חפש בבלוג זה

יום שני, 24 במרץ 2014

יש לנו ארץ נהדרת? אולי אבל מצב האומה נראה לא טוב אבל זחוח (צחוקים עם ראש הממשלה)

ואז בדיוק כשלא ידעתי על מה אכתוב היום, צצה לי "מצב האומה" עם הפרק הערב בהשתתפות בנימין נתניהו ולמרות שחשבתי שיהיה בוגר יותר ללכת לישון, נפנפתי מחשבות כפירה שכאלה.

בהחלט אפשר לשתוק על ההופעה של נתניהו ב"מצב האומה", אבל למה? יש כאן הרבה חומרים טובים וחבל לתת להם לרדת לטימיון.

הכי טוב אולי להתחיל עם מה שאין כאן, זה ממש קל. אין כאן שום אמירה. נתניהו בא מוכן ואמר את מה שיש לו להגיד, ואת מה שיש לו להגיד הוא נתן כנראה לכותב ההומוריסטי המוכר לנו כל כך מנאום איפא"ק (באדוויזר מישהו?) כדי שישכתב לו. במסווה של דאחקות, נתניהו היה במקום מאוד נוח. לא מול חבורת עיתונאים שמחפשים לתקוע לו, אלא בחברת אנשי תקשורת שמחפשים לתקוע דאחקות. כמה פעמים אפשר היה לדחוק אותו לפינה? אינספור, אבל לא היה שם מי שיעשה את העבודה. לכן נתניהו בא, זה גם שירת את המטרה להצטייר כנאור, כאחד שיכול לצחוק על כל הדברים שמעלים נגדו, גם הוא יכול להיות ציני, לפחות כמו בנט. ואתם יודעים למה? בואו, אני אספר לכם למה (זה שטיק שלמדתי היום מנתניהו, נראה לי שזה מה שמחליף את "זו לא השאלה") כי הוא לא מתעסק בזוטות - הוא מתעסק בדברים האמיתיים ומשאיר לשאר את הזוטות ("זה חלב שהחמיץ" - זה נשמע כמו אמירה בוגרת, אך למעשה זה נועד למזער את הנושאים) - הוא מתעסק בביטחון שלנו והוא גאה שזה מה שהוא עושה 18 שעות ביממה ונהנה לעשות את זה 24/7, 365 יום בשנה, הוא שומר עלינו. לכן הוא יכול לצחוק על פיטום וחלב ונרות נשמה, גם במשמרת שלו. ואתם זוכרים מה הוא עושה במשמרת שלו, נכון? שומר על כל אחד ואחד (אפילו על אלה שבאולפן). אבל לא רק באולפן גם בבית אני בטוחה שהוא צוחק, אולי ספק מתמוגג, ספק תוהה איך עדיין הוא מצליח למכור, משל לא עברו שנים מאז עבודתו כמנהל שיווק ב'רים'. 

אני מדמיינת את נתניהו בבית, יושב עם שרה בסלון (תודו שציפיתם לבדיחה על קפה עם חלב מקרטון, אבל לא), רואים יחד את מצב האומה. הנה זה מתחיל. "תראי שרה איזו קבלת פנים עשו לי", הוא אומר אחרי שליאור שליין מכריז על בואו, ילדים מנופפים בדגלי הלאום (בעצם בדגלי ישראל כי הלאום שלנו הוא יהודי, לא?) ותזמורת וכפיים (כן, אפילו בלי מרירי רגב - הבהרה שלי). "ואת רואה שרה עם מה אני מתחיל? אני מתחיל איתך, שרה, את... טוב תכף תראי מה אמרתי" אם הוא יגיד את זה עוד פעם או ש- א. יתבלבל, ב. ישתנק וולונטרית, ג. יגיד משהו לא נכון ויכעיס את שרה. כך או אחרת הצליח לו בטלוויזיה - כדאי לשתוק.

ואכן נתניהו ה"אדם" מתחיל את התוכנית עם האישה של חייו (שלי זה נראה קצת כמו אסטרטגיית "הקם להורגך השכם להורגו"), "היא לא נטל" הוא אומר בגבורה, "היא מקור הכוח שלי..." טוב היא לא כבדה, היא האישה שהוא אוהב... שזה משמח לשמוע, אבל זה לא אומר כלום. א. כי זה נשמע שהיא באמת לא הנטל שלו, משלמים בבית ראש הממשלה לאנשים אחרים כדי שהיא תהיה הנטל שלהם. ב. פעמים רבות אנחנו ממשיכים לאהוב למרות כל כך הרבה דברים. הוא יכול לבנות לו מציאות שלמה, על כמה משחירים את האישה שאיתו, אולם ההתנהגות הנהנתנית של שני בני הזוג שנעשית אגב אורחא כאילו זה מגיע להם בתוספת הדלפות כל כמה שנים מעובד אומלל כזה או אחר של משפחת נתניהו, מאירים את הגברת הראשונה באור די קפריזיונרי ונטול מעצורים. ועם כל הכבוד לראש הממשלה שמנסה לקחת את הדברים האלה מהזוית האנושית, לאשת ראש הממשלה יש תפקיד ייצוגי ואם ככה היא מייצגת אותנו, יש לנו בעיה. אז יפה שנתניהו עסוק בהכרזות אהבה, אבל זה נועד ליטול את העוקץ מכל בדיחת שרה אפשרית ולמען האמת הפארסה הזו היא לא בדיחה.

ובבית נתניהו: "תראי איך הצחקתי את הקהל" ממשיך נתניהו ואומר בעוד לפיתתה של שרה נעשית אימתנית יותר, "זרקתי פאנצ'ים על ימין ועל שמאל. קלטת את ה"זה חלב שהחמיץ"? גם לא עניתי לה וגם התבדחתי כדי להקטין את כל העלילה הזו". טוב, אני עוזבת כאן את הזוג נתניהו, בעודו מגחך לו בנחת כי יש להניח שזה יימשך לאורך כל התוכנית וזה מייגע והרשימה מתארכת.

אז בואו נדלג על פינת העצות לשליין כמועמד לתואר אשת ראש הממשלה, וכמה "אנחנו מרוצות ממירב מיכאלי" והפתרון למצוקת הדיור ולשלב הבא בזוגיות של מיכאלי ושליין. שאלתם את עצמכם כמה פאנצ'ים מהוקצעים יכול נתניהו לזרוק בדקה ללא הפרעה? לא ספרתי, אבל אין לי ספק שהוא בחר בתוכנית הנכונה בשביל זה וכן, אם להיות רציניים יש בעיה של יוקר המחיה אבל נתניהו צריך להתעסק במה שחשוב, ואתם יודעים מה חשוב? כי אם לא נתניהו יגיד לכם - החיים.

אני לא מבינה למה נתניהו מתכוון שהוא אומר שהוא מתעסק בחיים? ההתנהלות שלו (וכבר למדנו להכיר אותו לאורך השנים, אלפי ציין שהוא תכף עוקף את בן גוריון) מעידה עד עכשיו שהחיים שלנו ואיכותם זה בטח לא מה שמעסיק אותו (אולי זה כי מה שאנחנו מוציאים על החיים האמיתיים לא מספיק לו לביזבוזים, למי יש זמן להתעסק בבוטנים?). האם הוא מתכוון שבזה שהוא מזרים כספים להתנחלויות, לצה"ל ולתקיפת איראן (מצא את המשותף) ולא מאפשר לאלה החיים בתוך הקו הירוק להתקיים בצורה מכובדת, ולא מאפשר תהליך שלום ולא מאפשר סדר עדיפויות לאומי נורמלי - בכך הוא מקדם את החיים? יש לי תחושה די ברורה שאם היינו מוותרים על ההתנחלויות, יוצאים באמת למשא ומתן (וסליחה, אבל מספיקה לי הכרה במדינת ישראל) ומנסים למנוע את המלחמה הבאה היינו מצליחים לדאוג טוב יותר לחיים של הישראלים והפלסטינים באזור וגם היה אפשר להזרים כספים למקומות הנכונים כמו רווחה, חינוך ובריאות, שראוי שיהיו בראש סדר העדיפויות, ובכך מקדמים אף יותר את החיים בישראל. אבל אני כנראה טועה. כי מסתבר זה הזמן לשלוף את איראן.

ואז באה איראן, אני יכולה לצחוק על זה אבל "אירן זה לא צחוק". אתם יודעים למה? "כי זה כאילו הייתי מתבדח על צוררים אחרים בהיסטוריה שלנו. לא הייתי מתבדח. את זה אני לוקח ברצינות... היכולת לזהות סכנה בזמן ולהתארגן נגדה זה המבחן של קיום של גוף כלשהו. העם היהודי לא הצטיין בראיית סכנות בזמן, פעם אחר פעם הפתיעו אותנו. זה לא יקרה תחת ההנהגה שלי.. אני רואה סכנה אני מתארגן להדוף את הסכנה זה מה שהעם היהודי מצפה ממני, זה מה שאני עושה." נראה לי שעלינו פה על שלאגר לא פחות מרובוקופ משתבט עם ואן דאם, כי "כשנתניהו בשטח, היהודים לא במתח". הנה תראו, יושב לפניכם אסטרטג, האסטרטג שדורות שלמים של יהודים ייחלו לו, ממש נפש לציון הומיה, כי מבנימין (נתניהו) ועד בנימין (נתניהו) לא קם כנתניהו. אתם יכולים להיות רגועים. יש איום והוא גדול אבל יש גם מושיע.

או ואז מגיע הרגע על המשא ומתן ונתניהו מצליח להחזיר את זה לנושא החשוב - אירן, המדינה והמחוייבות של נתניהו לחיים של כולנו (בזה הוא עוסק 24/7, 365 יום בשנה, זוכרים? לכן הוא גם לא מתרגש מכל השרים הלא מוצלחים שלו "אתם בחרתם אותם" הוא מגלגל את תפוחי האדמה אלינו, ודי בצדק בפעם הראשונה והאחרונה). "אני לא רוצה מדינה דו לאומית אני לא רוצה שאנחנו נצא משטח ושאירן תיכנס לשטח עם באי כוחה... אני מוכן לאפשר להם להקים מדינת לאום שלהם ואני רוצה שיכירו במדינה הלאומית שלי... הם מבקשים מאיתנו להכיר במדינת לאום פלסטינית למה הם לא מוכנים להכיר במדינת לאום יהודית?... אנחנו פה כבר 4,000 שנה, לחכות עוד 4000 שנה? ... זו דרישה כל כך פשוטה - כל אחד צריך לשאול את עצמו למה הם לא מוכנים לעשות את זה? כי זה שורש הסכסוך, הם עדיין לא הסכימו לעובדה שאנחנו כאן, יסכימו לזכותינו לחיות כאן, נתחיל לפתור את הסכסוך..." טוב, זו טריטוריה שמוכרת לנתניהו, הוא הביא את מודל המדינה היהודית, הוא מצא אבן נגף שנשמעת הכי בנאלית, אבל גם הוא יודע טוב מאוד שהכרה במדינת ישראל היא מספקת. הוא ידע את זה בהסכם וואי ובהסכם חברון, שאותם הוא הביא כדוגמאות מצויינות להסכמים נפלאים שהוא הביא... כן, הוא בונה על זה שאנחנו לא עברנו את השלב של להבין כמה זה 1+1, ובינתיים אנחנו לא מראים לא שהוא טועה. אבל, דעו לכם שאם גורי אלפי מצליח להביא את עבאס, נתניהו בפנים ואם צריך יעופו ראשים (נתניהו עולה על קונספט חדש של ריאליטי לישראלים "המרוץ לשלום".)

אבל אחרי האיום הפלסטיני והאירני צריכה לבוא ארה"ב - אז קודם כל להזכירכם נתניהו מכיר אותם ממש טוב, הוא הנמבר וואן מן שלנו לענייני ארה"ב והוא בקשר טוב עם כולם - מנשיא דרך הקונגרס ועד לאזרח הבודד, ככה זה נתניהו. אבל עם כל האהבה, אפשר גם לבד ומה שחשוב זה מה שנאמר בחדרי חדרים וגורי אלפי מוזמן לשמוע. "כולנו מבינים שהקשר עם אמריקה, ארצות הברית הוא חשוב. יש לו צדדים מוכרים, יש לו צדדים פחות מוכרים... אנחנו מדינה ריבונית שומרים על עצמנו להגן על עצמנו בכוחות עצמנו..." שנאמר, אובמה בטח לא צופה ב"מצב האומה" אבל אם הוא כן, אז נצא בסדר.

וברשותכם רק עוד שני דברים - א. רציתי להביא לידיעתכם הפרה גסה של עקרון הפרדת הרשויות שלא נשמעה כמוה בשום דמוקרטיה (ועם יד על הלב לא ידעתי שזה אפשרי) אבל עיתון בישראל מציע חוקים שגם עוברים [וגם כשקמה המדינה היה רק עיתון אחד "העיתון נגד" (אנא שימו לב לשמו המעודכן של "הארץ" בפי ראש הממשלה) - ראש הממשלה לא שמע נניח על דבר... - תגידו שאני קטנונית. הנה פאוזה. תגידו.] "יש עיתון אחד, שהוא תמיד נגד, והוא בתשלום, יש אחד שהוא יותר מאוזן, ובחינם, העיתון שבתשלום, שהוא נגד, מציע עכשיו הצעת חוק  'בואו נסגור את העיתון שבחינם', אני לא מכיר עוד מדינה שאוסרים בחוק לחלק עיתונים בחינם.  ואם כבר הולכים בכיוון הזה אז ראש הממשלה מסיט לכיוונים לא ברורים, אבל בתעמולה כמו בתעמולה זה לא משנה אם זה נכון או לא והנה המשוואה דמגוגית של רוה"מ להערב: "אבל אם כבר הולכים בכיוון הזה - גוגל בתשלום, פייסבוק בתשלום, טויטר בתשלום, סלפי בתשלום..."

אבל אני אקנח דווקא בדובדבן - רוכן נתניהו אל שליין באינטימיות ואומר לו: "אני שואל אותך - איפה יש זמן לנהנתנות?" ומה הוא עונה לשאלה הרטורית? "אין זמן.. אני שמח שאני מבלה כל כך הרבה זמן בהגנה על כל אחד ואחד מכם". אני רק השערה - האם ראש הממשלה חושב שנהנתנות זו פונקציה של זמן? אולי נתניהו מתכוון שהוא היה יכול להנות יותר לולא היה ראש ממשלה? זה ברור (אגב גם בלונדיניות נהנות יותר). ולמען האמת יש לי תחושה שגם אנחנו היינו נהנים יותר. רק אומרת.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה