החום הזה משבית אותי.
החום הזה משבית שמחות, משבית רצון לכל דבר ועכשיו רק אפריל - עוד יהיה הרבה יותר חם.
כל שביב של אנרגיה מתאדה, כל טיפת אופטימיות הופכת לאגל זעה. מדכא.
8 חודשים בשנה חם כאן וזה עוד כשיש לנו חורף. בשנים שאין לנו חורף המצב קשה עוד יותר כי אין זכרונות קרירים להתרפק עליהם.
השנה לא ממש היה ואת הקצת שהיה מי זוכר? כל כך חם.
נעשה לי עוד הרבה יותר חם כשאני קוראת על חילול המסגד באום אל פחם. דווקא לא מהצתת הדלת, יותר בגלל השנאה. שנאה מאכלת, ממש כמו אש, בעצם הרבה יותר.
גל החום הזה בפסח עושה לי צמרמורת, הוא גם מלווה בכל מיני אנשים שמצטמררים מאוכלי החמץ. אני מצטמררת מאוכלי הכשר ולא אומרת כלום. זה קשה להזיע ולהצטמרר כשבחוץ כל כך חם. מתנחמת בגלידה. בגביע. שיהיה. אוף כמה חם.
כמה חם? כל כך חם שאפילו בתוך הקריאה על הטרגדיה הנוראית באוורסט יש רגעי הקלה בכל פעם שמוזכרת המילה שלג, בלי להקל ראש באבדן האנושי המעציב שהתרחש שם. שלג. את אמא שלי הייתי מוכרת בשביל קצת שלג עכשיו (סליחה אמא, אבל את בטח מבינה, זו גם רק בדיחה).
כמה חם? שאני מוכנה לא לדבר על פוליטיקה, גם לא על המר"ן החדש של ש"ס שפתח את הקריירה בקללה עסיסית. לא שאני מצדיקה, אבל בטח גם לו חם.
השמש היוקדת מכניסה אותי פנימה. בבית קריר. הכי נחמד היה להיכנס למיטה הקרירה ולהתמסר לגבריאל גרסיה מארקס. אין מצב, הערב שוב מארחים. לארח זה לא חם, זה רק חום שעושה נעים בלב ומשמח, כמעט כמו יין. אבל לא יין לבן וקר, יין אדום, עוד צבע חם. אבל הוא לא צהוב כמו הצהוב שבחוץ שמסרב לשקוע כי הימים ארוכים. ככה זה בקיץ זה חם וארוך ומיגע. ובעצם עוד לא קיץ בהגדרה, אבל בישראל שום דבר לא עונה להגדרה.
כל כך חם שאני מוצאת מפלט במטבח, כי מי שלא עומד בחום שיצא מן המטבח ואני אוהבת אתגרים אז אני דווקא נכנסת. בטח נכנסת ואפילו מכינה מרק. לא גספצ'ו קר, מרק חם חם כי זה מה שעושים אצלנו כל השנה.
בתוך כל החום הזה שעולה מהתנור, מהסירים ומהפלנצ'ה הכי נחמד. זה דווקא חום טוב שמתובל בהמון אהבה. המרכזית ואני הופכות את "והגדת לבתך" לעשייה שקטה ומחוייכת, מעבירה את הידע מדור לדור. יש חום אחר שמתפשט עכשיו בבית. חום שאני אוהבת כשאני מסתגרת כשבחוץ כל כך חם
החום הזה משבית שמחות, משבית רצון לכל דבר ועכשיו רק אפריל - עוד יהיה הרבה יותר חם.
כל שביב של אנרגיה מתאדה, כל טיפת אופטימיות הופכת לאגל זעה. מדכא.
8 חודשים בשנה חם כאן וזה עוד כשיש לנו חורף. בשנים שאין לנו חורף המצב קשה עוד יותר כי אין זכרונות קרירים להתרפק עליהם.
השנה לא ממש היה ואת הקצת שהיה מי זוכר? כל כך חם.
נעשה לי עוד הרבה יותר חם כשאני קוראת על חילול המסגד באום אל פחם. דווקא לא מהצתת הדלת, יותר בגלל השנאה. שנאה מאכלת, ממש כמו אש, בעצם הרבה יותר.
גל החום הזה בפסח עושה לי צמרמורת, הוא גם מלווה בכל מיני אנשים שמצטמררים מאוכלי החמץ. אני מצטמררת מאוכלי הכשר ולא אומרת כלום. זה קשה להזיע ולהצטמרר כשבחוץ כל כך חם. מתנחמת בגלידה. בגביע. שיהיה. אוף כמה חם.
כמה חם? כל כך חם שאפילו בתוך הקריאה על הטרגדיה הנוראית באוורסט יש רגעי הקלה בכל פעם שמוזכרת המילה שלג, בלי להקל ראש באבדן האנושי המעציב שהתרחש שם. שלג. את אמא שלי הייתי מוכרת בשביל קצת שלג עכשיו (סליחה אמא, אבל את בטח מבינה, זו גם רק בדיחה).
כמה חם? שאני מוכנה לא לדבר על פוליטיקה, גם לא על המר"ן החדש של ש"ס שפתח את הקריירה בקללה עסיסית. לא שאני מצדיקה, אבל בטח גם לו חם.
השמש היוקדת מכניסה אותי פנימה. בבית קריר. הכי נחמד היה להיכנס למיטה הקרירה ולהתמסר לגבריאל גרסיה מארקס. אין מצב, הערב שוב מארחים. לארח זה לא חם, זה רק חום שעושה נעים בלב ומשמח, כמעט כמו יין. אבל לא יין לבן וקר, יין אדום, עוד צבע חם. אבל הוא לא צהוב כמו הצהוב שבחוץ שמסרב לשקוע כי הימים ארוכים. ככה זה בקיץ זה חם וארוך ומיגע. ובעצם עוד לא קיץ בהגדרה, אבל בישראל שום דבר לא עונה להגדרה.
כל כך חם שאני מוצאת מפלט במטבח, כי מי שלא עומד בחום שיצא מן המטבח ואני אוהבת אתגרים אז אני דווקא נכנסת. בטח נכנסת ואפילו מכינה מרק. לא גספצ'ו קר, מרק חם חם כי זה מה שעושים אצלנו כל השנה.
בתוך כל החום הזה שעולה מהתנור, מהסירים ומהפלנצ'ה הכי נחמד. זה דווקא חום טוב שמתובל בהמון אהבה. המרכזית ואני הופכות את "והגדת לבתך" לעשייה שקטה ומחוייכת, מעבירה את הידע מדור לדור. יש חום אחר שמתפשט עכשיו בבית. חום שאני אוהבת כשאני מסתגרת כשבחוץ כל כך חם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה