ידיעה על חטיפה (כן, גנבתי את הכותרת ממארקס)

בשניות אלה מחקתי את הפוסט שהתחלתי לכתוב אתמול ולא הספקתי לפרסם, עניין של תזמון  - כי לפעמים מה שלא נכתב בזמן, נידון לכלייה עוד בטרם שזפה אותו עין אדם אחרת. לפעמים אין שום בעיה לכתוב באיחור, זה לא המקרה הפעם. שבת בבוקר, אצלנו בבועה הכל נעים, תודה ששאלתם. מחוץ לבועה יש מדינת חטיפה ומדינת מונדיאל, קצת כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, הערב מפנה את מקומו ליריד המונדיאל ועד אז ובין לבין אנחנו בשידורים מתפרצים על אירוע עצוב, אבל לא ממש מתגלגל של חטיפת שלושת בני הישיבה. אל תבינו לא נכון, חטיפה זה נורא וברור שאין אדם במדינה שלא מקווה שהבחורים האלה ימצאו וישובו בשלום לביתם. למען הסר ספק, גם אני שמאלנית ישראל שכמוני, רוצה לראות את הבחורים האלה שבים לביתם בריאים ושלמים, אבל כמה הערות בכל זאת והסדר אקראי ולא לפי חשיבות:

א. כן, זה לא נעים להזכיר, אבל מדינת ישראל באופן רשמי, רק מתחת לראדאר, חוטפת צעירים, לעיתים ילדים, בשטחים לחקירות לא חוקיות, בלי להודיע להורים, בלי לאפשר עורך דין, רק מכיון שהם פלסטינים לאף אחד לא אכפת. מסתבר שלא רק הכדור עגול, גם משחק החטיפות הוא עגול. אז כל עוד המדיניות הישראלית חוטפת כנראה שישיבו גם לנו לפעמים באותו מטבע, ככה זה כשמשחקים באש ומי שמשחק במשחק הנוראי הזה צריך להבין שזה פועל לכל הכיוונים. הגיע הזמן שגם הציבור הישראלי יאמר לממשלתו שחטיפות הן לא מעשה לגיטימי, לא כאשר הן מופעלות נגדנו ולא כאשר אנחנו מפעילים אותן. כשאלה 3 בני ישיבות אנחנו יוצאים מגדרנו מרוב דאגה לשלומם, עד שלא נבין שאימהות שחרדות לגורל בניהן יש בשני הצדדים כנראה שלא השכלנו ולא נשכיל.

ב. אין שום סיבה שנישאר בשטחים, השהייה שלנו בשטחים והגברת הבניה בשטחים פוגעת בכל סיכוי לשלום. גם אם שר החינוך ששייך למפלגה שטוענת שהיא בממשלה כדי לקדם הסכם מדיני (יש עוד מישהו שקונה את הבולשיט הזה?) טוען שישראל לא שלמה בלי שכם וחברון (כי אמירות נגד ההישארות בשטחים הן בגידה נוראית ובגדר אמירה פוליטית, אבל לדבר בשבח ישראל השלמה זה לא פוליטי - מה פתאום?). האמירות כאלה, שלמעשה נותנות לגיטימציה להתנחלויות ולהימצאותינו בשטחים, הן פגיעה אמיתית באפשרות שלנו לחיות כאן חיים נורמליים אי פעם. זו מהותה של המשיחיות והיא פוגעת בול במקום בו פיסת אדמה הופכת מקודשת יותר מהחיים עצמם, זו לא התנהגות נורמלית. אנחנו יכולים להגיד שהאמריקאים משיחיים ושהאירופאיי הזויים, אבל אם כל העולם חושב שאנחנו לא ממש בסדר, יש מצב שיש בזה צדק, בגדר משל הברווז, אתם יודעים.  

ג. מדיניות הטרמפים - כן כולנו יודעים שיש המלצה רשמית לא לעלות על טרמפים, כשהייתי חיילת היו נהלים מאוד ברורים בנושא ואחר כך גם היה איסור גורף. אבל בואו לא נשלה את עצמנו, טרמפים בעיקר ביהודה ושומרון זה אמצעי תחבורה ידוע. אין תחבורה ציבורית סדירה ומהירה, אין מספיק אוטובוסים ממוגנים ומי שמתגורר שם מוצא את עצמו בעיקר נוסע בטרמפים, אם אין לו רכב צמוד. אני בוודאי לא קוראת להשקיע עכשיו עוד כספים בתחבורה ציבורית שם או להשקיע בעוד כבישי אפרטהייד בהם הנסיעה מותרת ליהודים בלבד. אני אומרת בצורה ברורה, אין לנו מה לחפש בשטחים, לא צריכים להתגורר שם יהודים, בוודאי לא בהתנחלויות מבודדות. זה עולה לנו המון כסף וזה עולה בחיי בני אדם. אנחנו מזרימים כמויות של כספים כדי להתיישב על אדמה בה אין לאנשים ביטחון (מלבד כמובן בביטחון בעזרת השם, ותסלחו לי, אני לא מהמאמינים) ולא מצליחים לקיים אותם שם בביטחה, ייתכן שלמרות שכבר מאוחר ואת הנעשה אין להשיב, הגיע הזמן שמישהו ייקח את האחריות ויפסיק את הזילות הנוראית בחיי אדם על רקע קדושת האדמה. אין כסף לתחבורה ציבורית שם? זה לא משתלם? אולי שווה להסיק את המסקנות המתבקשות? 

ד. האחריות לחטיפה מוטלת על ראש הממשלה, וכמוהו גם על שריו. המדיניות הישראלית וחוסר המוכנות הישראלית לנהל משא ומתן ולהטיל את האחריות על הפלסטינים עולה במחיר כבד, מחיר שהואמר בליל חמישי והוא יאמיר וילך. חוסר המוכנות של ישראל להידבר והשיא החדש שעליו הכריזו בנט ושקד בחדווה גלויה - הצעת החוק האוסרת על שחרור רוצחים בעסקאות חליפין הם בעוכרינו. תוסיפו לזה את יהירותו העלובה של נתניהו, בעצם גם של ליברמן, לגבי חוסר הלגיטימיות בממשלת חמאס - פתח ומה נקבל? הידחקות לפינה של הרשות הפלסטינית, ניסיונות נוספים של טרור פלסטיני בתגובה לכוחניות הישראלית והנה לכם מתכון משובח לאסקלציה שתוביל לבסוף או לפעולות צבאיות שגויות שלנו או למשא ומתן בו מצבנו יהיה פחות טוב מאשר קודם. בירושלים יושבת ממשלה חסרת אחריות והחטיפה הזו מוטלת על כתפיה. ככל שהציבור הישראלי יתפקח מהר יותר כך ייטב לנו כי ממנהיגנו בירושלים אין מה לצפות. נתניהו אולי נתפס בעיני חלק מהציבור כטוב ליהודים, אך מה שטוב ליהודים לא בהכרח טוב למדינת ישראל והגיע הזמן שנבין את זה. ההתנהלות שלנו מחריפה הסלמה ברשות הפלסטינית, התנהלות אחראית של ראש הממשלה וניסיון אמיתי להידברות היו יכולים למנוע את החטיפה הזו, אבל ההתנהלות שלנו מוכיחה לפלסטינים שאין עם מי לדבר וכשאין עם מי לדבר אין סיבה לא לחזור לטרור.

ה. אמצעי התקשורת מאוהבים בקונספט האומלל של אירועים מתגלגלים, גם אם אין שום דבר מתגלגל לדווח עליו. התקשורת וגם המדינה מכורה לאולפנים פתוחים בהם מגלגלים עד זרא את העובדה שאין על מה לדווח. אין. כן, מדינה שלמה מחכה לבשורות טובות ורוצה שהבחורים יחזרו לביתם בשלום, אבל כמה אפשר ללהג על זה? אנחנו מכורים לפורנוגרפיה התקשורתית הזו שבעצם לא מגלה לנו כלום, מדורת השבט שלנו היא לשבת מול מסכים ולשמוע איומים ולהיכנס ללחץ. זה לא כל ישראלים ערבים זה לזה, זו מדינה משועממת שרק מחכה לאקשן. זה הזמן לשבת בשקט, אלא אם כן אתם נמנים על קוראי התהילים, ולדווח רק כאשר יש משהו ממשי לדווח עליו. ולא, זה שהכתבים הצבאיים והפרשנים למינהם מאוהבים בעוד שניה של זמן מסך זה לא תירוץ טוב.

ו. מסתבר, ודי עצוב להגיד את זה שכנראה המודיעין שלנו הוא די עלוב. אין לנו קצה של חוט ואת מה שיש אנחנו ממוללים שוב ושוב עד שלא נותר דבר.  אם תשימו לב הצבא פתח במבצע מעצרים מטורף בחיפוש אחרי קצה חוט. שלושה בחורים נחטפים ואנחנו פותחים במבצע פגיעה מאסיבית באוכלוסיה שהנזק ההיקפי שלו עצום וכנראה לא יוליד דבר. מה שצריך באמת כרגע זה שראש הממשלה ידבר עם אבו מאזן ויתחיל שיתוף פעולה אמיתי עם הממשלה החדשה מתוך הבנה שזה מה שיש ומתוך אחריות לגורל כל אזרחי המדינה, אבל במקום זה ראש הממשלה מכחיש שיחה עם אבו מאזן (שאם אכן התרחשה למה להכחיש אותה?) והמודיעין שלנו מתרכז בפעולות המוניות. זה לא נראה טוב וגם לא מבשר טובות.  

מה לעזאזל הם מחפשים על המפה, אשמח אם תסבירו לי

ז. הארוע הזה מוכיח שוב - ישראל אוהבת להיכנס לכוננות, אין דבר בעולם שראש הממשלה שלנו יותר אוהב מתמונות יחצנות שלו ושל ראשי מערכת הביטחון סביב מפות וקוים אדומים גם אם אין מאחוריהן כלום.ובל נשכחו כשתגמר סופסוף סאגת החטיפה הזו, אפשר יהיה שוב לחזור מחדש לאיראן. אתם זוכרים זה האיום הגדול ביותר, אלא אם כן אנחנו רוצים שוב לדוש בשאלה למה לא הפציצו את אושוויץ. 

ח. אם נמשיך באותה הדרך, גם אם האירוע הזה יסתיים בבשורות טובות, החגיגה רק מתחילה. לא צריך להיות גאון כדי להבין שהמשוואה פשוטה אם אין משא ומתן יש טרור, פשוט כי אין מה להפסיד. אם לא נתעשת על עצמנו סיפורים כאלה רק ילכו ויתרבו אבל העיקר המנטרה שאוסלו היה רע. אין ספק המדיניות הזו של כלום והזרמת כסף לשטחים לא תעשה לנו טוב וזה מבלי להגיד דבר על שר הכלכלה וההתנחלויות שנדהם השבוע לגלות שבתוך הקו הירוק מרבית המשפחות לא מצליחות לגמור את החודש. אתם יודעים מה? בואו נעשה ניסיון -  בואו נתכנס בקווים שלנו וננסה להגן על האזרחים לא רק ביטחונית אלא גם כלכלית ואז נבחן את האפשרות של שאר חלקי הארץ המובטחת.

ט. יש מצב שלצה"ל עוד יש קצת תקציב, עוד גדוד הוקפץ כדי להשתתף בחיפושים. אל תדאגו את החשבונית עוד נקבל. לחיי תקציב הביטחון (ואני באמת מתאפקת לא להגיד כלום שוב על הכסף שנשפך על התנחלויות, בטח על אלה המבודדות).

י. אחרי שכל זה נאמר אני חוזרת שוב לקוות שהחטופים יחזרו בריאים ושלמים.

יא. לא השמאל לא אשם בזה, אולי תפנימו כבר שהשמאל לא בשלטון שנים רבות...