כן, אני יודעת, זה בלוג אישי, הבטחתי לדבר גם על רגשות, חינוך ביתי, הורות ואני חוזרת בכל פעם לפוליטי. זה בא בתקופות, תחושת התסכול מכל מה שקורה מסביב מעיקה עליי. בבית, במקום שטוב לי, הילדים מאושרים ולכתוב על טוב זה תמיד קשה יותר מאשר לכתוב על הרע, איכשהו זה משהו באופי האנושי, או שמא זו אני אבל נוח להכליל. גם כשהייתי צעירה תקופות שברון הלב היו פוריות יותר, אז בימים שכתבתי מה שחשבתי שאפשר לכנותו שירה - כמה מעט הבנתי. מעבר לזה, אתלונן, כפי שהתלוננתי כבר בעבר למרות שזו בחירה מודעת שלי, שהבחירה לכתוב בצורה גלויה לא מאפשרת דיון בכל נבכי חיי האישיים מחשש לפגיעה באחרים ועל כך נאמר דיינו ולא אוסיף.
בעוד כולם מדברים על מזג האוויר, ואודה ולא אכחד - מזג האוויר הזה משמח אותי, התחושה שלי שהסערה הקטנה הזו שכבר חולפת מעלינו שהפכה למוקד החדשות והדרמה היא עוד דרך נפלאה לא להתעסק בעיקר. גם אני יכולתי לכתוב על הגשם, שעושה לי חשק לצאת החוצה, שמחייך אותי מבפנים ועושה לי שמח, שגורם לי לצקצק איך הוא מפתיע כל פעם מחדש את הרשויות שלנו וכמובן גם את ציידי השטפונות, או שמא יש לקרוא להם "ציידי טפשונות"? אבל לא במזג האוויר עסקינן, הגשם הזה בחוץ הוא רק הגיוני לעונה זאת והדרמה כרגיל צפוייה ומגוחכת.
מה שלא הגיוני זה איך ראש הממשלה שלנו הפך לטוקבקיסט, ולא סתם אלא הראשון ביניהם. פעם הוא נחשב לאומן הנאומים (לא שהצדקתי את התואר אי פעם), היום הוא אומן סאונדביטים חלולים, מלאי שטנה ומיותרים. האיש הזה אינו אדם פרטי, הוא ראש ממשלה ונאומיו האחרונים מוכיחים שמה שפעם היה רטוריקה, היום הוא טוקבק, מביך זו לא מילה. הנאום האחרון שלו במליאה אתמול, היה עוד נאום נמוך. בדיון על יוקר החיים, בחר ראש הממשלה לדבר על חוק הלאום. יש בזה הגיון כי לנתניהו אין בעיה לשלם בדם והא לכם יוקר המחיה - ישראל 2014. זו בחירה אומללה, אם יורשה לי לומר, אבל נתניהו תמיד היה האיש של "לא זו השאלה" כך שזה לא באמת מפתיע.
צודק נתניהו, אכן יש חוסר איזון בישראל בין הממד היהודי לדמוקרטי - יש הרבה יותר מדי יהודי ומעט מדי דמוקרטי. נאום נתניהו רק מוכיח את זה, לא רק שאין בו כבוד לדמוקרטיה, גם אין לו טיפת כבוד לתפקיד שלו. אם היה בו כבוד לתפקיד, הוא היה משתדל לדבר לעניין, אבל על הפיצ'ר הזה הוא ויתר כבר מזמן. בזחיחות מופלאה ומוכרת הוא פנה לאופוזיציה בשאלה "מה לא בסדר בחוק הלאום?" זו לא תשובה, זו רק התחמקות מהעיסוק במהות, הוא מעוניין לחולל מהומה, אולי הוא מתקנא בקריאות פשיסט שקיבל ח"כ פייגלין? כשהוא ציין שאינו מבין מדוע אחדים מ"טובי ידידיו" אינם תומכים בחוק אבל "מבין למה החמאס לא תומך" אין לי אלא להסיק כי אחרי הנאום באום בו השווה את חמאס לדאעש, הרי שגם לבני וגם לפיד הפכו באחת לחזית אחת עם דאעש. והנה לכם על רגל אחת מהות הטוקבקיזם.
"לא פינית - לא עשית", אמר ראש הממשלה שפינה את חברון ותמך בהתנתקות והמדיניות שלו מפנה מדי יום אנשים מביתם. חזר ואמר משל זה עוד שיר בסיום סדר פסח, רק שהאיש הזה לא מוביל אותנו מעבדות לחירות, הוא בונה שעבוד מחודש. נתניהו הוא התגלמות הנבואה "מהרסייך ומחרבייך, ממך יצאו", הלכה למעשה ממיט עלינו ראש הממשלה הזה את כל הרעות החולות. הטוקבקיסטים שולטים, הדמוקרטיה נשחקת ואוטוטו הוא ישלב בנאומים שלו גם חחחחח עסיסי והמטמורפוזה תושלם.
תכל'ס אין לי כוח, באמת הפוסט הזה עושה לי רע. אני אפסיק כאן בתקווה שאולי עוד היום יהיה לי כוח לכתוב משהו שיעשה לי יותר טוב מזה. סליחה שסבלתם, אבל אני רבע פולניה ואני לא מתרגשת והחצי הגרמני שלי פה יושב וצוחק צחוק מרושע. אבל העיקר שבאר שבע הופכת להיות בירת הסייבר של העולם כולו, נעלה את באר שבע על ראש שמחתנו.
בעוד כולם מדברים על מזג האוויר, ואודה ולא אכחד - מזג האוויר הזה משמח אותי, התחושה שלי שהסערה הקטנה הזו שכבר חולפת מעלינו שהפכה למוקד החדשות והדרמה היא עוד דרך נפלאה לא להתעסק בעיקר. גם אני יכולתי לכתוב על הגשם, שעושה לי חשק לצאת החוצה, שמחייך אותי מבפנים ועושה לי שמח, שגורם לי לצקצק איך הוא מפתיע כל פעם מחדש את הרשויות שלנו וכמובן גם את ציידי השטפונות, או שמא יש לקרוא להם "ציידי טפשונות"? אבל לא במזג האוויר עסקינן, הגשם הזה בחוץ הוא רק הגיוני לעונה זאת והדרמה כרגיל צפוייה ומגוחכת.
מה שלא הגיוני זה איך ראש הממשלה שלנו הפך לטוקבקיסט, ולא סתם אלא הראשון ביניהם. פעם הוא נחשב לאומן הנאומים (לא שהצדקתי את התואר אי פעם), היום הוא אומן סאונדביטים חלולים, מלאי שטנה ומיותרים. האיש הזה אינו אדם פרטי, הוא ראש ממשלה ונאומיו האחרונים מוכיחים שמה שפעם היה רטוריקה, היום הוא טוקבק, מביך זו לא מילה. הנאום האחרון שלו במליאה אתמול, היה עוד נאום נמוך. בדיון על יוקר החיים, בחר ראש הממשלה לדבר על חוק הלאום. יש בזה הגיון כי לנתניהו אין בעיה לשלם בדם והא לכם יוקר המחיה - ישראל 2014. זו בחירה אומללה, אם יורשה לי לומר, אבל נתניהו תמיד היה האיש של "לא זו השאלה" כך שזה לא באמת מפתיע.
צודק נתניהו, אכן יש חוסר איזון בישראל בין הממד היהודי לדמוקרטי - יש הרבה יותר מדי יהודי ומעט מדי דמוקרטי. נאום נתניהו רק מוכיח את זה, לא רק שאין בו כבוד לדמוקרטיה, גם אין לו טיפת כבוד לתפקיד שלו. אם היה בו כבוד לתפקיד, הוא היה משתדל לדבר לעניין, אבל על הפיצ'ר הזה הוא ויתר כבר מזמן. בזחיחות מופלאה ומוכרת הוא פנה לאופוזיציה בשאלה "מה לא בסדר בחוק הלאום?" זו לא תשובה, זו רק התחמקות מהעיסוק במהות, הוא מעוניין לחולל מהומה, אולי הוא מתקנא בקריאות פשיסט שקיבל ח"כ פייגלין? כשהוא ציין שאינו מבין מדוע אחדים מ"טובי ידידיו" אינם תומכים בחוק אבל "מבין למה החמאס לא תומך" אין לי אלא להסיק כי אחרי הנאום באום בו השווה את חמאס לדאעש, הרי שגם לבני וגם לפיד הפכו באחת לחזית אחת עם דאעש. והנה לכם על רגל אחת מהות הטוקבקיזם.
"לא פינית - לא עשית", אמר ראש הממשלה שפינה את חברון ותמך בהתנתקות והמדיניות שלו מפנה מדי יום אנשים מביתם. חזר ואמר משל זה עוד שיר בסיום סדר פסח, רק שהאיש הזה לא מוביל אותנו מעבדות לחירות, הוא בונה שעבוד מחודש. נתניהו הוא התגלמות הנבואה "מהרסייך ומחרבייך, ממך יצאו", הלכה למעשה ממיט עלינו ראש הממשלה הזה את כל הרעות החולות. הטוקבקיסטים שולטים, הדמוקרטיה נשחקת ואוטוטו הוא ישלב בנאומים שלו גם חחחחח עסיסי והמטמורפוזה תושלם.
תכל'ס אין לי כוח, באמת הפוסט הזה עושה לי רע. אני אפסיק כאן בתקווה שאולי עוד היום יהיה לי כוח לכתוב משהו שיעשה לי יותר טוב מזה. סליחה שסבלתם, אבל אני רבע פולניה ואני לא מתרגשת והחצי הגרמני שלי פה יושב וצוחק צחוק מרושע. אבל העיקר שבאר שבע הופכת להיות בירת הסייבר של העולם כולו, נעלה את באר שבע על ראש שמחתנו.
