שוב פיספסנו את סנטה - פוסט עברי באיחור אפנתי לחג המולד?

750 אנשים לחצו על "like" על הסטטוס של עירית לינור ו- 81 שיתפו אותו. אם היינו מדברים על מספרים הם אולי קטנים ביחס לסטטוסים אחרים, אבל אני הייתי חותמת היום על מספרים כאלה, פשוט כי אני לא שם. אבל לא במספרים עסקינן, למרות כמיהתי הידועה לכל. אז ראשית מן הראוי שאביא לידיעתכם מה היה כתוב שם, ובכן: "לא שומרת מצוות, לא מאמינה באלוהים, נוסעת בשבת לקנות אוכל לא-כשר, מדי פעם מתעצבנת על חרדים. אבל כל אלה זוטות של משפחה. עם הנצרות יש לי חשבון אישי של 2014 שנה. חד מולד שמח? פחחח. קודם שיחליפו את הדנא התרבותי האנטישמי שלהם". אולי יש להתחיל עם הסוף? כי אם בהחלפות אנו דנים אז אולי יש מצב להחליף את לינור? מהדנא הגזעני שלה כבר יש לנו מספיק בארץ. רבות ניתן לכתוב על הטרחנות, עודף האינפורמציה האישית, חוסר הסבלנות, אי הבנה של ההיסטוריה(אפילו סוג של בורות) והגזענות אבל למה להכביר במילים אם אפשר להתחיל מהסוף ופשוט להחליף? 

אז הגיע חג המולד, באמת נורא נחמד עם דוד סנטה השמנמן ומלא החיים שנדחס לארובות ושולף מתנות מכרכרתו הרתומה לאילי הצפון עם השמות המקסימים, וכל הסיילים של אחרי, עצי האשוח והשלג. החג שהוליווד הכי אוהבת, החג של החגים הנוצריים. לא חג שלנו, אבל אנחנו לא אוהבים להישאר בחוץ. לבד מהחשיפה למערב (בו חג המולד המושלג הוא קונסנצואלי ונחגג ברוב הוד והדר), הגיעה גם העליה מרוסיה והוכיחה שניתן גם לחגוג את חג המולד ואנחנו נשארנו בדיסוננס, ביהדות אין חג המולד. ולמרות שאנחנו נורא אוהבים להזכיר שישו (לא ישוע חלילה) היה אחד משלנו, אנחנו היינו אלה שהוקיעו אותו והשאר מונצח בדפי ההיסטוריה, פה במדינה היהודית שהקמנו אין מקום לחגים שאינם משלנו. הכל היה טוב ויפה, אבל היום גם אנחנו מתקנאים בכל אוירת החג שנדמה שהיא בכל מקום ורק אלינו לא הגיעה. הכמיהה הזו לסוג של חג מולד שלנו, משעשעת בערך כמו דגלי ארצות הברית ביום העצמאות.

בעוד שלסילבסטר מצאנו הצדקה והמבינים שביננו קוראים לו ערב השנה החדשה כדי לציין שאיננו חוגגים גרסא נוצרית כי אם חוגגים את השנה האזרחית החדשה שהיא כמובן של כולנו ואין עליה זכויות יוצרים נוצריות. המשועשעים שביננו חוגגים את הברית של ישו שכידוע היתה ביום השמיני להיוולדו והרי לנו חג ישראלי חילוני שניתן לחגוג גם במדינת היהודים. אך אללי מתי יבוא לחג המולד גואל? אינני רואה דרך יצירתית לעברת את חג המולד. אז מה נשאר? אפשר לברך את אלה המאמינים, אפשר אפילו להעמיד עץ אשוח בכנסת, אפשר לברך בלי פליטות פה מביכות, אפשר לא לזלזל ולא להוקיע ולא להכליל. אפשר אבל כנראה שנאלץ לחכות לשנה הבאה, אולי אם נכתוב מספיק רשימות משאלות לסנטה... אה, זה רק אגדת ילדים.