מסה קצרה בנושא האינטרנט

כוחו של האינטרנט בעיקר במישור החברתי היה משהו שהעסיק אותי המון זמן. לי נראה היה שהוא מהפכני לא פחות ממהפכת הקרוא וכתוב ממנה הזהיר אפלטון או מהפכת הדפוס. ולא הייתי היחידה, גדולים ממני הבינו שהעולם יראה אחרת. בתואר השני ניסיתי לשלב את מהפכת האינטרנט בכל עבודה שכתבתי, כתבתי עבודה שלמה שמשלבת בין האינטרנט למודלים חברתיים של פוקו. בערך בשנת 2001, לקראת הדוקטוראט עליתי על הרעיון בגדול שהאינטרנט וכוחו החברתי מערער את התפיסה הרווחת של מדינה ריבונית בעידן המודרני .לכן, על המדינות או לפקח על האינטרנט באופן מאסיבי כדי לשמר את כוחן ולשמור על יציבותן או להבין שכנראה פיקוח מלא הוא בלתי אפשרי ולכן ללמוד להשתמש בכלי הזה לטובתן ולהתאים את עצמן לעידן המודרני הן מבחינה פוליטית והן מבחינה חוקית, מה שמחייב גם הגדרה מחדש של אספקטים שונים במהות המדינה. רוצה לומר, האינטרנט מעניק כוח גדול גם למשתמש היחיד ואדרבא לקבוצות עד לרמה שהוא יכול לחולל הפיכה אמיתי ואף להביא לשינוי שלטון ואף לשינוי משטר. כמובן שחידדתי יותר את שאלת המחקר כדי להתאים לעבודה מחקרית אבל זה לא עזר. באוניברסיטת תל אביב, שם למדתי ולימדתי, התייחסו לרעיון שלי כאל רעיון מופרך ולא היה שום מרצה שפוי בדעתו שהסכים לקחת את הנושא תחת חסותו (מה גם שבאותה תקופה ראש החוג היה מעריץ מושבע של וובר מה שלא איפשר הרבה מרחב תמרון בעיקר משום שוובר שמת ב- 1920). לא התייאשתי ובסוף מצאתי מרצה משוגע לדבר מהאוניברסיטה העברית, שראה את הפוטנציאל  (לא שלי, של העבודה) והסכים לקבל אותי תחת חסותו. ואז קרו להם החיים ואני לא ממש הצלחתי להתקדם ועידן הדוקטוראט נדחה למועד לא מוגדר. בינתיים קרו מצריים וטוניס שהוכיחו שכנראה היה מקום לעבודת המחקר שלי ושהאינטרנט ככוח חברתי אכן יכול להביא למהפכה במדינות. כידוע בסוף לא כתבתי דוקטוראט אז אין על מה לבכות ולקונן, היה נגמר, אכן החמצה. 

האינטרנט הוא חרב פיפיות - לדוגמא מול היכולת שלך לתקשר עם אנשים ברשתות החברתיות השונות ולצייץ על כל דבר  עומדת האפשרות לעקוב אחריך על ידי כאלה שאתה רוצה וכאלה שאתה לא רוצה. בכלל הקידמה הביאה עימה מצב כמעט בלתי נסבל של חופש אישי מחד וחשיפה עד חדירה לפרטיות וכמו כל דבר ניתן למצוא בזה טוב ורע. מה שבטוח הוא שהיום הפכנו רובנו, בעיקר כמובן בעולם המערבי, לתלותיים באינטרנט ואין לנו את היכולת או הרצון לדמיין את חיינו בלעדיו. והשאלה היא עד כמה חדירת האינטרנט, כמעט לכל פן בחיים שלנו, תביא באמת לשינוי מהותי בחיים שלנו כבני אדם כפי שאנחנו מכירים אותם היום. האם בסופו של דבר האינדיבידואליזם הפוסט מודרני והצורך בהרבה זהויות להגדרת העצמי, כמו גם ההתחברויות להמון תתי קבוצות תביא לכך שאנשים יראו באחר אדם ונוכל למצוא את הדרך לקבל את השונה או שמא היא תחריף את ההתבדלות הקבוצתית של כל אחד מאיתנו ותייצר התלקחות בלתי נמנעת. אני הייתי רוצה להאמין שההבנה שההגדרה העצמית של כל אחד מאיתנו היא כל כך מורכבת ולכן בנקודות מסויימות תמצא את עצמך מתחבר לאנשים שונים ממך מהותית תביא בסופו של דבר למצב שבו איש איש יחיה את חייו מתוך קבלת עצמו וקבלת השונה. אני מניחה שאני אופטימית ללא תקנה. אבל רק רציתי להגיד את זה פה. במרחב האינטרנט האישי שלי שהוא כמובן גם לגמרי ציבורי. ואולי זו התחלת מחשבה על הדוקטוראט...