עוד טעות של נתניהו - מי סופר?

הנה סוגיה שכבר מאתמול בערב כולם עוסקים בה - המינוי של רן ברץ לראש מערך ההסברה. עוד הזדמנות לראות את אותן בעיות משתקפות שוב ושוב. 

האם ברץ מינוי ראוי? ברץ הוא מינוי ראוי לנתניהו כי העמדות שלו נוחות לנתניהו. זה הקריטריון וזו אמת המידה, זה גם לא יוצא דופן וכל ראש ממשלה עושה את זה. אם יש לכם תלונות אל תצביעו נתניהו. ראש הממשלה נתניהו נבחר לקדם אג'נדה מסויימת והנה היא באה לידי ביטוי ברור בעוד מינוי. דווקא בנושא הזה הוא מפעיל שיקול דעת, לפחות ברמה האידיאולוגית והפרקטית - ברץ מתאים לו כמו כפפה ליד - הוא מסונכרן עם העמדות שלו ונתניהו חושב שיהיה לו נוח לעבוד איתו. את מי רציתם שהוא יקח? דובר לשעבר של שלום עכשיו? לא ברור על מה התמיהה בכל פעם. התמיהה הזו רק יכולה ללמד שדבריו הברורים של נתניהו לא נשמעים. דני דנון? רן ברץ? אותה מהפכה. מינוי ראוי. זה אולי לא משקף את האינטרסים של מדינת ישראל כמו שאתם רואים אותם, אבל זה בהחלט משקף את האינטרסים של נתניהו. אבל זה מינוי ראוי כי הוא משקף את ראש הממשלה הנבחר. השגות צריכות להיות על הממנה ולא על המינויים.

בעיית שיקול הדעת היא לא לעצם האדם, אלא לעצם התהליך. ברץ אולי האדם המתאים לנתניהו, אלא שבאמתחתו מספר אמירות שניתן להסביר בתירוצים רבים כמו אדם פרטי, הומור שחור ועוד ועדיין הן מביכות ובעייתיות, קופת שרצים קטנה אם תרצו. מה שאומר שבמסגרת הליך בדיקה הנושאים האלה היו צריכים לעלות ואם אחרי בחינה ושקילה ברץ היה עדיין האדם הנכון בעיני ראש הממשלה, הרי שנתניהו יכול היה לנטרל את זה ולפחות להתפס מוכן. מספיק שהיה מוציא הודעה על המינוי ובה חלק קצר המתייחס עניינית להתבטאויותיו הקודמות של ברץ, זה עדיין היה מקים רעש אבל פחות. למה נתניהו לא עשה את זה? זו שאלה טובה כי המסקנות על ראש הממשלה לא צריכות לאחר לבוא.  

הדבר האחרון, טוב אולי אני מגזימה, שראש הממשלה יכול להיות מואשם בו זה חוסר מקצועיות ולכן כל הפרשה הזו מתמיה יותר. הרי, איך ייתכן שלא נעשה תחקיר קצרצר ובסיסי עוד בשלב שקילת המועמדות? זה הרי סינון ראשוני למשרה כזו. תחקיר מינימלי נועד למנוע את המבוכה רבתי שנתניהו הכניס עצמו אליה. ייתכן שנתניהו רואה את הדברים "בפרופורציה" ומבין את ה"הומור" ועם זאת כל מתמחה טירון ביומו הראשון היה אומר לראש הממשלה - אדם שהעלה פוסט שטוען שנשיא ארה"ב הוא אנטישמי מודרני בגרסא מערבית ליברלית, הוא לא האדם הנכון לתפקיד. אולי מה ששיכנע את נתניהו סופית שברץ הוא האדם הנכון לתפקיד זה בכלל הפוסט על האיש השולי - נשיא המדינה, רובי ריבלין? כך או אחרת שוב נתניהו שולף, שוב הוא מזלזל בתהליך ושוב יש להניח שהוא לא ישלם שום מחיר. זו סיבה טובה לשקול את כל נושא המינויים ולהסדיר אותו. לקבוע מה מינוי פוליטי ומהם הקריטריונים וההליך התקני למינוי בשני המקרים.

אגב, אם משהו היה צריך להכניס את נתניהו לפרופורציות זה שחיים כץ נזף בו באופן פומבי על המינוי. אני אחזור על זה - חיים כץ. מה שחסר זה שרגב או אורן חזן יצטרפו ובכלל נתניהו יגיע לשפל חדש. זו לא התנהגות אופיינית לנתניהו, ועם זאת זו התנהגות שמאפיינת אותו למעשה כבר כמה זמן, הרי זה אינו המינוי הראשון שנראה לא נשקל כראוי. ראש הממשלה עשה בקדנציה האחרונה כמה שגיאות קולוסליות - זה התחיל עם קואליציה צרה מאוד ובעיות במשא ומתן הקואליציוני, המשיך דרך המערכה נגד הנשיא אובמה כי אירן זה החיים עצמם, מינויים מפוקפקים, מתווה גז, וסיוע לחברים טייקונים (אדלסון, תשובה, עידן עופר, אלוביץ' - רשימה חלקית), ולא נגמר במופתי. נתניהו מאבד את זה, אבל עדיין מרגיש בשיא כוחו והדיסוננס הזה נותן את אותותיו. הוא מזלזל והזלזול הזה גורם לו לטעויות. בינתיים המחיר שלהן נמוך, אבל זה עלול להצטבר. ואגב, מילה לראש האופוזיציה - כשראש הממשלה עושה טעויות אתה מצביע עליהן, לא מתחנן שיחזור בו.  

הנה עוד דבר שצץ - עוד טעות של נתניהו שהרצוג מצליח לצאת ממנה רע. האיש הזה הוא לגמרי הליהוק הלא נכון לתפקיד ופרשת ברץ מוכיחה את זה שוב. רואה ראש האופוזיציה שראש הממשלה עושה שוב טעות והוא מיד מוציא הודעה: "נתניהו חזור בך מהמינוי - זו טעות!" כן, הוא צודק זה מינוי שגוי ככל הנראה, הוא כראש אופוזיציה יכול להגיד הרבה דברים על המינוי וגם לתקוף את ראש הממשלה בנושא, אבל בטח לא להציע לו הצעות תדמית. וזה מבלי להגיד מילה על המילים הפומפוזיות שהוא מוציא תחת ידו כמו "קודש הקודשים של ישראל - לשכת ראש הממשלה" וגם "נשיא מדינתנו האהוב" - הרצוג שוב מודד פאתוס ושוב נשאר עם בן דודו הפתטי. 

פרשת ברץ היא לא באמת משהו כזה גדול היא רק עוד מחזה פוליטי אבסורדי שמציג את כל הדמויות בצורה כל כך מלעיגה ששום מחזאי ושום בימאי לא היו מצליחים לחקות. אין הנאה מתאטרון האבסורד הזה, כל התפקידים ידועים מראש, אפילו זה של קהל. ברץ קרוב לוודאי ישלם את המחיר. הוא כבר התנצל, נתניהו התנער ועכשיו נתניהו יצנן אותו קצת ואז יחליט מה לעשות. והשורה התחתונה? ישראל 2015 סלחנית מאוד לנתניהו. את המסקנה המתבקשת כל אחד יעשה לעצמו, אבל בינתיים עם הנצח לא מתרגש.

המחזה הקצר הראשון של הבכור - פוסט אימהי מתלהב

הערב, כפי שכבר ציינתי, יש לנו מסיבת חנוכה. הבכור, המרכזית וחבריהם החליטו להציג הצגה. יום חמישי, יומיים לפני המסיבה, עדיין אין רעיון אחד מאף אחד מהחבורה. ברגע נדיר של זמן איכות עם הבכור, בעודנו נוסעים להקפיצו אל חבר, אנחנו מחליטים להקדיש מחשבה. תוך חמש דקות מתגבש אצלו רעיון משעשע ומקורי - לעשות הצגה על יהודה המכבי, שלא מצליח לישון וכל מיני יהודים מפורסמים מכל התקופות מציעים לו עזרה. כל הדרך עברה ברעיונות מצחיקים וצחוק מתגלגל. כשהוא חזר בערב, המחזאי הצעיר הכתיב לאימו את הרעיונות, להלן המחזה הקצר הראשון של יונתן קורט הבר, בן עשר וחצי, מיועד לשחקנים צעירים שאין להם זמן לערוך חזרות, פרסום בכורה עולמי וכן, כל הזכויות שמורות - ראו הוזהרתם:

קרין: "בלילה שקט, בו מרבית האנשים בישראל ישנו. יהודה המכבי, בביתו, לא הצליח להירדם. מוחו היה טרוד במלחמה הצפויה יום למחרת בין המכבים ואויביהם המושבעים – היוונים. בשל תפקידו כמפקד המכבים הוא עבד עד שעה מאוחרת ביותר על תוכניות הקרב. כשסופסוף פרש למיטתו לנוח, טרדו מחשבות רבות את מנוחתו ושנתו נדדה.

לפתע, קול רעש עמום הפר את הדממה והמון אנשים לא מוכרים נכנסו לחדר השינה שלו."

יהודה (בהפתעה): "מי אתם ומה אתם עושים בחדרי?"

קרין: זעק יהודה.

אחת מהדמויות: "יהודים אנחנו, אחינו יהודה, מכל הדורות והננו לעזור לך..."

יהודה: "מה לעזור לי? הסתלקו מכאן יש לי טקטיקה מושלמת למחר"

אלברט אינשטיין: "אני אלברט אינשטין. יהודה, מה טקטיקה מושלמת? לפי  תורת היחסות אין סיכוי שהיא תעבוד. אולי תברח לברלין, זו עיר נחמדה"

הרצל: "אני הרצל. מה פתאום ברלין? שיסע לבאזל, נעשה לו שם קונגרס ציוני והם יעזרו לו להחליט"

אינשטיין והרצל מתחילים לריב בשקט על רקע ברלין-באזל.

אסתר מתפרצת: "לי תמיד עזר להיות יפה. אה, נעים מאוד אני אסתר. המלכה, בשבילך"

דויד מחזיק ברוגטקה: "דויד, נעים מאוד. כל מה שהייתי צריך כדי להביס את גוליית היה הרוגטקה הקטנה שפה. שתיים-שלוש דקות ואני מלמד אותך להשתמש בה"

מרים מתפרצת בתופים ומחולות: "לי תמיד עזרו תופים ומחולות. נעים מאוד – אני מרים"

משה: "קודם כל תסתכל על אחותי כשהיא מדברת אליך ואני משה. נעים מאוד. לי עזרו 40 שנה במדבר. זה בטוח ייבש את האויבים שלך..."

אליעזר בן יהודה: "הרף עם הרס השפה העברית, אתם מעבירים בי צמרמורת! נעים להכירך בחור צעיר, שמי אליעזר."

יהודה צועק: "תפסיקו!!! אתם עושים לי כאב ראש!!! אתם המון יהודים ולכל אחד מכם דעה שונה! אני צריך להסתדר בעצמי ואני יודע מה אעשה – אני אתקוף! ועכשיו אתם תסתלקו ואני אשן כדי שמחר יהיה לי כוח!

אינשטיין: "טוב, טוב, למה אתה כזה חצוף?"

קרין: "פתאום נעלמו כל הדמויות בהבזק זהוב ויהודה מתעורר וכבר בוקר. הוא יוצא אל קבוצת הלוחמים שלו אך משהו נראה לו מאוד מוכר בפרצופים שלהם" (הסבר - כל היהודים שהופיעו בלילה הם גם פלוגת הלוחמים של יהודה)

"קדימה להסתער!" צועק יהודה ויוצא לקראת הלא נודע. ואת מה שקרה כבר כולנו יודעים, מזל שהוא לא שמע בעצת אורחי הלילה הלא קרואים והכל כתוב בספר החשמונאים. הסוף.

דמויות נוספות שאפשר להכניס:

שלמה המלך: "שלמה המלך, ולא אתה לא יכול לקרוא לי רק שלמה. אני מציע שתפנה לדבורים, הן תמיד מייעצות לי מצוין"

יעל ארד: "אני יעל ארד וזכיתי במדליית כסף באולימפיאדה. אני ג'ודוקא, תלמד אצלי איפון וכל אויבך יסבלו מנחת זרועך"

עדה יונת: "אולי אוכל להואיל בכישורי הכימיה שלי? בכל זאת זכיתי בפרס נובל. עדה יונת – נעים להכיר"

בן גוריון שתי אפשרויות:

1.      "אני אישית אוהב לעמוד על הראש ואני ראש הממשלה הישראלי הראשון. אני מציע לך לעמוד על הראש חצי שעה זה לגמרי מרענן את החשיבה."

2.      "אני אישית אוהב לעמוד על הראש ואני ראש הממשלה הישראלי הראשון ואני מציע לך לעמוד על הראש בקרב, זה בהחלט עשוי לבלבל את אויבך ואף להוביל את אנשיך לנצחון"

רחל המשוררת: "רק על עצמי לספר ידעתי, כן אני רחל המשוררת. אולי אם אעזור לך לכתוב שיר לאנטיוכוס זה יעזור?"

זהו, זה מה שכתב הבכור המוכשר שלי, אני מוכרחה לעצור את עצמי ולא להשתפך כמו כל אם גאה על הנכס המבריק שלה, אבל תודו שזה לגמרי, אבל לגמרי, כישרון עולה חדש...