אז הנה הגיע בוקר היום השני של 2014 ויש לי תחושה שהקרב השנה הוא קרב של תודעה. עקבו אחרי ואני מבטיחה שבתום הדוגמאות גם אסביר:
1. חלה החמרה מדאיגה במצבו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון - אני לתומי חשבתי שההחמרה המדאיגה במצבו חלה כבר לפני כשמונה שנים, אבל מה אני יודעת? מצבו הרפואי של אריאל שרון אינו מצחיק אותי, להפך מצאתי את עצמי תוהה לאורך 8 השנים האחרונות בדבר מצבו, אתם יודעים האיש היום בן 85, כבר 8 שנים "במצב הכרה נמוך", שזה אני רק משערת אומר שהוא חי באמצעות מכונות ולא מתקשר. למה ליצור כזו דרמה? תנו לו למות בשקט, זו לא הספירה לאחור בערב השנה החדשה. אבל עכשיו סופסוף מגיעה הדרמה שכולם חיכו לה - הימים האחרונים - את זה אי אפשר לעזוב בשקט. 8 שנים הוא חי לו בדממה לרוה הרחק מהעין הציבורית, נתתם לו לחיות בשקט, תנו לו למות בשקט. בעיני כל הדרמה הזו לא חולקת כבוד לאיש ורק מוכיחה עד כמה התמכרנו לדרמות קלילות. נעשינו קצת תניניים באופיינו - בוכים דמעות לרגע ושוכחים. אבל לדמעות התנין יש תפקיד - הן נועדו ללחלח את עיניו, הדמעות הלאומיות שלנו הן סתם דמעות פוטוגניות שלא ממש מעידות על דבר חוץ מאשר השאיפה שלנו לקטרזיס לאומי שבדרך כלל מביא עימו המוות.
2. שמרי על הכוס שלך - זה הקמפיין החדש להעלאת המודעות לסם האונס. אני מסכימה שקמפיין כזה הוא חשוב אך ברגע שזה הסלוגן שלו הוא כבר איבד מחשיבותו בדרך להעלאת המודעות החברתית לסם האונס, הוא הופך לקול קורא חברתי שמניח מחדש את האחריות על הקרבן. שוב עובדים על התודעה שלנו - את שמרי על כּוֹסך כדי לשמור על כּוּסך. לא יש חראות בעולם, לא יש גברים שלא שואלים אותך, לא, מה פתאום? אז זהו, שסם אונס זה לא כמו "אם שותים לא נוהגים", ברגע שזה הקמפיין שנבחר הוא שוב מסיט אותנו מהנושא האמיתי ומחזיר אותנו בדיוק למקום שלנו - יש גברים ניאנדרטליים אז נשים יקרות קחו לתשומת ליבכן וזכרו לשמור על הכוס ואל תתלבשו חושפני. בכלל עדיף שלא תורידו את המעיל כי גברים לפעמים מפרשים לא נכון וסליחה מראש. ראו הוזהרתן.
3. שימוש לא נכון בחומר נפץ מסוכן - תהיתי אם להוסיף את הידיעה הזו לרשימה כי יכולתי גם לקנח בה כפיסקה הומוריסטית לסיום. אבל אז חשבתי שגם פה יש משחק מילים שנועד לייצר תודעה. התחמקות לא מסוגננת שנועדה לזרות חול ולהטות את הדיון המהותי. שגרירה החדש של פלסטין בצ'כיה נהרג מפיצוץ חומר נפץ בשעה שהעביר כספת ישנה בביתו. א. רציתי לשאול אם לחומר הנפץ הזה יועד שימוש נכון? ואם כן האם מותר לדעת מהו? ב. למה שיהיה חומר נפץ בבית של שגריר? ג. אפשר לצחוק על זה, לא יודעת משהו בסגנון ברשימת הדברים לשגריר המתחיל היה כתוב שחשוב להגיע לארועי תרבות ולהתעניין באומנות פלסטית ופשוט משהו הלך לאיבוד בתרגום?
4. ביקור קרי בארץ - בישראל מודיעים בקול גדול שנתניהו יחכה עם ההתנחלויות עד לאחר ביקור קרי' כאילו שזה טריק מחוכם שנועד להרדים מישהו, ליברמן משלם מס שפתיים ואומר "יש לתת סיכוי לקרי" ואני מודה כשליברמן אומר כאלה דברים אצלי מצלצל פעמון אזעקה. ממשלת ישראל במתכונתה היום פניה אינם לשלום, ובמקרה זה אודה ולא אכחיש שהייתי רוצה שאתבדה. אז כשמדברים על תודעה כוזבת, מכבסת מילים, תעמולה וכאלה אני חושבת על הממשלה שלנו שבעיקר מדברת בשפת ההפך ומשחקת משחקי ילדים ואנחנו ממשיכים לקנות את זה. דרך אגב, בעולם כבר לא.
5. פרשת איל גולן - זה נעלמה. אין על מה לדבר, מומחי האינטרנט עבדו שעות נוספות, אנשי היח"צ לא ישנו כמה ימים וזה מאחורינו. כי מה שחשוב זה לשמור על הכוס, אם ילדות בנות 14 לא יודעות לעשות זאת זו בטח לא בעיה ציבורית.
כן, ככה אנחנו, מודלקים ונכבים במהירות, זורמים בנהר האינטרנט והכל מתרחש כל כך מהר שאנחנו פשוט מתקדמים הלאה בלי לעצור, צועקים קצת, אבלים קצת ובעיקר נדלקים וכבים בהתאם למה שמובילי דעת הקהל רוצים. כמה קל לשנות לנו את התודעה, אני די בטוחה שלא את הכוס צריך לשמור, אבל כן את כוח השיפוט שלנו. אוי תסתכלו - ציפור....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה