אדם ללא אמונה משול לדג ללא אופניים הוא משפט טוב בעיני, לא בגלל שהוא מצחיק או נכון, גם אבל בעיקר, שבעיני הוא מחוסר הגיון ועדיין נכון. האדם, לבד מחיפושו המתמיד אחר משמעות (נניח), מחפש כל הזמן תשובות אינסטנט. זה מתחיל שילד מתעקש בעינים מלאות דמעות שתחליטי בשבילו וממשיך בחיפוש המתמיד אחרי איזושהי אידיאולוגיה שתורה לו איך לחיות ומה לעשות. כמובן שלא כל בני האדם הם כאלה, אבל הנטייה האנושית שלנו היא כזו. עכשיו אפשר לדון לעומק אם זו נטייה חברתית או אנושית אך אני אחסוך את זה בעיקר מעצמי כי אותי זה לא מעניין מספיק כדי לכתוב על זה עכשיו. אם מעניין לכם לחשוב על זה אני לא אעלב אם תפסיקו לקרוא ותחפשו דיון כזה במקום אחר. זה בסדר. אני ממשיכה כאילו נשארתם.
כמו שברור לי שאין אלוהים (וסליחה אם פגעתי) גם ברור לי שאין שום אידיאולוגיה אחת שאנהה אחריה. בעידן פוסט מודרני של אינדיוידואליזם כמעט קיצוני יש ניגוד אמיתי בין הרצון שלנו למימוש עצמי ובין הצורך שלנו לקבל אישוש למה שאנחנו עושים. זה בא בדמות מדריכים למשתמש - איך להיות הורים, איך להתעשר, איך לעזור לילד שלך להצליח, איך לבחור קריירה ואיך להשיג בן זוג (רשימה לא מלאה, לא מדוייקת ולחלוטין לא סופית). לא ברור לי ממש איך כל המדריכים והגורואים למינהם מתיישבים עם הרעיון של הגשמה עצמית ואינדיבידואליזם, אבל אולי אני עוד צריכה להתפתח. אם כי יש לי תחושה שאני אשאר עם השאלה הזו פתוחה כל חיי. (אל דאגה, אין בזה משום הטרדה. הבנתי כבר שלא משנה כמה זמן אאריך חיים יוותרו שאלות פתוחות ואני בסדר עם זה. לגמרי. זה אפילו מסקרן).
אז אם לקצר מה שיש לי לומר זה "הלאה עם האידיאולוגיות". פה אתם יכולים לסיים, אני ארחיב. כמו שיש זהות בין כולנו כי כולנו בני אדם, נדוש ככל שזה יישמע אנחנו גם שונים. כן כבר כתבו על זה שאין אף אחד שהוא כמו מישהו אחר ולכן כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד (פה אפשר להפנות לכותבים רבים, ד"ר סוס הוא אפשרות אחת מיני רבות). אבל בדיוק בגלל זה לא לכל אחד מתאים כל דבר. דוגמא: בגלל שאני מניקה למרחקים ארוכים ויש לנו מיטה משותפת כולם הניחו שאני דוגלת בעקרון הרצף. אני יודעת מה זה, מעולם לא קראתי מאמרים בנושא או את הספר. אני לא דוגלת בשיטת הרצף. אני לא דוגלת בשום שיטה חוץ מהשיטה שמתאימה לי והיא בטח לא מתאימה לאף אחד אחר, אפילו לא לחברה הכי טובה שלי. היתה לי חברה שחששה לספר לי שהפסיקה להניק בגיל 6 חודשים. קבל עם ועדה הרשו לי להצהיר: "כן, אני מאמינה בהנקה, נראה לי שזה הדבר הכי טוב לילד שלי ולא אין לי שום בעיה עם הורה שהחליט שהנקה לא בבית ספרו וילדיו יקבלו תחליף עוד בטרם נחתך חבל הטבור. זו זכותו של כל אחד לעשות את מה שנכון לו. לא שופטת. רק רוצה לומר שבעיני אידיאולוגיות זה פאסה. מכיון שאני לא מובילה חברתית הרי שאני משולה לגניחת העגבניה עם קטיפתה מגבעולה. היינו, אף אחד לא שומע וספק אם יש לזה השלכה על משהו חוץ מאייל שני.
זה לא אומר שאין מה ללמוד מניסיונם של אחרים, זה לא אומר שאין לקרוא מדריכים. זה לא אומר שאין מה לאמץ ולהכניס לעצמך לחיים. זה רק אומר שכל אדם צריך להחכים ולהרחיב את ידיעותיו ואז לפעול כמו שנכון לו. הלוואי שהייתי יכולה גם לומר שזה מחסן אותך מפני ביקורת אבל לא בזה עסקינן אם כי בקצרה התשובה היא לא, ביקורת היא אוניברסלית ולא נחסכת מאף אחד אלא אם הוא נכנס למנזר שתקנים ובטח גם שם עושים לו פרצופים.
זה לא שאין לי מה לכתוב בנושא. להפך. אני גם בטח עוד אחזור לנושא. אבל עכשיו אני הולכת להכין פלאפל ביתי. לציניים שבכם אוסיף שכן, אני אשתמש במתכון ולא, זה לא עניין אידיאולוגי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה