מרוב צעקות והתלהמויות של בנט קשה לשמוע משהו היום. זה לא שמשהו פה מפתיע. בכלל, בחינה כללית, ובטח ובטח מדוקדקת, תעלה שכנראה הפוליטיקאים היום די בטוחים שהציבור פשוט טמבל (לא שאין להם סיבות ע"ע ההצבעה ללפיד כמשל לתבונת הציבור). אבל הדרמה שהוא מחולל היא מכוונת והיא לא נועדה לסכל את שחרור המחבלים, היא נועדה למצב את בנט. כי בנט בוחר את קרבותיו בקפידה, הוא לא ימנע את השחרור אבל הנאום שלו היום בפתח ישיבת הסיעה עוד יכלל בקמפיין של הבחירות הבאות, הוא לא קורץ לקהל בוחריו, הוא מעמיד אותם כניצבים לבחירות הבאות. הוא מקרבן את עצמו ובכך מגן על מתקפותיו הנלוזות על שרת ממשלה (יעני קולגה), אבל בעצם בנט פשוט מסמן מטרות - לבני זה קל, את לפיד הוא ישמור לסוף. בינתיים אף אחד לא עוצר אותו למרות שכולם כבר מתחילים להבין את הנזק (אני חייבת לקוות שיש כאלה שמבינים, אחרת מה נשאר?).
יש כמה דברים שמלחיצים אותי במצב כרגע, מלבד יאיר לפיד: הראשון שבהם הוא שבנט ולפיד וחבר מרעיהם (נו, האחים שלהם, יו נואו) כל כך נוראיים שהם מצליחים לגמד את נתניהו (טוב, לא ממש אבל יחסית) וזה לכשלעצמו יוצר תחושה של חוסר נוחות אצלי כי גם את נתניהו אני באמת לא סובלת אז ההבנה שבנט ולפיד מגמדים אותו יוצרת חוסר נעימות בלשון המעטה. השני הוא שבנט מסמל מהפך אמיתי ורע בפוליטיקה הישראלית. החזירות הפוליטית שלו יוצרת מידתיות חדשה בפוליטיקה הישראלית. הוא יעני האח מהצבא, הישראלי המצליח אבל הוא חרא של חבר. הוא לא מוכן להקמת מדינה פלסטינית בתוך מה שהוא מכנה גבולות ישראל, אבל נכנס במודע לממשלה שאחד מקווי היסוד שלה הוא בכל זאת הגעה להסכם (על הנייר, עזבו כרגע מציניות). מה הוא חשב? שהוא יוכל להשיג תקציבים לכל המטרות שלו (ע"ע התנחלויות ומנהלת דת ) אבל לא לתמוך בממשלה בנקודות בהן היא נדרשת למחוות (ועזבו את העובדה שזו פסבדו-מחווה לאור תג המחיר הלא הכרחי - הרחבת הבנייה בהתנחלויות)? זה גם לא שהוא לא יודע שהשחרור יתבצע בכל מקרה הוא פשוט מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל למעשה הוא יודע שהוא כל פעם מחליף את העוגה, רק שאף אחד לא אמיץ דיו כדי להצביע על הבלוף ולהראות לו את הדרך היחידה שמתאימה לו - הדרך החוצה. בעוד בנט עושה קולות של יעני גבר (אוי, השובניזם), בעיני ציבור הבוחרים שלו הוא יוצא המנצח ובעיני אלה שממילא לא יצביעו לו הוא יוצא נקניק ( שנאמר אם כבר התחלתי ב"גבר", אסיים ב"נקניק" - כן, זה מתבקש). אבל הקטע הוא שממש לא אכפת לו שהוא יוצא בעיננו נקניק, ואתם יודעים למה? כי בנט נושא עיניו לעתיד והעתיד הוא באוכלוסיה הדתית-ציונית, הם יכתיבו את הטון ובנט, כהרגלו בקודש, מכשיר את הקרקע.
כשבנט פתח את קמפיין הבחירות שלו "משהו חדש מתחיל", הוא ידע על מה הוא מדבר. כי בנט ומרעיו מצליחים לדברר את הפוליטיקה החדשה כמו שאף אחד אחר לא עשה זאת לפניהם. כמו חבורת טוקבקיסטים אלימים. הם מייצרים "כאילו" מתקפות עליהם ויוצרים שפה פוליטית מתלהמת ואלימה. הם צובעים בצבע של בוגד את מי שרק אפשר, היום זה לבני, מחר לפיד. אני מניחה שלפיד עדיין לא הפנים, הוא עדיין קונה את עניין האח'שלו למרות שבנט רק מורח אותו עד שיתפנה לטפל גם בו. בנט עסוק בהפחדה כי הוא יודע שזה עובד לטובתו. הוא תוקף כבר יומיים, תקע סכין בגב הממשלה שהוא מכהן בה אבל טוען כי הוא מותקף וממצב עצמו כמגנה של מדינת ישראל, הוא ומפלגתו הם היחידים שרוצים בטובת ישראל בעוד כל האחרים מקבלים תכתיבים מבחוץ ורק הוא נשאר נאמן. אבל הנאמנות שלו הוא מופע חמקנות מהסוג המקצועי ביותר. בנט פועל לקבל לגיטימציה בשני מישורים, האחד הממלכתי כחבר בכיר בממשלה והשני מהציבור ולכן הוא פועל כך, הוא חבר בממשלה ולכן האחריות היא עליו, אבל הוא מתנער מהשחרור כדי לקבל לגיטימציה מהציבור. הוא ימשיך בזה כי זה עובד, המשחק הדואלי הזה הוא מתוחכם אבל הוא ברור והדרך היחידה היא להוציא אותו החוצה כי אחרת הוא יפגע במעוז הימין של הליכוד, אם נשאר כזה ויהפוך את מפלגתו ממפלגה דתית-ציונית למפלגת הימין היחידה וככזה, אין לי ברירה אלא להודות, שסביר להניח שכוחו יגדל.
בנט יודע שאין אופציה אחרת מלבד הסכם שלום שיכלול חלקים מישראל שהוא לא מוכן להיפרד מהם, הוא רוצה למשוך זמן כי הזמן משחק לצידו, המריחה של הסכם השלום היא עוד זמן וזמן הוא עוד כסף להכניס להתנחלויות וגושי התנחלויות זה עוד בטוחה מבחינתו להחזרת פחות שטחים ולקבלת יותר קולות. אם בנט יהיה באופוזיציה הוא יפגע הרבה פחות בנתניהו ובלפיד, בנט בממשלה משמעו לשחק לידיים שלו, משמעו בסופו של יום חיזוקו של בנט על פני נתניהו ולפיד. בנט באופיו הוא מגלומני, הבעיה היא שהוא מכריח את כולם לחשוב שהוא כזה בעוד שביננו כל מה שצריך זה קצת אומץ כדי להחזיר אותו לממדיו המקוריים. אם נתניהו היה חכם הוא היה זורק את בנט על רקע התנהגותו העכשווית ומכניס את מפלגת העבודה ובכך היה מחזק את התהליך שמתפורר, זוכה באהדה גדולה (לצערי) מבית ומחוץ וזה עוד בלי החיזוק החיובי שהיה מקבל משרה, כי כידוע בנט הוא לא ממש כוס התה שלה.
אבל בנט מעצבן אותי עוד הרבה יותר מזה כי בכלל רציתי לכתוב על ההצעה של חופשת הלידה לגברים שעברה אתמול ברוב גדול בועדת השרים לחקיקה, ולא רק שהייתה מאפשרת לי לרדת עוד קצת על לפיד (שזה תמיד טוב) אלא גם פותחת צהר לנושא חשוב באמת. ועכשיו אין לי זמן בכלל לכתוב על זה וחבל כי זה נראה לי מבורך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה