חפש בבלוג זה

יום שני, 2 בדצמבר 2013

מתחשבנת כמו פולניה טובה

מה שהכי מרגיז אותי זה שאשכרה יש סיכוי שהאיש הזה יבחר שוב. כן, כן, אל תעגלו עיניים, גם אתם וגם אני ידענו שהפוסט הזה בוא יבוא. כן, פוסט פוליטי שני ברציפות בלי עכבות ובלי שום מחשבה שניה, בדיוק כמו שיעשו אלה שיבחרו בו שוב. עזבו רגע דעות של ימין ושמאל, ולא בגלל שזה לא חשוב אלא בגלל שיש כמה נקודות טרום הדיון המהותי בכלל שהייתי רוצה לציין. והיכונו לספוילר - דו"ח ההוצאות לא ייפקד משורות אלה.

בעיני, תפקיד ראש הממשלה הוא תפקיד אחראי, זאת אומרת שיש בן מן האחריות, זאת אומרת שהוא דורש אדם עם כתפיים רחבות (אויש כמה הייתי רוצה לעצור לפאוזה על זוגתו אבל אעצור בעצמי כי זה לא מן העניין). רק שבמקרה הזה רוחב הכתפיים אינו נמדד בסנטימטרים (כמעשה הגברים) אלא ביכולת האמיתית שלו לשאת מדינה שלמה על כתפיו ופה נתניהו נכשל כישלון חרוץ. נתחיל מזה שמצבה של המדינה לא טוב, לא ברמה המקומית-פנימית ולא ברמה הבינלאומית. האחרונה היא קלה מאוד, ההתנצחויות של נתניהו מול אובמה בשאלת איראן וקשיות העורף שמפגינה ישראל לא טובות לנו. המילה האחרונה להיום (בינתיים, אבל אני לא מתחייבת וכמובן מסייגת) היא "לא ארכין ראש בפני העולם" וגם "אני מחויב לביטחון עמי, אני מחויב לעתיד מדינתי, ובניגוד לתקופות העבר, יש לנו קול רם וברור בין האומות ואנחנו נשמיע אותו כדי להתריע בזמן על הסכנה". נתניהו החליט להיות אופוזיציה לנושא איראן, זה הדגל שהוא נושא כבר הרבה זמן והוא לא מתכוון לוותר עליו. בתוך גנון הקבינט, ברור לו שהוא אינו יכול לשאת את נושא ההתנחלויות - בנט כבר תלש את הקופון, לנושא הכלכלה הוא לא רוצה להידרש - לזה הוא ייעד את לפיד. אבל איראן זה נושא טוב, אפשר לנגן שוב ניגוני שואה, להחזיק קאפה עם ציורי פצצה, להבהיל את הציבור ולעשות שרירים. נתניהו הופך מאוד מליצי בכל מה שנוגע לאיראן ומנסה לפרוט על נימי לב של הישרדות העם היהודי. קשיות העורף הפרטיזנית משהו של נתניהו כבר לא מעוררת כבוד, אלא מעלה תהיות רבות לנושא שיקול הדעת הלקוי לנוכח האחריות המתבקשת. כאלוף ספינים, לא ברור לי למה הוא מתעקש להיות קוץ בתחת במקום לעשות את הלא צפוי, להפגין בגרות מתבקשת ולקרוא בעיון את ההסכם ואפילו להשיג השגות אבל כאלה שהן מן העניין לא ממין השואה וכאלה. 

אבל השערוריה החדשה, דוח ההוצאות של משפחת נתניהו הוא באמת הדובדבן העכשווי (לא אוהבת בון-טון) - איך אפשר שלא? ראשית, מתבקש בעיני שמדינת ישראל לא תסבסד את משפחת נתניהו ולמרות תפקידו הרם אין סיבה שהמדינה תתקצב את מעונו הפרטי לבד מההוצאות ההכרחיות שמביא איתן התפקיד לנושא הוצאות הביטחון בדמות מאבטחי השב"כ שנמצאים שם. יש שיטענו שאם ראש הממשלה אינו מהמעמד הגבוה הוא לא יוכל לארח כראוי במעונו הפרטי ועל זה התשובה גבירותיי ורבותיי - המעון הרשמי. הפלא ופלא, מישהו כבר חשב על זה קודם. אם ראש הממשלה בביתו הפרטי מחזיק בבריכה, שיואיל בטובו וישלם את הוצאות המים המתבקשות, כולל היטל הבצורת, מכיסו הפרטי. אני לא צריכה לחשוב פעמיים על סגירת הברז בזמן ההסתבנות אם האזרח הראשון לא נוהג בכבוד במשאב הזה. אם משפחתו משתמשת בטלפונים סלולאריים שיואילו בטובם וישלמו על התענוג מכיסם הפרטי. קוי הטלפון במעון הרשמי כבר משולמים על ידי ולצערי גם גלידת הפיסטוק והוניל כל עוד היא מוזמנת מהמעון הרשמי, בקו קוי המשולם גם הוא על חשבון הבוחר, או מהטלפון הנייד של אחד העוזרים, שאגב גם הוא משולם מכספי הציבור. על הסיבסוד של הציבור את משכנו הרשמי של ראש הממשלה אני בהחלט יכולה להגן. על החריגה מהתקציב הרבה פחות, בטח בשעה שמרבית אזרחי המדינה נאלצים להדק חגורות, אך נתניהו לא רואה את זה כי כל חבריו דווקא מרחיבים את חגורתם עוד ועוד. וזו הנקודה - הנקודה היא שיושב בירושלים ראש ממשלה זחוח ורודף תענוגות, כזה שיודע לחיות את החיים הטובים בעוד הארץ מלאה בטרגדיות כלכליות קטנות ולרגע אחד הוא לא חושב שהוא צריך לתת דוגמא.

ומה יש לו לפריץ להגיד? או טוב ששאלתם כי גם התגובה שלו מעידה על נפילתו של אלוף הספינים - תשובתו הייתה שגם אריק איינשטיין ז"ל אמר שיורדים לחייו של רוה"מ: "נבקש להתחיל את תגובתנו בציטוט מדבריו של אריק איינשטיין ז"ל בראיון לעיתון ידיעות אחרונות בשנת 1998: 'בראש הממשלה נתניהו נוהגים באי צדק נורא. מתעללים בו ואני פשוט מזועזע מעוצמת הזלזול והשנאה שמפגינים כלפיו. עד כמה אפשר למצוץ לו את הדם, עד לאן אפשר ללכת עם הכניסה לחדרי החדרים" באמת? זה הכי טוב שיכולתם להוציא? ציטוט מוצא מהקשרו מלפני 15 שנה? לרדת כל כך נמוך בחסות האבל (שדרך אגב הוא ממש לא קונסנצואלי מסתבר) על אריק איינשטיין? מר נתניהו, זו לא התשובה הנכונה, הרשה לי לתקן את תשובתך - "עם פירסום דו"ח ההוצאות, הבחנתי לצערי שלא בחנתי את המתרחש תחת קורת ביתי בקפדנות הראויה. הנושא ייבחן על ידי בימים הקרובים, ייערכו צמצומים נדרשים ואנו נבחן אילו הוצאות היו צריכות להיות משולמות מכיסנו הפרטי ונפעל לתיקון המצב, אני לוקח את הנושא לאחריותי ומצר שלא עשיתי זאת קודם. בעידן בו מרבית הציבור בישראל נדרש לקיצוצים, בית ראש הממשלה יהיה הראשון לפעול בהתאם. אני מחוויב לביטחון הכלכלי של עמי, אני מחוייב לעתיד מדינתי, ובניגוד לתקופות העבר, יש לי קול רם וברור בין השרים ואני אשמיע אותו...". אבל את זה הוא לא יגיד כי אין ראש ממשלה אחראי ובעל שיעור קומה בירושלים, יש ראש ממשלה עייף וכושל, חולה מאהבה עצמית וחוטא בנהנתנות. 

אבל נתניהו מקפץ ממשבר תדמיתי למשבר תדמיתי והוא בטוח שכל עוד יקרא כמו אחרון המכבים "מי לה' אלי, ואל תשכחו שלא ויתרנו על אפשרות התקיפה באיראן" הכל יהיה בסדר. מהמיטה האוירית היוקרתית, לעלויות הפמליה האדירות של כל טיסה, מתאוות הגלידה היוקרתית לחשבון המים המנופח העומד בסתירה מוחלטת לשנים של שטיפת מוח נוסח חשוב על כל טיפה, הוא מקפץ ביניהן ובקול ניחר ממשיך להוציא יהודים מתים מהכובע כמו קוסם מזדקן וחושב שהאפקט הזה הוא חדשני. ומה שהכי נורא שאחרי כל זה הוא ייבחר שוב. די נמאס לי, אני יכולה להתחשבן פה כמו פולניה בת מאה עוד שעות. המצב פה מייאש, לייאוש הזה יש כתובת. די נתניהו, נמאסת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה