חפש בבלוג זה

יום שישי, 31 באוקטובר 2014

chickenshit לשבת

תודו שזה מוסיף צבע
סליחה אבל זה שוב יהיה פוסט פוליטי, אתם לא חייבים להמשיך, אבל פרשת הצ'יקנשיט עושה לי את זה. מה בעצם היה כאן? בכיר בממשל האמריקאי כינה את נתניהו chickenshit. למען האמת, מבחינתי, זה די ממצה, אמנם זה לא הז'רגון שלי אבל ביננו זה די מדוייק. נתניהו כצפוי התרעם והסביר שזה בגלל שהוא מגן על האינטרסים של מדינת ישראל, בנט הפך אותו למנהיג היהודים בעולם והבית הלבן התנער מהאמירה. משל ממשה עד דויד לא קם כנתניהו ובנט הוא ממשיכו. כן, תקרית דיפלומטית לא נעימה. אפשר היה למצות את זה בזה. אבל הסאבטקסט הוא הרבה יותר מזה. 

מהצד האמריקאי יש צדק בדברים, נתניהו הוא ראש ממשלה דו פרצופי וחלק לשון שעל פניו מושיט ידו לשלום אך בפועל עושה כל מה שאפשר כדי למנוע כל תהליך של שלום. מי שעדיין קונה את טענת ה"אין פרטנר", התגובה הישראלית לאינסידנט הצ'יקנשיט סיפקה לו הוכחה חותכת שאין פניה של הממשלה הזו לשלום. כל היציאה חוצץ נגד הפגיעה בנתניהו היתה כל כך נוסח מדינות טיראניות - "איך אפשר לדבר ככה אל המנהיג?" והיא הרבה מעבר למדאיגה מבחינתי. 


תמיד קם על יוצרו
הסגנון הזה חובר לכל הז'רגון ה-over פריוטי-יהודי שקנה פה אחיזה. כל האנחנו כאן בגלל הבטחה אלוהית, אנחנו העם הנבחר ואיננו כובשים בארצנו - אלה מילות המפתח ועם זה כנראה שלא ננצח, פשוט נכרה לנו בור ובסוף ניפול לתוכו "צודקים" אך מובסים. אם יש משהו שיש ללמוד מהמאה הקודמת הוא שיש לחזק את הדמוקרטיה כדי לדאוג לחוסן מדיני ולא לחזק רגשות לאומיים קיצוניים או דתיים. אלא אם כן, עליתי פה על נבואה נוסח מדע המדינה (שווה בערך כמו אותו פרופסור שחצי שנה לפני שנפלה חומת ברלין טען שהקומוניזם ילך ויתחזק. ואז - הדטנט) שהנה פורצת לה מאה של התחזקות דתית פונדומנטליסטית ושקיעתה (או שמא קריסתה) של הדמוקרטיה הישראלית כחלק מהמגמה. 

דומה שנתניהו רק חיכה להתבטאות מסוג זה כדי לאבטח את התמקמותו כמנהיג העם היהודי, המגן על האינטרסים הישראלים, איש הביטחון, זה שלא ינום ולא ישן בהגנה מפני כל הרעים שבאו לכלותינו, גם אם אלה אותם אמריקאים שבדיוק חתמו איתנו על הסכם לקניית שתי טייסות F35. הוא משחק משחק כפול כבר זמן רב, אבל מנצל את המחוייבות האמריקאית לישראל ולא משנה כמה ביקורת יש לישראלים על ארה"ב, אנחנו לגמרי סמוכים על שולחנם. נתניהו יודע שהברית בין ישראל לארה"ב היא לא פרסונלית מחד ומאידך הוא כבר נושא עיניו לנשיא האמריקאי הבא ומעריך את החולשות של אובאמה. 

את התבטאות ה chickenshit הוא ינצל עד תום, אבל מבחינת נתניהו כל דבר ניתן לנצל בציניות, כולל ההתנקשות ביהודה גליק שהגיעה לו בדיוק בזמן. פאוזה קצרה לעניין זה - זה שניסיון ההתנקשות הזה נורא זה ברור, אם לא הייתם בטוחים מה דעתי על זה, ויש לגנות אותה מכל וכל ועדיין יש לשאול איך כל כך מיהרו לחסל את החשוד (בכל זאת חשוד), כי הרי במקרים של פעילות יס"מ הם בהחלט אמורים לדעת מה עושים במקרה של התבצורת ולא כל התבצרות היא עילה לכוון ולהרוג. חזרה לנתניהו, ניסיון ההתנקשות בגליק נפל לו מהשמיים כדי להוכיח לטענתו את ההסתה שכנגד, ההסתה הפלסטינית. עזבו רגע אם יש או אין הסתה בצד השני, מה שבטוח הוא שיש הסתה מהצד שלנו והיא ברורה ומסוכנת. עבודת התעמולה שעושה נתניהו, בשיתוף הדוק עם ליברמן ובנט, מכוונת לדעת הקהל בישראל ומטרתה להכשיר לבבות נגד תהליך השלום. 

הקריאות שנשמעות על החזרת הריבונות בירושלים, הענשת הפלסטינים וחינוכם מחדש, כל אלה הן מנותקות לחלוטין מקונטקסט ואין בהן כלום מלבד לנסות לטפח ולחזק את זיקתו על העם היושב בציון למדינתו, אלא שאני מסתפקת בגבולות 67 ולא מוצאת כל סיבה להעדיף את שלמות הארץ על שלמות החיים. נתניהו לא מגן על אינטרסים יהודיים, נתניהו וחבריו עסוקים בשימור הפוליטי של עצמם, גם אם זה תכל'ס בא בסופו של דבר עם תג מחיר והמחיר הזה הוא חיי ילדינו. אז כן, אתה צריך להיות סוג של chickenshit אם אתה מדבר על מחיר אבל יודע שאתה לא זה שתצטרך לשלם אותו, לצערי האם השכולה הבאה היא בדיוק בגלל שנתניהו הוא כזה ואנחנו לא מחליפים אותו. 

תכף נכנסת שבת, נתניהו הבטיח לנו עוף לשבת, אבל כבר לא נשאר כסף, נשאר רק chickenshit. המצב כל כך חמור שלפיד הופך להיות המבוגר האחראי שמפוצץ דיון של ראש הממשלה על העברת עוד כספים להתנחלויות ועוד לא התחלתי לדבר על מהלך האפרטהייד המסתמן של יעלון להפרדת יהודם ופלסטינים באוטובוסים. זו לא הדרך להבטיח חיים ישראלים במדינת ישראל. זה ניסיון להבטיח את יהדותה של המדינה לפני הכל, זה לא ריאל פוליטיק זה תורה פוליטיק זה לא עבד בגולה וזה לא יעבוד פה. ישראל צריכה להתבגר ולהוכיח שהיא מדינה דמוקרטית שלא נסמכת על הבטחה אלוהית אלא מדינה מודרנית, המושתתת על מוסר ומאפשרת בית יהודי. העדפת היהודית על הדמוקרטית לא תשאיר אותנו על המפה, רק שלאף אחד אין כוח להתחיל לגרף את החרא ולעשות מזה קומפוסט.

נתניהו מנסה למצב את הפלסטינים כאוייבי השלום, אבל בה בעת הוא ממצב את עצמו כאויב השלום וזו הסיבה העיקרית לעצבים של השלטון האמריקאי, הם רואים דרכו והם לא מטומטמים כמו שהוא חושב. וזה לא רק נתניהו, ההתנהלות של ליברמן מול שבדיה שכללה את החזרת השגריר, ההתבטאויות האומללות של בנט, וההחלטות החצי אפויות של יעלון - כל אלה אומרים יותר עלינו מאשר עליהם. זה לא העולם שיוצא נגדנו, אלה מנהיגי ישראל שמתבטאים בכל מקום וחושבים שאם הם מדברים בעברית אף אחד לא מקשיב להם, העניין הוא שכל אחד יכול להבין, גם אם גוגל translate קצת לא קוהרנטי. עצוב שהציבור הישראלי הוא זה שצריך תרגום מעברית לעברית וקולט לאט יותר מכל העולם כולו. שיהיה לנו בהצלחה עם זה, בשבדית זה מתפרק יותר טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה