חפש בבלוג זה

יום שישי, 9 באוקטובר 2015

אל תוציאו את נתניהו מהבוץ

שש וחצי שנים נתניהו ראש ממשלה, את הקדנציה הנוכחית שלו פתח בישיבת הממשלה הראשונה בדברים הבאים (נוסח מקוצר): "מהרגע הזה אנחנו חייבים לשים את המחלוקות מחוץ לחדר הזה ולהתרכז בעשיית טוב למען אזרחי ישראל - כל אזרחי ישראל...אנחנו נפעל בנחישות, באחריות ובתקיפות מול הניסיונות לאתגר את גבולותינו ואת ביטחוננו גם מקרוב וגם מרחוק...אנחנו נמשיך במאמץ לקדם הסדר מדיני תוך עמידה על האינטרסים החיוניים לביטחונם של אזרחי ישראל...נפעל לשיפור רווחת החיים, בדגש על הורדת יוקר המחייה ויוקר מחירי הדיור בפרט, נפעל להמשך צמצום הפערים בחברה הישראלי, ...אנחנו מחויבים לפעול לטובת כלל אזרחי ישראל ואנחנו נעשה את כל מה שאפשר כדי להצדיק את האמון שהעם נתן בנו. עכשיו פשוט הגיע הזמן להפשיל שרוולים ולעשות את העבודה". מותר לי לסכם וומר שעד כה זה לא ממש מצליח לו?

המחלוקות? אחרי ההפגנה ביום שני בערב של ה"מיימינים מראש הממשלה", יש לי תחושה שהמחלוקות די out there.

להתרכז בעשיית טוב למען כל אזרחי ישראל? טוב ברור שזו רק סיסמא מחוייבת מעמד ועדיין - בואו נגיד שבניכוי אוכלוסיות מסויימות לטובת התרגיל המחשבתי הזה, עדיין למרבית אזרחי ישראל לא ממש טוב, אלא אם כן אתם שמחים לנוכח הגשת תוכניות הבניה של מעון ראש הממשלה לאישור הוועדה המחוזית לבניה בירושלים, אגב השמחה שלכם, על הנייר, תעלה כ-650 מיליון, בפועל יש להניח הסכום השערורייתי הזה יגדל, שנאמר - מהפכה במחירי הדיור.

פעולה נחושה נגד אתגרים ביטחוניים? מוצג א' לנושא זה יהיו השבועיים האחרונים (ואציין כי יכולתי להגדיל את טווח הזמן). התביעה סיימה.

הסדר מדיני? מי שלא מפסיק לדבר על ההסתה של אבו מאזן ולא עושה דבר מלבד לשלם מדי פעם מס שפתיים בנושא מחוייבותה של ישראל לשתי מדינות לשני עמים, כאשר שריו מדברים בגלוי על המשך הבניה בהתנחלויות ועל ה"אין כיבוש", לא באמת מקדם הסדר מדיני, לפחות בואו לא נשקר.

אני אפסיק כאן ולו בשל הניסיון הנואל להיות אופטימית ולהגיד שהקדנציה עוד לא נסתיימה, אבל יש לי תחושה שהממשלה הזו לא ממש תצדיק את האמון שניתן לה, אבל זה בסדר גם ככה הסטנדרטים של הציבור הישראלי נמוכים להחריד. 

למעשה אין הרבה נושאים חיוביים שהממשלה הנוכחית יכולה לזקוף לזכותה, אבל זה לא שהיו לי ציפיות. המצב הפוליטי אילץ את נתניהו להרכיב ממשלה צרה וכבר מן ההתחלה הוא שאף להרחיב אותה, לפחות להרחיב מספיק בשביל ליברמן. אתמול נתניהו דיבר שוב על ממשלה רחבה וזו בהחלט נשמעה הפעם כמו קריאת מצוקה. אני לא יודעת אם ליברמן יהיה קשוב לצרותיו של ראש הממשלה, מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין. אבל כל מי שיצטרף לממשלה הזו בניסיון לגאול אותה סופו שישא במחיר הכישלון של מדיניות נתניהו. 

אין איום חיצוני ממשי על קיומה של מדינת ישראל, כן יש פגיעה בביטחון האישי של תושבי המדינה, ולמרות שזה לא מעט, זה גם לא יותר. אין שום סיבה להתאחד סביב נתניהו בשל גל הפיגועים האחרון, זו הקלחת שנתניהו הבעיר במו ידיו. אם זהו רצון הציבור בישראל, אין שום סיבה שמפלגה כזו או אחרת תגיע להושיע על תקן Here I come to save the day. זה לא מה שייצור מהפך פוליטי בבחירות הבאות, ניתן ליצר אותו אבל לא בחבירה לנתניהו. אני לא ראיתי את הליכוד חוכך בדעתו ב- 1996 לחבור לממשלתו של פרס עת היו פיגועים בישראל, אדרבא, הימין יצא לרחובות בהפגנות סוערות ואגב לא נאמרו אז משפטים כמו "זה לא הזמן להפגנות, זה זמן להתאחד". 

במשך שנים מסביר הימין כי ניסיון השמאל ליצר שלום הוא בלתי אפשרי ולא מייצר ביטחון, שש וחצי שנים נתניהו ראש ממשלה והציבור ממשיך להצביע לו, ולא ראיתי כיצד יש הסדר מדיני. להפך, אני רואה בעיניים כלות את הפגיעה בדמוקרטיה, את השנאה ואת האלימות שמגיעות לשיאים חדשים מדי יום. יואיל נא ראש הממשלה להביט למציאות בעיניים ולומר לציבור אם יש ביכולתו לעמוד בהבטחותיו או אם לאו. אם כדברי זוגתו, שפורסמו היום שישראל היום, האיש עוסק מבוקר עד ערב בשלומה של ישראל ושל העם היהודי כולו וזו התוצאה, הגיע הזמן להסיק מסקנות. 

כך או אחרת, אין כאן משבר מדיני או איום קיומי, יש כאן תוצאה ברורה של מדיניות, השמאל לא צריך לתת לראש הממשלה שום רשת ביטחון, השמאל לא צריך לחזק את ידו של אף אחד, ובטח שלא צריך להיות ממלכתי. השמאל צריך לייצר דרך, השמאל צריך לצאת להפגנות כמו זו שערכה היום חד"ש, השמאל צריך לפנות לאבו מאזן ובעיקר השמאל צריך להפסיק להיות הצל של נתניהו. אם הרצוג יוסיף להיות כמו נתניהו אבל עם טוויסט, נמשיך לקבל את נתניהו וכמו שזה נראה ולמרות הרצון הכן לעמוד במשימה, נניהו לא טוב ליהודים, ולא טוב לערבים ולמעשה לא ממש טוב לישראל. אבל מהבוץ הזה נתניהו צריך לצאת לבד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה