אסור להשוות. תמיד אסור להשוות.
אז לא להשוות את אתם אלה שצעדו אתמול ברחובות ערים בישראל בקריאות "מוות לערבים" או "כהנא צדק" וצרחו ועמדו במועל יד, וחיפשו ערבים לרוצץ גולגלתם לאחרים שהצדיעו במועל יד וחיפשו יהודים להורגם בתקופה אפלה שאסור באמת להזכיר אלא אם כן בקורבנות יהודים עסקינן?
אז אסור להשוות בין תגובתה האנושית והנכונה של אימו ומשפחתו השכולה של נפתלי פרנקל "שאין הבדל בין דם לדם ואין הצדקה לרצח לאומני" ובין תגובותיו הלא שקולות של ראש הממשלה נתניהו? האחרון פירסם ביום שני האחרון סטטוס המגנה את האוכלוסיה הערבית ומעיד שמבחינתו הם אינם חלק מהחברה הישראלית עד שיוכיחו את עצמם וחמש שעות אחר כך שיתף פוסט על מציאת גופות החטופים וסיים במילים: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן, וגם לא נקמת דם של נערים צעירים וטהורים – שהיו בדרך הביתה לפגוש את הוריהם – ולא ייראו אותם עוד. החמאס אחראי – והחמאס ישלם. יהי זכרם של שלושת הבנים ברוך." חבל שהוא לא ציטט את הרישא של ביאליק: "וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!" הורים מוכי יגון רואים מעבר לנקמה בעוד ראש הממשלה מתחייב לנקום, יש לו חשבון לשלוח והחשבון הזה הוא on the house.
אז אסור להשוות ילדות שמצטלמות עם דף על כתוב: "לשנוא ערבים זה לא גזענות, זה ערכים! #ישראל_דורשת_נקמה" כחלק מדף פייסבוק שלם הקורא לנקמה ומזכיר לראש הממשלה שהגיע הזמן להיכנס בפלסטינים וכבר זכה למעל 33,500 לייקים (ביג לייק).
ואסור להשוות את הקריאות ללינץ' ומצהלות השמחה על כל ערבי שנפגע ולא רק עכשיו, זה כבר הרבה זמן, למצהלות הלינץ' למשל ברמאללה.
ואסור להשוות בין השמחה על מתקפה אווירית בעזה למצהלות נפילות הסקאדים על רמת גן.
ואסור להשוות בין התגובה הישראלית לחטיפת הנערים ורציחתם לבין התגובה הישראלית לרצח הנער מירושלים.
ואסור להשוות את השקרים למשפחות השכולות ולציבור כולו לתעמולה זולה או לניצול ציני.
ואסור להשוות בין יהודים לערבים, כי הם חיות אדם כידוע ואנחנו כל כך אנושיים.
ואסור להשוות תגובות של טוקבקיסטים כי אלה רק עשבים שוטים.
ואסור להשוות את בקשתו התנ"כית של ראש בני עקיבא ל- 300 עורלות (אגב עורלות אצל מוסלמים אפשר למצוא רק אצל ילדים מתחת לגיל 13) לקריאה לרצח מכוון.
אסור להשוות, אבל רק בגלל שנעשינו כל כך דומים ולכן זה פוגע בול. זה לא הסוף זו רק התחלה וזה אנחנו שצריכים למנוע אותה. אסור להשוות, אבל השריפה היא אותה שריפה.
אז למה לעזאזל כן מותר להשוות? מה מותר לעשות? ובכן, ידידיי, מה שמותר לעשות זה רק להצדיק את הצד היהודי של העניינים. אבל אל תתחילו עם השוואות לאפרטהייד גם את זה אסור לאור מצב העניינים. ואם אתם לא מבקשים מראש הממשלה להיכנס בהם ולנקום אז עדיף שלא תאמרו דבר כי אתם מיד נחשדים כאוהבי מחבלים ואוטו-אנטישמים. כי כנראה לשתוק ולראות אותנו עולים בלהבות זה הדבר הנכון לעשות.
כי חלילה אם נשווה נצטרך להסתכל לעצמנו בעיניים וקצת קשה להביט ניכוחה בעיניים מלאות בדם ושנאה.
אז המדינה עולה בלהבות, כנראה שזה לא ממש חשוב. ממשלה שמסיתה את כולנו כבר כמעט שנתיים, מדינה שיוצרת פורמט של אחים ולא אחים ומי שלא אח הוא בוגד והבן של כולנו הוא הבן שמת. תחזיקו אותנו מפרפרים ח"י ימים בעוד אתם יודעים שכבר מת. ממשלת ישראל ניצלה את קלף החטיפה עד דק, עכשיו היא תוכל לנצל את קלף הרצח ולהצדיק את עצמה בתוך נחשול הדם ומי ישלם? החמאס, אנחנו אפילו לא יודעים שזה החמאס. אבל גם אם ניכנס בחמאס המחיר הוא עלינו.
אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו? ובמה ניכרת המדינה? בכוסה? בכיסה? בכעסה? אם זה המצב אז נראה לי שהכל כבר ברור. הניסוי הציוני הזה לא מוכיח את עצמו, אבל אני לא אשתוק ולא אברח. אם אלה עשבים שוטים זה הזמן לעקור אותם מהשורש, גם בציבור וגם מההנהגה. לא נותרה לנו הפריבילגיה של צקצוק ולהמשיך הלאה. מי שעוד אוהב את המדינה הזו צריך לצאת ולא מגבולותיה, אלא לרחובותיה - לשטוף את המדינה בהתנגדות לא אלימה לאלימות ששוטפת את הרחובות שלנו, לקריאת השנאה שמאיימות קודם כל עלינו עוד הרבה יותר מאשר על החמאס. הדרך היחידה לחיות פה הוא לנפץ את שלשלאות השנאה והנקמה ולא להסכים אלא לדו-קיום, כזה שמאפשר בראש ובראשונה את קיומנו כאן. אם לא נעשה זאת נשב פה על המרפסת ונספור את מתינו בעוד מעלינו עוברות ציפורים נודדות. השקט שלנו מאפשר את הרעש של כל המטורפים מזוגגי העיניים שבממשלה שלנו יש כאלה שקוראים להם אחים, הקול השפוי הוא זה שטוב כל כך לקרוא לו בשם הגנרי בוגדים. זה עדיין לא מזכיר לכם כלום? אז תעלו תמונות של זה שלא הרים את ידו במועל ותשאלו למה לא כולם ככה, אחר כך תסתכלו עלינו. אבל אל תשווה. אסור להשוות.
אני שוב הורסת, כולי צער. אני שוב משווה וההשוואה לא מחמיאה. אני עוכרת ישראל זה ידוע, ולא ברור למה אני לא נכנסת לאווירה. כי זה הכי מגניב להצטרף למדורת השבט, לצרוח, לקלל, לקלס, לאגרף, לשנוא, לשרוף ולשבור ובעיקר לנקום. הו כמה מתוקה הנקמה. 67 שנים אנחנו חיים במי התחיל קודם ומתי, זה לא ממש מוביל אותנו לאיפשהו. מעגל הנקמה כבר נוסה לעייפה, אנחנו מתדרדרים איתו בשמחה. אבל העיקר שגם הפעם נקרא לנקמה. מילים אחרונות מפורסמות? יוסטון וי האב א פרובלם? תנו לנו רק עוד נ-ק-מ-ה אחת ודי. רוג'ר אנד אאוט.
אז לא להשוות את אתם אלה שצעדו אתמול ברחובות ערים בישראל בקריאות "מוות לערבים" או "כהנא צדק" וצרחו ועמדו במועל יד, וחיפשו ערבים לרוצץ גולגלתם לאחרים שהצדיעו במועל יד וחיפשו יהודים להורגם בתקופה אפלה שאסור באמת להזכיר אלא אם כן בקורבנות יהודים עסקינן?
אז אסור להשוות בין תגובתה האנושית והנכונה של אימו ומשפחתו השכולה של נפתלי פרנקל "שאין הבדל בין דם לדם ואין הצדקה לרצח לאומני" ובין תגובותיו הלא שקולות של ראש הממשלה נתניהו? האחרון פירסם ביום שני האחרון סטטוס המגנה את האוכלוסיה הערבית ומעיד שמבחינתו הם אינם חלק מהחברה הישראלית עד שיוכיחו את עצמם וחמש שעות אחר כך שיתף פוסט על מציאת גופות החטופים וסיים במילים: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן, וגם לא נקמת דם של נערים צעירים וטהורים – שהיו בדרך הביתה לפגוש את הוריהם – ולא ייראו אותם עוד. החמאס אחראי – והחמאס ישלם. יהי זכרם של שלושת הבנים ברוך." חבל שהוא לא ציטט את הרישא של ביאליק: "וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!" הורים מוכי יגון רואים מעבר לנקמה בעוד ראש הממשלה מתחייב לנקום, יש לו חשבון לשלוח והחשבון הזה הוא on the house.
אז אסור להשוות ילדות שמצטלמות עם דף על כתוב: "לשנוא ערבים זה לא גזענות, זה ערכים! #ישראל_דורשת_נקמה" כחלק מדף פייסבוק שלם הקורא לנקמה ומזכיר לראש הממשלה שהגיע הזמן להיכנס בפלסטינים וכבר זכה למעל 33,500 לייקים (ביג לייק).
ואסור להשוות את הקריאות ללינץ' ומצהלות השמחה על כל ערבי שנפגע ולא רק עכשיו, זה כבר הרבה זמן, למצהלות הלינץ' למשל ברמאללה.
ואסור להשוות בין השמחה על מתקפה אווירית בעזה למצהלות נפילות הסקאדים על רמת גן.
ואסור להשוות בין התגובה הישראלית לחטיפת הנערים ורציחתם לבין התגובה הישראלית לרצח הנער מירושלים.
ואסור להשוות את השקרים למשפחות השכולות ולציבור כולו לתעמולה זולה או לניצול ציני.
ואסור להשוות בין יהודים לערבים, כי הם חיות אדם כידוע ואנחנו כל כך אנושיים.
ואסור להשוות תגובות של טוקבקיסטים כי אלה רק עשבים שוטים.
ואסור להשוות את בקשתו התנ"כית של ראש בני עקיבא ל- 300 עורלות (אגב עורלות אצל מוסלמים אפשר למצוא רק אצל ילדים מתחת לגיל 13) לקריאה לרצח מכוון.
אסור להשוות, אבל רק בגלל שנעשינו כל כך דומים ולכן זה פוגע בול. זה לא הסוף זו רק התחלה וזה אנחנו שצריכים למנוע אותה. אסור להשוות, אבל השריפה היא אותה שריפה.
אז למה לעזאזל כן מותר להשוות? מה מותר לעשות? ובכן, ידידיי, מה שמותר לעשות זה רק להצדיק את הצד היהודי של העניינים. אבל אל תתחילו עם השוואות לאפרטהייד גם את זה אסור לאור מצב העניינים. ואם אתם לא מבקשים מראש הממשלה להיכנס בהם ולנקום אז עדיף שלא תאמרו דבר כי אתם מיד נחשדים כאוהבי מחבלים ואוטו-אנטישמים. כי כנראה לשתוק ולראות אותנו עולים בלהבות זה הדבר הנכון לעשות.
כי חלילה אם נשווה נצטרך להסתכל לעצמנו בעיניים וקצת קשה להביט ניכוחה בעיניים מלאות בדם ושנאה.
אז המדינה עולה בלהבות, כנראה שזה לא ממש חשוב. ממשלה שמסיתה את כולנו כבר כמעט שנתיים, מדינה שיוצרת פורמט של אחים ולא אחים ומי שלא אח הוא בוגד והבן של כולנו הוא הבן שמת. תחזיקו אותנו מפרפרים ח"י ימים בעוד אתם יודעים שכבר מת. ממשלת ישראל ניצלה את קלף החטיפה עד דק, עכשיו היא תוכל לנצל את קלף הרצח ולהצדיק את עצמה בתוך נחשול הדם ומי ישלם? החמאס, אנחנו אפילו לא יודעים שזה החמאס. אבל גם אם ניכנס בחמאס המחיר הוא עלינו.
אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו? ובמה ניכרת המדינה? בכוסה? בכיסה? בכעסה? אם זה המצב אז נראה לי שהכל כבר ברור. הניסוי הציוני הזה לא מוכיח את עצמו, אבל אני לא אשתוק ולא אברח. אם אלה עשבים שוטים זה הזמן לעקור אותם מהשורש, גם בציבור וגם מההנהגה. לא נותרה לנו הפריבילגיה של צקצוק ולהמשיך הלאה. מי שעוד אוהב את המדינה הזו צריך לצאת ולא מגבולותיה, אלא לרחובותיה - לשטוף את המדינה בהתנגדות לא אלימה לאלימות ששוטפת את הרחובות שלנו, לקריאת השנאה שמאיימות קודם כל עלינו עוד הרבה יותר מאשר על החמאס. הדרך היחידה לחיות פה הוא לנפץ את שלשלאות השנאה והנקמה ולא להסכים אלא לדו-קיום, כזה שמאפשר בראש ובראשונה את קיומנו כאן. אם לא נעשה זאת נשב פה על המרפסת ונספור את מתינו בעוד מעלינו עוברות ציפורים נודדות. השקט שלנו מאפשר את הרעש של כל המטורפים מזוגגי העיניים שבממשלה שלנו יש כאלה שקוראים להם אחים, הקול השפוי הוא זה שטוב כל כך לקרוא לו בשם הגנרי בוגדים. זה עדיין לא מזכיר לכם כלום? אז תעלו תמונות של זה שלא הרים את ידו במועל ותשאלו למה לא כולם ככה, אחר כך תסתכלו עלינו. אבל אל תשווה. אסור להשוות.
אני שוב הורסת, כולי צער. אני שוב משווה וההשוואה לא מחמיאה. אני עוכרת ישראל זה ידוע, ולא ברור למה אני לא נכנסת לאווירה. כי זה הכי מגניב להצטרף למדורת השבט, לצרוח, לקלל, לקלס, לאגרף, לשנוא, לשרוף ולשבור ובעיקר לנקום. הו כמה מתוקה הנקמה. 67 שנים אנחנו חיים במי התחיל קודם ומתי, זה לא ממש מוביל אותנו לאיפשהו. מעגל הנקמה כבר נוסה לעייפה, אנחנו מתדרדרים איתו בשמחה. אבל העיקר שגם הפעם נקרא לנקמה. מילים אחרונות מפורסמות? יוסטון וי האב א פרובלם? תנו לנו רק עוד נ-ק-מ-ה אחת ודי. רוג'ר אנד אאוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה