אני רוצה - אני משיג

"הבעיה עם נתניהו" זו התחלה מאוד לא טובה לפוסט בבלוג כי מיד כשאת כותבת את המילים האלה צצות כל כך הרבה בעיות שנורא קשה להתמקד ולכתוב בלי מיקוד זה ממש לא טוב. אולי הבעיה עם נתניהו היא שמרוב בעיות לא רואים את הבעיה האמיתית, ואם מותר לי להצביע על הבעיה האמיתית, וברור שכן, הבעיה האמיתית היא נתניהו, כלומר הדמות הציבורית. לו נתניהו היה דמות פרטית, בחיי שהייתי עוזבת אותו לנפשו.

איכשהו, יש לו תדמית של קוסם, ותהרגו אותי (זה בסדר, אני ממילא עוכרת) לא ברור לי איך הוא מצליח לשמור עליה. האיש שעשה קמפיין בחירות של טוקבקיסט גזעני, שפועל לטובת האינטרסים שלו ושל הלוחשים באזנו בעודו ראש ממשלה ומתבל את זה במסע הפחדה שכמוהו כזריית חול בעיניים (בלי להתייחס למזג האויר האביך, לזה נתניהו לא קשור), עבר עכשיו עוד גלגול אבולוציוני בתהליך הרגרסיבי שמוכיח שציר הזמן לא תמיד הולך קדימה, בדרך שלו מפרפר לגולם. קבלו את הגבר-גבר "אני רוצה - אני משיג" נתניהו.

איזה כיף שיש לנו ראש ממשלה מנצח שכזה, למשל לפני ממש לא מעט זמן הוא ממש לא רצה את ההסכם עם איראן, והלך ראש בראש עם הנשיא אובמה והפסיד. אוי שיט, בדיוק הוחלט שמשכתבים את החלק הזה - מתברר שנתניהו אף פעם לא רצה את זה, הוא בכלל לא התכוון ללכת ראש בראש עם אובמה ולעקוף אותו בבית המחוקקים, כולם הבינו אותו לא נכון. 

הבעיה היא שכולם כבר רואים מיהו נתניהו, לבד מאזרחי ישראל. איכשהו נתניהו בכלל לא נתפס במעשים שלו אלא רק במילים ומה שעומד לזכותו שהוא תמיד רק כמעט מפסיד, כי תמיד יש לו שני נשקים - 1. יש מי שישכב עבורו על המוקש (ראה אקוניס וחוק השתקת העיתונות) 2. רטוריקה, רטוריקה, רטוריקה. לנתניהו אין בעיה לסמן מטרה, לזרוק חץ ואז לרוץ אחריו עם המטרה ולהגיד הצלחתי, הוא מאמין בזה ולצערי הוא מצליח גם לגרום לאחרים. אגב, אולי העובדה שאין מי שיתמודד מולו, לבד מ"נתניהו סעיף קטן" הרצוג ו"בכל אשם השמאל, בשם זנון" לפיד, גם עוזרת.

כמעט כל פעולה של נתניהו, בבחינה מדוקדקת מגיעה לרגע של שקר או הטעיה המגובים בספין, זה היה ככה אפילו עם חטיפת שלושת הנערים שלמרות שמותם היה ברור נפתחו תוכניות מגירה להריסת תשתיות לא קשורות בגדה כולל בתי ספר, אבל מי בודק ומי זוכר? הרי מיד אח"כ היה צוק איתן. רק אצל נתניהו דבר רודף דבר ואנחנו לא מספיקים למצות סוגיה וכבר יש סוגיה חדשה והוא מקפץ בינהן בקלילות ומקסימום משאיר קצת גוויות בשטח. אם בכלל נתניהו להטוטן, המתבסס על גמישות מילולית ואחיזת עיניים, חבל שיש קהל שמוכן לשלם את המחיר על ההופעה.

בכל מקרה ברוכים הבאים לעידן נתניהו מודד את תדמית המרלבורו-מן - "אני רוצה אני משיג" בעידן שבו חברות הטבק חיפשו נואשות פרזנטור חזק. עזבו אתכם מאיראן, מתדמיתה של ישראל במישור הבינ"ל, מהיחסים עם ארה"ב, ממתווה הגז, מיוקר המחיה, ממצב החינוך, יש לנו נתניהו והוא? כשהוא רוצה, הוא משיג. או שאולי את מה שהוא משיג אחר כך הוא אומר שהוא רוצה? לא יודעת. 

אסיים בראיון אלטרנטיבי, ברוח הדברים, כיאה וכיאות לעידן "אני רוצה-אני משיג" שאנחנו עומדים לפתחו משתאים:

ש: איך תסכם את נושא מתווה הגז עבורך, אדוני ראש הממשלה?

תשובה אלטרנטיבית: ובכן מתווה הגז הוא כמו המתווה שלי ב pick-up bars - "אני רוצה - אני משיג", זה catch phrase עוד מאז האדם הניאנדרטלי הראשון שחזר עם בשר לארוחת ערב, ואגב זה לא הפריע לו שזה אפילו לא היה חזיר בר, אלא רק חולדה, אבל זה כי הוא עוד לא היה יהודי, גם כן אנטישמי.

ש: ומה אתה אומר על ההודעה של נובל אנרג'י על מאגר לוויתן, אדוני ראש הממשלה?

ת"א: ובכן, לי יש טיסה ללונדון וצריך להתכונן אליה ולכן אבטל את כל הראיונות המתוכננים, כי אני לא רוצה שיצלבו אותי ומה שאני רוצה - אני משיג.

ש: יש לך משהו נוסף לומר אדוני ראש הממשלה?

ת"א: אין לי מה להוסיף מעבר לבואי שרל'ה, טסים. צריך פשוט לבדוק אם ארגנו מיטה זוגית בטיסה לחמש שעות ומה שאני רוצה אני משיג, אמרתי אני, אוי, באמת סליחה, התכוונתי שרל'ה. 

שנאמר מאז "אם תרצו אין זו אגדה", לא קם "אם אני רוצה-אני משיג" ציוני וטוב יותר. לתפארת וגו'

מתחשבנת כמו פולניה טובה

מה שהכי מרגיז אותי זה שאשכרה יש סיכוי שהאיש הזה יבחר שוב. כן, כן, אל תעגלו עיניים, גם אתם וגם אני ידענו שהפוסט הזה בוא יבוא. כן, פוסט פוליטי שני ברציפות בלי עכבות ובלי שום מחשבה שניה, בדיוק כמו שיעשו אלה שיבחרו בו שוב. עזבו רגע דעות של ימין ושמאל, ולא בגלל שזה לא חשוב אלא בגלל שיש כמה נקודות טרום הדיון המהותי בכלל שהייתי רוצה לציין. והיכונו לספוילר - דו"ח ההוצאות לא ייפקד משורות אלה.

בעיני, תפקיד ראש הממשלה הוא תפקיד אחראי, זאת אומרת שיש בן מן האחריות, זאת אומרת שהוא דורש אדם עם כתפיים רחבות (אויש כמה הייתי רוצה לעצור לפאוזה על זוגתו אבל אעצור בעצמי כי זה לא מן העניין). רק שבמקרה הזה רוחב הכתפיים אינו נמדד בסנטימטרים (כמעשה הגברים) אלא ביכולת האמיתית שלו לשאת מדינה שלמה על כתפיו ופה נתניהו נכשל כישלון חרוץ. נתחיל מזה שמצבה של המדינה לא טוב, לא ברמה המקומית-פנימית ולא ברמה הבינלאומית. האחרונה היא קלה מאוד, ההתנצחויות של נתניהו מול אובמה בשאלת איראן וקשיות העורף שמפגינה ישראל לא טובות לנו. המילה האחרונה להיום (בינתיים, אבל אני לא מתחייבת וכמובן מסייגת) היא "לא ארכין ראש בפני העולם" וגם "אני מחויב לביטחון עמי, אני מחויב לעתיד מדינתי, ובניגוד לתקופות העבר, יש לנו קול רם וברור בין האומות ואנחנו נשמיע אותו כדי להתריע בזמן על הסכנה". נתניהו החליט להיות אופוזיציה לנושא איראן, זה הדגל שהוא נושא כבר הרבה זמן והוא לא מתכוון לוותר עליו. בתוך גנון הקבינט, ברור לו שהוא אינו יכול לשאת את נושא ההתנחלויות - בנט כבר תלש את הקופון, לנושא הכלכלה הוא לא רוצה להידרש - לזה הוא ייעד את לפיד. אבל איראן זה נושא טוב, אפשר לנגן שוב ניגוני שואה, להחזיק קאפה עם ציורי פצצה, להבהיל את הציבור ולעשות שרירים. נתניהו הופך מאוד מליצי בכל מה שנוגע לאיראן ומנסה לפרוט על נימי לב של הישרדות העם היהודי. קשיות העורף הפרטיזנית משהו של נתניהו כבר לא מעוררת כבוד, אלא מעלה תהיות רבות לנושא שיקול הדעת הלקוי לנוכח האחריות המתבקשת. כאלוף ספינים, לא ברור לי למה הוא מתעקש להיות קוץ בתחת במקום לעשות את הלא צפוי, להפגין בגרות מתבקשת ולקרוא בעיון את ההסכם ואפילו להשיג השגות אבל כאלה שהן מן העניין לא ממין השואה וכאלה. 

אבל השערוריה החדשה, דוח ההוצאות של משפחת נתניהו הוא באמת הדובדבן העכשווי (לא אוהבת בון-טון) - איך אפשר שלא? ראשית, מתבקש בעיני שמדינת ישראל לא תסבסד את משפחת נתניהו ולמרות תפקידו הרם אין סיבה שהמדינה תתקצב את מעונו הפרטי לבד מההוצאות ההכרחיות שמביא איתן התפקיד לנושא הוצאות הביטחון בדמות מאבטחי השב"כ שנמצאים שם. יש שיטענו שאם ראש הממשלה אינו מהמעמד הגבוה הוא לא יוכל לארח כראוי במעונו הפרטי ועל זה התשובה גבירותיי ורבותיי - המעון הרשמי. הפלא ופלא, מישהו כבר חשב על זה קודם. אם ראש הממשלה בביתו הפרטי מחזיק בבריכה, שיואיל בטובו וישלם את הוצאות המים המתבקשות, כולל היטל הבצורת, מכיסו הפרטי. אני לא צריכה לחשוב פעמיים על סגירת הברז בזמן ההסתבנות אם האזרח הראשון לא נוהג בכבוד במשאב הזה. אם משפחתו משתמשת בטלפונים סלולאריים שיואילו בטובם וישלמו על התענוג מכיסם הפרטי. קוי הטלפון במעון הרשמי כבר משולמים על ידי ולצערי גם גלידת הפיסטוק והוניל כל עוד היא מוזמנת מהמעון הרשמי, בקו קוי המשולם גם הוא על חשבון הבוחר, או מהטלפון הנייד של אחד העוזרים, שאגב גם הוא משולם מכספי הציבור. על הסיבסוד של הציבור את משכנו הרשמי של ראש הממשלה אני בהחלט יכולה להגן. על החריגה מהתקציב הרבה פחות, בטח בשעה שמרבית אזרחי המדינה נאלצים להדק חגורות, אך נתניהו לא רואה את זה כי כל חבריו דווקא מרחיבים את חגורתם עוד ועוד. וזו הנקודה - הנקודה היא שיושב בירושלים ראש ממשלה זחוח ורודף תענוגות, כזה שיודע לחיות את החיים הטובים בעוד הארץ מלאה בטרגדיות כלכליות קטנות ולרגע אחד הוא לא חושב שהוא צריך לתת דוגמא.

ומה יש לו לפריץ להגיד? או טוב ששאלתם כי גם התגובה שלו מעידה על נפילתו של אלוף הספינים - תשובתו הייתה שגם אריק איינשטיין ז"ל אמר שיורדים לחייו של רוה"מ: "נבקש להתחיל את תגובתנו בציטוט מדבריו של אריק איינשטיין ז"ל בראיון לעיתון ידיעות אחרונות בשנת 1998: 'בראש הממשלה נתניהו נוהגים באי צדק נורא. מתעללים בו ואני פשוט מזועזע מעוצמת הזלזול והשנאה שמפגינים כלפיו. עד כמה אפשר למצוץ לו את הדם, עד לאן אפשר ללכת עם הכניסה לחדרי החדרים" באמת? זה הכי טוב שיכולתם להוציא? ציטוט מוצא מהקשרו מלפני 15 שנה? לרדת כל כך נמוך בחסות האבל (שדרך אגב הוא ממש לא קונסנצואלי מסתבר) על אריק איינשטיין? מר נתניהו, זו לא התשובה הנכונה, הרשה לי לתקן את תשובתך - "עם פירסום דו"ח ההוצאות, הבחנתי לצערי שלא בחנתי את המתרחש תחת קורת ביתי בקפדנות הראויה. הנושא ייבחן על ידי בימים הקרובים, ייערכו צמצומים נדרשים ואנו נבחן אילו הוצאות היו צריכות להיות משולמות מכיסנו הפרטי ונפעל לתיקון המצב, אני לוקח את הנושא לאחריותי ומצר שלא עשיתי זאת קודם. בעידן בו מרבית הציבור בישראל נדרש לקיצוצים, בית ראש הממשלה יהיה הראשון לפעול בהתאם. אני מחוויב לביטחון הכלכלי של עמי, אני מחוייב לעתיד מדינתי, ובניגוד לתקופות העבר, יש לי קול רם וברור בין השרים ואני אשמיע אותו...". אבל את זה הוא לא יגיד כי אין ראש ממשלה אחראי ובעל שיעור קומה בירושלים, יש ראש ממשלה עייף וכושל, חולה מאהבה עצמית וחוטא בנהנתנות. 

אבל נתניהו מקפץ ממשבר תדמיתי למשבר תדמיתי והוא בטוח שכל עוד יקרא כמו אחרון המכבים "מי לה' אלי, ואל תשכחו שלא ויתרנו על אפשרות התקיפה באיראן" הכל יהיה בסדר. מהמיטה האוירית היוקרתית, לעלויות הפמליה האדירות של כל טיסה, מתאוות הגלידה היוקרתית לחשבון המים המנופח העומד בסתירה מוחלטת לשנים של שטיפת מוח נוסח חשוב על כל טיפה, הוא מקפץ ביניהן ובקול ניחר ממשיך להוציא יהודים מתים מהכובע כמו קוסם מזדקן וחושב שהאפקט הזה הוא חדשני. ומה שהכי נורא שאחרי כל זה הוא ייבחר שוב. די נמאס לי, אני יכולה להתחשבן פה כמו פולניה בת מאה עוד שעות. המצב פה מייאש, לייאוש הזה יש כתובת. די נתניהו, נמאסת