מפגש משפחתי - חלק א' - פרולוג

אם חשבתם שגם אני ארצה להתלונן על זה שצריך לנוח אחרי החזרה מהחופשה ושאלהג על זה, אל תרגישו לא נוח באמת חשבתי על זה אך זה נפסל על הסף כלא מקורי ונדוש, שלא לומר לעוס. אני עייפה ומותשת כמו שלא הייתי מזמן וכדי לזוז אני צריכה הכנה נפשית ארוכת טווח. לכן ממש אין לי כוח לצאת מהבית, מה גם שאחר הצהריים עם משחקי קופסא, קלפים וספרים נשמע לי כמו בילוי משפחתי נפלא ומתאים בדיוק לכוחותיי וגם זה בקושי, אבל האלטרנטיבה של שינה לא באה בחשבון ולצערי גם לא אחר הצהריים רגוע.

אה, אבל ידי הגורל האכזריות הגרילו לי אירוע משפחתי עם שעה נסיעה בכל כיוון ובלי בנזוג שצריך לעבוד. אירועים משפחתיים אצלנו הם טעונים, משפחתי חובבת דרמות קלילות ותמיד מאחורי התמונה הכאילו מושלמת רוחשת תמה מתמטית שלמה של התחשבנויות. אם אחרי חופשה מתחייבת מנוחה, אזי מפגש משפחתי אצלנו מחייב אשפוז. קטעים נבחרים מחיינו יכלו לספק חומר גלם מושלם לטלנובלה ואם הייתי רוצה להתמסחר הייתי צריכה לכתוב את קורותינו ולמכור למרבה במחיר ויש לי ארסנל לכמה עונות טובות, עם טוויסטים בעלילה ודרמות למכביר. אבל נראה לי שזה עשוי לשרוף אי אילו גשרים שגם כך עומדים להם רעועים וזקוקים לשיפוץ. 

מזמן הבנתי שהדרך היחידה להינות מאירועים משפחתיים זה לנתק את עצמי מכל ההתרחשויות ופשוט להתענג על האנשים שאני באמת אוהבת. פנקס התחשבנויות זה כל כך שנה שעברה (שזו דרכי העדכנית לומר שזה פאסה). במשפחה, כמו בהרבה סיטואציות אחרות האמת חמקמקה. הניסיון לפשר בין הצדדים הוא לרוב עקר וכל מה שנותר הוא לנסות לשים הכל בצד ופשוט לקחת את זה כמו שזה, גם אם זה מר. אני חייבת לסיים עכשיו, לאירוע משפחתי צריך לנסות לא לאחר... המשך יבוא