יוני 1940. ב- 22 לחודש נחתמת שביתת הנשק בין צרפת לגרמניה בקרון הרכבת שביער קומפיין בו נחתמה שביתת הנשק של מלחמת העולם ה-1, אחרי כ- 6 שבועות של מלחמה שהחלה עם הפלישה הגרמנית ב- 10 במאי 1940. אגב, היטלר סייר באיזור יום לפני החתימה, כלומר ב- 21.6.1940.
ב- 23 ביוני 1940 הגיע היטלר בפעם הראשונה, והאחרונה, לפריז לסיור מרוכז של כ- 3 שעות. אני לא בטוחה שזה אכן קרה ב- 23 ביוני, לפי היומן של שפאר, האדריכל של היטלר, או בעצם המפלגה הנאצית, הסיור נערך 3 ימים לאחר שהסכמי שביתת הנשק נכנסו לתקפם, מה שאומר שייתכן שהיום המדוייק אינו ה- 23.6.1940, אלא כמה ימים מאוחר יותר, אולי ב- 26, וזה גם מסביר את הסיקור העיתונאי בארה"ב את הסיור בתחילת יולי. כך או אחרת, הסיפור של הביקור בפאריז תועד בוידיאו וגם בתמונות והתאריך המדויק אינו העניין.
היטלר שהה במפקדתו בכפר ברולי דה-פש בבלגיה מ- 6.6.1940 ועד ה- 28.6, עת נסע לשטרסבורג. אגב, לפני הגעתו לברולי דה-פש מרבית האוכלוסיה פונתה על ידי הכוחות של גרמניה הנאצית. סוגיית ביקורו של היטלר לפריז, העלתה את שאלת מצעד הניצחון, שנפסל בסופו של דבר, או במילותיו של היטלר "אנחנו לא במצב רוח למצעד ניצחון, עוד לא הגענו לסוף". היטלר ופמלייתו טסים לשדה התעופה לה-בורז'ה בפריז ונוחתים בערך ב- 5:30. מכוניות שרד פתוחות מחכות להם בירידה מהמטוס. על פמלייתו של היטלר נמנים גם האדריכל אלברט שפאר והפסל ארנו ברקר, שקיבלו מעיל וכובע צבאי כדי שלא יבלטו בפמלייה הצבאית שהקיפה את היטלר.
היעד הראשון, לפי דרישת היטלר הוא בית האופרה הצרפתית, הבניין האהוב עליו בעיר. כתלמיד אמנות לשעבר היטלר טען שתמיד הוקסם מפריז ושרק מידיעותיו הוא יכול לסייר בעיר בלי ללכת לאיבוד, כנראה שכיבוש צרפת נראה לו זמן טוב לבקר, פריז עצמה נכבשה ב- 14.6. התמונות מראות שמיד עם תחילת הנסיעה, היטלר, שישב ליד הנהג, קם ממקומו להביט על העיר תוך נסיעה. הרחובות היו שקטים, עיר כבושה, יום ראשון (ככל הנראה), 6 בבוקר.
פריז עבור היטלר היתה המודל שעל בסיסו יש לבנות מחדש את ברלין רק טוב יותר. אגב, התוכניות לבנייה מחודשת של ברלין על ידי אלברט שפאר כבר אושרו, אך התקציב הועבר לטובת המאמץ המלחמתי. לבד מבנין אחד, שפוצץ לבסוף על ידי הסובייטים, שפאר לא הותיר את רישומו על העיר. שפאר מתאר ביומניו שיחה עם היטלר, בה היטלר מסביר שאין צורך להרוס את פריז, רק להפוך את ברלין ליצירת פאר שתצל על פריז לנצח.
מדריך צרפתי לבן שיער הדריך אותם בבית האופרה, היטלר שמסתבר שהכיר את תוכניות הבנין על בוריין, עצר אותו מבולבל ושאל איך ייתכן שחדר ההסבה אינו מימין לכניסה והמדריך מיהר להסביר שהוא צודק והחדר בוטל בשיפוצים פנימיים שנערכו לא מזמן. היטלר אמר בניצחון למלוויו "הנה, רואים עד כמה אני מכיר טוב את העיר". אותו מדריך, כך נטען, סירב לטיפ של 50 מארק שניתן לו על שירותיו בסוף הסיור.
מבית האופרה הצרפתית, המשיך הסיור לשאנז אליזה, מגדל אייפל, שער הניצחון וקבר נפוליאון. מתישהו במהלך הביקור הוא גם מחליף ממעיל גשם צבאי למעיל בהיר יותר שנראה מאוד לא מתאים על רקע לובשי המדים מסביבו. קבר נאפוליון עורר בהיטלר התרגשות עצומה, בסיומו הוא אמר שזה הרגע הדגול בחייו. יש נקודות מעניינות של דמיון בין היטלר לנפוליאון, אבל זה כבר סיפור אחר. כמחווה לשליט הצרפתי אף הורה על הבאת עצמותיו של בנו מוינה לנוח מנוחת עולמים לצד אביו. לא הרבה אחרי מצב רוחו השתנה ככל הנראה ומיד הורה על הריסת שתי אנדרטאות של מלחמת העולם ה-1, האחת של הגנרל שארל מנז'ן (שהגרמנים לא אהבו במיוחד משום שכאשר פיקד על אזור הריין לאחר מלחמת העולם וחיפש נשים לחייליו הסנגלים, הרגל מגונה שהיה מקובל, אמר שהנשים הגרמניות אינן טובות מדי לחייליו) והשניה של האחות הבריטית אדית קוואל שסייעה לבריחתם של שבויי מלחמה מבלגיה הכבושה.
הכיבוש של צרפת אמנם היה עובדה מוגמרת, אבל הוא לא חל על הרוח הצרפתית. באקט של מרי, נותקו הכבלים של המעלית במגדל אייפל כדי שאם הגרמנים ירצו לעלות לראש המגדל הם ייאלצו לעלות במדרגות. הטענה הצרפתית היתה שלא ניתן למצוא חלקי חילוף בגלל המלחמה, אבל ראוי לציין שמיד עם שחרור פריז, תוקנו הכבלים בתוך מספר שעות והמעליות חזרו לעבוד כסדרן. חיילים גרמנים נאלצו לעלות במדרגות עם דגל צלב הקרס, אלא שהדגל שהצליחו לתלות היה ככל הנראה גדול מדי והועף לאחר כמה שעות והגרמנים נאלצו שוב לתלות דגל, הפעם קטן יותר. אגב, עם כל אהבתו לפריז, היטלר הורה על החרבת העיר כאשר כוחות בעלות הברית היו בשעריה, אך סירוב הפקודה של הגנרל דיטריך פון קולטיץ הציל את העיר מהרס.
לפי התיעוד של שפאר, בתום שלוש שעות סיור אמר היטלר: "זה תמיד היה חלום שלי לבקר בפריז, אני לא יכול להסביר עד כמה אני שמח שהחלום הזה התגשם". בערב, בבלגיה, כבר אמר לשפאר "תמיד תהיתי אם יש להרוס את פריז, אבל כשאנחנו נסיים לבנות את ברלין, היא תהיה בצלה, אז למה להרוס אותה?". על הביקור בפריז הוא הוסיף לדבר עוד חודשים אחר כך.
ב- 23 ביוני 1940 הגיע היטלר בפעם הראשונה, והאחרונה, לפריז לסיור מרוכז של כ- 3 שעות. אני לא בטוחה שזה אכן קרה ב- 23 ביוני, לפי היומן של שפאר, האדריכל של היטלר, או בעצם המפלגה הנאצית, הסיור נערך 3 ימים לאחר שהסכמי שביתת הנשק נכנסו לתקפם, מה שאומר שייתכן שהיום המדוייק אינו ה- 23.6.1940, אלא כמה ימים מאוחר יותר, אולי ב- 26, וזה גם מסביר את הסיקור העיתונאי בארה"ב את הסיור בתחילת יולי. כך או אחרת, הסיפור של הביקור בפאריז תועד בוידיאו וגם בתמונות והתאריך המדויק אינו העניין.
היטלר שהה במפקדתו בכפר ברולי דה-פש בבלגיה מ- 6.6.1940 ועד ה- 28.6, עת נסע לשטרסבורג. אגב, לפני הגעתו לברולי דה-פש מרבית האוכלוסיה פונתה על ידי הכוחות של גרמניה הנאצית. סוגיית ביקורו של היטלר לפריז, העלתה את שאלת מצעד הניצחון, שנפסל בסופו של דבר, או במילותיו של היטלר "אנחנו לא במצב רוח למצעד ניצחון, עוד לא הגענו לסוף". היטלר ופמלייתו טסים לשדה התעופה לה-בורז'ה בפריז ונוחתים בערך ב- 5:30. מכוניות שרד פתוחות מחכות להם בירידה מהמטוס. על פמלייתו של היטלר נמנים גם האדריכל אלברט שפאר והפסל ארנו ברקר, שקיבלו מעיל וכובע צבאי כדי שלא יבלטו בפמלייה הצבאית שהקיפה את היטלר.
היעד הראשון, לפי דרישת היטלר הוא בית האופרה הצרפתית, הבניין האהוב עליו בעיר. כתלמיד אמנות לשעבר היטלר טען שתמיד הוקסם מפריז ושרק מידיעותיו הוא יכול לסייר בעיר בלי ללכת לאיבוד, כנראה שכיבוש צרפת נראה לו זמן טוב לבקר, פריז עצמה נכבשה ב- 14.6. התמונות מראות שמיד עם תחילת הנסיעה, היטלר, שישב ליד הנהג, קם ממקומו להביט על העיר תוך נסיעה. הרחובות היו שקטים, עיר כבושה, יום ראשון (ככל הנראה), 6 בבוקר.
פריז עבור היטלר היתה המודל שעל בסיסו יש לבנות מחדש את ברלין רק טוב יותר. אגב, התוכניות לבנייה מחודשת של ברלין על ידי אלברט שפאר כבר אושרו, אך התקציב הועבר לטובת המאמץ המלחמתי. לבד מבנין אחד, שפוצץ לבסוף על ידי הסובייטים, שפאר לא הותיר את רישומו על העיר. שפאר מתאר ביומניו שיחה עם היטלר, בה היטלר מסביר שאין צורך להרוס את פריז, רק להפוך את ברלין ליצירת פאר שתצל על פריז לנצח.
מדריך צרפתי לבן שיער הדריך אותם בבית האופרה, היטלר שמסתבר שהכיר את תוכניות הבנין על בוריין, עצר אותו מבולבל ושאל איך ייתכן שחדר ההסבה אינו מימין לכניסה והמדריך מיהר להסביר שהוא צודק והחדר בוטל בשיפוצים פנימיים שנערכו לא מזמן. היטלר אמר בניצחון למלוויו "הנה, רואים עד כמה אני מכיר טוב את העיר". אותו מדריך, כך נטען, סירב לטיפ של 50 מארק שניתן לו על שירותיו בסוף הסיור.
מבית האופרה הצרפתית, המשיך הסיור לשאנז אליזה, מגדל אייפל, שער הניצחון וקבר נפוליאון. מתישהו במהלך הביקור הוא גם מחליף ממעיל גשם צבאי למעיל בהיר יותר שנראה מאוד לא מתאים על רקע לובשי המדים מסביבו. קבר נאפוליון עורר בהיטלר התרגשות עצומה, בסיומו הוא אמר שזה הרגע הדגול בחייו. יש נקודות מעניינות של דמיון בין היטלר לנפוליאון, אבל זה כבר סיפור אחר. כמחווה לשליט הצרפתי אף הורה על הבאת עצמותיו של בנו מוינה לנוח מנוחת עולמים לצד אביו. לא הרבה אחרי מצב רוחו השתנה ככל הנראה ומיד הורה על הריסת שתי אנדרטאות של מלחמת העולם ה-1, האחת של הגנרל שארל מנז'ן (שהגרמנים לא אהבו במיוחד משום שכאשר פיקד על אזור הריין לאחר מלחמת העולם וחיפש נשים לחייליו הסנגלים, הרגל מגונה שהיה מקובל, אמר שהנשים הגרמניות אינן טובות מדי לחייליו) והשניה של האחות הבריטית אדית קוואל שסייעה לבריחתם של שבויי מלחמה מבלגיה הכבושה.
הכיבוש של צרפת אמנם היה עובדה מוגמרת, אבל הוא לא חל על הרוח הצרפתית. באקט של מרי, נותקו הכבלים של המעלית במגדל אייפל כדי שאם הגרמנים ירצו לעלות לראש המגדל הם ייאלצו לעלות במדרגות. הטענה הצרפתית היתה שלא ניתן למצוא חלקי חילוף בגלל המלחמה, אבל ראוי לציין שמיד עם שחרור פריז, תוקנו הכבלים בתוך מספר שעות והמעליות חזרו לעבוד כסדרן. חיילים גרמנים נאלצו לעלות במדרגות עם דגל צלב הקרס, אלא שהדגל שהצליחו לתלות היה ככל הנראה גדול מדי והועף לאחר כמה שעות והגרמנים נאלצו שוב לתלות דגל, הפעם קטן יותר. אגב, עם כל אהבתו לפריז, היטלר הורה על החרבת העיר כאשר כוחות בעלות הברית היו בשעריה, אך סירוב הפקודה של הגנרל דיטריך פון קולטיץ הציל את העיר מהרס.
לפי התיעוד של שפאר, בתום שלוש שעות סיור אמר היטלר: "זה תמיד היה חלום שלי לבקר בפריז, אני לא יכול להסביר עד כמה אני שמח שהחלום הזה התגשם". בערב, בבלגיה, כבר אמר לשפאר "תמיד תהיתי אם יש להרוס את פריז, אבל כשאנחנו נסיים לבנות את ברלין, היא תהיה בצלה, אז למה להרוס אותה?". על הביקור בפריז הוא הוסיף לדבר עוד חודשים אחר כך.
שמחתי מאוד למצוא את Dr.Oduduwa איות כישוף איש קסם צור קשר עם הבלוג המקוון כדי לעזור לי במנות אהבה קסומות למשוך אהבה לשעבר בחזרה, עקבתי בקפידה אחר כל ההוראות שלו תפילות שלב אחר שלב והשראות שעשיתי בעצמי בבית שלי. עם נרות דולקים בלילה. דוקטור אדודה אומר לי כל מה לעשות בביתי בתפילות לילה אוהב תהליך כתיב. עשיתי הכל כמצווה. זה התחיל לעבוד בשבילי, תוך כמה שעות אחר כך קיבלתי שיחת טלפון מאיש בעלי, הייתי כל כך מופתעת ומזועזעת מכיוון שהוא הפסיק להתקשר או לשלוח לי הודעות מאז לפני 3 חודשים, עכשיו אני מייד מבצע תפילות איות אהבה שלי הבעל אנדראה חזר הביתה להתנצל בפני, אני כל כך שמחה עד כמה חלק האהבה עובד על בעלי באופן חיובי תוך יומיים שהוא שוב בבית. כרגע בעלי ואני חיים שנינו מאושרים באהבה יותר מתמיד. אני משמח לאדם הגדול ד"ר אדודווה את כשרונותיו המחוננים. בהתחלה חששתי מספק, אבל אני מנסה את זה וזה יעבוד לטובתי.
השבמחקאני ממליץ בכנות על Dr.Oduduwa לכל מי שמבקש להחזיר את יחסי האהבה האבודים או כישוף האהבה למציאת בן זוג אהבה אמיתי. (dr.oduduwaspellcaster@gmail. com)