אם תרצו מדינה דו לאומית אין זו אגדה

בואו נשים את הרטוריקה על השולחן ונמשיך הלאה - אני שמאלנית נאיבית, בוגדת אם תרצו, ובהכל אשם השמאל, אוסלו היה אסון, הימין היה מסונדל. לשם הדיון, כתרגיל מחשבתי בלבד, נניח שכל זה נכון. 

כמה שנים כבר הימין בשלטון? אני סופרת 14 וחצי שנים מהקמת הממשלה ה- 29 שהיתה בראשות אריאל שרון במרץ 2001. אם ב-1996 ניתן היה לומר שבשל הירושה שהשאיר השמאל סונדלו צעדיו של הימין, הרי ש- 14 השנים שחלפו מאז ממשלת שרון קרוב לוודאי העלו על הסנדל חלודה כבר מזמן והיכולת להשתחרר ממנו התאפשרה מזמן. אבל בואו נגיד ששנות שרון אולמרט לא היו שלטון ימין, נקצץ בחישוב השנים. שמונה השנים של שרון ואולמרט יהיו שנות החיץ. שש וחצי שנים זה עדיין המון זמן וכשנתניהו עלה לשלטון שוב לא היתה לו ממש ירושת הסכמים לכבד, למעט עזה. אלא שאם נודה על האמת הזאת, נהיה בבעיה. אם שלטון הימין לא מסונדל הרי שכבר מזמן היה צריך להעלות פתרון. אני לא שומעת על אחד. אין אחד כי הימין, כידוע, מנסה לקנות זמן. 

זה לא שהימין באמת מאמין שלא ניאלץ בסופו של דבר להסכים לפתרון שתי מדינות, זה ברור לרובו הגדול שאין באמת אפשרות אחרת. אלא שכאשר מהמרים על זמן כתוכנית פעולה, צריך לקחת בחשבון שזה לא בהכרח יתרחש בנוחות לה קיווינו. כי מה שנתפס אצלנו כשקט היה תקופת דגירה פלסטינית שכוחות הביטחון התריעו עליה. נתניהו ידע. נתניהו בחר לא לעשות כלום. זה שיקול הדעת שלו - תתמודדו.

לא סתם מבקש נתניהו סולידריות. הקריאות מימין להיות יותר תקיפים לא עושות לו טוב ולמרבה הפלא הוא מגלה עכשיו שקשה יותר לעצור את זה ממה הוא חשב. כל עוד השקט היחסי מהפלסטינים היה בשליטה, הרכיבה על גל הלאומנות נתמכה על ידו בגלוי. עכשיו זה כבר לא טוב להסברה ומוציא את המצב משליטה. אין ספק שזה מרגיע לדעת שזה סגנון ההנהגה של ראש הממשלה, בגדר תדע כל אם עבריה שלא כדאי שתוציא את ילדיה לרחוב.  

תראו את ירושלים היום ותבינו איך ישראל תיראה עוד כמה שנים אם זה הפתרון של נתניהו, או הימין בכלל, מציע. מי שמחזיק היום בתפיסה שלא לעשות כלום מקדם אינטרסים ישראלים צריך להבין שאם היתה נקודת שיא לאין עשייה המדינית הזאת (בקיזוז הרחבת התנחלויות, הוצאות ביטחון, הוצאות תחבורה, הזרמת כספים להתנחלויות וכו') כבר עברנו אותה ומכאן זה רק למטה.

לא לעשות כלום משמעותו אחת מדינה דו לאומית לא מתפקדת בה פיגועים הם מציאות יומיומית והשנאה גוברת בטור הנדסי. זה לא משהו שעבד בשום מקום בעולם - לא בשום מדינה באפריקה (שלא ממש מעניינת את העולם המערבי אם זה לא באזורים בעלי משאבים טבעיים), לא ביגוסלביה, לא בין רוסיה לצ'צ'ניה, לא באירלנד - רשימה חלקית. בסופו של דבר, מאבק בין לאומים יוליד שתי מדינות, בעיקר כאשר המאבק הלאומי הזה משולב בדת. ובואו נודה על האמת, גם ישראל הופכת לאומית ולאומנית יותר ולהזכירכם, עפ"י תעודת הזהות הלאום הוא יהודי. 

ינון מגל קרא היום למצב "חוסר אונים", זה לא חוסר אונים, ישראל אינה חסרת אונים ואינה נתונה לאיום קיומי מבחוץ. לא רק שהמשפט הזה הוא דמגוגיה זולה שנועדה לזרות חול בעיניי הציבור היא גם יוצרת יאוש, יאוש אגב הוא מה שמביא אנשים לצאת לרחובות. לפעמים זו מחאה לגיטימית, לפעמים זה מתבטא בלקיחת החוק לידיים. אם זה נשמע כי במידה מסויימת אנחנו תמונת מראה של הפלסטינים, זה לא כל כך רחוק מהמציאות. המצב הנוכחי מייצר ייאוש בשני הצדדים. הבעיה הישראלית היא בעיקר פנימית- מנהיגותית והיא תולדה של שש וחצי שנים של לא לעשות כלום. אם היתה פריבלגיה כזו אי פעם, מי שזיהה אותה צריך לזהות שאורך חיי המדף שלה הסתיים זה מכבר. 

האמצעים שהובילו אותנו לכאן, הם אינם אלה שיוציאו אותנו מכאן. ולמרות הרוח הגבית שמציע הרצוג לנתניהו, שאגב משולה לנשיפות קלילות ואפילו לא לבריזה, העדר הפתרון והסלמת המצב המוצעים לא ממש יעזרו. סגר, תוספת אנשי ביטחון, סגירה של הר הבית - כל אלה הם מה שהביאו אותנו לכאן. לא צריך להיות אינשטיין כדי להבין שזה לא הפתרון, למרות שאנחנו מנסים זאת שוב ושוב ושוב. זה הזמן למנהיגות מרחיקת לכת שמבינה שאין ברירה, יש לשבת למשא ומתן. דווקא עכשיו.

לא "שובו בנים" אלא "כנסו בהם" - נוהל כביסה וייבוש בצל

שנה עברה מאז החטיפה והרצח של אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל ז"ל, שלושת הנערים שהמדינה במשך 18 ימים נתנה למשפחותיהם, כמו גם למרבית אזרחיה, את התחושה כי עוד יש סיכוי שהם בחיים. מקריאה מעמיקה של החומרים שהתפרסמו לאורך השנה הזו כולל כתבת התחקיר בהארץ בסוף השבוע אי אפשר שלא להבחין בשימוש לצרכים פוליטיים שנעשה בחטיפה. נראה ש24 שעות אחרי שכוחות הביטחון החליטו לקחת את החטיפה ברצינות, שזה למעשה כ- 9 שעות לאחר החטיפה, כבר הסתמן באופן די ברור כי הנערים אינם בחיים ועם כל שעה שחלפה ההנחנ הזו התחזקה. על מחדל החטיפה והטיפול בחטיפה על ידי כוחות הביטחון אין לי מה להוסיף, אולם המחדל שלנו כאזרחים בתפיסת המצב יש לי הרבה מה להגיד.

כשלפני שנה כתבתי בבלוג הזה שנדמה שכל מבצע "שובו בנים" הוא כסות למבצע רחב היקף בגדה שאינו קשור לחטיפה, חטפתי על הראש. הסבירו לי שזו בגידה מפורשת, שאני קרת לב כי חייבים למצוא את הנערים. כששאלתי למה פעולות צה"ל נעשות במקומות מרוחקים מאוד מהמקום בו נמצאה המכונית השרופה, הסבירו לי שזה כי יכול להיות שהעבירו אותם. כשציינתי שיש קושי להעביר כי יש סגר, הסבירו לי שלפלסטינים יש דרכים. כשאמרתי שפעולת צה"ל לא מותירה ברירה לחוטפים אלא לרצוח אותם אם עודם בחיים, הסבירו לי שאין ברירה אחרת. כל שאלה ששאלתי נענתה בהסבר שאני לא מבינה. בסופו של דבר, מי שלא רוצה לשמוע את השאלות האלה מוכר לעצמו את ההסבר שאני שמאלנית, אם כי תהרגו אותי אם אני מבינה מה לא לגיטימי בשאלות האלה. כלומר, אני מבינה - הן מעוררות צורך לחשוב ועדיף כנראה שלא. 

לפי הכתבה בהארץ, עולה בין 36 ל- 48 שעות אחרי החטיפה היינו עד מקסימום ה- 14 ליוני, צה"ל החל בחיפושים אחר מקום קבורת הגופות, זאת אומרת כבר היה ברור שהם אינם, אם עוד היה שביב של תקווה בהתחלה או צורך בנקיטת משנה זהירות הרי שהוא נגוז עד בערך לצהרי ה- 14 ביוני. לא אולי בחיים, אינם בחיים. אגב בחדשות זה לא דווח כך, אבל זה מתחיל לעבור כשמועה בציבור. אם כך, למה להרוס בתי ספר, חנויות, בתים פרטיים? לערוך חיפושים בכל רחבי הגדה? למה לאסור מאות גברים? סגר אפשר להסביר, מניעת כניסה של פלסטינים , גם בעלי היתר, עוד נניח שאפשר להסביר, אבל איך מסבירים את כל שאר פעולות צה"ל שכללו גם מותם של אזרחים תמימים בהם נשים?

שימו לב לרדיוס של החיפושים אחר הגופות, בעוד פעולות צה"ל הנרחבות הן בגדה כולה. רואים את זה מצוין במפה של הארץ (שאני די בטוחה אני לא יכולה להשתמש בה כאן מפאת זכויות יוצרים), שטח החיפושים של צה"ל הוא כעשירית משטח הגדה ועדיין פעולות צה"ל היו לאורכה ולרוחבה. אני רק יכולה לשער שגם מבחינת סדר הכוחות, יותר כוחות הושקעו בשאר הפעילויות מאשר בחיפוש. אחרת, אגב אולי היו מוצאים את המשקפיים של אייל יפרח ז"ל או עט הפארקר של אחד משלושתם מהר יותר, לא שלצערנו זה היה משנה. 

אם פעולת צה"ל היתה אכן מתמקדת במשרדי החמאס עוד אפשר היה להבין את זה, למרות שההנחה היתה שזו חוליה שפועלת עצמאית, אבל היתה כאן ענישה קולקטיבית. מיותר לציין שסעיף 33 לאמנת ג'נבה הרביעית אוסר על ענישה קולקטיבית, יותר מזה הוא מציין מפורשות שאין להעניש אדם על עבירה שלא ביצע. השימוש בענישה קולקטיבית, בלתי מוסרי ככל שיהיה, נעשה לעיתים על ידי מדינות כאשר אין מידע לגבי מי ביצע את המעשה (ואין בך משום הצדקה שלי למעשה הזה), אולם בעוד שהיה לצה"ל ברור כי זו היתה חוליה של החמאס, חיילי צה"ל פעלו בגדה ללא הבחנה. וזאת מבלי לדבר על העינויים בחדרי החקירות בשב"כ שאגב כנראה לא הועילו בכלום. 

עזבו את אזלת היד שמתגלה כאן במדינה שמתגאה בשירותי הביטחון שלה, זה עניין לאחרים.אבל ברור שלראש הממשלה היה את כל המידע, סובבו אותו עבורנו כדי שלא נשאל שאלות. צה"ל הוציא תוכניות מגירה שרק חיכו להזדמנות להוציא אותן לפועל. זה לא הניב כלום מלבד פגיעה אמיתית באוכלוסיה הפלסטינית בגדה והכשיר את הללבות בתוך ישראל לקראת המהלך הבא בעזה. תגידו מה שתגידו, אבל עשו לנו "לכשכש בכלב" קלאסי. שנה אחרי ואין שום דרך להכחיש את זה אלא אם כן אתה חי בהכחשה. 

החטיפה והרצח הם טרגדיה אמיתית וכואבת שלא יהיה כל ספק. כמה נורא שהם מהווים עוד הוכחה שלראש הממשלה הנוכחי המתים נספרים רק כדי לשרת את מטרות. שנה אחרי וראש הממשלה לא סופר לא את נפתלי פרנקל, לא את גיל-עד שער ולא את אייל יפרח ז"ל, גם לא את 66 שמות חללי צה"ל או ששת האזרחים שמצאו את מותם במלחמת "צוק איתן" (מבצעון, בקטנה, קליל כמו עצירה בדיוטי), שהיתה עוד שיעור בסיבון דעת הקהל. אבל חופשי, בואו לא נסתכל, לא נשפוט, לא נפקפק, נמשיך לפטם את התודעה בשקרים, זה עובד מצוין עד עכשיו, לא? ואחר כך נתלונן על המבצע הבא, אין דבר בסופו תהינה עוד בחירות ואולי הפעם תתנו לו יותר מנדטים בסך הכל הוא מוכיח את עצמו בכל המישורים, מה לא?

בוגדים מצווים לשתוק, אלא אם כן הם מוכנים לשאת תפילה

סתימת פיות. זה מה שקורה פה. הפכנו לדמוקרטיה הכי סותמת פיות במזרח התיכון וכנראה שטוב לנו עם זה ואם לא אז תתפללו כי תפילות זה הכי ואז גם לא תתבקשו להיות בשקט ולחכות לתורכם. אם אתם חושבים אחרת וגם לא מהמאמינים, אפילו לא בשעת דחק שכזו, אתם בוגדים, אז לכו ליהודה ושומרון (אסור להגיד גדה, ככה אמרה איילת שקד - זה ז'רגון של בוגדים) להגן על פלסטינים ואמן שתחטפו.

כל משפט בנוגע למצב הנוכחי מוכרח להתחיל בהשתפכות קורעת לב ומלאת קלישאות לגבי מצב החטופים, רק כדי להוכיח שזה שאתה חושב על עוד דברים, כי המוח שלך לא חד ערוצי, לא הופך אותך מיידית לבוגד שצריך להישלח לסוריה במקרה הטוב. אם לא תתחיל במשפט על ליבך שיוצא לחטופים ומשפחותיהם, אתה מיידית נחשב ללא אנושי כי איך אפשר שלא? ובכלל אם יש לך טענות עדיף שתשתוק. אין ספק, דמוקרטיה. פעילות צה"ל היא הכרחית (זוכרים שגם מלחמת לבנון היתה הכרחית?), אם אתה חושב שהפעילות הזו היא לא הכרחית אתה טועה כי זו הדרך היחידה להבטיח את שובם של הנערים. על כל ספק תשובה והתשובה היא כל הזמן שלושה נערים חטופים. זה שפעילות צה"ל סביר להניח חתמה את גורלם של הנערים ומביאה בבירור להסלמה זה כל כך אסור בתכלית. 

אנחנו אוטמים את עיננו או תוקעים אותן בספר תפילה, בזמן שצה"ל מיישם תוכניות מגירה וכובש בהדרגה את הגדה. ידיעות על הרג, הרס חסר תכלית של מוסדות חינוך ופרנסה של משפחות, ביזה ואלימות. ומה אנחנו אומרים? אה זה כדי להחזיר את הנערים. נו בחייאת, איך אפשר להאמין לזה? כמה קל להסית אותנו? כמה קל להשתמש בציניות בחשש האמיתי לגורל 3 החטופים ובכך להצדיק את ההתנהלות שלנו? כמה קל לנו להצדיק את האלימות ה"הכרחית" שלנו כי הם פראי אדם, בעוד אנחנו צובעים עם שלם. 

ענישה קולקטיבית? אה, זה בסדר גמור, כי הם כולם מחבלים/כי הם מאפשרים למחבלים לפעול בקירבם - תחליטו כולם מחבלים או שלא? חוץ מזה אילו ברירות יש לנו? או אז זהו, יש הבדל בין סגר וחיפוש ומכיון שאינני אישיות בטחונית רמת מעלה ולא בטיח אני לא באמת יודעת אם זה חיוני אבל אסכים להניח שכן בהנחה שמה שהמדינה רוצה זה למנוע את השינוע של החטופים (אם כי אני חייבת לציין שההתנהלות של צה"ל מביאה אותי לחשוב כי צה"ל מניח שהם אינם בחיים או לחלופין החליט שמיקוח ושחרור אסירים זה לא בא בחשבון וכל הפעולה הזו נועדה להוכיח בדיוק את זה). אבל מה שצה"ל עושה, הידיעות על המעצרים הנרחבים כולל של אנשים מבוגרים, ירי לא מבוקר, הרס מוסדות חינוך, הרס חסר שליטה של בתי מגורים וחנויות ואף ביזה - זה בטח הרבה מעבר למה שניתן לקרוא מתבקש גם במצב הנוכחי.

והתקשורת? מגוייסת לחלוטין. אין מקום להשמיע שום דעה אחרת, נו טוב, רק בהארץ עוד ניתן לשמוע ספקות וגם זה בקושי. ישראל היום הקדישו כתבה ארוכה להחריד לטובת יחסי ציבור לשרה נתניהו. מה שהתחיל ככתבה על הביקור של שרה אצל משפחות החטופים המשיך לכתבת תדמית שנועדה לשפוך אור על האישה הנדירה שבתוכנו, זו שהציבור לא אוהב אבל היא למעשה הפסיכולוגית האימהית שכולנו צריכים. אבל אני לא יכולה שלא לחשוב בציניות כמה נוח המבצע הזה, תארו לעצמכם שעוד היה צריך לתת דין וחשבון על ריהוט הגן. לא שחלילה אני רומזת שהחטיפה טובה להם, אני רק אומרת שאם כבר למה לא לרכב על הגל? שרה מודאגת ונתניהו מחבק זה הרבה יותר טוב מנתניהו מתפתל ושרה מתעצבנת. 

אבל הכל עובד על ספינים, גם ההחלטה הישראלית שזה החמאס. אני לא יודעת מי ביצע את החטיפה, ביננו בישראל לא יודעים. אבל נוח לנו שזה יהיה החמאס כי זה יוכיח שאין פרטנר עם ממשלת פתח-חמאס וגם אם יתברר שזה לא נכון, העבודה על דעת הקהל בישראל נעשתה. להזכיר היום שגם באש"ף לא הכרנו זה כל כך מיותר כי מסתבר שהזיכרון שלנו קצר. 

ומה עם הפלסטינים? אבו מאזן מגנה את החטיפה? זה לא טוב כי זה באנגלית וזה נועד לסבר את אוזנו של העולם. אבו מאזן מגנה את החטיפה בערבית? זה לא טוב כי צריך שיוכיח במעשים. מדהים כמה קל להעלות את הרף לאבו מאזן ולהוריד את הרף בצד הישראלי. איפה נלסון מנדלה הפלסטיני? הוא עומד כאן מולנו רק שמולו עומד שחקן מיומן שיהפוך כל דבר לבלתי מספיק ויצעק בראש חוצות שאין פרטנר ויש הסתה פלסטינית. ומה אנחנו עושים? נוהים אחריו כסומא בארובה. אין ספק, אין מחשבה עצמאית - יש נהייה. קל יותר בעדר, קשה מאוד לצאת חוצץ. אבל העיקר שאנחנו שואלים איפה היו בני האדם במלחמת העולם השנייה. עזבו היסטוריה. איפה אנחנו כאן ועכשיו? 

ילדים פלסטינים מתים מאש צה"ל? התשובה - "למה ההורים שלהם לא שומרים עליהם?" נערים ישראלים יוצאים בטרמפים בלילה מהתנחלויות ויש מי שאומר "מה אתם רוצים נערים הם נערים והם לא עושים את מה שאתה אומר להם!". טוב, העיקר שאנחנו רואים דברים ניכוחה. הפלסטינים הם רעים והם הורים לא טובים, אבל אנחנו בסדר גמור. 

הפלסטינים פנאטים? לא כי אצלנו ממש טוב, שרלטנים דתיים מודיעים שאם כל הנשים בישראל ידליקו נרות שבת תגיע בשורה טובה ושאם כולנו נתפלל עוד יקרה כאן משהו טוב. מסתבר שישראלי טוב הוא לא רק איש ימין הוא מאמין באלוהים. אם אתה מאמין חלילה בזכויות אדם, אם אתה לא מאמין באלוהים - אין לך מקום כאן. אתה בוגד. וכולנו יודעים מה דינו של בוגד. איזה מזל שעדיין אנחנו יכולים לקרוא לעצמנו דמוקרטיה ולהרגיש ממש טוב כי שכנוע עצמי הוא התרופה הטובה ביותר בעיתות מצוקה. 

עומדות היו רגלינו בשערי הגיהנום, ה"עליהום" הזה הוא עלינו

שישי בבוקר, אני מתארגנת לקראת קניות, ניקיונות, סידורים, חזרה של כינור, אירוח, בישולים. אצלי הכל בסדר.

בשלושה יישובים שונים, יושבות 3 משפחות ואין ביכולתי לכתוב מה עובר עליהן. אני לא יכולה לתאר, לא רוצה לתאר. יותר מאוחר תיכנס השבת. אני מניחה שכל הקהילה שלהם מתגייסת כדי להכין את הבית לקראת השבת והאימהות הדואגות מנסות להתעסק בדברים הקטנים, להיכנס לאוטומט כדי לצמצם את המחשבות שדוהרות להן בראש. בישראל של היום רק לזה יש מקום כי רק הבנים שלנו חשובים.

בגדה הוטל חרם כולל. אין יוצא ואין בא. כל היתרי הכניסה בוטלו - כולם. זה גזר דין מוות למשפחות שלמות. מה פשען? ברור, הם פלסטינים. הצבא משתולל. אסור לומר על זה כלום, כי בישראל מותר לדבר רק על 3 הנערים. כל אדם אחר נחשב בוגד.

שני בני אדם נורו בראשם במחסום קלנדיה - הנה עוד שתי משפחות שחרב עליהן עולמן. 

מחמוד דודין, בן 13 נורה בחזהו ונהרג - עוד משפחה שחרב עליה עולמה.

רבים נפגעו במתקפה האוירית על עזה, 4 ילדים בתוכם גם תינוק בן 10 ימים, ילד בן 7 נהרג - עוד משפחות שחרב עליהן עולמן.

הצבא משוכנע שהחטופים באזור חברון, אבל 70 בני אדם נעצרו בשכם, מהם 21 הלילה. חלקם בני מעל 60 - אין ספק שבאב. להמשיך לספור?

צה"ל מחריב הכל, חנות לכלי עבודה הופכת למעוז מחבלים, חלילה לא לומר את האמת - הרסתם פרנסה של משפחה שלמה. מראית העין של החיפוש אחר הנערים עבר כבר מזמן לשלב של הרס תשתיות החיים הפלסטיניים. כל העולם רואה את זה ורק בישראל ממשיכים לגבות.

אני יכולה להמשיך, לצערי העדויות זורמות כמו מבול, רק שאף אחד לא רוצה לשמוע.

אפילו הפרשנים מודים שהחטיפה היא רק תירוץ להוציא לפועל תוכניות מגירה של צה"ל.

הממשלה מאשרת העברה של עוד מיליונים להתנחלויות - כן אין ספק לזה יש תקציב. 

אבו מאזi בליגה הערבית יוצא נגד החטיפה, לא באנגלית - בערבית, קורא לשחרור הנערים, קורא למאבק לא מזוין. התשובה הפורמלית של נתניהו: שיוכיח במעשים. יש מישהו ששואל מה מוכיחים המעשים שלנו? מי לא פרטנר? התשובה ברורה.

רבנים מסבירים שהחטיפה היא בגלל שההוא במרומים לא מרוצה מחקיקה אנטי-דתית, נפלתם על הראש? 

ישראל 2014 מונהגת (אופס, התכוונתי מדורדרת) על ידי בנימין נתניהו ובמקום שנצא לרחובות ונצעק חמס, אנחנו יושבים בבית ומגנים את החמאס. אני יודעת שזה לא פופלארי, אבל מה שאנחנו עושים כרגע חמור הרבה יותר, אבל אנחנו כבר כל כך מוסתים שפשוט לא אכפת לנו. מתי נתעורר? כשיתחילו לההרג לנו חיילים במבצע המתדרדר הזה? איילת שקד רצתה שנפתח את שערי הגיהנום. הנה עומדות רגלינו לפתחם. מרוצים?

שולץ ה"שקרן" - אגדת עם ישראלית על מנהיגים דוברי גרמנית שבאים לכלותינו

עזיבתם של חברי הכנסת מהבית היהודי את המליאה היום, הפוסט האומלל והמתלהם (כרגיל) של בנט וגינוי הנאום על ידי נתניהו מוכיחות רק דבר אחד שולץ נגע בדיוק בנקודה הכואבת של מי שחי על שקריו. אדם שמאמין לשקרים שלו יכול להתמודד עם המון דברים, אך בנקודה אחת הוא תמיד יתפרץ - כאשר הוא נאלץ להתמודד עם האמת החושפת את התשתית הרעועה של שקריו. ואז איך הוא יגיב לעובדות? בהתלהמות, אדמומיות יתר של עור הפנים והקצפת רוק בזוויות הפה וכמובן בצרחות ש"הכל שקרים", אבל הוא לא יתן תימוכין לטענותיו - פשוט כי אין. הרי לא בנט, ולא נתניהו ולא אורית סטרוק ולא אף אחד אחר מעדת "האחים היהודיים" שבינתיים רק צועקים, אף אחד מהם לא הביא עדויות (אם אפשר במספרים) להוכיח אחרת. הרי אם היו להם מספרים כדי לתמוך בצרורות השטויות הטוקבקיסטיות האלה, הם כבר היו מביאים אותם מזמן.

לא כל כך ברורה לי ההתלהמות הזו שאפילו יולי אדלשטיין מגנה (ואני די מתחלחלת מהמחשבה שאני מביאה דווקא אותו לעזרי), כי בסך הכל יו"ר הפרלמנט האירופי התחיל את הנאום בכנסת בזחילה ובעדנה כמי שיודע שהוא חייב להיזהר בכבודם המופלג של מארחיו, הידועים בחוסר סובלנותם. כל הפתיחה המרוככת שלו והמאוד ברורה, שהעלתה את כל הנושאים שהמנהיגים הנוכחיים שלנו רוצים לשמוע: שואה - לקיחת האחריות הציבורית והאישית (בהיעדר מילה שניתן להשתמש בה בעברית ל- accountability והיא בהחלט חסרה בנוף הפוליטי [אפרופו נתניהו, בנט, לפיד, פרופ' מור יוסף וכיו"ב]) ולמידת הלקחים והרכנת ראש בפני הנרצחים (מזל שעוד אפשר לומר נאצי במדינה המתוקנת שלנו), המשיך לנושא איראן (מחוסרת גרעין), התנגדות לחרם, הבטחה שהאיחוד האירופי יעמוד לצד ישראל (טוב הוא לא אמר לימין ישראל אבל רק בגלל שזה לא ביטוי שגור בגרמנית). מה שעוד היה חסר זה שהוא ידבר על מוסריותו העליונה של צה"ל ובכלל הוא כבר היה מקבל את פרס ספיר סבח (אה, עוד אין?).  קראתי את הציטוט המלא של שולץ ואני חיייבת לומר שאפילו בגין לא היה קם ויוצא מהמליאה, למרות הסתייגויותיו הידועות מגרמניה, כי שולץ אמר את כל הדברים הנכונים כדי לשאת חן בפני האפנדי.

הנה הציטוט המלא של מה שאמר שולץ ועיצבן את האחים היהודיים: "לפני יומיים דיברתי עם צעירים ברמאללה, היתה לי הזדמנות לדבר אתם וזה היה מעניין ביותר. כמו כל האנשים הצעירים בעולם, הרי יש להם רק רצון אחד: הם רוצים השכלה, הם רוצים ללמוד, הם רוצים לנסוע, הם רוצים למצוא עבודה, הם רוצים למסד משפחה. אבל יש להם חלום, שלגבי רוב האנשים בעולם זה דומה: הם רוצים לחיות בארצם עם חופש תנועה ובלי מגבלות. העם הפלסטיני, כמו העם הישראלי, רשאי להגיע לכלל מדינה בת קיימא ולהגשים את חלומו. גם לפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית ולצדק. היתה שם שאלה שריגשה אותי, מבלי שאני יכול לוודא אם הנתונים נכונים. אני רוצה לשאול אתכם, האם זה נכון מה שהם אמרו? צעיר אחד שאל אותי, איך זה ייתכן שלישראלי מותר להשתמש ב-70 ליטר מים ולפלסטיני רק 17?" בעיני לא היה פגם בשאלה שלו גם אם הנתונים היו לחלוטין מפוברקים או תמונת ראי למצב בשטח (היינו מכסת מים נמוכה הרבה יותר ליהודים מאשר לפלסטינים [כאילו זה היה קורה]). הדבר היחיד שהראנו לו היה ש"על ראש הגנב בוער הכובע". לא דימוי טוב? אז "שהמלך עירום" גם לא טוב? אז הראנו לו שכל מה שהוא חשב עלינו נכון, שאנחנו יותר גזענים ממה שהוא חשב וכנראה שאפילו יותר גרוע כי גם תרבות אין לנו.

מה כן יש לנו? יש לנו מנהיגים כל כך מנותקים מהעם, שכבר סיימו התמחות בנושא ועברו לשלב הבא הניתוק מהמציאות. כבר עדיף היה שמנהיגינו ההזויים היו עושים כמעשה פייגלין ופוסחים על ההגעה למליאה בתואנה האומללה שאין לנאום בגרמנית בכנסת ואין לדבר עם רוצחים  ויורשיהם כי אסור למחול על השואה (אבל כן לקבל שילומים וצוללות - רק בשקט). ככה לפחות היו חוסכים לנו את ההתבזות הנוספת קבל עם, עדה ומדינה. כי בזמן שהם צורחים שכל מה שאמר שולץ ("האיום"?!) הוא שקרים ואין מכסות מים ואין סגר על עזה, יוצאת לשכת נתניהו בהכרזה שהסרת הסגר על עזה לא באה בחשבון, אף לא כתנאי לפיוס עם תורכיה. איך הסרת הסגר על עזה לא באה בחשבון אם אין סגר על עזה? אני לא יודעת אבל שולץ יצא מה זה שקרן.