה אקדמי כי אין לזה באמת משמעות ולא רק כי אני לא ביקום מקביל אבל גם משום שדעתי על ראש הממשלה ומעשיו לא חיובית באופן עקרוני ואלה רק עוד שתי סיבות.אורן חזן הוא כתם נוסף של הליכוד ועושה רושם שזה לא ממש מטריד את ציבור הבוחרים. כאשר אורן חזן הופך להיות סגן יו"ר הכנסת ובגין חוזר להיות ח"כ מהשורה, הליכוד צריך לעשות חשבון נפש לגבי דמותו הציבורית. אני לא מצביעת ליכוד, זה לא התפקיד שלי.
כישראלית זה לא אורן חזן וחבריו לסיעה שמטרידים, בעיקר משום שנושא חברי הכנסת הוא חוצה גבולות. משהו מהותית רקוב ולא נכון בעובדה ששורת הקלון של חברי כנסת שהתנהגותם לא ראויה הולכת וגדלה. בין אם נמצאו אשמים, בין אם "רק" התנהלה נגדם חקירה ובין אם התלחששויות מסדרון או שמועות, העובדה היא כי הרבה יותר מדי חברי כנסת מקבלים את פירסומם מפרשיות שעולה מהן ריח לא נעים.
פוליטיקה מטיבה מייצרת בעיה של ריכוז כוח ומאז ומתמיד היא קרצה מחד לאנשים מוסריים שבאו לשנות מצד אחד של הסקאלה ומצדה השני אופורטוניסטים, תאבי שלטון וכוח,וכמובן, גם את כל מגוון האנשים שביניהם. ויותר מזה הפוליטיקה היא כל כך דינאמית וכנראה כמוה גם המהות האנושית שאדם יכול להיכנס על תווית מסויימת ולבסוף למצוא עצמו בדיוק בצד ההפוך (כמובן שהדוגמא המושלמת היא אהוד אולמרט שהחל דרכו כלוחם שחיתות ידוע וסיים בהרשעה). הידיעה שפוליטיקה מושכת לא רק את הטובים ביותר (אם היא בכלל מושכת את הטובים ביותר) היא עובדה נתונה והיא חלק ממשחק ידוע, אבל בעיניי אין ספק שהיא גם מחוון די טוב לגבי מידת המוסריות החברתית. ככל שרבים חברי הכנסת שריח שחיתות או ההתנהגות לא נאותה עולה מהם, עולה החשש שבעצם פני הנבחרים כפני האזרחים ואולי הם אפילו מקדימים אותם בצעד.
החולי אינו בשיטה הדמוקרטית, החולי אינו בשיטת הפריימריז, אלה תסמינים של בעיה מוסרית חברתית. משהו מהותית לא מתפקד כאן, זה בא לידי ביטוי ביותר מדי פרשיות, זה בא לידי ביטוי בהתנהגות. זה היה כך כשמפלגת העבודה החליטה לתמוך בפואד לנשיאות וגם עכשיו כשהרצוג, מנהיג אופוזיציית הצללים, הסכים לקיזוז עם חזן, ויש עוד מקרים רבים. יש משהו לא מוסרי וחסר כבוד באופן עקרוני והא נובע במידה מסויימת מחוסר הבנה בסיסי לעניין הדמוקרטיה. זוהי חרב הפיפיות של הדמוקרטיה, בידיים הלא נכונות היא בסך הכל כלי כמעט משולל מהות. אבל זה בסדר בואו נכניס לתוכנית של משרד החינוך עוד שעות מורשת ומסורת במקום תכנים אוניברסליים, זה עובד ממש טוב עד עכשיו, זה כנראה עוד ימשיך.
הבעיה שכחברה אנחנו מקבלים את זה וקצת מצקצקים או שופטים וממשיכים הלאה. רק שזה לא נקודתי, במקום בו צומח אורן חזן אחד צומחים עוד אורן חזנים, לא כולם יהיו חברי כנסת אבל כולם יקחו חלק בחברה. אורן חזן הוא לא קוריוז, בעיניי הוא תסמין של מחלה. הפיתרון אינו ביצירת תנאי סף לחברי כנסת, זה מלאכותי ולא ייתן יותר מדי. זה חיוני שחוק יסוד: הכנסת קובע תנאים לחלוטין מינימליים לתפקיד כל כך חשוב, עוד יותר יפה בעיניי שזה מיקסום של התנאים הדמוקרטיים. העניין הוא שזה מייצג את האזרחים. וכשהאזרחים בבעיה גם בית הנבחרים שלהם בבעיה ולשנות את תנאי הסף בסך הכל יטפל בתסמין ולא בחוכמה יתרה. היופי בדמוקרטיה היא גם נקודת החולשה שלה, הרעיון הבסיסי הוא שאם תגדל אנשים מוסריים דמוקרטיה תעבוד, הפרצות בדמוקרטיה הן רבות וזה המוסר שאמור להניא אותך מלעשות דברים.
משהו יסודי באמות המוסר ובהגינות של החברה הישראלית שחוק, כל הזמן מחפשים עוד מנגנון כדי לייצר סייגים וגבולות, אך כל אלה הם מלאכותיים, בגדר אגד מדבק על חורים בצינור מים. לשנות את מנגנון הפריימריז או לשנות תנאי סף אלה רעיונות שנשמעים טוב כי הם מביאים לשינוי מיידי, אך הם אינם מטפלים בבעיה עצמה. זה עוד מחיר שכרגע חברה הישראלית משלמת ואני לא ממש יודעת איך אפשר לגרום לזה להשתנות. איכשהו בכל פעם שנעשה רע יותר, אנחנו פשוט מתרגלים וממשיכים לדבר הבא. אורן חזן אולי לא ישאר חבר כנסת, אבל התופעה לא תיעלם, בטח לא מעצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה