הגזענות הזו הורגת. וסיפא על בוז'י כי לא יכולתי אחרת

ימים כאלה לא באים כל יום, ימים שבהם לי יש מעט מאוד זמן לכתוב ואילו מסביב מתרחשים כל כך הרבה דברים שעליהם ראוי היה לכתוב ולהתעכב. מזל שאני לא הכותבת היחידה בעולם. מחאת הפליטים אתמול בתל אביב, בדרישה הכל כך מינימלית הזו של "תסתכלו עלינו - אנחנו בני אדם", היתה אמורה לגעת בכולנו (חוץ ממירי רגב). איזו הפגנה שקטה, מחוסרת כוחנות ומלאה בכוח, הכוח שמעניקה צדקת הדרך. אבל מה נעשה עכשיו? הנה הם התאספו בהמוניהם, אותו אספסוף אדם של רוצחים ואנסים, אותו סרטן אנושי ולא רק שהם היו שקטים, הם אף ניקו אחריהם את הכיכר (אין ספק שזה תקדים). כמה עצוב להסיק מסקנות מתוך הבבואה הזו, העולה ממי מזרקת הכיכר - זו שמראה את הפליטים במלוא אנושיותם ואותנו במלוא גזענותנו. ובמקום שמישהו יתעשת על עצמו, מתראיין בן ישי ברדיו (בכל זאת שר פנים לשעבר ולוחם ידוע במסתננים) וטוען שיש לשמור על ישראל וכי אולי אנחנו קוראים לו חשוך, אך למעשה הוא זה שמגן עלינו. אכן עמדותינו הגזעניות זקוקות להגנה, מסתבר שבכל העולם לא מצליחים להבין אותנו. הוא וממשלת ישראל בכלל מגנים על דעותינו הגזעניות כאילו בכך נמדד כוחה של המדינה, אכן שומרי הסף. אולי זה בגלל שאנחנו מרגישים כזה חוסר ביטחון בקיומנו כאן, אולי כי עוד לא הטמענו שזה לא ארעי.  אבל הגזענות האינהרנטית שלנו מריחה לי בעיקר כמו פחד ולפחד כידוע צריך לתת פנים. אנחנו מפחדים ומצאנו את הכושי שאותו אפשר לשנוא. במקום שנהיה לפיד אמיתי של צדק, אנחנו נדחקים לפינות חשוכות. מדינת הפליטים מפנה עורף לכל פליט שאינו נימול, כי מילה היא ציווי אלוהי ואנחנו כידוע העם הנבחר. תשאלו למה הקישור לברית מילה? אולי כי בסופו של דבר מעצמת ההיטק במזרח התיכון חוזרת תמיד לציוויים אלוהים כאשר כל שאר התירוצים לא עובדים. אין סיבה שמדינת ישראל לא תיערך לקלוט את הפליטים, לא רק בגלל שאנחנו כעם היינו פליטים לאורך שנות היסטוריה מרובות, אלא בעיקר משום שישראל נסמכת על עובדים זרים. למה שלא ניתן אשרת עובדים לפליטים ונגאל אותם מהפחד הקיומי לחייהם? ממה אנחנו מפחדים? אני עוד לא מצאתי בתשובות נציגי הממשלה שום הסבר. ואם להיות צינית, תחשבו כמה נקודות ישראל היתה צוברת בעולם לו רק היתה מוצאת פתרון שאינו בדמות מתקן הכליאה חולות...

הגזענות הזו שהפכה לחלק מאיתנו נמצאת כמעט בכל כותרת מעמודי החדשות, אם בהצעתו של ליברמן, ה"כמו" ראציונלית, בהחלפת אוכלוסיה ושטחים. ליברמן אולי מושפע מטרנד הריאליטי, אך הפורמט של "אמא מחליפה" פשוט לא עובד כאן, בעיקר אם ניקח בחשבון שליברמן לא משחק בדמויות לגו אלא באנשים בשר ודם. כמה קל להניח הצעה על השולחן ולומר "זה מה יש" מתוך ידיעה שאין סיכוי בעולם שזה יעבור. זה בעיני מחסום של פחדנים, ספין בנוסח "לא זו השאלה". אבל זו כן השאלה, ישראל לא צריכה להחליף שטחים, ישראל צריכה שלום גם במחיר של גבולות צרים יותר. למה ליברמן עושה את זה? הסיבות מרובות, אבל ליברמן מנסה לקדם את רעיון הקנטונים כבר הרבה מאוד זמן. אפשר היה לקוות שנתניהו ידע לרסן אותו, אך נתניהו מזמן הפך לראש ממשלה חלש ומחוסר עמוד שדרה, שמצייר ציורים של פצצות לאור נרות ריחנייים בעודו זולל גלידת פיסטוק. אבל הגזענות לא נגמרת במדיניות הממשלה. 11 שוטרי מג"ב שלא בתפקיד מצאו עצמם בדרך לתל אביב ומתוך שעמום הם תקפו טרנסג'נדרh,. פעם הם הוציאו אגרסיות, רק במסגרת התפקיד כמובן, על ערביי השטחים, והערבים (פלסטינאים) בישראל, מפגינים שמאלנים ובעצם כך נסללה הדרך להגיע לכל אחד מאיתנו בגלל איזושהי סיבה. ואיך קוראת התקשורת לחבורת החוליגנים? ילדי טובים. כן, בטח, זה הכיף החדש של בני הטובים, לתפוס אנשי סתם ולכסח אותם, זה בטח בגלל סף הריגוש הגבוה. אנשים, אלה לא בני טובים ולא אנשים נורמטיביים, אלה אנשים אלימים המונעים משנאה בכלל לכל מה שאינו בדיוק כמוהם. זה לא משהו שולי, זו תופעה מבהילה, היא רק מגיעה בכל כך הרבה גוונים שאנחנו לא מתפנים לראות את מה שצבוע עדיין בגוונים בהירים. נו באמת, לא "אנשים נורמטיביים", לא "בני טובים" ולא בטיח. חבורת חארות ללא טיפת מוסר, זה מה שזה וזה כאן. 

ועכשיו אחרי נאום הגזענות הזה שלי, איפה אני אכניס קצת מילות ביקורת על בוז'י בנאומו בועידת מפלגת העבודה? טוב, אז בקצר - הנאום של בוז'י היה טוב, אלה הניואנסים הרטוריים שהיו קצת צורמים למשפטים ההחלטיים שכנראה כתבו אחרים. אהבתי את הפנייה שלו לביבי "אם, ואם, ואם ואם ורק בהינתן כל התנאים האלה, אז אם ככה אז אנחנו נחליף אותך, שמעת?" בוז'י, לא אם ולא נעליים, את ביבי מחליפים. אבל כשאתה אומר את זה ככה, קשה לקחת אותך ממש ברצינות...