המחזה הקצר הראשון של הבכור - פוסט אימהי מתלהב

הערב, כפי שכבר ציינתי, יש לנו מסיבת חנוכה. הבכור, המרכזית וחבריהם החליטו להציג הצגה. יום חמישי, יומיים לפני המסיבה, עדיין אין רעיון אחד מאף אחד מהחבורה. ברגע נדיר של זמן איכות עם הבכור, בעודנו נוסעים להקפיצו אל חבר, אנחנו מחליטים להקדיש מחשבה. תוך חמש דקות מתגבש אצלו רעיון משעשע ומקורי - לעשות הצגה על יהודה המכבי, שלא מצליח לישון וכל מיני יהודים מפורסמים מכל התקופות מציעים לו עזרה. כל הדרך עברה ברעיונות מצחיקים וצחוק מתגלגל. כשהוא חזר בערב, המחזאי הצעיר הכתיב לאימו את הרעיונות, להלן המחזה הקצר הראשון של יונתן קורט הבר, בן עשר וחצי, מיועד לשחקנים צעירים שאין להם זמן לערוך חזרות, פרסום בכורה עולמי וכן, כל הזכויות שמורות - ראו הוזהרתם:

קרין: "בלילה שקט, בו מרבית האנשים בישראל ישנו. יהודה המכבי, בביתו, לא הצליח להירדם. מוחו היה טרוד במלחמה הצפויה יום למחרת בין המכבים ואויביהם המושבעים – היוונים. בשל תפקידו כמפקד המכבים הוא עבד עד שעה מאוחרת ביותר על תוכניות הקרב. כשסופסוף פרש למיטתו לנוח, טרדו מחשבות רבות את מנוחתו ושנתו נדדה.

לפתע, קול רעש עמום הפר את הדממה והמון אנשים לא מוכרים נכנסו לחדר השינה שלו."

יהודה (בהפתעה): "מי אתם ומה אתם עושים בחדרי?"

קרין: זעק יהודה.

אחת מהדמויות: "יהודים אנחנו, אחינו יהודה, מכל הדורות והננו לעזור לך..."

יהודה: "מה לעזור לי? הסתלקו מכאן יש לי טקטיקה מושלמת למחר"

אלברט אינשטיין: "אני אלברט אינשטין. יהודה, מה טקטיקה מושלמת? לפי  תורת היחסות אין סיכוי שהיא תעבוד. אולי תברח לברלין, זו עיר נחמדה"

הרצל: "אני הרצל. מה פתאום ברלין? שיסע לבאזל, נעשה לו שם קונגרס ציוני והם יעזרו לו להחליט"

אינשטיין והרצל מתחילים לריב בשקט על רקע ברלין-באזל.

אסתר מתפרצת: "לי תמיד עזר להיות יפה. אה, נעים מאוד אני אסתר. המלכה, בשבילך"

דויד מחזיק ברוגטקה: "דויד, נעים מאוד. כל מה שהייתי צריך כדי להביס את גוליית היה הרוגטקה הקטנה שפה. שתיים-שלוש דקות ואני מלמד אותך להשתמש בה"

מרים מתפרצת בתופים ומחולות: "לי תמיד עזרו תופים ומחולות. נעים מאוד – אני מרים"

משה: "קודם כל תסתכל על אחותי כשהיא מדברת אליך ואני משה. נעים מאוד. לי עזרו 40 שנה במדבר. זה בטוח ייבש את האויבים שלך..."

אליעזר בן יהודה: "הרף עם הרס השפה העברית, אתם מעבירים בי צמרמורת! נעים להכירך בחור צעיר, שמי אליעזר."

יהודה צועק: "תפסיקו!!! אתם עושים לי כאב ראש!!! אתם המון יהודים ולכל אחד מכם דעה שונה! אני צריך להסתדר בעצמי ואני יודע מה אעשה – אני אתקוף! ועכשיו אתם תסתלקו ואני אשן כדי שמחר יהיה לי כוח!

אינשטיין: "טוב, טוב, למה אתה כזה חצוף?"

קרין: "פתאום נעלמו כל הדמויות בהבזק זהוב ויהודה מתעורר וכבר בוקר. הוא יוצא אל קבוצת הלוחמים שלו אך משהו נראה לו מאוד מוכר בפרצופים שלהם" (הסבר - כל היהודים שהופיעו בלילה הם גם פלוגת הלוחמים של יהודה)

"קדימה להסתער!" צועק יהודה ויוצא לקראת הלא נודע. ואת מה שקרה כבר כולנו יודעים, מזל שהוא לא שמע בעצת אורחי הלילה הלא קרואים והכל כתוב בספר החשמונאים. הסוף.

דמויות נוספות שאפשר להכניס:

שלמה המלך: "שלמה המלך, ולא אתה לא יכול לקרוא לי רק שלמה. אני מציע שתפנה לדבורים, הן תמיד מייעצות לי מצוין"

יעל ארד: "אני יעל ארד וזכיתי במדליית כסף באולימפיאדה. אני ג'ודוקא, תלמד אצלי איפון וכל אויבך יסבלו מנחת זרועך"

עדה יונת: "אולי אוכל להואיל בכישורי הכימיה שלי? בכל זאת זכיתי בפרס נובל. עדה יונת – נעים להכיר"

בן גוריון שתי אפשרויות:

1.      "אני אישית אוהב לעמוד על הראש ואני ראש הממשלה הישראלי הראשון. אני מציע לך לעמוד על הראש חצי שעה זה לגמרי מרענן את החשיבה."

2.      "אני אישית אוהב לעמוד על הראש ואני ראש הממשלה הישראלי הראשון ואני מציע לך לעמוד על הראש בקרב, זה בהחלט עשוי לבלבל את אויבך ואף להוביל את אנשיך לנצחון"

רחל המשוררת: "רק על עצמי לספר ידעתי, כן אני רחל המשוררת. אולי אם אעזור לך לכתוב שיר לאנטיוכוס זה יעזור?"

זהו, זה מה שכתב הבכור המוכשר שלי, אני מוכרחה לעצור את עצמי ולא להשתפך כמו כל אם גאה על הנכס המבריק שלה, אבל תודו שזה לגמרי, אבל לגמרי, כישרון עולה חדש...