סקירת פייסבוק, יום שישי 12.2.2016

שבוע שלישי לסקירת הפייסבוק יוצא לדרך, אתם כבר מכירים את הנוהל

ציוץ פתיחה: 17:51 זו שעה מצויינת לסקירת פייסבוק, הלא כן? שנאמר אם יש לך שלדים בסטטוס, תן לי לרקוד איתם
יצאתי לקושש

רק מציינת שזו פראפרזה על מרק טווין, אבל כבר ידעתם את זה, הלא כן?

ציוץ ראשון: אחרי שבוע כמו השבוע של נתניהו, הייתם מאמינים שיאמר יותר מ"שבת שלום", מצד שני יש להניח שהיום המעון לא התנהל "על מי מנוחות" כפי שרעייתו אוהבת
למרות שאהבתם של ראש הממשלה ורעייתו משתבחת עם הזמן והרשתות החברתיות, ובעיקר פייסבוק, העניקו לראש הממשלה את ההזדמנות לנצל את העמוד הרשמי כדי לשבח, להלל ולקלס את רעייתו, בסוף השבוע הזה כנראה לא נותר לו אלא לקוות לשבת רגועה וזואת בניגוד לכל התחזיות הפוליטיות, שהרי מבחינה אקלימית יהיה ממש נעים.

ציוץ 2: הרצוג עוד לא עדכן היום, אבל אבדוק לפני סיום.
זה מאתמול:

להרצוג ממש חשוב שתדעו מה הוא חושב על מינוי ראש השב"כ, אז הוא סבבה עם זה ואף מודה ליורם כהן. לו רק כיו"ר אופוזיציה לא היה נדרש לממלכתיות. רגע

פרשנותו המקלה עד מאוד (על פעילות ראש הממשלה זאת אומרת) עוד תילמד מתישהו בבתי הספר למדע המדינה. אחריותה של האופוזיציה להוות אלטרנטיבה לשלטון כנראה פסחה מדף ההנחיות של יועציו אשר רואים ביו"רות אופוזיציה בסגנון מסייע דרך לכבוש את השלטון, אם כי זו מעולם לא הוכחה כמוצלחת.
ציוץ 3: בנט מנסה את הלוק ה"מכיל" ומזכיר שצריך את כולם כדי שנהיה עם שלם, אז או שזה סתם או שזה איום מרומז בטיפולי המרה לכולנו
שנאמר, עוד יבואו ימים
סיסמאות, סיסמאות, סיסמאות - בנט יודע שמעשים מדברים חזק יותר ממילים, אבל זה לא מפריע לו אף פעם

ציוץ 4: יעלון נפגש עם המלך עבדאללה במינכן, שם דנו ביחסים בין ירדן לישראל, המזה"ת והפלסטינים, כנראה דיון אקדמי בלבד
אפרופו עבדאללה מלך ירדן - זה לא היה מול ירדן שראש הממשלה טבע את המונח "חיות טרף"? תוהה אם הסטטוס לא היה רק כדי להרגיע את נתניהו שהוא יצא מזה בשלום וחית הטרף לא תקפה.

ציוץ 5: מתרומתו של עם ישראל לכלי המשכן המפוארים מגיעה רגב לקישור בין רוחני לגשמי, לחיבור לנשגב ומפה כמובן לממשלה שאמורה לממש אידאלים בגינם נבחרה #מה
רק בגדר עוד הוכחה ששרת התרבות היא אדם יצירתי מאוד ובעל מערך אסוציאוטיבי מפותל.

ציוץ 6: לבני נהנית מאוד במינכן ומדברת עם הרבה אנשים לדעתה אם ישראל תתחיל ליזום יהיה הרבה יותר טוב
דברים שרואים משם, גם רואים מכאן, אבל סבבה
הבנאליות של הפוליטיקה

ציוץ 7: כבל בפוסט חינני ליום המשפחה, ממנו למדתי להפתעתי שיש לו ילדה בת ארבע, לעומת זאת לא הפתיע שהוא אבא נוכח
מה אתם מסתכלים עליי ככה? פירגנתי
ציוץ 8: אם תהיתם מה אקוניס, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, עושה, ואני מניחה שלא, אז בכל טיסה לחו"ל נפגש עם צעירים ואומר להם לעשות את הדבר הנכון ולעלות

ציוץ 9: חברי יש עתיד היו בחבל אשכול, אפשר לעשות ביקורת אחת לכל הסטטוסים, בעצם זה גם תקף על הח"כים
האחדות היש עתידית אין שניה לה, למעט אולי בצפון קוריאה. כל חברי הכנסת של יש עתיד מעלים סטטוס דומה, כנראה הורדה הוראה מלמעלה ומי רוצה עוד ערב עם יין ודיאט ספרייט?

ציוץ 10: רועי פולקמן מכירים? לא? רמז? כולנו. בכל מקרה מסתבר שאנשים שואלים אותו שאלות ולכן הוא יענה על חלקן פעם בכמה זמן בוידאו. עדיין לא מעניין, הא?
סליחה אם פגעתי

ציוץ 11: יפעת שאשא ביטון לא מוכרת מספיק ולכן צריך לרשום את שמה וזה גוזל תווים, היא שפטה בתחרות שירה מרהיבה לילדים והקפידה לבדוק את היתרי ההעסקה שלהם
כל ציוץ (משול לסטטוס) בטוויטר הוא בן 140 תווים. אין בליבי לתת יותר תשומת לב לסטטוס המיותר הזה.

ציוץ 12: השרה גמליאל השתתפה בתוכנית פרשת השבוע בערוץ 20 וכנראה לא אמרה שם משהו מעניין כי זה לא היה שווה תמצות בסטטוס
אבל מה שהיה חשוב זה שיצאה מזה תמונה עם גיא זו-ארץ, כנראה שזו השורה התחתונה

ציוץ 13: אלי בן דהן מסביר על פרשת תרומה וחשיבות הצדקה שבאה מהמילה צדק, כנראה שתמונה עדכנית שלו מפעולה התנדבותית לא היתה כי הוא העלה תמונה מ"ויקימדיה"
אבל מגיע סחטיין על השימוש בויקמדיה ומתן הקרדיט

ציוץ 14: ענת ברקו ממשיכה בשלה, מה שהיא למדה השבוע זה שכנראה היא עלתה על נקודת תורפה, מעניין כי זה מרגיש ככה גם לנו
אגב תורפה בפ' דגושה כמו שיש בעברית

ציוץ 15: בר לב היה בוושינגטון לקדם את תוכנית ההיפרדות שלו, סטטוס שכולם יכולים לקבל בשוויון נפש לבד מחיליק בר -המרוץ הלא רלוונטי לראשות הועידה המדינית
המרוץ על ראשות הועידה המדינית מעולם לא היה חם יותר, וזה עצוב שלאף אחד, לבד מחיליק בר ובר לב, זה לא ממש חשוב.

ציוץ 16: מוטי יוגב מספר על פעילות הצוות שלו השבוע ומקנח בפרשת תרומה שמדגישה התנדבות ואחדות, על זה יש 2 דברים שאציין:
א. שכר ח"כ ב. D9


ציוץ 17: אדלשטיין גם מציין את פרשת תרומה ומאחל לכולנו שייכות שמאחדת את העם, תחושת שותפות וסולידאריות, כן כמו בימים הטובים ההם של בית המקדש

ציוץ 18: לפיד מסכם את הפיקניק בעוטף: השבוע היה יום המשפחה ותושבי העוטף הם משפחה
ברור, כאלה שמבקרים "פעם ב", רק ביום, שיחות על כלום, הרבה אוכל וחוזרים
ציוץ סיכום: ארוחת ערב היא זמן טוב לסיים, למרות שתאבון כבר אין
בכל מקרה הצעת ההגשה כרגיל עם וויסקי, כי צרת רבים היא כבר ממש לא נחמה, אבל וויסקי כן

רק מזכירה, אם בכלל צריך, שאני צינית, אבל הפוליטיקאים עוד הרבה יותר. ככל הנראה לא תקחו את זה בחשבון בביקור הבא שלכם בקלפי

סקירת פייסבוק, יום שישי 5.2.2016

לא ייפקד מקומה של פינתנו "פוסט סקירת הפייסבוק", בטח לא בשבוע השני למניין המסורת. ולכן ללא שהיות מרובות ככה זה התחיל, ואל תשכחו שמהדורת בלוג זה כוללת קטעים בלתי מצונזרים, בעיקר משם שאין כאן עניין צבאי וגם משום שאף גורם רשמי לא פנה אלי השבוע עם בקשה להגשה טרום פרסום ומבחינתי זה רק מוכיח שנותרתי דג רקק על אף מאמצי החתרניים שלא. מה עוד אני צריכה להיעשות כדי לקבל גושפנקא קבל עם ועדה? שוין, ובתקווה לצנזורה עתידית ננוחם.

ציוץ הפתיחה: 

חלון הזדמנויות קצר להתחיל בסקירת פייסבוק, אל תתלוננו שתהיה הפסקה כי היא למטרת האכלת צאצאים. יצאתי לקושש היילייטס, אם תרצו אבק אך ללא כוכבים

ציוץ ראשון: רעיית נתניהו נפגשה עם אחות אייל יפרח ז"ל, ברור שרעייתו מקור כוח, אבל מה שריגש זו השאלה: איך לב רגיש ומתחשב משפיע על החיים? ובכן, הרעיה יודעת

נטייתו של נתניהו להאדיר את רעייתו החלה מזמן, אך תפסה תאוצה אחרי שביקש מכלי התקשורת לעזוב אותה לנפשה. תרגילי ההסברה שלו מגיעים לכלל ליטוש בנישה הזו ואם לשפוט אחרי הביצועים הוא רק משתפר, חבל שאינו נוחל כזו הצלחה גם בתחומים אחרים, כי בתחום הזה הוא ממשיך את מיטב המסורות המלוכניות. בסטטוס הספציפי הזה הוא כבר הלך צעד אחד קדימה ואני כבר שוקלת בנית גומחה לכבוד הרעיה בבית, בכל זאת כזו מתנה לאנושות לא קיבלנו מזמן ואשרי האדם שנשוי לה והעם שהיא עושה כל כך הרבה למענו. איזה, לב רגיש, איזו אכפתיות, איזו נשמה. אולי עובדי המעון לא יעידו על זה, אבל בדיוק בשביל זה יש מיקור-חוץ.

ציוץ 2: לפיד, ממקומו כציר משמן (שום מילה על ג'ל), מתגעגע לקול של אורי אורבך ז"ל שנפטר לפני שנה, יש לשער שלא לדבריו על כינוס מסיבת העיתונאים בשבת

לפיד עובד קשה מאוד כדי שכולנו נזכור שהוא המרכז, הוא יפרוט בשביל זה על כל נים אפשרי, וזיכרון סלקטיבי הוא תמיד אופציה. אין לי ספק שהוא עצוב על מותו של אורבך ועם זאת כרגיל, הוא נוטה לזקק ולברור מן המוץ את מה שיטפל לכם ברגש, בכל זאת לפיד הוא אילוזיה שנשחקת ברגע שמפעילים מחשבה

ציוץ 3: הרצוג אומר ש 65% אחוז מהציבור בעד תוכנית ההפרדה שלו, זה טוב ויפה אבל כמה יצביעו עבורו כדי שיבצע את התוכנית הזו שלו? המממ, נראה שעליתי על כשל

יש לי תחושה שזה מדבר בעד עצמו ולא צריך הסבר, חוצמזה אמרנו שאני אשתדל לא להפריע

ציוץ 4: בנט חושב שראוי שכל נערה ונערה ידעו על גבורתה של הדר כהן ז"ל, אני מניחה שהוא מעדיף שנדבר פחות על כשלון הממשלה.

תשובתי (קישור לבלוג מאתמול)

ציוץ 5: אמרתי שתגיע הפסקה. הגיעה

עמכם הסליחה אשוב

ילדים, אתם יודעים... יש דבר כזה והוא דוחה סקירות פוליטיות

ציוץ 6: רגב בפרשנות פמניסטית לפרשת משפטים, בדגש על דיני נשים, למעט כמובן אמה עבריה, מן הסתם איסור הטיית משפט, עדות שקר ולקיחת שוחד נראו לה פחות טוב

אולי זה המקום לציין שפעמים רבות אני עומדת מול הפרשנות של רגב ומתקשה לעקוב אחרי האינוס שהיא עושה לטקסט. הייתי מנתחת את סגנון הכתיבה, אבל בינינו לא על כישרון הכתיבה שלה היא נסמכה כשקיבלה את תיק התרבות.

ציוץ 7: כן, כן - סקירת הפייסבוק סיימה את הפסקת האוכל וחזרה בחדווה

ציוץ 8: איתן כבל גאה באחיין שלו שסיים טירונות בצנחנים, כמו הרבה 'כבלים' לפניו, חצי מהסטטוס מלא בשמות שכבל נזכר בהם מהטירונות כי הטקס גרם לו להזיות

טוב, הסטטוס הזה של איתן כבל היה מאוד אמיתי ושמח, אבל האיש קצת נסחף, בואו נייחס את זה לשמחה אמיתית ולא נהיה קנטרנים.חוץ מזה זה ציוץ לא פוליטי אז בכלל מה אני מתערבת?

ציוץ 9: ליברמן כועס על נתניהו שמגנה את הח"כים מבל"ד ומחזיר גופות מחבלים ובינתיים הקברים בישראל מתמלאים, שכח שגם הפתרון שלו לא כולל צמצום בתי הקברות

ציוץ 10: אני מניחה שהכתבה בTheMarker, הכתבה בהכל כלול, הנאום במליאה ואפילו הכתבה בחדשות2 על הדואר, לא גרמו לכם להכיר השבוע יותר את חה"כ ברושי

ציוץ 11: בר לב בתקופת הפוש לתוכנית שלו שקיבלה את השם "ההיפרדות", שלו לא של הרצוג. גם הגדיר את מה שנתניהו עושה ניהול סכסוך, כושל אמנם ועדיין "ניהול"

בר לב מגלה כאן פירגון לנתניהו, אמנם פירגון חלקי, אבל במצבו של נתניהו גם רק קרדיט על ניהול זה משהו.

ציוץ 12: נחמן שי מסביר שזה לא גל טרור כי הוא עדיין לא שכך, רק אומרת שזה לא ממש טיעון טוב אם אתה לא יודע מה אורך הגל

עדיין מופתעת שהאיש פעיל, אם תהיתם

ציוץ 13: חיליק בר מזמין אתכם לניוזלטר שלו שם הנושא הראשון הוא האבל על הדר כהן ובנושא השני הוא מיד עובר להתרגשות לקראת הועידה המדינית. #ממלכתיות

חוסר הרגישות של בר במסווה של ענייניות היה די מדכא. בגדר בואו נסמן וי שכולנו עצובים ואז נמשיך עם סדר היום. ציניות פוליטית במיטבה.

ציוץ 14: דרעי מזכיר שבפרשת השבוע מדובר בעיקר על החובה להתייחס בשוויון לאחרים, אפילו לשונאים, ושכך ש"ס נוהגת

אני מניחה שהוא בונה על זיכרון ציבורי קצר

דרעי כנראה בונה על זה שלשקופים יש זיכרון קצר מאוד, וגם לאלי ישי ולנשות הכותל ולאשכנזים - נו אל תתנו להתחיל, נסגור על בכלל לכל מי שדרעי לפעמים פחות מסמפט

ציוץ 15: ואם הגענו לאורן חזן, זו תחנתנו האחרונה - כמה מטאפורי, אז מהסטטוס שלו עולה שהוא לא ישן וזה בגלל חנין זועבי

ציוץ 16: איך לסכם את זה? ובכן, עם הנצח צריך לחשוש מדרך ארוכה בלי וויסקי

מן הידועים הוא שעל וויסקי פועל הכלל "אל תשאלו מה אני עשיתי עבור הוויסקי אלא מה הוויסקי עשה למעני".

ציוץ 17: ואם זה לא ביאס אתכם מספיק, אתם תמיד מוזמנים לקרוא את הפוסט החדש בבלוג

http://karenhaber.blogspot.co.il/2016/02/blog-post_5.html?m=1 … על קברי ילדות בנות 19

סיימנו? סיימנו. להתראות בשבוע הבא, זה לא ישתפר וזה אפילו לא ספוילר

סקירת פייסבוק יום שישי 29.1.2016

פיתחתי לי מנהג זה כבר כמה וכמה ימי שישי וגם אי אילו ימי חול, לקרוא סטטוסים של פוליטיקאים ישראלים בפייסבוק (כן, כזו אני - חיה על הקצה ומפתחת תחביבים על גבול הביזאר), לסכם אותם בקצרה ולהעביר עליהם ביקורת לרוב צינית (עניין יחסי אני משערת) בסדרת ציוצים בטוויטר. לכן, אני פוצחת בפינה חדשה בבלוג "מאחורי הקלעים של סקירת הפייסבוק - גרסת הבימאי הלא מצונזרת", כולל ביקורת עצמית.

לסדרת הציוצים כבר יש תבנית - פתיח, סדרת הציוצים וכמובן סיום, אם כי באופן עקרוני היא אינה מסתיימת לעולם, ממש כמו עוד כל מיני דברים שאסוציאטיבית מתקשרים אצלי לאינסוף ולפוליטיקאים ישראלים והיה שם עוד משהו, אני כמעט בטוחה.

ספוילר קל - הציוצים אינם קלים לעיכול, אבל אני מאשימה את כותבי הפוסטים ויותר מזה הם אינם מציעים כל נחמה כי אם הסתכלות מבודחת על מציאות מאוד עגומה. אני מיידעת שציוצים בטוויטר מוגבלים ב-140 תווים וזה לא תמיד פשוט להתנסח. זאת ועוד - שימו לב לרשימת ההסתייגויות המתארכת, זו לא סקירה עיתונאית, אם הדברים מעידים על משהו זה לרוב על חוש הומור קלוקל שלי. הסאבטקסט הוא שבתוך כל מה שקורה כאן כל מה שנשאר זה קצת ביקורת וחוש הומור (שוב, זה עניין יחסי).

כמו כן, אין חשיבות לסדר המופיעים, זה לרוב יתחיל בנתניהו/הרצוג/בנט/לפיד וימשיך הלאה, הסטטוסים הנסקרים הם לרוב רק מאותו יום בו נערכה הסקירה, יש ניסיון לייצר איזון זה לא תמיד הולך. אני מתנצלת מראש בפני מי שרצה לראות את הסטטוסים עצמם, אבל הפוסט הזה גם ככה יוצא ארוך מדי.

מכאן זה על אחריותכם, אנא זכרו כי זהו פרק פיילוט והתייחסו אליו בהתאם.
ציוץ הפתיחה: נועד להכריז על הבאות, למשוך תשומת לב וכמובן לעורר סקרנות ובטח אי אילו נאצות מעוקביםים שמתבאסים שאני שוב מכניסה להם פוליטיקה לfeed, ואם הם עד היום לא עשו mute, זה הרגע להודות להם על כך מקרב לב. 

שישי היום וזה אומר שהנה מתחילה לה סקירת פייסבוק שבועית מקווה שאתם מוכנים לזה אז הביאו פופקורן/שקית הקאה/אלכוהול/טישיו וחזרו אלינו

טוב, אין לי דרך לתרץ את ציוץ הפתיחה הספציפי הזה, הוא לא מהטובים ועם זאת הוא מודע לעצמו שזו כבר התחלה והוא גם מאפשר המון מגוון רחב של בחירה שזה כבר יותר ממה שעושה השלטון

ציוץ 1:
נתניהו נפגש עם נשיא קרן בלאקרוק לאיתור הזדמנויות לחיזוק שיתוף הפעולה רה"מ מזכיר שצמיחת הכלכלה בזכותו אני מזכירה שלבלקרוק בעלות חלקית על נובל

זה ציוץ שבדיעבד אני מצטעת עליו ולכן חבל שכך נפתח הפוסט הראשון של סקירת הפייסבוק, אבל ככה זה ולפעמים שוגים. להגנתי יאמר שבאמת חשבתי שזה מצחיק, אך זה גם חסר אחריות כיון שבלאקרוק מושקעת בנובל אנרג'י, אך הלקוחות שלה הם מחזיקי המניות בפועל והאחזקות בנובל הן באמת מזעריות יחסית לחברות האחרות בהן מושקעת החברה. זה לא ציוץ טוב כי הוא למעשה יוצר קישור מחשבתי לא נכון עם מתווה הגז ולא בזה דברים אמורים. מודה ועוזבת - תנוחם.

ציוץ 2:
בנט בשני סטטוסים וקשה לי לבחור, בחרתי בסרטון שמדבר על פרשת השבוע, ואני יודעת שזה קטנוני אבל בחייך, שר החינוך, יופיטר אל יווני? נהיית לפיד?

זה ציוץ "סקירת פייסבוק" קלאסי - בנט הוציא סרטון בו הוא מדבר על פרשת השבוע ובעיקר מדבר על המונותאיזם, כדוגמא הוא לוקח את האל היווני - יופיטר. עכשיו נכון שאני קטנונית, אבל יופיטר הוא ההתגלמות הרומית של זאוס היווני, וכן, אני מצפה משר החינוך שידע את זה, או שלא ישתמש בזה. לגבי הריפרור ללפיד? ובכן, בשם זנון - הרי זה מתבקש.

ציוץ 3: בנט גם מעלה את הראשית של הארץ, עם הכתבה שההשקעה בבתי"ס במזרח ירושלים תותנה באימוץ תה"ל הישראלית, ושואל אם זה לא הגיוני? גם בדמוקרטיה הוא חלש

ציוץ 4: שטייניץ לא מופתע שארה"ב מרגלת גם אחרי ישראל, ידענו את זה. אבל הוא מאוכזב
כשר אסטרטגיה הוא מדגים לא רע את המשפט על הסנדלר היחף

(לא יבואו דברי הסבר אחרי כל ציוץ מן הטעם הפשוט שזה עלול לייגע)

ציוץ 5: השרה שקד בנאום היום בעמותה למשפט ציבורי הצליחה להשתמש בדה-טוקוויל, זה של דמוקרטיה וחירות וחשיבות הביקורת למגבלות השלטון, כדי לתקף משילות

טוב, רק על זה יכולתי לכתוב פוסט שלם, ומי יודע אולי עוד אעשה את זה, בכל מקרה העובדה ששקד השתמשה בפרשנות בלתי אפשרית של דה -טוקוויל כדי להסביר כי ביקורת לעיתים צריכה לחכות להשלמת המהלך כי אחרת היא מצרה את צעדי השלטון, הוא סילוף פרשני שנועד ליצר לגיטימציה במקום בו היא אינה קיימת.

ציוץ 6: משולי מועלם למדתי שמרוץ עיר האבות ה8 התקיים היום היא לא ציינה מספרים, בדקתי ומצאתי 130 משתתפים רשומים- מכאן להסיק שחברון עיר שמחברת את כולם?

ציוץ 7: ליברמן מסביר שקולות החפירה בעוטף עזה וגל הטרור זה כישלון צוק איתן, כמו כן החמאס מאוד עסוק וכשיהיה כאן מחדל תדעו שליברמן לא סולח עליו מעכשיו

ציוץ 8: דב חנין בסטטוס חשוב על מותם של עוד 2 פועלי בניין השבוע ומציע ששר הכלכלה האדיש יפוטר רמת האדישות של רה"מ/שר החוץ/התקשורת/הכלכלה נותרה על כנה

ציוץ 9: אדלשטיין מדבר על כבד את אביך ואת אמך וטוען כי הסיפא למען יאריכון ימיך אינו אישי אלא ברמת המסורת מדור לדור שנאמר יותר ממששמרו היהודים וגו'

זו לא הפעם הראשונה שאדלשטיין מציע פרשנויות לפרשת השבוע, הוא עושה את זה בכל פעם מחדש ועדיין לא הצלחתי להבין בכל פעם מה הוא בעצם רצה לומר, אהל, הי, ניסיון יוצר שיפור, גם אם איטי.

ציוץ 10: נחמן שי קורא לפתרון 2 מדינות לשני עמים, הבעיה העיקרית היא שאף אחד לא מקשיב לו או זוכר מי הוא, אז עשיתי את כל מה שיכולתי ונתתי לו like

ציוץ 11: לפיד בסיפור יפה על איש שעובר ממוצב למוצב על גבול סוריה ומחלק עוגות להנצחת אחיינו שנרצח בפיגוע אבל ייתכן שלפיד עבר על בטחון שדה בתיאור המוצב

לא יודעת אם מותר להגיד מה מצבת כוח האדם במוצב, מצד שני אני מניחה שחיזבאללה לא באמת צריכים את לפיד בשביל זה

ציוץ 12: רגב מסבירה שכל פרשת יתרו זה לצאת מהקופסא כי מטרתה להדגיש את חשיבות הגמישות, ההקשבה והפתיחות המחשבתית, אני משערת שזה לא במסגרת note to self

ציוץ 13: הרצוג משתף את ארי שביט שמשבח את מהלך הרצוג השבוע ומשווה אותו לרבין ולבן גוריון תהליך הטרנספורמציה הושלם, בהצלחה לאנשי השלום בועידת העבודה

ציוץ 14: מרב מיכאלי בסטטוס עם הצעת בילוי לשבת כולל פסקול (ספויילר: כלניות לשושנה דמארי), בכל מקרה אני לא רואה סיבה לצאת מהבית בשבת למרות התמונה היפה

ציוץ 15: גלנט מספר את סיפורה של אמו, ניצולת השואה שעלתה באקסודוס וגורשה חזרה, את לקחי השואה הוא מפנה אל אומות העולם ולא מסתכל גם קצת עלינו #סליחה

ציוץ 16: בנט, בעוד סטטוס, משבח את אנשי אם תרצו שחזרו בהם מקמפיין השתולים בתרבות ומדרבן אותם לעבוד למען חיילי צה"ל ועם ישראל לשאלות בעתיד לנושא תמיכה

ציוץ 17: יעלון מעלה תמונה מהליכודיאדה "עם החברים היקרים", אלא שבתמונה נראה יעלון נואם על פודיום, אני חוששת שעלינו לערוך שיחה על מהי חברות

ציוץ 18: נחמן שי בעוד סטטוס - מי היה מאמין? הפעם לנושא הנאמנות וסתימת הפיות. אבל מה שמפתיע , לפחות אותי, זה בעיקר העובדה שהוא פעיל, באופן עקרוני

ציוץ 19: קארין אלהרר בתמונה מהדלקת נרות בסמטה "עם כל משפחת יש עתיד" (משפחה אשכנזית לא גדולה) כי "חייבים להמשיך לשמוח" (ולנסות להשיג קולות איפה שאפשר)

ציוץ 20: עומר בר לב בסטטוס שמתייחס לאירועי השבוע, בנוי לתפארת, טוען לפתרון ושאפשר לעשות הכל ואחרי כל זה, ואני כבר משוכנעת, הוא לא כתב מה צריך לעשות

ציוץ 21: רזבוזוב מעלה תמונת שאלון כישורי חיים על שתיית אלכוהול בכיתה ה' (!) בו מופיעה טענה שרוסים משתכרים פחות והבעיה העיקרית שלו היא עם סטריאוטיפים

ציוץ 22: ציפי לבני מעלה סרטון מיום שעשתה בירוחם והכי חשוב זה שהאיש שמאחל לה שבשנה הבאה היא תהיה ראש הממשלה לא נחתך בעריכה, כמו כן שבת שלום

ציוץ סיכום: הציוץ שהוא בגדר אזעקת הרגעה לכל מי שכבר נמאס לו לא רק מהפוליטיקאים, אלא גם ממני ומסקירות הפייסבוק, כי אם הם היו רוצים פייסבוק, הם היו מתעדכנים שם.

בזאת נסיים מה למדנו? 1. יש ח"כ בשם רזבוזוב 2. נחמן שי פעיל 3. רגב לא מיישמת עצות טובות של עצמה 4. אין חדש תחת השמש לא הצעתי נחמה ולא נוחמתם

סיכמנו, לא? משוב יתקבל בברכה

ההנאה שבהסתה ובשנאת חינם

מסתבר שלא תמיד צריך קטליזטור כדי לחוות משבר, לפעמים הכל יכול לזרום על מי מנוחות ודווקא אז הדברים שמטרידים אותך ושאותם הקפדת לדחוס עמוק בנבכי נשמתך יוצאים מן הצללים באיטיות ומתוך כוונה. אה, בטח ציפיתם לאיזו בעיה אישית עסיסית ספוילר - אני עומדת לאכזב אתכם, זה לא חומר לטלנובלה עסיסית. יש לי דווקא הרבה חומר טוב לזה, אבל לא הפעם. אני גם לא אפתיע אתכם עם משהו שלא אמרתי, גם זה לא. אתם יכולים לוותר על הקריאה, אבל אישית אני אשמח אם תישארו, יש לי כמה דברים שאני רוצה להוריד מהלב.

אני קרן - אדם, אמא לשלושה, בת זוג, אישה, כותבת, ישראלית, עד כאן אין לכם שום סיבה להתרגש ממני - אני ככל האדם, מיוחדת כי אני מי שאני אני וחסרת כל ייחוד כי כמוני מתהלכים על פני כדור הארץ עוד רבים. ברגע שאוסיף שאני מאמינה בזכויות אדם ושמאלנית, כבר אחוז ניכר מהאנשים במדינה הזו יקטלגו אותי תחת הכותרת "בוגדת", לא יעקמו את האף כי זה לא מוצא חן בעיניהם, אלא ישנאו אותי חד וחלק. זה מטריד, לא בגלל שאני צריכה להרגיש את האהבה, אלא בגלל ששנאה זה רגש חזק, כזה שצריך סיבות כבדות. אישית אני לא מרגישה שנאה לאף אחד, אני מעדיפה להתרחק, אם כבר להרגיש בעוצמות עדיף שזה יהיה חיובי, יש מספיק דברים שליליים בעולם מכדי להתעסק גם בשנאה מיותרת. אבל יותר מזה, זה מטריד כי הבעירה הזו מאיימת על כולנו. בעידן של טוקבקיסטים בחסות האנונימיות, אנשים מעיזים לומר דברים נוראיים ולמרות שתסבירו לי עכשיו שזה מיעוט זה מחלחל לשיח הציבורי ואת זה לא ניתן לבטל. אם אלה עשבים שוטים, בל נשכח שעשבים שוטים נוטים להתפשט אם לא עוצרים אותם.

הרבה פוליטיקאים היום בהתנהגותם ומילותיהם נותנים הלכה למעשה גושפנקא לציבור לשנוא ולקרוא לכל אחר בוגד, או סרטן או כל מילה אחרת שתרצו. בישראל היום יש תמיד "אחר" שאפשר לשנוא. אם זה לא האחר מאריתריאה או סודן, זה האחר מאתיופיה, או האחר הערבי, או האחר הפלסטיני, או האחר המזרחי/האשכנזי, או האחר השמאלני או האחר האירופאי. והאחר בישראל הוא בוגד. מילה נוראית בפני עצמה. קל לנתק את הבוגד מהאדם הרגיל, הוא בוגד ולכן הוא לא כמו כולם. והבוגד הלא הוא זה שיפגע בנו ולכן יהיה זה אך נכון להוקיע את הבוגד. אבל הבוגד בישראל הוא רק אדם שחושב אחרת ממך, לא ראיתי (זה לא אומר שאין) שמאלנים שקוראים לאנשי ימין בוגדים, בעיקר משום שלהחזיק בדעות אחרונות זו לא בגידה, זו משמעותה של הדמוקרטיה. אבל אצלנו משפטים כמו "איני מחזיק בדעותיך אך אלחם על זכותך להשמיע אותן" הם פשוט לא מקובלים וזה בעיקר כי איבדנו את הדרך. איבדנו את המשמעות האמיתית של דמוקרטיה.

המון דברים נכתבו בנושא ההסתה, אין לי הרבה מה לתרום. יש רוח ציבורית של הסתה, שנאה ואלימות וזה מדכא. אנחנו חיים בעידן רווי שנאה, השנאה הזו מחלחלת לאיטה. השנאה הזו היא חלק ממדיניות ברורה של ממשלה והיא מדבקת והיא מתרחבת ובסוף, כרגיל יהיה מאוחר מדי. הלכתי לישון במחשבה שבבוקר אני אקום ואכתוב מניפסט קטן על חוסר היכולת לקבל את האחר ואדביק אותו לקיר של שרי ההסתה כמו נתניהו או בנט ורבים אחרים, שעל קירותיהם מופיעים ביטויים שגורמים לעור לסמור ובכל זאת הם אינם מוקיעים אותם. ניצנץ בי הבהוב שאם כל אחד שאכפת לו יפתח בקמפיין קטן משל עצמו, אולי משהו בכל זאת יתחיל את השינוי. מהמקום שבו אנחנו עומדים אם לא נעצור רק נתדרדר עוד יותר. אבל הפוליטקאים שלנו, שבטוחים שאלה בסך הכל קריאות אהדה למדיניות שלהם, לא מבינים שבסופו של דבר השנאה האלימה הזו כבר לא עוצרת רק באחר אחד היא מגיעה לכולם עד שהכל בוער. ראינו את זה בהיסטוריה אינסוף פעמים, אבל אסור להשוות.

הלכתי לישון מתוך מחשבה שאסור לי לשתוק יותר וזה הוביל אותי להבנה שיש דימיון רב בין ישראל של היום לגרמניה של לפני עליית הנאצים לשלטון. לזה מותר להשוות? גרמניה של אחרי חוזה ורסאי פיתחה נטיות אנטי דמוקרטיות ועדיין היו בה סממנים דמוקרטיים מובהקים שאף היו חסרים באותה תקופה בדמוקרטיות מבוססות אחרות (למשל זכות ההצבעה לנשים שלא היתה קיימת בבריטניה אז). חוקרים של אותה תקופה מכנים אותה רפובליקה ללא רפובליקאים, במידה רבה גם אנחנו דמוקרטיה ללא דמוקרטים. רוצה לומר אנחנו מקיימים דמוקרטיה פרוצידוראלית אולם אין הטמעה אמיתית של מושגים דמוקרטיים חיוניים כמו שוויון או זכויות מיעוט, להפך אנחנו לא מוכנים להכיל את העובדה המצערת שדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב.

גם בגרמניה המשבר הכלכלי החליש את הרפובליקה, בדיוק כמו שאנו חווים כאן משבר כלכלי שמחליש כאן את מעמד הביניים (אם נשאר כזה), למרות שהממשלה מנסה לצייר שמעולם לא היה כאן טוב יותר. אבל מה שמפחיד הרבה יותר הוא דווקא התגברות הלאומנות, ממש כמו אצלנו. מי שלא היה לאומני הוקע כבוגד - נשמע מוכר? בחינה מעמיקה של התקופה הזו רואה התרופפות של ערכים מוסריים, של לאומנות מוקצנת ואלימה. במידה רבה תקופה זו יצרה באנשים תחושה שחזרה לערכים דתיים וטהורים מבחינה גזעית תביא את הישועה. לי זה קצת מזכיר את האחים והאחיות של בנט ואת הרצון הבלתי מסוייג של הממשלה הנוכחית לייהד כל דבר וליצור מדרג אזרחי של מי שווה יותר, או לחלופין את אמרתו האומללה של שר החינוך על השילוש הקדוש - שואה, אלוהים וצה"ל.   

לא סתם הדיון בכיתות הוא מוגבל, לא סתם עלעול בעמודי החדשות מוכיח שאותה מוסריות של צה"ל שאנחנו אוהבים לעטות על עצמנו היא פאסאד, לא סתם יש יותר ויותר תקריות אלימות בשטחים, זה קודם כל אנחנו - בנינו לנו כסות שנעים להתעטף בה והיא מאפשרת לנו להתנהג בצורה לא אנושית ולחשוב שהכל בסדר. אם תגובה על אכילת דובדבנים ללא רשות על ידי ילדות היא סיבה למעצר ועל זה אנשים מגיבים ב"נו ברור, הן לא צריכות להיות שם" אז כנראה שמשהו מתפספס קשות במוסר שלנו. האצבע על ההדק היא קלה והיא נעשית יותר קלה ככל שהשיח הציבורי מאפשר אותה והשיח הציבורי בישראל מזלזל בקדושת החיים. אני לא רוצה להוריש לילדים שלי עתיד כזה, זה מפחיד אותי. אני לא יכולה לשתוק יותר. כי זה נכון, אנחנו יכולים להתכנס בתוך הקונכיות שלנו, לעיתים לצקצק, אבל לחרוק שיניים ולהמשיך. אנחנו עושים זאת כבר כמה שנים טובות ואלה לא שנים טובות - אין שיפור יש נסיגה והנסיגה המוסרית הזו לא מנבאת טובות.

מדד השנאה מרקיע שחקים והוא מתקבל בלגיטימיות אינסופית, קולות המחאה הולכים ומתעמעמים כאשר קולות השנאה הולכם וצוברים מומנטום. הנה דוגמא - ערבי נהרג בתאונת טרקטורון? עשרות טוקבקיסטים ירדו על ברכיהם בתפילת הודיה ויבקשו שבאופן ספונטני יצטרפו אליו עוד. הרי זה מחריד בכל קנה מידה. אבל אף אחד לא מוריד את זה חלילה כי בשם הדמוקרטיה ניתן לומר הכל. 

האמנם בשם הדמוקרטיה מותר לומר הכל? אני הייתי תחת הרושם שדמוקרטיה מעניקה לך חירות כל עודד אינך פוגע באחר. אבל אצלנו האחר אינו זקוק להגנה, איכשהו יש תחושה כמעט לאומית שמותר להתיר את דמו של האחר. ומה שהכי נורא זה שהממשלה משתפת עם זה פעולה, היא מייצרת את הגל הזה ונישאת עליו. האמירות של נתניהו, של בנט ושל מרבית חבריהם לקואליציה מאפשרות בדיוק את השיח הזה. אני אולי יפת נפש וקל לפטור אותי בזה, אבל זה הרבה יותר גדול מנפשי היפה והתמימה. אני לא בוגדת בישראל בהיותי שמאלנית, דמי לא מותר. שיח האחים והאחיות של בנט למעשה מתיר את הדם של כל מי שאינו אח. אבל משפחה אפשר לבחור ואני למשפחה כזו לא רוצה להיות שייכת.