חברה שלחה לי קישור לבלוג של מישהי שכותבת הנחיות לכתיבת בלוג. ההחלטה לבדוק את העניין לא הייתה קשורה לשיעמום או לחיפוש אחר דרך להעביר את הזמן או אפילו לעניין או לפגיעה אפשרית בחברה. אני לא עובדת ככה. החלטתי לבדוק את העניין פשוט מתוך סקרנות אבל לא סקרנות למציאת הכלים לכתיבה או בנייה נכונה של בלוג, אלא סקרנות לגבי המסר שעומד מאחורי הקישור הזה. ברור שאדם מן הישוב מיד יחשוב שפשוט כוונתה הייתה טובה והיא חשבה שזה יעניין אותי ומכיון שהתחלתי לכתוב בלוג היא ראתה בזה דרך לתמוך. אבל אני לא חושבת כך, לא לא לא ולמה שאחשוב? הרי הרבה יותר מעניין לחפש מניעים ניסתרים.
קראתי, החכמתי, וסביר להניח שאין מצב שגם אעמוד בהנחייה אחת מתוך ההנחיות שהיא מציעה שם. למשל היא מציעה להתרכז בנושא אחד ולכתוב עליו כדי לייצר קהל קוראים קבוע לנושא. עברתי על כל הפוסטים שלי בניסיון למצוא חוט מקשר. אין. באמת שאין. אבל בהנחה שיש חוט מקשר הרי שהנושא של הבלוג הזה הוא אני ואני ושוב אני, לכן יש להניח שקהל הקוראים ילך ויתדלדל ויש מצב שקרני תרד גם בקרב אלה המעריכים אותי וגם ככה לא רבים המה. אם כן, זהו בלוג אישי ושוב מצאתי את עצמי ביוצא מן הכלל החשיפה האישית היא מוגבלת וגם צריכה לעבור צנזורה כדי להתאים לילדים בני עשר. התחלתי להבין את התבנית - אני לא מתאימה לכלום. נאמר שם שמי שכותב רק בגלל שהוא יכול למלא דפים בכתיבה, ימצא את עצמו בסופו של דבר עם יומן עצמי וירטואלי. לא חשבתי הרבה בניסיון לפצח אם זה באמת איכפת לי. כלומר בלי לזלזל, בתכל'ס התחלתי לכתוב בעיקר בגלל שהיה בי צורך להעלות דברים על הכתב ולמצוא לעצמי זמן ואם על הדרך יהיה מי שירצה להצטרף זה רק מבורך בעיני. כך עברתי הנחיה אחר הנחיה וגיליתי עד כמה אני אוהבת לצעוד בשבילים שלי ולא להתאים לשום סגנון. האם יכול להיות שחברתי ניסתה לעצור אותי לפני שאגיע אל נקודת האל-חזור? על זה נאמר - מאוחר מדי.
אז זהו, זה הבלוג שלי והוא לא בנוי נכון, לא נוגע בנושא אחד, אין בו בינתיים תמונות ויש אישה אחת מאחורי הכל שיש לה מה להגיד על כל דבר גם אם אף אחד לא שומע. אז זהו, מבחינתי זו הייתה שיחת תיאום הציפיות שלנו. מכאן זה על אחריותכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה