אתמול הצל העלה את הססטוס הזה בפייסבוק. בקיצור? הוא מפרסם את שמו של חייל צה"ל (ושוגה בשמו) ומזכיר שהחייל דיבר בתקשורת נגד צה"ל על אכזריות אנשי מג"ב לפלסטינים, נשפט לשבוע, ישב בכלא יום ושוחרר. ולא רק שהוא לא למד לקח, עכשיו הוא התלונן נגד חבריו לכוח שנשלחו לכלא ועכשיו מקבל צ'ופר ונשלח לקורס קצינים. הצל טוען שכך מסתנן השמאל הקיצוני לשורות צה"ל ושאסור לתת לזה לעבור בשקט. התגובות מלמדות המון.
 |
| למי שמוכרח להתבוסס במי אפסיים |
זה כבר לא עניין של חופש ביטוי - הצל מסית, בתגובות יש קריאות לרצח. זה לא שמאל-וימין. ברור לי שמיד יטענו כנגדי שזה מיעוט בטל, אלא שזו לא הנקודה וזה גם לא מספיק נכון. זה סוג אזרחים שצריך להטריד את כולנו ולא מטריד מספיק.
עובדתית אם מה שכותב הצל נכון הרי יש כאן מקרה של חייל מוסרי שראה עוול ופעל נגדו והצבא אף בדק ומצא את טענתו מוצדקת. הנה דוגמא למצב בו לו הייתי יועצת התקשורת של מי מהקואליציה הייתי מציגה לישראלים ולעולם. אם מישהו רוצה לטעון משהו על מוסריותו של צה"ל, הרי שבניגוד למקרים רבים אחרים שלא נגמרים ככה, הנה לכם התנהגות שלפחות עונה למה שישראלים רבים אוהבים לכנות "הקוד המוסרי של צה"ל". מדברים על מוסריות? הנה לכם צה"ל מצא התנהגות פגומה ולא רק שפעל אלא אף הוציא חייל בעל ערכים כאלה שצה"ל מעוניין לקדם לקצונה. סופסוף מצב בו אין צורך לדבר על מה ש"מותר" לעשות בשם אלא על מה "אסור" לעשות בשם.
אני לא ראיתי את ההסברה הישראלית משתמשת בסיפור הזה, אבל למותר לציין גם לא ציפיתי ועוד יותר שיש מצב שהסיפור פורסם ואני לא מודעת לזה, אבל לפחות זה מאפשר הוכחה נוספת למשפט בערות היא כוח. אז אם טעיתי הנה אני מתנצלת ואתם יודעים שלמרות אני עוכרת, זה לא קורה הרבה, אבל זה רק מאז שבנט תייג אותי כמתנצלת שאני חשה צורך למרוד ולהתנצל פחות.
כך או אחרת השוליים האלה שקל להגיד שהם לגמרי קטנים, אם כי אני חושבת שאת היקף ההסכמה שיש לגביה קשה לכמת והוא גדול יותר מכפי שחושבים, הם שוליים שיתרחבו. למה? בעיקר בגלל שגם שרים בכירים ופוליטיקאים מתבטאים למעשה כמו הצל אך בצורה מעט יותר מתוחכמת. כשהשר בנט מוציא סטטוס בפייסבוק בו הוא מסביר שהוא עבר ראיון קשה וזה בעיקר בגלל שמציבים מולו ביקורת על ישראל שנאמרה על ידי ישראלים, המסר הוא אותו מסר. כשהוא נואם בכנסת נגד מימון עמותות זרות ומסביר את ההגיון, הרי ההגיון שלו הוא כמו ההגיון של הצל. ואגב הוא בטח לא רוצה לפתוח את נושא המימון הזר של מפלגתו בבחירות. הבון-טון "הציוני" החדש שאומר כל ביקורת היא פגיעה במדינה הוא נוראי. הביקורת שמושמעת היום על ישראל על ידי ישראלים זה אחד מנדבכיה החשובים של הדמוקרטיה. חוסר היכולת של הציבור להכיל את זה הוא מדאיג.
מסבירים לי זה רעש כבד שעושה קהל קטן, אבל אני לא מגיבה לרעש של הצל, אני מגיבה לשקט שמאחורי אנשים כמו בנט שמנסים להשתיק כל טיפה של ביקורת ומבינה שהעתיד יהיה עוד פחות טוב. לאורך כל תקופות שלטון השמאל, הימין תסס ובצדק והזכות הזו ניתנה לו בשם הדמוקרטיה. השתקת הביקורת הנעשית היום היא אחד הדברים המסוכנים והחמורים ביותר הנשקפים לדמוקרטיה. בשעה זו דווקא ההתמודדות עם הביקורת וההתייחסות המעשית אליה היא מה שצריך להניע אותנו כישראלים. לא ייתכן שציוני טוב הוא מי שדורש מדינה הומוגניות והעדר ביקורת. כאדם אני יודעת שביקורת, בין אם נכונה ובין אם לאו, היא הדרך שלי להתפתח ולדרוש מעצמי יותר. זה עובד ברמת האדם וזה עובד ברמת המדינה. אי אפשר לאהוב משהו ולחשוב הוא מושלם, מתישהו תצטרך לעמוד מול כל מה שהדחקת.
אתם יכולים להגיד שאני שמאלנית רוצה שיסכימו איתה, אני שמאלנית כן אבל אני לא צריכה את הסכמתכם. אני אומרת בצורה מפורשת - אם זה הפתרון של הימין, אני לא חושבת שהוא מוסרי, אבל אני כן חושבת אם ככה אתם רוצים ליישם, מוטב שתעשו את זה בזהירות ומתוך הקפדה לזכויות האדם, כי ההתנהגות הלא מוסרית היום של ישראל נעשית בשמי ולזה לעולם לא אתן את היד. רוצים כיבוש? אין בעיה. זה שלנו? אין בעיה, אבל יש דרך לעשות כל דבר ורמיסת זכויות אדם שנעשית כל יום בשמי ובשם ישראלים נוספים אסור לה שתהיה מקובלת. לא משנה מה ההצדקות, אין לזה בסיס מוסרי. את זה צריך להגיד. את זה נתניהו, בנט, שקד, יעלון וחבריהם צריכים להבין כל יום. את הדיכוי הצבאי הזה צריך להפסיק. זה פוגע בפלסטינים, זה פוגע בחיילי צה"ל ובאמות המידה שלהם וזה פוגע בכל אחד מהאזרחים שחיים כאן.
לטיפולכם - אודה. אבל אני לא מצפה.
