אני לא יודעת מה אתם יודעים על כרתים,
אבל היום, ה-9.6.1944, הועלו 276 מיהודי כרתים על אנייה בשם "טאנאיס" יחד
עם כ-600 שבויי מלחמה ולוחמי מחתרת יוונים, בדרך לנמל פיראוס, משם היו אמורים
להגיע מחנה הריכוז חיידרי ולהישלח לאושוויץ. 2 טילי טורפדו של משחתת בריטית שזיהתה
בטעות את האנייה כספינת צי גרמני פגעו באנייה והיא טבעה תוך דקות. 8 יהודים נותרו
מקהילת כרתים, ה-8 שלא גורשו מהאי.
ברבע שעה נמחקה קהילה בת למעלה מאלפיים
שנה בכרתים. הקהילה היהודית בכרתים החלה כנראה במאה ה-3 לפני הספירה, עם הגירתם של
יהודים ממצרים לכרתים שהיתה חלק מהממלכה היוונית, שנאמר הגלובליות בעידן
ההליניסטי. הקהילה היהודים בכרתים המשיכה להתקיים גם בתקופת הכיבוש הרומי (67
לפנה"ס), הביזנטי (297
לספירה), הערבי (824 לספירה), הביזנטי (961 לספירה), הוונציאני (1212 לספירה)
והעות'מאני (1699 לספירה), את הכיבוש הגרמני במאה ה-20 (1941) לא שרדה הקהילה, אם
כי כבר היתה קהילה קטנה מאוד משום שרבים מבני הקהילה היגרו, חלקם גם לארץ ישראל.
ב-28 באוקטובר 1940 פולש הצבא האיטלקי ליוון
לאזור הגבול עם אלבניה, אך נהדף ונסוג. ניסיון פלישה נוסף במרץ 1941 נהדף גם הוא
וזה אומר שצבא יוון עסוק רובו ככולו בגבול עם אלבניה כאשר הצבא הגרמני מתחיל
בפלישה מבולגריה ב- 6.4.1941 ופותח בחזית שניה. יוון אמנם קיבלה קצת תגבור בריטי,
אך הוא לא היה משמעותי. לצבא היווני לא היה הרבה סיכוי, למרות המאמץ המשולש עם
הבריטים והיגוסלבים, יוון נכנעת לגרמניה. במברק לסר ג'ון דיל, רמטכ"ל הכוחות
הבריטיים, כותב צ'רצ'יל שלאבד את כרתים רק כי לא היו מספיק כוחות יהיה פשע.
ב-20.5.1941 מתחיל מבצע מרקורי הגרמני, הפלישה האווירית לכרתים,
שלמעשה תוכנן לצאת לפועל קודם לכן אך סבל מעיכובים שונים. זה לא באמת מפתיע את
הבריטים, מפענוח של מסרים גרמנים, בעזרת פרוייקט אניגמה, הם ידעו שהפלישה תתבצע
במאי. הבריטים מנסים לתגבר את האי, אך מתקפות של מטוסי הלופטוואפה מכריחות את ספינות האספקה הבריטיות לשוב
על עקביהן. היום הראשון של הקרב מתחיל בצניחה הגרמנית
המאסיבית הראשונה במלחמה. יום של לחימה עיקשת וללא השגת המטרות הגרמניות, שמשאיר בידי כוחות בעלות הברית את
התחושה שהם עשויים לנצח. רק שאז מגיע היום השני, יום של תקיפה גרמנית אגרסיבית
ותגובה מגומגמת של בעלות הברית והגרמנים מצליחים להשיג דריסת רגל במערב האי.
כוחות בעלות הברית נסוגים דרומה לנהל משם את המלחמה, אבל בפעם הראשונה
נתקלים הכוחות הגרמנים גם באוכלוסייה אזרחית שמצטרפת לקרבות והם מצטרפים נושאים כל
הבא ליד מקלשונים וגרזנים, דרך סכיני מטבח ועד לאלות או לכלי נשק גרמנים שהם
תופסים. יש עדויות על זקן מכרתים שחבט בעזרת מקל ההליכה שלו בצנחן גרמני, סיפור על
כומר מקומי שפרץ למוזיאון וגנב נשקים עתיקים ובעזרתם ירה בצנחנים גרמנים עם
נחיתתם. העובדה שלפרטיזנים היוונים לא היה כל סימן זיהוי הביאה למדיניות גרמנית
נטולת ספקות – להרוג אזרחים יוונים חופשי, כן בניגוד לאמנת האג לפשעי מלחמה. ההצלחה
הגרמנית החלקית מביאה את הבריטים להתחיל להסיג חלק מהכוחות מהאי, השאר נסוגים
דרומה. בסופו של דבר הקרב על כרתים מסתיים בניצחון נאצי, המחיר לא קטן – אובדן הדיוויזיה
המוטסת הגרמנית ועיכוב בתחילת מבצע ברברוסה, אם כי להמסת השלגים בפולין היה תפקיד
חשוב יותר בעיכוב. עבור בעלות הברית הניסיון הגרמני היה דווקא מחכים והלקחים מהטעויות
הגרמניות בשימוש בדיוויזיה המוטסת הופקו ואף יושמו בהמשך המלחמה.
כרתים מחולקת בין גרמניה לאיטליה, עם יתרון לגרמניה שמקבלת את כל
הערים הגדולות והנמלים החשובים. למרות ששלוש הערים הגדולות הופצצו קשות בזמן
המלחמה. אמנם היהודים היו יוונים לכל דבר, אבל הגרמנים מעניקים להם יחס שונה. הם
אוסרים על פולחן דתי באי וכמובן גם מייצרים רשימה נפרדת של יהודים, הכוללת שם
כתובת ועיסוק.
עד 1941 הקהילה בכרתים כבר מצומצמת כל כך שהיא מונה כ-300 יהודים
שחיים בחאניה, שהיתה אז עיר הבירה, 7 בהרקליון ו-1 ברתימנו. עד ה-29 במאי 1944 הקהילה היהודית בחאניה חיה באזור היהודי בעיר העתיקה, שנקרא אוברקי, בלי פרובוקציות נאציות כמעט אבל בפחד מתמיד. זה היה יום שני, איסרו
חג של שבועות, כשלפתע בשעות הבוקר המוקדמות, נכון יותר בשעות הלילה הממש מאוחרות,
החל מבצע מעצרם של יהודי העיר.
הגסטאפו סגרו את השכונה היהודית – אין יוצא
ואין בא, הדרך היחידה החוצה – על משאיות. דמיינו השמש עוד לא זרחה ופתאום נביחות
כלבים וקריאות במגפון שקוראות לכולם לצאת מהבית מיד עם מסמכים. מותר לקחת מזוודה
אחת, אבל למי יש זמן? הגסטאפו דוחפים ומכים בשעה שהם מזרזים אותם לעלות, רובם ללא מטען
לבד מהבגדים שלגופם, למשאיות ומשם הובלו לכלא איאס, לא רחוק מהעיר. רק שניים מבני
הקהילה שרדו – האחד שהיה בחזית באלבניה ואחרת שבמקרה לא היתה ברובע היהודי
וכשהגיעה הוסתרה על ידי שכנים נוצרים. הם הוחזקו בתנאים לא תנאים, למרות שמשלחת של
תושבים נוצרים מגיע לכלא ומבקשת לדון בשחרורם אך לשווא. ביום שישי, ה-9 ביוני. הועברו
להירקליון, מרחק נסיעה של כמה שעות. שם עלו על האונייה "טאנאיס" בדרכם
לנמל פיראוס ומשם לחיידרי, שהיה מחנה ריכוז ליד אתונה. משם היו אמורים להישלח לאושוויץ.
יחד אתם על הספינה הועלו גם שבויים יוונים ואיטלקים, שבינתיים נכנעו לבעלות הברית והגרמנים לא חסכו מהם יחס משפיל.
אלא, שצוללת בריטית מזהה את האנייה כספינת הצי הגרמני ויורה 2 טילי טורפדו שמטביעים
את הטאניאס בתוך פחות מ-15 דקות.
לא הרבה ידוע על הקהילה היהודית
בכרתים, ההיסטוריה של הקהילות היהודיות הקטנות ביוון כמו נעלמה כמעט מהאדמה, ממש
כמו האנשים שעשו אותה. למשל כמה מכם הקוראים מכירים את הסיפור של הקהילה היהודית בזקינטוס?
למעשה כל מה שצריך לדעת הוא שהקהילה היהודית, שמנתה כמה עשרות אנשים ניצלה כיון
שאנשי האי לא היו מוכנים להעביר רשימה של יהודים. המון איים יש ביוון, לכל אחד
סיפור. אחד מהם הוא כרתים. מתוך 4 בתי כנסת שהיו בחאניה רק אחד נותר על תילו, אם
כי נפגע בעת ההפצצות על העיר - בית הכנסת "עץ החיים", שנבנה ב-1487. בית
הכנסת שוקם ב-1999 ביוזמה פרטית, למרות שכבר לא נותר שריד מהקהילה היהודית בעיר.
לאט לאט נאספים סיפורי אנשי האי, חברי הקהילה היהודית, לאט מדי נאספים הסיפורים
שמאחורי השמות והזמן אינו פועל לטובה. זה היה קצת מסיפורם ותודה שהקשבתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה