8 דקות שלמות הקדישה אתמול איילה חסון ביומן של הערוץ הראשון להרצאות של נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, בן ה-92 (כמעט), בפני קבוצות יהודיות באירופה ובארה"ב דרך קרן היסוד והפדרציה הקהילות היהודיות. 8 דקות של דיון באולפן שבאותה מידה יכול היה להעביר הוראות לסריגת שורה ראשונה במקרמה, לפחות ברמת העניין שזה עורר. משהו כנראה ממש טוב עובר על ישראל אם אלה הן הכותרות המתפרצות לראש החדשות באולפן מרכזי של שישי בערב, חשובות אפילו יותר מדיון מעמיק על בניית הקואלציה שנותרו לה עוד פחות משבועיים. אני מבינה שהיה גל בגלל הסיפור הזה של פרס ובנק הפועלים, כן סיפור - לא פרשה, אבל ברצינות? ההרצאות שהוא נותן או ארוחות הערב בהן הוא נואם לקהילות יהודיות, דרך אגב כאדם פרטי? זה מה שצריך לעניין את ישראל בפריים טיים של חדשות? המצב בישראל כל כך טוב שחנן קריסטל, צריך לדבר על רמת המוסר של פרס ולקשר את זה לשקיפות?
נושא פרס ובנק הפועלים אינו קשור ל"אייטם החם" של יומן, קשירתם זה בזה היא ניסיון מוזר מאוד לאמירה לא ברורה ובטח שאין לה רלוונטיות אמיתית לציבוריות הישראלית. במאמר מוסגר, אישית אני מוצאת טעם לפגם בחוזה בין פרס ובנק הפועלים, אף אחד לא שאל אותי לדעתי האישית כי בנק הפועלים סגרו כבר עם פרס ולא איתי. אני לא הייתי מנסה לקדם את הבנק הזה (לא שהייתי יכולה). אני גם לא חושבת שמתאים שנשיא לשעבר יעשה את זה, אבל זה כבר עניין של נורמה אישית. אני יכולה לבקר את זה, אבל בסופו של דבר זו החלטה אישית של אדם פרטי, שאמנם היה דמות ציבורית ובמידה רבה עדיין כזה דה פקטו גם אם לא דה יורה. השימוש במוניטין למען מטרה מסחרית הוא מאוד אפור, אבל זו כבר החלטה שלו. האם מותר לבקר את זה? כן. האם צריך לבקר את זה? לא בהכרח. האם פרס שגה? בוודאי. האם ביטול החוזה נראה טוב? לא, הוא הרע המיעוטו ובעיקר הוא מעיד על חוסר מחשבה וייעוץ תקשורת רע, בלי שום קשר לשיקול דעת לקוי ואף אולי קצת פחות מוסרי מהראוי.
העליה לכותרות של נושא פרס ובנק הפועלים היא לגיטימית, יש קושי, לפחות בעיניי עם התגובות שאנשים מרשים לעצמם לכתוב בחסות מחשב או סלולארי. אבל זה חלק מהישראליות ותכל'ס לכל אחד במדינה הזו יש דיעה, שזה נחמד ופלורליסטי רק שיש להצטער שרבים מהם לא עושים שימוש גם במוח כמה שניות טרם לחיצתם על כפתור ה"שלח". היכולת של כל פישר קטן (נו, זה היה מתבקש, פישר זה בדיוק הדימוי המתאים כאן) לנאץ בלי שום קשר לכלום ולהעביר את המסר הלאה היא בהחלט משהו שיש להצר עליו ברגעים כאלה, אבל זה חולף וזה לא קשור. אני חושבת מחד שהיתה כאן סערה בכוס מים ועם זאת, מזוית הראיה שלי, שכוללת בעיקר מאמרים באינטרנט, הטיפול התקשורתי היה סביר ובגדר לגיטימי. אם זה היה גם בראש מהדורות החדשות, אני שוב תמהה על שיקולי העריכה כי בכל זאת העניין הזה נראה לי די משני, שלא לומר עשירוני ואף למטה מזה, לנושאים שבאמת כדאי שיעניינו את הציבור ושהתקשורת תוביל. עם זאת יש פה משהו מעודד ברמת הביקורת הציבורית הנכונה במקרה הזה.
הסיפור של איילה חסון על ההרצאות של פרס הוא בכלל לא חשוב. בטח לא היה צריך להקדיש לו כל כך הרבה זמן ולאמץ את כוחו של חנן קריסטל לדבר על כלום, אם כי הצלחתו בתחום בהחלט מעוררת כבוד, בטח לא היה צריך את הגברת לענייני גינונים שליהגה שם ובחיי שניסיתי לתמצת את המלל הלא קשור שלה שכלל צורך בשקיפות ציבורית בפעילות של אדם שעינו דמות ציבורית יותר. הסיפור הוא האג'נדה התקשורתית שהביאה את אילה חסון לכלות כל כך הרבה זמן על כלום ולדבר על זה משל היתה זו סנסציה שאין דומה לה. אם זו לא אג'נדה אז זו ארכאיות עיתונאית שמוטב היה לכולנו לבער אותה. הדיון האמיתי צריך להיות על הסוגיות החשובות באמת, על השיח הציבורי שיש ביכולתה של התקשורת לייצר. דומה שלפחות יומן של הערוץ הראשון מאמין שביום שישי בערב צריך לסמם אותנו רק בשורות תחתונות. אני מניחה ששוב אמא של פרס יוצאת ערבייה. נו שוקולד פור יו!
נושא פרס ובנק הפועלים אינו קשור ל"אייטם החם" של יומן, קשירתם זה בזה היא ניסיון מוזר מאוד לאמירה לא ברורה ובטח שאין לה רלוונטיות אמיתית לציבוריות הישראלית. במאמר מוסגר, אישית אני מוצאת טעם לפגם בחוזה בין פרס ובנק הפועלים, אף אחד לא שאל אותי לדעתי האישית כי בנק הפועלים סגרו כבר עם פרס ולא איתי. אני לא הייתי מנסה לקדם את הבנק הזה (לא שהייתי יכולה). אני גם לא חושבת שמתאים שנשיא לשעבר יעשה את זה, אבל זה כבר עניין של נורמה אישית. אני יכולה לבקר את זה, אבל בסופו של דבר זו החלטה אישית של אדם פרטי, שאמנם היה דמות ציבורית ובמידה רבה עדיין כזה דה פקטו גם אם לא דה יורה. השימוש במוניטין למען מטרה מסחרית הוא מאוד אפור, אבל זו כבר החלטה שלו. האם מותר לבקר את זה? כן. האם צריך לבקר את זה? לא בהכרח. האם פרס שגה? בוודאי. האם ביטול החוזה נראה טוב? לא, הוא הרע המיעוטו ובעיקר הוא מעיד על חוסר מחשבה וייעוץ תקשורת רע, בלי שום קשר לשיקול דעת לקוי ואף אולי קצת פחות מוסרי מהראוי.
העליה לכותרות של נושא פרס ובנק הפועלים היא לגיטימית, יש קושי, לפחות בעיניי עם התגובות שאנשים מרשים לעצמם לכתוב בחסות מחשב או סלולארי. אבל זה חלק מהישראליות ותכל'ס לכל אחד במדינה הזו יש דיעה, שזה נחמד ופלורליסטי רק שיש להצטער שרבים מהם לא עושים שימוש גם במוח כמה שניות טרם לחיצתם על כפתור ה"שלח". היכולת של כל פישר קטן (נו, זה היה מתבקש, פישר זה בדיוק הדימוי המתאים כאן) לנאץ בלי שום קשר לכלום ולהעביר את המסר הלאה היא בהחלט משהו שיש להצר עליו ברגעים כאלה, אבל זה חולף וזה לא קשור. אני חושבת מחד שהיתה כאן סערה בכוס מים ועם זאת, מזוית הראיה שלי, שכוללת בעיקר מאמרים באינטרנט, הטיפול התקשורתי היה סביר ובגדר לגיטימי. אם זה היה גם בראש מהדורות החדשות, אני שוב תמהה על שיקולי העריכה כי בכל זאת העניין הזה נראה לי די משני, שלא לומר עשירוני ואף למטה מזה, לנושאים שבאמת כדאי שיעניינו את הציבור ושהתקשורת תוביל. עם זאת יש פה משהו מעודד ברמת הביקורת הציבורית הנכונה במקרה הזה.
הסיפור של איילה חסון על ההרצאות של פרס הוא בכלל לא חשוב. בטח לא היה צריך להקדיש לו כל כך הרבה זמן ולאמץ את כוחו של חנן קריסטל לדבר על כלום, אם כי הצלחתו בתחום בהחלט מעוררת כבוד, בטח לא היה צריך את הגברת לענייני גינונים שליהגה שם ובחיי שניסיתי לתמצת את המלל הלא קשור שלה שכלל צורך בשקיפות ציבורית בפעילות של אדם שעינו דמות ציבורית יותר. הסיפור הוא האג'נדה התקשורתית שהביאה את אילה חסון לכלות כל כך הרבה זמן על כלום ולדבר על זה משל היתה זו סנסציה שאין דומה לה. אם זו לא אג'נדה אז זו ארכאיות עיתונאית שמוטב היה לכולנו לבער אותה. הדיון האמיתי צריך להיות על הסוגיות החשובות באמת, על השיח הציבורי שיש ביכולתה של התקשורת לייצר. דומה שלפחות יומן של הערוץ הראשון מאמין שביום שישי בערב צריך לסמם אותנו רק בשורות תחתונות. אני מניחה ששוב אמא של פרס יוצאת ערבייה. נו שוקולד פור יו!
