שורה ארוכה. שורות המילים ושורות הקברים

אתמול (חמישי) נקברה רב שוטרת הדר כהן, בת 19. ליד חלקת הקבר ספד לה אביה ובמר יגונו הצדיע לבתו בפעם האחרונה. אין ספק שהדר הוכיחה גבורה שלא היתה נדרשת לה לו היתה ממשלת ישראל דורשת מעצמה את שהיא דורשת מאזרחיה. בקושי חודשיים בצבא, שבוע אחרי טקס השבעה בתוך אחד המקומות הרגישים ביותר בישראל. בנקודה הזו, בה כל איש ביטחון נזקק למלוא ההכשרה וגם זה איננו מספיק, כשלה המדינה מלתת את הכלים להדר, אך זה לא מנע ממנה להציב אותה שם. רב"ש הדר כהן אכן התנהלה בגבורה, רק שזו לא הנקודה, זו ה"נחמה" שמחפשים אחרי מותה, שראוי היה שימנע.

עומדים מול קבר של נערה צעירה המפכ"ל והשר לביטחון פנים וכל מה שיש להם להציע הן מילים חלולות שמדברות אל שק הדמעות. אומרים לילדה בת 19 תודה על מותה בגבורה. ילדה בת 19.

המפכ"ל בוחר לפתוח בהספדו ב'מגש הכסף' לאלתרמן. הנה קטע מהשיר, לא מההספד:

"אז מנגד יצאו נערה ונער/ ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה/ לובשי חול וחגור וכבדי נעליים/
...
אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם/ ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים/ יענו לה: "אנחנו מגש הכסף/ שעליו ניתנה לך מדינת היהודים"./ כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל/ והשאר יסופר בתולדות ישראל".

שתי נערות ונער שמנעו את הפיגוע - אלגוריה בעיני המפכ"ל. אם יש כאן סמליות הרי שאלשייך פיספס את הנקודה והדגים אותה בו זמנית - הנה שוב, ממש כמו בשיר, אנו עומדים בטקס הפולחן הקבוע בו הורים אומרים קדיש על ילדיהם ומתנחמים במטרה לשמה נפלו - אומה ומדינה. כשלמעשה חיי ילדיהם נתפסים כאמצעי לגיטימי בעיני ממשלה משותקת. דבר לא משתנה. מגש הכסף מתרחב. הלוויתה של הדר כהן, בת 19, מסופרת בתולדות ישראל. לנצח נאכל חרב. "הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה" [חיים גורי]. כך נכתבת ההיסטוריה - במצבות.

מול הקבר הטרי עמד גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ומסתבר שהוא מתמלא השראה. צודק ארדן - הימים ימי קטיף ההדרים וההדר הזו לא היתה אמורה להיקטף. אך אין בהכרזה הזו לא הוד ולא הדר. הממשלה, עליה נמנה ארדן, מציעה רק מילים. ארדן מסביר שלכל תקופה יש את גיבוריה, כמו גם את אתגריה. הוא קושר את גורל הדר עם גורל הפלמ"חניקית שושנה בנארי שנהרגה בשיירת הרופאים באפריל 48, כאילו דבר לא השתנה והסיטואציה אותה סיטואציה. אותם פלסטינים, אותו הטרור. אבל אם זה המצב, אז 68 שנים ואנחנו לא מוצאים שום פיתרון? רק חוזרים שוב ושוב אל קברים?

מול הקבר שלה, לא ניכרה מבוכה, למרות העיתוי המצמרר, עת השר לביטחון פנים אמר ש"נבצר את הביטחון" - מתי? מה היה עד עכשיו? עם מי "נבצר" - עם עוד טירוניות בשער שכם? מול הקבר שלה, הוא אינו מובך כאשר הוא אומר "הפגנת כישורי לחימה ותכונות נפש נעלות". ילדה בת 19, 8 שבועות בצבא. "שעוד ישמשו דוגמא לבאים שימלאו את השורות אחרייך". ולבאים אחריהם. 

לא ייתכן ששיא של חיים של ילדה בת 19 זה למות בגבורה. לא ייתכן שכל מה שיהיה לראש הממשלה להציע זה חיבוק וטיפים על החיים במשפחה שכולה. אמפטיה חשובה, פתרון מדיני וודאי אינו חשוב פחות. מה נתניהו עושה כדי למנוע מוות נוסף אם של אנשי כוחות הביטחון ואם של אזרחים? ראש הממשלה עסוק בהסברה, אך אינו נותן הסברים, רק תעמולה. טרומפלדור עלה על "טוב למות בעד ארצנו" עוד לפני שזה נהיה מיינסטרים. "פריבילגיה" ששמורה לנופלים. בינתיים יודעת כל אם עבריה כי ילדיה נאלצים לשלם בחייהם בהעדר פתרון, גם לא באופק. 

מסתבר, למי שפיספס את הפרקים הקודמים, שיש לנו בעיה וקוראים לה פלסטינים ולמרבה הפלא, למרות שזו הבעיה העיקרית הניצבת מול המדינה, לא מסוגל ראש הממשלה לפתור את הבעיה, זה כבר כמה שנים. עכשיו הוא מכהן בראשות הממשלה הימנית ביותר אי פעם ומה הוא מצליח לעשות? לדרדר אף יותר. שנאמר, מקדנציה לקדנציה כוחו בזה עולה.

אפשר לפתור את זה בהרבה הסברים - לייצר עובדות בשטח C, לבזבז זמן, לחכות לבחירות בארה"ב, לגרום ללחץ בינלאומי ש"יכופף" אותו להגיע להסדר, אבל העובדה היא ש"מר ביטחון" לא מספק ביטחון. "מר ביטחון" נכשל. וזה לא שהוא לא קיבל הזדמנויות. 

אם דבר אחד עולה בבירור מגל הטרור הזה, זה הזילות בחיי אזרחי ישראל, ועושה רושם שהמחיר הזה מקובל על המופקד על בטחון חיי אזרחיו. שנאמר,שנזכה לראות אתכם נוהרים עבורו שוב לקלפי. כי רק נתניהו יכול, עינכם הרואות. 



עין שמיים אודמת, תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, 
ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת (אלתרמן, מגש הכסף)
אין קרדיט לתמונה - הועלתה בדף הפייסבוק של ראש הממשלה

והימים היו ימי נתניהו

כולם מדברים על גל הירש, אקדים אומר אין לי מה להוסיף לגופו של גל הירש - זו הפרשה האקטואלית. אולם אני מוצאת את תהליך המינוי עצמו בעייתי. זכותו של שר לבטחון פנים למנות מפכ"ל אם מבחוץ או מתוך המשטרה, אולם, לפחות בעיניי, חובתו המקצועית היא לבחון את האדם, על כל הבטיו וכמובן את תהליך המינוי עצמו. זו לא ההתנגדות של ראשי המשטרה, בהווה ובעבר, למינוי מבחוץ, להפך - כשהמשטרה מפגינה תסמינים ברורים של חולי (או שמא גסיסה) זה כבר כמה שנים, התנגדות שכזו רק יכולה לגרום לי להאמין שייתכן שהיא נושאת בחובה בשורה חדשה למשטרה שיכולה להביא רק למשהו טוב יותר.

ביננו דנינו השאיר אחריו גוף שאיבד מהאמון הציבורי בשנים האחרונות ונדבקו אליו מספר פרשיות שמאירות באור שלילי את המוסר המשתקף ממנו, זו בדיוק הסיבה שארדן צריך מינוי נקי. בינתיים, אני לא יודעת אם הירש נקי או לא, אבל אני כן יודעת שצצים דברים שהיו אמורים לצוץ אם לא לפני תהליך בדיקת המועמדים, אז לפחות בזמן, אבל בטח שלא אחרי ההודעה. אם שר מודיע על מינוי ומיד אחר כך צצות נקודות בעייתיות שיש לתת עליהן את הדעת, אז עזבו רגע את הפרסונה עצמה, זה התהליך שצריך לעורר דאגה.

רק תארו לעצמכם כמה מביך יכול היה להיות לו היה הירש מתמנה למפכ"ל וההאשמות לכאורה שאולי עולות מהרשות להלבנת הון ו/או ה- FBI היו מתבררות כנכונות? העובדה היא שמשהו במינויים האלה פשוט לא עובד. ארדן נחלץ להגנתו של הירש והסביר ש"קיים תהליך ארוך ויסודי" - תהליך ארוך ויסודי שלקח בחשבון את האחריות של הירש במלחמת לבנון? שבחן את תדמיתו הציבורית? שבחן בוודאות את ניקיון כפיו? כי ההתנגדות לגל הירש היא לא רק של אנשים שחרדים לגורל הארגון שבו הם נמצאים, יש כאן טענות של הורים ששכלו את בניהם לגבי אחריות פיקודית, יש טענות לסחר בנשק וגם להלבנת הון - איך "תהליך ארוך ויסודי" מפספס את זה? הרי אם היה תהליך ארוך ויסודי הוא היה צריך לצפות את כל אלה ושלשר והמינוי הטרי שלו יהיו תשובות מבעוד מועד. העובדה שאין . התשובות ששמעתי של עורך דינו של הירש לא ממש מספקות, לבד מזה שהן כותשות את ראש אגף החקירות ביסודיות מעוררת תמיהה. כל זה הוא בעיקר עדות שהתהליך הזה לא היה יסודי דיו, אלא בעיקר חפיפניקי ומבוסס אינטואיציה. אלא שמינוי מפכ"ל, או כל מינוי בדרגים האלה, לא פועל על אינטואיציה.

כנראה שנקיון כפיים, ממש כמו האמונה במהות דמוקרטית ומנהל תקין, הם לא ממש מה שחשוב במחוזותינו והנה בא תחקיר ערוץ 10 ומגלה שהשרה מירי רגב אולי העבירה כספים וחוזים למקורבים. באמת? מי היה מאמין? שרת התרבות בישראל מוקלטת בשיחה בה היא מנסה למצוא פתרון למנהל לא תקין ומסכמת את הפתרון בזה שהיא לא ידעה כלום. אלא שהיא מוקלטת, אז כנראה שהיא כן ידעה. מה תגובתה הרשמית של השרה שאלתם? ובכן הנה: "כל התהליך מתחילתו ועוד סופו אושר על ידי המשפטנים של המשרד ובוצע כראוי. נקודה" בטח כראוי, כראוי וביסודיות כמו נניח המינוי של הירש שמעוכב עד בירור החקירה. אגב ממשרד התרבות נמסר שההצעה הטובה ביותר ניתנה ממשרד יהושע ולכן הוא גם נבחר. אני שמחה על תגובת המשרד כי זה גם מאשש את מה שנאמר בהקלטה שזה מה שכדאי יהיה להגיד במידה ותצוצנה שאלות. הנה הן צצו, הנה המשרד עקבי. כמה נפלא.

ישראל אף פעם לא היתה חפה מקשרי שלטון ואתננים למיניהם, זה היה קיים וזה עדיין קיים וחבל. אולם יצירה של תהליכים מובנים המסדירים מינויים זו חובת המציאות והיא מחוייבת המציאות עוד לפני בחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא והיא חייבת להיות נטולת פוליטיקה מפלגתית. ניתן לעשות את זה, רק צריך מנהיג שניקיון כפיים חשוב לו כמו גם התהליך הדמוקרטי והמהות הדמוקרטית. הם קשורים אלה באלה. אולם שלטון נתניהו מתמקצע בעיקר בהפחדה, אך כמו שמתמוסס לו קמפיין האנטי איראן של נתניהו, כך גם מתמוסס כל צורך בהעמדת פנים דמוקרטית, העיקר שנשאיר את הטרמינולוגיה.

ערכים מיותרים כמו ניקיון כפיים, דמוקרטיה, שלטון חוק הם משניים, מה שחשוב שנזכור כולנו שאנחנו ישראלים. ומה עושים ישראלים? הם ערבים זה לזה. ואם לא בערבות הדדית, אז בערבות בנקאית או פנסיונית. הי, אפשר גם לדבר על הגז? אבל אופס מי רוצה שנהיה מצרים? אגב, כבר מזמן לא הפחידו אותנו שאנחנו אוטוטו יוון. מה שלא אמרו לנו זה כמה עמוק יכול הסיפור הזה של ישראל להתדרדר. אבל הכל בגלל בג"צ הרדיקלים האלה. D9 זה מה שצריך פה, איפה מוטי יוגב?