בנט כבר יוצא לי מכל החורים, סליחה שזה נשמע גס, אבל אני מתחילה לחוש בהרגל כפייתי לרצות להתקלח כשאני שומעת את השם שלו. הוא מזכיר לי כל הזמן את ליצן הכיתה, זה שלכולם כבר נמאס ממנו והוא לא מבין וממשיך גם כשעבר המומנטום. לאורך זמן החינניות של להיות ליצן הולכת ופגה, ליצנים מקצועיים יודעים מתי לתלות את המגבת, אופורטוניסטים לעומת זאת ממשיכים בלי סוף וגם מתחילים לחזור על עצמם. זה לא קל להשתלט על ליצן הכיתה, צריך לגשת לנושא הזה בעדינות כי מצד אחד אתה לא רוצה לחסום את הילד ומצד שני אתה מוכרח לשים לו גבולות. אני מניחה שקשה להתכוונן על המינון הנכון, אבל נראה הגיוני להניח שכל עוד הליצנות לא מפריעה לאיש מוטב להניח לליצן לנפשו, אולם מהרגע שהליצנות עברה את גבול הטעם הטוב ו/או פוגעת באחרים היא דורשת טיפול. לדוגמא הלצה הקשורה לחומר הנלמד תתקבל בחיוך והתקדמות הלאה, אך כאשר הליצן נטפל לאחד התלמידים ולועג לו באופן שיטתי יש לשים לזה סוף. בגנון האולטימטיבי, היינו הממשלה, תפקיד המחנך הוא שלו ואכן זה כרוך בהרבה כאב ראש. מסביב שולחן השרים תפקיד הליצן מחליף ידיים לעיתים, אך הליצן הקבוע והבלתי מעורער הוא בנט. הבעיה העיקרית היא שנראה שבנט מייצר הלצות רדודות שלא היו חינניות מעולם והוא גם לא מפנה אותן לקהל הרחב, אלא רק לפלח אחד שבעיקר צוחק נוכח זרימת הכסף הבלתי פוסקת לכיוונו. בעיניהם בנט הוא הילד הצוחק עם היד בסכר - מכוון את המים ומספר בדיחות כדי להעביר את הזמן.
בהתחלה עוד אפשר היה לסלוח לו, 100 ימי חסד וכאלה, אך ימי החסד תמו חלפו והילד מסרב להתבגר לתפקיד (בעצם לשלושת התפקידים, בנט הוא שלושה שרים אם אינני טועה - כלכלה, שרותי דת וירושלים והתפוצות, לא? אולי זה מסביר את זה, הוא מוצף ומן הידועים הם שלחץ מעודד הומור). בין היתר, כמו כל ליצן כיתתי טוב, הוא כבר הצליח למצוא את הטרף הקל בכיתה, זה שהמורה יטה לא להתייחס לירידות עליו - השרה ציפי לבני. מה הפעם? טוב ששאלתם, הפעם בסטטוס בדף הפייסבוק שלו הוא כותב בהתייחס לנאומה של לבני בכנס "כלכליסט" - "אם אין פרטנר פלסטיני, נלך על הסכם עם חייזרים". כן, אין ספק הנה טיעון מצוין, בנוי לתלפיות, עונה לנקודות שהועלו, בוחן את הנושא מכל הכיוונים ובאמת מעלה טענה שכנגד בעלת ערך איתה ניתן להתווכח. זה ספיסימן, זו תשובה שצריכה להילמד לדורות, זו מהות הפוליטיקה - דוגמא ומופת של שר בכיר, שיודע לכבד דעות השונות משלו, שמבין את גבולות השיח הציבורי, מכיר בדוגמא שהוא מהווה ומבטל טיעון של אחר בהעלותו טיעון בעל ערך רב יותר או נקודת מחשבה אפשרית אחרת. מכיון שדומה שבנט יורה תגובות ללא הכרה וללא ביקורת עצמית (ככה זה כשזחוחים) לא נותר לי אלא שוב להסיק שהבעיה היא איתי - הציפיות שלי גבוהות מדי, זו אני שצריכה להבין שבנט הוא לא עוד שר בממשלה, הוא אח בממשלה ובין אחוקים מה שרץ זה דאחקות, גם אם אין בהם טיפה של ענייניות או היגיון או כבוד לתפקיד.
דרך אגב, מבחינה דתית - חייזרים זה מותר? כי אם זה כשר זה מביא אותי בדיוק לנקודה הבאה שלאחריה גם אסיים להפעם. לא אכפת לי אם אני מעצבנת אתכם, זה ממש לא מעניין אותי, הנושא הזה של דת ומדינה יוצא לי מהאף. הפעם מדינת ישראל מציגה משטרת כשרות - אכן אם רציתם לראות דתיים על מדים בא סגן השר לשרותי דת (האח) אלי בן דהן ונותן לכם את זה ובגדול - משטרה דתית לענייני כשרות עם סמכויות והכל. אני לא צוחקת, הרי לכם קישור. כי עכשיו, כשרבים בציבור הבינו שהרבנות היא גוף מסואב (ותודה גם למבקר המדינה), אין טעם לבחון את הדברים מחדש, יש להזרים יותר כספים ולתת יותר סמכויות. כמו שאומר בן דהן "אני בעד מדינת ישראל כמדינה יהודית ואנחנו צריכים לשאוף שהכל ילך בכיוון של המדינה" הנה לכם מדיניות ממשלתית על רגל אחת. אתם מבינים, אנשים מנסים להשתחרר מהגוף הזה שהוא יותר פוליטי מדתי ובמקום זה, עכשיו שליחי הגוף הזה יבדקו בציציותיהם הרבה יותר מאי פעם וגם תהיה להם סמכות לבוא בדרישות ולהטיל קנסות. פייר זה מרגיש כאילו מהרבנות יציל רק המוות, אבל אין מה לשמוח כי אז לרוב אתה נופל לידיהם של חברה קדישא, אבל אותך זה לא ממש מעניין כי אתה כבר מת. אני מציעה תגובת נגד, שילחו רק נשים לעבודה, פקחי הכשרות כבר לא ירצו להיכנס לעסק של נשים בלבד ותמיד אפשר לשלוף את קלף הנידה...
צחוק בצד, מה שאנחנו צריכים יותר מכל מהמדינה שלנו זה חופש, אם תדע המדינה הזו להקפיד על החופש האזרחי של תושביה יהיה לכולנו הרבה יותר קל, לא שזה יעשה אותי סובלנית לבדיחות של בנט, אבל שחרור המדינה הזו מהכפיה הדתית שהפכה פשוט לחלק מהחיים, יכול גם לצמצמם את כוחו של בנט, וזה יהיה מצב של win-win לכולנו... אם לא נפריד דת ומדינה, במדריך ההישרדות לחילוני בישראל תשאר רק מילה אחת "לברוח".
בהתחלה עוד אפשר היה לסלוח לו, 100 ימי חסד וכאלה, אך ימי החסד תמו חלפו והילד מסרב להתבגר לתפקיד (בעצם לשלושת התפקידים, בנט הוא שלושה שרים אם אינני טועה - כלכלה, שרותי דת וירושלים והתפוצות, לא? אולי זה מסביר את זה, הוא מוצף ומן הידועים הם שלחץ מעודד הומור). בין היתר, כמו כל ליצן כיתתי טוב, הוא כבר הצליח למצוא את הטרף הקל בכיתה, זה שהמורה יטה לא להתייחס לירידות עליו - השרה ציפי לבני. מה הפעם? טוב ששאלתם, הפעם בסטטוס בדף הפייסבוק שלו הוא כותב בהתייחס לנאומה של לבני בכנס "כלכליסט" - "אם אין פרטנר פלסטיני, נלך על הסכם עם חייזרים". כן, אין ספק הנה טיעון מצוין, בנוי לתלפיות, עונה לנקודות שהועלו, בוחן את הנושא מכל הכיוונים ובאמת מעלה טענה שכנגד בעלת ערך איתה ניתן להתווכח. זה ספיסימן, זו תשובה שצריכה להילמד לדורות, זו מהות הפוליטיקה - דוגמא ומופת של שר בכיר, שיודע לכבד דעות השונות משלו, שמבין את גבולות השיח הציבורי, מכיר בדוגמא שהוא מהווה ומבטל טיעון של אחר בהעלותו טיעון בעל ערך רב יותר או נקודת מחשבה אפשרית אחרת. מכיון שדומה שבנט יורה תגובות ללא הכרה וללא ביקורת עצמית (ככה זה כשזחוחים) לא נותר לי אלא שוב להסיק שהבעיה היא איתי - הציפיות שלי גבוהות מדי, זו אני שצריכה להבין שבנט הוא לא עוד שר בממשלה, הוא אח בממשלה ובין אחוקים מה שרץ זה דאחקות, גם אם אין בהם טיפה של ענייניות או היגיון או כבוד לתפקיד.
דרך אגב, מבחינה דתית - חייזרים זה מותר? כי אם זה כשר זה מביא אותי בדיוק לנקודה הבאה שלאחריה גם אסיים להפעם. לא אכפת לי אם אני מעצבנת אתכם, זה ממש לא מעניין אותי, הנושא הזה של דת ומדינה יוצא לי מהאף. הפעם מדינת ישראל מציגה משטרת כשרות - אכן אם רציתם לראות דתיים על מדים בא סגן השר לשרותי דת (האח) אלי בן דהן ונותן לכם את זה ובגדול - משטרה דתית לענייני כשרות עם סמכויות והכל. אני לא צוחקת, הרי לכם קישור. כי עכשיו, כשרבים בציבור הבינו שהרבנות היא גוף מסואב (ותודה גם למבקר המדינה), אין טעם לבחון את הדברים מחדש, יש להזרים יותר כספים ולתת יותר סמכויות. כמו שאומר בן דהן "אני בעד מדינת ישראל כמדינה יהודית ואנחנו צריכים לשאוף שהכל ילך בכיוון של המדינה" הנה לכם מדיניות ממשלתית על רגל אחת. אתם מבינים, אנשים מנסים להשתחרר מהגוף הזה שהוא יותר פוליטי מדתי ובמקום זה, עכשיו שליחי הגוף הזה יבדקו בציציותיהם הרבה יותר מאי פעם וגם תהיה להם סמכות לבוא בדרישות ולהטיל קנסות. פייר זה מרגיש כאילו מהרבנות יציל רק המוות, אבל אין מה לשמוח כי אז לרוב אתה נופל לידיהם של חברה קדישא, אבל אותך זה לא ממש מעניין כי אתה כבר מת. אני מציעה תגובת נגד, שילחו רק נשים לעבודה, פקחי הכשרות כבר לא ירצו להיכנס לעסק של נשים בלבד ותמיד אפשר לשלוף את קלף הנידה...
צחוק בצד, מה שאנחנו צריכים יותר מכל מהמדינה שלנו זה חופש, אם תדע המדינה הזו להקפיד על החופש האזרחי של תושביה יהיה לכולנו הרבה יותר קל, לא שזה יעשה אותי סובלנית לבדיחות של בנט, אבל שחרור המדינה הזו מהכפיה הדתית שהפכה פשוט לחלק מהחיים, יכול גם לצמצמם את כוחו של בנט, וזה יהיה מצב של win-win לכולנו... אם לא נפריד דת ומדינה, במדריך ההישרדות לחילוני בישראל תשאר רק מילה אחת "לברוח".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה