כשמתחילים להצדיק, זה אף פעם לא נגמר

בסוף השבוע עוד ילדה בת 13 ניסתה לבצע פיגוע דקירה ונהרגה, חבר הכנסת עיסאוי פריג' ממרצ כתב סטטוס בו הוא מציע לנתניהו לבחון טוב את מדינתו שמוציאה להורג ילדים ללא משפט", השר ישראל כ"ץ בתגובה "עניינית" הביע תמיהה פומבית אם מרצ לא הפכה לסניף של בל"ד וטוען שדברים אלה ישמשו את אויבי ישראל בעולם. זה שישראל כ"ץ גם מסמן מפלגה ערבית כלא לגיטימית ובמובלע כאויבת התרגלנו, האויב הישראלי הוא מעגל שהולך ומתרחב בהגדרה הישראלית, אולם התשובה הישראלית הקבועה שאין בנושא הזה דבר, שוויון הנפש בו הנושא מוסבר ויורד מסדר היום הוא הבעיה. 

עיסאוי פריג' אינו הראשון להשמיע את הדברים האלה, אנשים שונים בארץ ובחו"ל, ולא רק וולסטרום, מעלים את הנושא והוא חלק מביקורת שמושמעת נגד המצב ובעד מציאת פיתרון. יותר מזה, הם משמשים גם אזרחים ישראליים ובצדק. יש כאן בעיה מוסרית רצינית, אנחנו מסתפקים בצידוק שהוא טכני - מאבטחים/ שוטרים/ חיילים/ אזרחים נושאי נשק יורים במבצעי פיגועים, גם אם הם קטינים, זה לא היה קורה לו הם לא היו יוצאים לרצוח. טיעוני "הקם להורגך, השכם להורגו" לא ידעו עדנה כזו מאז ימי ממלכת יהודה. 

אינני יכולה לשפוט את החייל/שוטר/מאבטח בסיטואציה עצמה, אני רוצה להאמין שניתן לכוון את הנשק נמוך, אני רוצה להאמין שאחרי שמפגע "נוטרל", לא יהרגו אותו. ברור לי שבטווח הכוונת ההבדל הוא קטן, אולם במישור המוסרי ההבדל עצום. האם אתם יכולים באמת ובתמים בלי שאף אחד ישמע את תשובתכם, רק אתם לעצמכם, להגיד שכל אחד ממקרי המוות של מפגעים בשלושת החודשים האחרונים לא יכול היה להיעצר ב"ניטרול" שאיננו מוחלט? הרי היו מקרים שהסתיימו ב"ניטרול", איך עלה שיעורם של אלה הנגמרים במוות? נניח שאדם מבוגר שנמצא באמוק הוא בלתי ניתן לעצירה, מה עם נערות או נערים צעירים? באמת הדרך היחידה ל"נטרל" אותם היא במוות?

זה לא מאהבת מחבלים או התייפיפות נפש, זו ראיה מפוכחת של אבולוציית המוסר הישראלי. לרגע אחד אף אחד מאיתנו לא עוצר לשאול איך הגענו להיות שווי נפש שכאלה? הפצצות בעזה? "נזק היקפי - הם נמצאים בתוך אוכלוסיה אזרחית, לכן הם נושאים בתוצאות". ניטרול מפגע? "הרתעה". מפגע בן 13? "אתם רואים הם שונאים אותנו יותר ממה שהם אוהבים את ילדיהם, אפילו גולדה אמרה את זה". אלא שגם אם נניח שזו הטקטיקה של הפלסטינים, שאנו ניצבים מול הסתה חסרת תקדים, שהם מחנכים את ילדיהם לשנאה ולרצח - הרי שכל יום עם תוצאות כאלה הוא עוד יום בו אנחנו משמשים פיון בטקטיקה פלסטינית ולא פועלים למען האינטרס שלנו. עוד יום בו הטרור מנצח, מנצח בדעת הקהל, מנצח את המוסר ומפורר עוד קצת מהיסודות הדמוקרטיים שלנו. ולמה? כי דמוקרטיה לא יכולה לדור בכפיה אחת עם כיבוש, כי צבא אינו יכול לטפל באוכלוסיה חסרת ריבונות במשך 50 שנה, זה לא מחזיק מים.

ללא הכרעה ברורה של הממשלה משולבת בעשיה ברורה, אם בסיפוח או בחלוקה לשתי מדינות, מי שימשיך לשלם את המחיר הוא החברה הישראלית שהכיבוש נעשה בשמה. הטיעון של שימוש באוכלוסיה אזרחית כמגן, או חינוך ילדים לאלימות, לא מוריד מהמחיר שהחברה הישראלית משלמת. המצב הנוכחי מאיים להפוך לשגרה של שנים, אם עם חפץ חיים אנחנו, הרי שאיננו חותרים בכיוון הנכון. הפתרון אינו בנוהל פתיחה באש, לא חיילים/ מאבטחים/ שוטרים/ אזרחים נושאי נשק צריכים לפתור את המצב, זו הפרטה קיצונית של ממשלה מפוחדת מהצל של עצמה. 

החייל בן ה-19 אשר מחבל רץ לעברו עם סכין שלופה, הוא לא הבעיה, הבעיה היא שהחייל הזה יודע שהוא קו ההגנה האחרון של אזרחים כי הממשלה לא משכילה לייצר קו הגנה אמיתי. החייל/ המאבטח/ השוטר ואפילו האזרח נושא הנשק מפגינים היום יותר תושיה מאשר ראש הממשלה - זו הבעיה.

ראש הממשלה מכהן כבר שבע שנים, זו המציאות, היא לא צפויה להשתפר וככל הנראה לא נחנך את הפלסטינים - הגיע הזמן להכריע ואם "מר ביטחון" לא מסוגל לעשות זאת, השאלה היא אם לא הגיע הזמן להחליף אותו לפחות במישהו שיש לו אג'נדה של איך יוצאים מטירוף המערכות הזה? כי הגיע הזמן לנסות משהו חדש ולזה דרוש אומץ.

שאלות שנותרו ללא תשובה

שורה תחתונה? כל הכבוד לזרועות הביטחון שהצליחו אחרי שבוע תמוה להגיע אל נשאת מלחם, המחבל מהפיגוע בפאב 'הסימטה', בו נרצחו אלון בקל ושמעון רואימי, שרצח גם את נהג המונית אמין שעבאן ביום שישי שעבר. אלא שלפני השורה התחתונה מגיעות מספר תהיות והן אינן קשורות לפרשיית הכלב שהסעירה את הרשתות החברתיות עד שנודע שלכלב שלום.

התנהלות המשטרה וזרועות הביטחון בכל הפרשה הזו היתה תמוהה. אולם עוד לפני כן מתעוררות שאלות על האירוע כולו. הבחירה בפאב עצמו מוזרה - למה דווקא שם? בתל אביב בשישי אחה"צ יש מקומות מלאים יותר. גם מבחינה אסטרטגית, ואין בבעלותי מוח פלילי במיוחד, כל המיקום מוזר ולא מאפשר בריחה נוחה מלכתחילה. לפי דיווחי התקשורת, לפחות בהתחלה, הרי שדומה שהמקום לא רק נבחר בקפידה אלא אף תוכנן נתיב מילוט ומספר חלופות, מה שמרמז גם על הקפדה ותכנון. 

אבל אחרי ההגעה למקום הפיגוע הוא גם בוחר במקום הריק יותר, שזה לא ממש דפוס טרוריסטי מובהק. תוסיפו לזה את קור הרוח בדרכו לשם, ואז את הכניסה לחנות וההשתהות שם. איזו סיבה יש להיכנס לחנות. האם הוא רצה שיזהו אותו? האם היה בזה מסר כלשהו? הוא הרי לא נכנס לשם כי הוא רצה פיצוחים או היה רעב, אולי רצה לבחון את האזור לפני או שחיכה למשהו שיקרה או מישהו שיגיע?  ואם הוא חיכה למשהו או מישהו הרי שכנראה המטרות לא היו סתמיות. מה שחובר לשאילתא של ח"ב גבארין מהרישמה המשותפת לגבי קשר קודם בין נשאת מלחם לאחד הנרצחים, שאילתא עליה היה השר ארדן מנוע מלהגיב בשל צו איסור פירסום.

כשהוא יוצא מהחנות, הוא בוחר לירות רק בכיוון אחד ודווקא זה הרחוק יותר ממנו. זו לא בחירה מיידית של מי שרוצה לעשות פיגוע טרור, הרי טרור מאופיין בחוסר הבחנה בין הקורבנות. הוא לא ממשיך לירות עד שפוגעים בו, בגדר תמות נפשי עם פלישתים בגרסת "אללה אכבר", אגב אני לא חושבת שיש עדות לקריאה כזו בכלל. הוא לא מנסה ליצר נזק היקפי גדול, הרי סליחה שאני אומרת את זה, הוא היה יכול להרוג הרבה יותר אנשים, עד כמה שאני מבינה, ואולי אני טועה, אבל זה הרעיון של טרור. הוא גם לא פוגע באנשים בנתיב הבריחה שלו, כלומר עד שהוא עולה למונית. איזה מן טרוריסט דה-לה-שמאטע זה? אם הוא מפחד שיתפסו אותו הוא לא אמור להרוג עד שהוא מת? לא שאני מתלוננת, אני רק מציינת שזה מוזר.

דווקא רצח נהג המונית נראה לי לא מתוכנן, אבל אינני יודעת. מצד שני, אולי הוא היה חלק מנתיב המילוט? אולי הוא כן קשור? ואיך זה ייתכן שנפוצו שמועות על זה שבידי המשטרה דווקא יש את הוידיאו ממצלמת המונית ואילו אח"כ שמועות שהמצלמה נותקה על ידי מלחם עצמו? 

אולי ראיתי יותר מדי סרטי פעולה אמריקאים, אבל כל אלה לא מסתדרים. זה לא מתחבר לתמונה של מחבל, גם אם כזה שפיגוע התאבדות זה לא הקטע שלו. וזה מבלי לדבר על כל התנהלות המשטרה המוזרה. או למה לאבא שלו היה נשק חצי-אוטומטי? 

או למה בעצם הרגו אותו? כלומר הבנתי שהוא ירה על כוחותינו, אבל ההוראה היתה לתפוס אותו חי - לא לקחו בחשבון מראש שהוא יירה? שכחו שיש לו נשק? וגם לא ניסו לנטרל אותו - הוא נורה בחזה ובראש. 

גם ההתכתבות של עורך הדין עם עובד השב"כ ופירסומה, ומה פשר ההודעה "קיבלת את האישור?" שמגיעה שעתיים אחרי. זה קשור לפעולה בערערה שהיתה בהתהוות באותו זמן? 

בחיפושיי, בניסיון להבין, נתקלתי בשני דברים מעניינים: הראשון - שמועה, שאני בוודאי לא יכולה לאמת, שפאב 'הסמטה' הוא מקום מועדף על אנשי זרועות הביטחון והשני - התייחסות למקרה קייס עובייד שהיה כנראה מגוייס של השב"כ בתקופה כלשהי של חייו, אבל חצה ככל הנראה את הקווים בין סיוע לישראל ופעילות נגדה. האם זה המקרה גם כאן ובשל כך כל הפרטים האלה שלא מתחברים? אני לא יודעת, אני רק אומרת שזה שנסגר המעגל והמחבל שילם בחייו על הרצח זה טוב ויפה אבל לא מוריד את השאלות מסדר היום.

אני לא אדם של קונספירציות ואני בטוחה שיש לכל זה הסבר הגיוני. אולם, ממה שידוע לציבור עד כה לא עולה כאן תמונה ברורה, להפך עולות שאלות. בדמוקרטיה, כידוע, יש לציבור זכות לדעת, אבל כדי לממש את הזכות הזו צריך לזכור לשאול.