במקום בו ישרפו ערכים לא תהיה תקומה

לפחות אל תתחילו לתרץ, ואל תתחילו להסביר ולגנות, מס השפתיים שלכם כבר מזמן לא עובד. ההצתה בבית הספר הדו-לשוני בירuשלים היא רק ניצוץ קטן מהשריפה שאוחזת במדינה. ומי שעכשיו אומר מילה או שתיים של גינוי לא באמת פועל ביומיום ליצירת פתרון אמיתי שימנע את ההצתה הבאה. המדינה כבר מוצתת, זה המצב. אלה לא פירומנים, כפי שכינה אותם ניר ברקת, אלה ישראלים חדורי שנאה וגזענות, שלא מהססים לפעול. הם לא עשו את זה כדי לראות איך אש ניצתת, הם עשו את זה כי הם מלאי שנאה והרעיון של דו-קיום מפחיד אותם. יש פירומנים בישראל - הם נמצאים בממשלה. מעשי נבלה שכאלה הם פרי מדיניות ברורה שמגיעה מלמעלה באין עוצר.

אתמול בערב, העלתי ציטוט של אחמד טיבי בנוגע להצתה בבית הספר, אחרי מספר דקות קיבלתי תגובה נזעמת מגזען "קודם כל ישראלי" לדוגמא. שהציע לאחמד טיבי ולי לעבור לעזה כי אנחנו תומכים בטרור. אני כבר מתורגלת בכאלה אז לא נבהלתי, מה שכן העציב אותי שיש אנשים שלא רואים דבר מלבד לשנאה. אמא שלי אמרה לי שכשאין לך משהו טוב להגיד, מוטב שתשתוק. זה כבר מזמן לא עובד ככה. פעם אנשים עוד היססו להביע דעות כאלה בפומבי, היום הם כבר לא מפחדים. אם הייתי מהנוהגים לירוק, הייתי אומרת שלכל מקום שתירק יש סבירות גבוהה שתירק על גזען. ככה זה בישראל 2014. זה לא עתיד להשתנות. 

אין דרך לתרץ ולהסביר שריפה של כיתה וריסוס כתובות גזעניות, מתבקש לומר שהכתובת על הקיר אבל הנפילה לקלישאות מיותרת לחלוטין. גם להשתמש במשפט האלמותי של היינה, נכון ככל שיהיה, "במקום בו ישרפו ספרים, ישרפו גם בני אדם" יחטא למטרה כי עלינו להתפשט מהשוואות ומקלישאות ולהתבונן לאמת העגומה הזו בעיניים וללא שום פילטרים. מה גם שבירושלים כבר נשרפו בני אדם, אבל הוא היה רק נער ערבי. רק שאותו קו מנחה את רוצחי מוחמד אבו ח'דר ושורפי הכיתה, גזענות ושנאה שמתחדדות לאלימות שנעשעת בחושך בלילה כדרכם של פחדנים בני עוולה.

הבעיה היא שמי שעומד בראש המדינה הזו וחבריו לגנון ההנהגה מרוצים מהמצב ולא עושים דבר כדי להרגיע, לא שהיו לי ציפיות. את רוחם של התלמידים, ההורים וצוות המורים בבית הספר "יד ביד" אני מניחה שאי אפשר לשבור, אבל כבר היום הונחו הילדים שלא ללבוש את חולצות בית הספר ברחובות. אני מבינה לגמרי את ההנחיה, קשה לי לחיות איתה. קשה לי להאמין שיהיו אנשים שיפגעו בילדים בגלל שהם הולכים לבית ספר מעורב, אבל אני יודעת שזה נכון ואין נורא מזה. שנאה היא עיוורת ומעוורת והיא בלתי נסבלת. והיא כאן כדי להישאר. וכן, אני תולה את האשם במנהיגי ובמערכת האין-חינוך שלנו.

דמוקרטיה היא לא פריבילגיה שיגיע מקומה אחרי שנגמור עם האינדוקטרינציה היהודית-לאומית. ללא דמוקרטיה אין לנו קיום, ללא הבנה והפנמה של ערכים אוניברסליים לא נוכל לקיים את יהדותה של המדינה. כדי לשמור על המיזם הזה שאנחנו נאבקים לחיות בו, אסור לנו להצטמצמם בתוך בועת היהדות והלאומיות, לא בזה כוחנו. מה שהצליח לנו בשנים הראשונות הוא בדיוק אותם ערכים אוניברסליים שהיו אגב נחלתם של כל מי שעסק בפוליטיקה ולא משנה באיזה צד של המפה. הצמצום ותרבות הטוקבק לא יישארו לעד ואם נמשיך בדרך הזו הרי שאכן תהיה כאן מלחמת דת ומלחמות כאלה אף פעם לא נגמרות בטוב. אם יש דבר שהוכיחה ההיסטוריה היא שערכים אוניברסליים הם אלה שמאפשרים את אהבת המולדת ואילו ערכים לאומיים הם שמביאים לאובדנה.

מס השפתיים של מי שמגנה ואוזלת היד של המשטרה הם תכל'ס רק כסת"ח שמעניק לגיטימציה להישנות של מקרים כאלה. כשראש הממשלה מקדם את חוק הלאום, כאשר פגיעה באוכלוסייה היא רק נזק היקפי (וכמה "התקדמנו" מאז המכה הקלה בכנף של דן חלוץ), כשערבים הם לא שווי זכויות, שראש ממשלה ושרים מדברים כמו טוקבקיסטים חסרי אחריות, כשערכים כמו דמוקרטיה שווים לתחת ורק הגאון היהודי נישא בגאווה חסרת פשרות - זה המצב, זה לא ישתנה.

אני יודעת שהמאבק עקר, אבל אני חייבת לכתוב, אני חייבת לדבר, חייבת להפגין, כי כשהכל יעלה הלהבות כמו כיתת בית הספר הדו לשוני, לפחות אני אדע שלא שתקתי, גם אם לא תהיה בזה נחמה. שריפה, אחים, שריפה, עיירתנו בוערה כולה ועומדים להם ה"מנהיגים" שלנו ומתחממים לאורה. אין תקנה, אין מטף, יש אנחנו עם הבחירה, רק שבחירה היא לא תמיד בהכרח נכונה. לפתחו של כל אזרח ישראלי היום עומדת הזכות לבחור, השריפה בבית הספר הדו לשוני היא מטאפורית, השאלה היא אם אנחנו מבינים שללא דמוקרטיה לא ישאר כאן לאום לחוקק למענו חוקים. השריפה הזו צריכה לפתוח את העיניים של כל מי שמעדיף לעצום אותן. אין לעצום עין, כשעצמים אותם שורפים פה כיתות, שורפים פה נערים ועוברים לסדר היום אחרי שקצת מגנים.

אל תגנו, אני לא רוצה לשמוע את הגינויים שלכם, הם עוד תרגיל ביחסי ציבור. כשזה הולך כמו ברווז, נשמע כמו ברווז ונראה כמו ברווז זה ברווז. זה עובד בדיוק אותו דבר גם עם גזענות. אתם מגנים ואני שומעת גע, גע, גע. לפעמים גע, גע זה רק קיצור לגזענות, רק נשמע יותר נחמד. נו ילד אז איך היה בבית הספר? כבר למדת איך עושה גזענות?

גבו השבור של קרי והסכיזופרניה הממשלתית

זה היה עניין של זמן עד שקרי לא יוכל יותר להיות מנומס ולהכיל את כל הבולשיט שישראל והרשות הפלסטינית השליכו לעברו. פליטת הפה של קרי "מועילות?" בתחילת החודש הקודם היתה הסדק הפומבי הראשון והיתה אמורה להיות איתות לשני הצדדים, בעיקר לצד הישראלי (פרשנות שלי) שהוסיף לבנות ולהעביר כספים להתנחלויות למרות שקרי כבר היה מטאפורית על הברכיים.

הקשבתי אתמול לעדותו של קרי בשימוע של ועדת החוץ של הסנאט האמריקאי (במאמר מוסגר גם חוויתי צביטת קנאה דמוקרטית קטנה כשנזכרתי שלנו אין עדיין יו"ר לועדת החוץ והביטחון וגם אם היה לנו, הוא לא היה באמת חוקר את שר החוץ ודורש ממנו ירידה עד לפרטים הקטנים), ניסיתי לראות איפה בדיוק הוא חד צדדי, הוא לא היה. אין מנוס אלא להגיד - קרי לא הזוי, הוא רואה את הדברים ניכוחה, אלה אנחנו שלא רואים את הדברים נכון ומכניסים הכל תחת פריזמה של היהודי חסר הביטחון. מדינת ישראל היא מדינה ואם אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו כאל מדינה אין לנו ברירה אלא להתבגר. בעצם ההליכה למו"מ עם ישראל מובלעת ההנחה שמדינת ישראל קיימת, אי אפשר לערוך הסכם עם משהו לא קיים. כמו בחיים האנושיים, מגיע רגע ההתפקחות בו המתבגר מבין שהוא בוגר גם אם לא כולם מתייחסים אליו ככזה.

היושבים בממשלה בירושלים, בירתנו הנצחית, מדשדשים בתוך הסכיזופרניה שהם גזרו על עצמם ולכן מתקשים באינטראקציה עם אחרים ונמנעים מפעילות החורגת את גבולות עולמם. גבולות העולם של הממשלה הזו הם ברורים - ייהוד בראש ובראשונה (מה שמסביר, בין היתר, את מעבר כספי העזבונות לידיים אורתודוכסיות, הזרמת הכספים להתנחלויות ואת מנהלת הדת), אין כיבוש (הזיות זה חלק בלתי נפרד מהמחלה), הסתה והאשמות פרועות נגד הצד השני (דלוזיות יוצרות פחד וחרדה שיוצרות תגובות נגד מפחידות).

זה לא שאני חושבת שהצד הפלסטיני הוא טלית שכולה תכלת וכבר אמרתי את זה, אבל מה לעשות אנחנו לא במשא ומתן מול אוסטרליה. זה לא שאנחנו צריכים לקבל כל דבר מהפלסטינים ולומר אמן, אבל אי אפשר לעשות פעולות חד צדדיות שפוגעות במתכוון בצד השני ולהגיד במתק שפתיים שפנינו לשלום. אם באמת היינו רוצים לעשות שלום, הקפאת ההרחבה בהתנחלויות הייתה אמורה להיות ברורה ומחייבת, אבל מדיניות ה"יהיה בסדר - אל תדאגו, אפשר להעלים מזה עין" לא באמת יכולה לעבוד כאשר אנחנו נבחנים תחת זכוכית מגדלת. אחרי שישראל עשתה כמעט כל מה שאפשר כדי כאילו לחתום ביד אחת ולהעביר משאבים עם היד השניה, אי אפשר לצפות מהפלסטינים שלא יעשו כלום. אין ספק שעם שחרור האסירים בפעימה הרביעית ישראל היתה צריכה בטחונות שהפלסטינים לא יקבלו את שחרור האסירים ועדיין יפנו בצעד חד-צדדי לאו"מ. אבל זו ראיה מאוד חד צדדית. כיון שבתוך המשחק הישראלי, המכונה בחיבה על ידי נתניהו "טנגו", צריך להבין שלפלסטינאים אין יותר מדי כלים, אם המו"מ לא עובד - זה או לפנות לטרור או לפנות לאו"מ. מה שעשה עבאס הוא לא מועיל, אולם מה שישראל עושה הורס במתכוון, לכן המשוואה לא מאוזנת, אבל היא גם אף פעם לא הייתה. לאוזניים ישראליות זה אולי נשמע כמו האשמה, אך לא לזה התכוון קרי. 

קרי בסך הכל הציג את השתלשלות העניינים, ברור שכאשר צד אחד לא משלים את התהליך שהוא מחוייב לו (הפעימה הרביעית) ומוסיף על זה פרובוקציה (700 יחידות דיור בבירתינו הנצחית) זה לא נראה טוב, אבל זו השתלשלות העיניינים ולא כתב אישום. זה לא נשמע לנו טוב כי זה אנחנו, אבל בואו נודה על האמת  - קרי לא הציג עמדה, אלא תיעוד רק שהתיעוד הזה לא מתאים להיסטוריוגרפיה שהממשלה מנסה למכור לציבור הישראלי ואף משלה את עצמה שהעולם יקנה את זה. קרי הציג תרשים זרימה מדוייק ולא העלים את הצד הפלסטיני ולא תיאר אותו כמתבונן פאסיבי - מבחינתו ההליכה לאו"מ של עבאס היתה הפרה כמו ההפרות של ישראל, רק שההפרות של ישראל באו קודם. ממש כמו התכתשות בחצר הגנון, הגננת תמיד תראה במי שהתחיל את המקור לבעיה, גם אם זה לא מוצא חן בעיני הילד, גם אם הוא הילד המועדף על הגננת. בהתכתשות כמו בהתכתשות שני הצדדים מפסידים - עבאס בחר בדרך חתחתים שתהיה לא פשוטה.וישראל? ישראל גוזרת על עצמה בידוד, בעיקר משום שהיא ממשיכה בעיקר לשחק את הנעלבת מול הגננת, הלא היא ארה"ב. ישראל יוצרת סערה במתכוון, אבל הסערה הזו עשוייה לפגוע בעיקר בה, בנו.

העדות של קרי אתמול בסנאט נתנה למהלך הפלסטיני רוח גבית, אמנם קרי לא התכוון לזה אבל זה מה שזה. כל עוד ארה"ב היא המבוגר האחראי על המו"מ, האירופאים ישבו בשקט יחסי וניסו לתת לזה צ'אנס. קרי מספק להם הוכחה חותכת שאולי יש מקום לסנקציות על מדינת ישראל, כיון שישראל מסרבת להתבגר. שום מטבע עתיק שבנט ישלוף לא ישחק תפקיד במשחק הזה. תחילת חודש מאי עשויה לסמן את סוף הסבלנות האירופית למתיחת הגבולות הישראלית. האיום בחרם על מוצרי התנחלויות הוא שריר וקיים והוא תלוי מעל ישראל כחרב ובצדק. אם ישראל בוחרת בהתנחלויות ולא במו"מ, אין שום סיבה שהאירופים ינהגו אחרת, אין שום סיבה לא להטיל סנקציות. בטח לא כאשר נתניהו מנחה את כל משרדי הממשלה בדרגים הגבוהים להפסיק כל קשר עם הרשות (להוציא את ציפי לבני בתפקידה כנושאת ונותנת ומשרד הביטחון). נתניהו משדר שהוא עלה על הגל הבנטיסטי וכשהוא עושה את זה שם את ישראל במקום עוד פחות טוב ברמה הבינלאומית. אלה הם משחקי הגנון של בנט ומרעיו ונתניהו מוכיח להם שיש גיבוי.

אז נתניהו מפסיק את הקשרים עם הפלסטינים, אבל הוא לא מסיים בזאת הוא גם מבהיר שצעדיו של קרי יפגעו במו"מ - נראה שנתניהו כבר לא מבחין מתי הוא עושה שקר בנפשו. מי שפוגע במו"מ במו ידיו הוא נתניהו. הדרישה של נתניהו בהכרה במדינת היהודים ולא מדינת ישראל היתה אחד הצעדים שהוכיחו לעבאס שאין עם מי לדבר, זה לא קרי, זה אנחנו. נתניהו מדבר כל הזמן על הארכת המו"מ, אבל ישראל לא נתנה שום ערבון לעבאס שהארכת המו"מ תעזור, היא בעיקר הוכיחה שהארכת המו"מ נועדה למשוך את עבאס באפו ולחזק את ההתישבות היהודית בשטחים הכבושים. נראה שישראל בעיקר כועסת כי את הבלוף שלה כבר כולם רואים חוץ מאשר חלק מהציבור הישראלי שתמיד יעדיף להאשים רק את הפלסטינים בלי לראות מה אנחנו עושים. כי הפלסטינים מתגרים ואנחנו עומדים על שלנו - מה לא ככה? ופוף נתקע לו המו"מ. פוף, שכמובן בתרגום לשפת המתנחלים של בנט הפך ל"בום", אבל זה לא באמת בום, זה יותר כמו בומרנג והוא חזר ישר אלינו....

השמיים לא נופלים על הראש, אבל האדמה מאיימת לבלוע - או שקט! עכשיו מייהדים

הייתי צריכה להגיב על זה קודם, אני מודה, לתרץ אני יכולה בלי סוף. 6 ימים למניין החוק הגזעני החדש ונראה ששום דבר לא קרה, השמיים לא נפלו לנו על הראש. הם גם לא נופלים עם כל העברת כספים מוטרפת להתנחלויות וגם לא עם כל התפרצות של חברי כנסת ו/או ממשלה על אורחים מזדמנים ואפילו לא עם כל פנינה שיוצאת מפיה של מירי רגב (נו, נו ראו תמונה) וגם לא כאשר מרכז הכובד התקשורתי והחקיקתי עובר לנושא ייהודהּ של המדינה. הפעם מתברר שהם אינם לא נופלים כשמחוקקים בישראל חוק גזעני באמתלה מתקדמת של העדפה מתקנת, אבל שום עלה תאנה לא ממש מכסה ערווה זו. 

השמיים לא ממש נופלים. נקודה. ולמה הם לא נופלים? לא בגלל שזה לא נורא אלא בגלל שהסברים פיזיקליים חוברים כדי להסביר את החלק הזה שמעל האדמה והוא למעשה רק מה שהעין רואה מהאטמוספירה שלנו - השמיים. זה לא קשור אלינו בני האדם, לכן כשרות לקורא אני מכריזה בזאת כי לא משנה מה נעשה, כן, כן אפילו פצצות אטום ומימן, השמיים יישארו, אלה רק אנחנו שכנראה לא נהיה כאן כדי לראות אותם. עזבו את כל הקטע של גשם חומצי וכאלה, השמיים עדיין יהיו. טוב, לא בענייני ד'אפוקליפסה עסקינן. 

זאת אומרת שמי שמחפש בכל זאת איזה סימן קוסמי כזה או אחר, מוטב שבאותה הזדמנות יחפש כבר גם את המראה של אמה החורגת של שלגיה או את קדרת מטבעות הזהב בקצה הקשת בענן. אבל בעינייני מדינה, כך לימדו אותי לחשוב, יש לחפש את הראציונל והוא לגמרי פשוט - יש לנו היום ממשלה שאולי חתומה על קוי יסוד ברורים, אבל יוצאת מתוך הנחה שהיא אינה מחוייבת להם. קוי היסוד שלה נועדו לסבר את האוזן והמדיניות שלה נועדה לקדם את האינטרסים הפוליטיים הימניים-דתיים של היושבים בה, הבטחת קיומה של מדינת ישראל מבחינתם היא לא בהשגת שלום אלא בייהוד הארץ. לא קרי הוא המשיחי, כמאמר יעלון, מי שמשיחי הם המנהיגים שלנו ודרך הפריזמה הזו הם רואים את העולם,  אל דאגה הסבר מגיע.

במתח התדיר המצוי בהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית, ילדי גנון נתניהו מחוייבים אך ורק לחזון היהודי והם מתנגחים בדמוקרטיה, הם לא צריכים לשנות כלום רק להשתמש בכלים שמעניקה הדמוקרטיה להרס עצמי. במערכת האיזונים והבלמים המורכבת של הדמוקרטיה, מצאו להם חברי הכנסת מהקואליציה וחברי הממשלה את הדרך לקדם את הראיה הלא דמוקרטית שלהם, אך הם לא רואים כיצד הם למעשה פוצעים נואשות את המרכיב החלש בתוך המשוואה העגומה הזו. בתום המשחקים שלהם עם שברים עשרוניים נגלה בסופו של דבר שאיבדנו את הדמוקרטית ונשארנו עם יהודית. במסווה של שוויון בנטל והפסקת הרודנות הפוליטית -חרדית, הלכו בנט וחבריו לחפש אתונות ומצאו מלוכה. מעולם, גם כשש"ס היו בקואליציה לא היה ייהוד הארץ כל כך קונקרטי כמו שהוא עכשיו, עם הפוליטיקה החדשה שקיבלנו בפרצוף.

במסגרת שיפור יכולת ההרס של בני האדם, הצלחנו אמנם לייצר נשקים משוכללים ומרתיעים, אך הפצצות המדוייקות שלנו לא גורמות לנו להתקדם לעבר משא ומתן מתוך עמדת כוח, להפך עמדת הכוח הזו משכרת את הממשלה ומעוורת אותה לנוכח הצורך הקיומי הממשי לא להתבסס על יכולת הלחימה, כי אם לשכלל את המשא ומתן ולהגיע להישגים. דווקא הכוח היחסי שלנו, היה אמור לייצר בתוך מדינה מודרנית את הצורך לעגן את החלק החלש יותר שלנו - שמירה על זכויות האדם. ייתכן שזה נשמע בארץ גרמני מדי ולכן אתקן לשפת המקום - במידות שבין אדם לחברו (ובניגוד לפרשנות המצמצמת של קברניטי המדינה היינו חברי חוג הסילון, הכוונה כאן, מצמררת ככל שתהיה לחלקים גזענים בציבור, היא למושג אדם באשר הוא אדם). לא סתם לא מופיע אלוהים מפורשות בתוך המסמך המכונן של מדינת ישראל, הרעיון המקורי היה לייצר מדינת כל אזרחיה. התקומה הלאומית היתה במהותה אזרחית ולא דתית. כאשר השיוך האתני והדתי ליהדות הוא כחוט השני, הוא הסיבה אך לא המסובב. תהליך היהוד והאגרגציה המתבקשת בשוויון האזרחי תשאיר אותנו עם צד אחד של מה שמזמן כבר איננו משוואה אלא אי שוייון מובהק. 

אז בתכל'ס, אם חשבתם שבגלל שאתם לא ערבים (ולא משנה מאיזה סוג, הרי אחרי שהשר גדעון עזרא בחוש הריח האנין שלו שמבחין בין יהודים ללא יהודים [לא, זה לא נשכח], בא יריב לוין ומבחין בין סוגי ערבים בחוק, כי חלקנו כנראה תתרנים) שאפשר לעבור הלאה, אז טעות בידכם. כי אם אתם יהודים חילוניים, אז גם אתם על הכוונת, ואם אתם גם שמאלנים ראו בזה אות אזהרה. אין ספק שאם אתם כן ערבים וחיים בישראל, אז די אכלתם אותה עכשיו, אפילו אם אתם נוצרים. כי חלוקה אזרחית שכזו חותרת תחת המושג הנדוש הזה דמוקרטיה, בה לא אמורה להיות אבחנה בין בני אדם, אבל עכשיו יקום חבר הכנסת שיטען שזה לא חוקתי ויביא את זה לדלתו של בג"ץ שיטען שזה בלתי שפיט ויגלגל שוב את תפוחי האדמה החמים הללו לפתחה של הכנסת, שרק תשתמש בהם לקומזיץ לאור מדורות עצי אשוח בחג המולד, כי מרוב שאנחנו פרוגרסיבים יו"ר הכנסת לא הסכים להעמיד אחד בכנסת, זוכרים?  

אבל כדאי לשים לב שהחוק הזה מצביע על כך שכולנו אכלנו אותה, יש לנו כנסת שיש בה רוב לעמדות האתנוצנטריות, הגזעניות והמיותרות של יריב לוין למשל שנוצרים בישראל בכלל לא ערבים, למה? כי יריב לוין לא רואה בהם כאלה. אני גם מכירה אנשים, חלקם אפילו שופטים לשעבר בבית המשפט העליון, שאומרים שאין כיבוש. זה לא אומר שאין, זה רק אומר שהתרגלנו לכבס הכל כדי שזה יתיישב לנו עם תפיסת העולם שלנו. הפגיעה במושג האזרחי נראית לנו לא מורגשת, אבל יריב לוין משרטט את מפת האזרחות בישראל בקוים מאוד ברורים - מסתננים (כי הם לא פליטים והם דווקא משתוקקים לחזור למדינות בהן חייהם בסכנה, אבל שלא יגדירו לנו מהי סכנה כי אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, אנחנו מבינים בסכנה ולכן חומלים עליהם ומוציאים אותם מכאן או לחלופין כולאים אותם), עובדים זרים, פלסטינים, ערביי מזרח ירושלים, ערבים מוסלמים, בדואים, ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים, יהודים חילוניים מעמד נמוך-בינוני, יהודים חרדים, מתנחלים, עשירון עליון. לאט לאט מסמנים מטרות, תחליטו באיזה שלב זה ימאס לכם כי ההתקדמות, אם אפשר לקרוא לה כך, מובטחת. ההבחנה הזו בין מה שבלית ברירה נקרא לו בשמו, ערבי טוב וערבי רע, והיא אבחנה פסולה שאסור שתגמר בעוד חוק גזעני שהציבור אדיש לו. האדישות הזו היא מכה אזרחית אנושה הרבה יותר מהחוק הזה והחוק הזה די כבד למרות שעבר לו בקלות, ואולי בגלל. אם כולנו אזרחים אז כולנו אזרחים, ההבחנות בחוק מעידות אחרת.

אבל אם בכל זאת חשבתם שבגלל שאתם יהודים טוב לכם, אז תנו לי רגע להציג בפניכם כמה מוצגים מעניינים ועכשוויים:

אוטוטו, 30 קהילות המוגדרות כחילוניות ברחבי הארץ יקבלו תקן חדש של רכז יהודי - מטרתו של הרכז הזה לחולל תהליך ייהוד בצורה שתהיה "נוחה" לקהילה. איך נבחרו 30 הקהילות הללו? ובכן אלה הן 30 קהילות בהן מצוי כבר גרעין, תורני, עכשיו מגיע רכז הגינון, סליחה היהדות, שמטרתו לגרום לגרעין הזה להנביט ולצמוח. היינו התרגלתם שיש אצלכם בעיר גרעיון תורני? חשבתם שבזה מתבטא ה"סטטוס קוו" ובכן טעות היתה בידיכם כי עכשיו הסטטוס קוו הזה רוצה עוד ומכוון לנגוס בעדנה תחילה בדברים הפחות חשובים, אבל תנו לו אצבע ותראו איך, כמו הצמח הטורף ב"חנות קטנה ומטריפה", הוא רוצה עוד. ולמי חוברת מנהלת הדת? לרשת אור תורה סטון וגם ל... איך ידעתם? למשרד החינוך, זו שבראשה עומד זה שטוען שיש שילוש קדוש של "שואה, אמונה וצבא" ואת אלה צריכה מערכת החינוך להנחיל לילדינו. לזה רק יכול לסייע רכז הדת, משל היינו ילדים סורחים שצריכים הכוונה כדי לראות ברוע דרכינו ולחסות תחת כנפי השכינה. השמיים אולי לא נופלים, אך אם לא נשנה את דרכנו החילוניות ונפתח ליבנו לאור הדתי הבוקע ממשיחיותה של אור תורה סטון, תבלע אותנו האדמה משל היינו קורח ועדתו. 

ויפה לנו הקישור לקורח, כי על מה מלין קורח בפני משה ואהרן? על אגרגציה, על מעמדות בקרב העם. נשמע מוכר? אולי מעט עכשווי? קורח מבקש בעצם שיתייחסו לכולנו כמו אל עדת הקדושים, היא בתרגום לימינו המתנחלים או אם תרצו ליפות הימין-הלאומי. אבל בעיני אלוהים הוא מורד ולכן אלוהים מעניש אותו מבלי להתמודד הלכה למעשה עם הטענות שהוא מעלה (גם אם הם באו כדי לשרת אינטרס מגלומני של קורח עצמו, זו לא הנקודה). הנקודה היא שאין מקום לענות לו, אין מקום לעוד דעות. מכאן כנראה שלמרות שכבר מזמן סיימנו עם שיטוטינו המדבריים, כנראה שאנחנו במדבר דמוקרטי, בו אין מקום לחשיבה ביקורתית, נוסח "נעשה ונשמע". למי שלא יהודי מאמין, אין מקום פה. שקט! עכשיו מייהדים.   

יו"ר הועדה למקצוע האזרחות הפריח הבוקר סנונית, עם הקריאה שלו למשרד החינוך להוציא את תוכניות הלימודים של ארגון אמנסטי מבתי הספר, כי הארגון לדידו של היו"ר מכפיש את צה"ל ודוגל בזכות השיבה. תרשו לי רגע לפרש את דבריו של יו"ר הועדה, שלא מרחיק מהמעגל המשורטט היטב של שר לביטחון פנים הנוכחי "די כבר עם זכויות האדם האלה" - מפגשים של בתי ספר עם פליטים? איזו שטות זו? הרי אפשר במקום זה לארגן עוד סיור לחברון, או מפגש עם חיילי צה"ל או אפילו רק תרגול קטן כדי להפוך את המלחמה הבאה לצרוף שגור. כן, עזבו אתכם מאמנסטי, הגיע הזמן להסיר את המסכות. אין כאן חזון של מדינה דמוקרטית, הדמוקרטית היא ברירת מחדל בדרך ליהודית. מי אתה? יהודי. לאום? יהודי. מחשבות? יהודיות. מי הנבחר? היהודי. ספר מועדף? ספר הספרים. יהודים, תנו צ'אנס למדינה יהודית בלי שטויות ליברליות של זכויות אדם. כך נלמד את הדור הזה כדי שאולי סופסוף נוכל לרשת את הארץ ולא להסתובב סחור סחור סביב האמצעי הבזוי - הדמוקרטיה. אללי, מדבר הדמוקרטיה המקולל שמשאיר אותנו בלימבו כבר 65 שנה ולא מותיר לנו לממש את הקלף החזק שלנו הוא המדינה היהודית. 

כמובן שבמסגרת עדכוני השעה יש גם את חוק מירי רגב, היינו חוק העמותות שעולה היום בממשלה, שמטרתו להוסיף על החוק הקיים שעמותות ששוללות את אופיה היהודי של המדינה לא יוכלו להירשם כעמותות. כמובן שיש כאן פרשנות רחבה וביננו אפשר יהיו למצוא המון קריטריונים שיהוו עילה לפסילה. ארגונים רבים יכולים להימצא פסולים אפילו ארגונים כמו התנועה ליהדות מתקדמת. אבל מי לעזאזל רוצה יהדות מתקדמת, כשאפשר להיות תקועים בחושך? האמירה פה ברורה, כל ארגון שמבקש שישראל תעמוד בתוואי שהכתיבה לעצמה במגילת העצמאות היינו "מדינת כל אזרחיה" חותר, אליבא ד'מירי רגב, תחת אושיותיה של המדינה ולכן דינו אחד - לצאת מחוץ לחוק. 

ואפילו לא ציינתי את הפחתת עונשם של השוטרים שהואשמו בגרימת מותו ברשלנות של אבו ג'אריבן, כי בתכל'ס הוא לא ערבי נוצרי, אז לא באמת צריך להתייחס לזה... אנשים כבר 6 ימים אחרי שהחוק עבר, תתאפסו על עצמכם.

תחושת הנרדפות שלנו שהייתה קיימת מאז ומעולם והשואה רק נתנה לה יותר לגיטימציה מביאה אותנו היום לחשוב בניגוד לכל היגיון. אנחנו רוצים הכרה בנו כמדינה יהודית, אבל עושה רושם שלא הצלחנו אפילו לשכנע את עצמנו. הרי לו היינו מדינה דמוקרטית אמיתית בעלת מודעות אזרחית, לא היה צורך בכל סיסמאות היהוד הללו. חוק השבות היה קובע מי יכול להתאזרח ומי לא, מוסדות יהודיים של המדינה היהודית היו מטפלים בפניות אליהם ומי שרוצה להתנהל בתוך המערכת האזרחית ללא קונוטציה דתית היה יכול לממש את זכותו. הרעיון הציוני המקורי לא היה להיות מדינה המקיימת יהדות דתית אלא המקיימת דמוקרטיה, מדינת כל אזרחיה המהווה גם בית לאומי ליהודים. דומני שהתהפכו היוצרות. 

מתחשבנת כמו פולניה טובה

מה שהכי מרגיז אותי זה שאשכרה יש סיכוי שהאיש הזה יבחר שוב. כן, כן, אל תעגלו עיניים, גם אתם וגם אני ידענו שהפוסט הזה בוא יבוא. כן, פוסט פוליטי שני ברציפות בלי עכבות ובלי שום מחשבה שניה, בדיוק כמו שיעשו אלה שיבחרו בו שוב. עזבו רגע דעות של ימין ושמאל, ולא בגלל שזה לא חשוב אלא בגלל שיש כמה נקודות טרום הדיון המהותי בכלל שהייתי רוצה לציין. והיכונו לספוילר - דו"ח ההוצאות לא ייפקד משורות אלה.

בעיני, תפקיד ראש הממשלה הוא תפקיד אחראי, זאת אומרת שיש בן מן האחריות, זאת אומרת שהוא דורש אדם עם כתפיים רחבות (אויש כמה הייתי רוצה לעצור לפאוזה על זוגתו אבל אעצור בעצמי כי זה לא מן העניין). רק שבמקרה הזה רוחב הכתפיים אינו נמדד בסנטימטרים (כמעשה הגברים) אלא ביכולת האמיתית שלו לשאת מדינה שלמה על כתפיו ופה נתניהו נכשל כישלון חרוץ. נתחיל מזה שמצבה של המדינה לא טוב, לא ברמה המקומית-פנימית ולא ברמה הבינלאומית. האחרונה היא קלה מאוד, ההתנצחויות של נתניהו מול אובמה בשאלת איראן וקשיות העורף שמפגינה ישראל לא טובות לנו. המילה האחרונה להיום (בינתיים, אבל אני לא מתחייבת וכמובן מסייגת) היא "לא ארכין ראש בפני העולם" וגם "אני מחויב לביטחון עמי, אני מחויב לעתיד מדינתי, ובניגוד לתקופות העבר, יש לנו קול רם וברור בין האומות ואנחנו נשמיע אותו כדי להתריע בזמן על הסכנה". נתניהו החליט להיות אופוזיציה לנושא איראן, זה הדגל שהוא נושא כבר הרבה זמן והוא לא מתכוון לוותר עליו. בתוך גנון הקבינט, ברור לו שהוא אינו יכול לשאת את נושא ההתנחלויות - בנט כבר תלש את הקופון, לנושא הכלכלה הוא לא רוצה להידרש - לזה הוא ייעד את לפיד. אבל איראן זה נושא טוב, אפשר לנגן שוב ניגוני שואה, להחזיק קאפה עם ציורי פצצה, להבהיל את הציבור ולעשות שרירים. נתניהו הופך מאוד מליצי בכל מה שנוגע לאיראן ומנסה לפרוט על נימי לב של הישרדות העם היהודי. קשיות העורף הפרטיזנית משהו של נתניהו כבר לא מעוררת כבוד, אלא מעלה תהיות רבות לנושא שיקול הדעת הלקוי לנוכח האחריות המתבקשת. כאלוף ספינים, לא ברור לי למה הוא מתעקש להיות קוץ בתחת במקום לעשות את הלא צפוי, להפגין בגרות מתבקשת ולקרוא בעיון את ההסכם ואפילו להשיג השגות אבל כאלה שהן מן העניין לא ממין השואה וכאלה. 

אבל השערוריה החדשה, דוח ההוצאות של משפחת נתניהו הוא באמת הדובדבן העכשווי (לא אוהבת בון-טון) - איך אפשר שלא? ראשית, מתבקש בעיני שמדינת ישראל לא תסבסד את משפחת נתניהו ולמרות תפקידו הרם אין סיבה שהמדינה תתקצב את מעונו הפרטי לבד מההוצאות ההכרחיות שמביא איתן התפקיד לנושא הוצאות הביטחון בדמות מאבטחי השב"כ שנמצאים שם. יש שיטענו שאם ראש הממשלה אינו מהמעמד הגבוה הוא לא יוכל לארח כראוי במעונו הפרטי ועל זה התשובה גבירותיי ורבותיי - המעון הרשמי. הפלא ופלא, מישהו כבר חשב על זה קודם. אם ראש הממשלה בביתו הפרטי מחזיק בבריכה, שיואיל בטובו וישלם את הוצאות המים המתבקשות, כולל היטל הבצורת, מכיסו הפרטי. אני לא צריכה לחשוב פעמיים על סגירת הברז בזמן ההסתבנות אם האזרח הראשון לא נוהג בכבוד במשאב הזה. אם משפחתו משתמשת בטלפונים סלולאריים שיואילו בטובם וישלמו על התענוג מכיסם הפרטי. קוי הטלפון במעון הרשמי כבר משולמים על ידי ולצערי גם גלידת הפיסטוק והוניל כל עוד היא מוזמנת מהמעון הרשמי, בקו קוי המשולם גם הוא על חשבון הבוחר, או מהטלפון הנייד של אחד העוזרים, שאגב גם הוא משולם מכספי הציבור. על הסיבסוד של הציבור את משכנו הרשמי של ראש הממשלה אני בהחלט יכולה להגן. על החריגה מהתקציב הרבה פחות, בטח בשעה שמרבית אזרחי המדינה נאלצים להדק חגורות, אך נתניהו לא רואה את זה כי כל חבריו דווקא מרחיבים את חגורתם עוד ועוד. וזו הנקודה - הנקודה היא שיושב בירושלים ראש ממשלה זחוח ורודף תענוגות, כזה שיודע לחיות את החיים הטובים בעוד הארץ מלאה בטרגדיות כלכליות קטנות ולרגע אחד הוא לא חושב שהוא צריך לתת דוגמא.

ומה יש לו לפריץ להגיד? או טוב ששאלתם כי גם התגובה שלו מעידה על נפילתו של אלוף הספינים - תשובתו הייתה שגם אריק איינשטיין ז"ל אמר שיורדים לחייו של רוה"מ: "נבקש להתחיל את תגובתנו בציטוט מדבריו של אריק איינשטיין ז"ל בראיון לעיתון ידיעות אחרונות בשנת 1998: 'בראש הממשלה נתניהו נוהגים באי צדק נורא. מתעללים בו ואני פשוט מזועזע מעוצמת הזלזול והשנאה שמפגינים כלפיו. עד כמה אפשר למצוץ לו את הדם, עד לאן אפשר ללכת עם הכניסה לחדרי החדרים" באמת? זה הכי טוב שיכולתם להוציא? ציטוט מוצא מהקשרו מלפני 15 שנה? לרדת כל כך נמוך בחסות האבל (שדרך אגב הוא ממש לא קונסנצואלי מסתבר) על אריק איינשטיין? מר נתניהו, זו לא התשובה הנכונה, הרשה לי לתקן את תשובתך - "עם פירסום דו"ח ההוצאות, הבחנתי לצערי שלא בחנתי את המתרחש תחת קורת ביתי בקפדנות הראויה. הנושא ייבחן על ידי בימים הקרובים, ייערכו צמצומים נדרשים ואנו נבחן אילו הוצאות היו צריכות להיות משולמות מכיסנו הפרטי ונפעל לתיקון המצב, אני לוקח את הנושא לאחריותי ומצר שלא עשיתי זאת קודם. בעידן בו מרבית הציבור בישראל נדרש לקיצוצים, בית ראש הממשלה יהיה הראשון לפעול בהתאם. אני מחוויב לביטחון הכלכלי של עמי, אני מחוייב לעתיד מדינתי, ובניגוד לתקופות העבר, יש לי קול רם וברור בין השרים ואני אשמיע אותו...". אבל את זה הוא לא יגיד כי אין ראש ממשלה אחראי ובעל שיעור קומה בירושלים, יש ראש ממשלה עייף וכושל, חולה מאהבה עצמית וחוטא בנהנתנות. 

אבל נתניהו מקפץ ממשבר תדמיתי למשבר תדמיתי והוא בטוח שכל עוד יקרא כמו אחרון המכבים "מי לה' אלי, ואל תשכחו שלא ויתרנו על אפשרות התקיפה באיראן" הכל יהיה בסדר. מהמיטה האוירית היוקרתית, לעלויות הפמליה האדירות של כל טיסה, מתאוות הגלידה היוקרתית לחשבון המים המנופח העומד בסתירה מוחלטת לשנים של שטיפת מוח נוסח חשוב על כל טיפה, הוא מקפץ ביניהן ובקול ניחר ממשיך להוציא יהודים מתים מהכובע כמו קוסם מזדקן וחושב שהאפקט הזה הוא חדשני. ומה שהכי נורא שאחרי כל זה הוא ייבחר שוב. די נמאס לי, אני יכולה להתחשבן פה כמו פולניה בת מאה עוד שעות. המצב פה מייאש, לייאוש הזה יש כתובת. די נתניהו, נמאסת