נא לא להפריע: המדינה לא סופרת את בריאותם של תושבי הנגב

מתווה הגז נמצא כרגע באור הזרקורים התקשורתיים בצדק, אלא שבתוך הצל שהמחלוקת על מתווה הגז מייצרת, מתרחשים עוד דברים שהחושך טוב להם. אחד מהם הוא אישור המדינה את כריית הפוספטים בשדה בריר שבקרבת ערד, כסייפה ואל-פורעה.

מעבר לעובדה שמעורבותו של ראש הממשלה נתניהו ניכרת בשניהם, מעבר לעובדה שמי שיוצא נשכר משניהם הם טייקונים, מעבר לעובדה שמשאבים ציבוריים עוברים לידי תאגידים, מעבר לעובדה שהאינטרס הציבורי אינו משחק תפקיד, כאילו שלא די בכל אלה והנה עוד סימפטום משותף לא פחות חמור – רמיסת הליך תקני ושחיקת הדרג המקצועי.

במתווה הגז מי שדיבר נגד הושתק והועף מהדרך - סיפורם של הממונה על ההגבלים העיסקיים פרופ' דויד גילה שפרש מתפקידו ויו"ר רשות החשמל אורית פרקש שהודחה אינו חדש. בשדה בריר, חוות הדעת המקצועית של משרד הבריאות, האמון על בריאות הציבור, נופנפה. לו יכול היה נתניהו להעיף את ליצמן, גם הוא היה מפוטר, אבל נתניהו כבול.

דפוסי העבודה בשדה בריר ובמתווה הגז לא תקדימיים, הם גלויים - הממשלה בישראל פועלת כמו שנוח לה ומה שעומד בדרכו של מר "אני רוצה, אני משיג" מוזז מהדרך ולא אחר כבוד. הסיפור בשדה בריר מטריד מהמון סיבות ומעיד על עוד פירוק של ממשל תקין. דמיינו מערכת צינורות ושסתומים - אם בכל פעם שיוצר צינור, במקום לדאוג לפתיחת החסימה או לסטנט (תומכן), יוצא החלק הבעייתי, בסופו של דבר המערכת תקרוס. כמות הקיצורים והמעקפים מוגבלת.

כאשר החסימות האלה הם אנשי הדרג המקצועי האחראי על ייעוץ ופיקוח של התהליכים עצמם הרי שצריכה להידלק לכולנו נורה אדומה. הדרג המקצועי הוא זה שאמון על התהליך הנכון. אין מקום לתמימות, מאז ומעולם הדרג המקצועי היה מוטה אידיאולוגית ופוליטית אבל בתוך המשחק הזה היו גבולות. שלוש הקדנציות של נתניהו פורצות גם את הגבולות האלה. המחיר הוא גבוה יותר מ"רק" בריאותם של תושבי ערד וסביבותיה. המחיר הוא מחיר הפגיעה במנהל תקין ובגידה באחריות הציבורית.

על המאזניים ניצבים שני דברים זה מול זה: מחד, בריאותם של תושבי ערד וסביבותיה, אשר אם תחל הוצאת הפוספטים בשדה בריר הסכנה לבריאותם עלולה לעלות פי 660 לאדם יותר מאשר התקן האירופי המקובל היום. מהצד השני תלויים האינטרסים של חברת רותם אלפרט, ובהיותה אחראית על משרות רבות באזור ערד היא מאיימת בכל רגע נתון בו אחוז רווחיה השערורייתי עלול להיפגע.

אפשר להטות את הנתונים המצמררים באשר לבריאותם של אנשי ערד והסביבה כך שאביגדור יצחקי יגיד שזה "רק" מוות של אדם אחד בערד אחת ל- 9 שנים, אולם זו דרך עקומה לחלוטין להתייחס לנתונים כדי שהם ישמעו טוב, האמת העגומה היא שהכרייה בשדה בריר היא העלאת הסיכון הבריאותי של התושבים ושל השוהים באזור מעבר לכל היגיון בריא. וזה בלי להתייחס לעובדה השערורייתית שבהצגת הנתונים תושבי כסייפה ואל-פורעה בכלל לא נספרים.

תוסיפו לזה ששדה בריר אינו המקור היחיד לפוספטים בארץ, פשוט בשדה בריר הפוספט נוח להוצאה, עתודת הפוספט הן הגדולות והאיכותיות ביוצר, הוא קרוב למפעלים הקיימים ונוח יותר לשינוע – כל המלל הזה אומר ששדה בריר רווחי הרבה יותר עבור כי"ל. בעוד תושבי ערד, בסייפה ואל-פורעה עלולים לשלם את המחיר, רותם אמפרט, סליחה כי"ל, סליחה עידן עופר יוכל לספור את הרווחים.

פורסם לראשונה במעריב, 13.12.2015, ניתן לקרוא כאן 

פה בארץ חמדת אבות - החיים בעידן פראוור

אז אתמול היה יום הזעם, נגד תוכנית פראוור. במילים יפות תוכנית פראוור היא מתווה שמטרתו להסדיר את הישובים בנגב שזה באמת נשמע ממש יפה, אתם יודעים הקמת תשתיות, הסדרת הבעלות על הקרקע. העניין הוא שבמסגרת המדיניות המשלתית הקיימת גם מתווה זה הוא גזעני והניסיון לעגנו בחוק הוא הרבה יותר ממטריד, בעיקר לאור העובדה שאם יועבר החוק מצוקת הבדואים רק תחמיר אך מדינת ישראל תיתן גושפנקא חוקית לאפליית אזרחים על רקע גזעני. תוכנית פראוור היא בראש ובראשונה מכבסת מילים מהסוג המסוכן ביותר שבמסווה של מילים נכונות מנסה הממשלה להרדים את הציבור בפני גזלת קרקע ופגיעה באזרחים לא יהודיים כדי להסדיר מצב פרוץ הפוגע באזרחים לא יהודיים ופועל למען ייהוד השטח. צדק אביגדור ליברמן כשכתב שהמצד עדיין דומה לתקופת "חומה ומגדל" רק הוא טעה בגדול - לא אותנו מנסים לעשוק, כבר מזמן התחלפו היוצרות - אלה אנחנו שמנסים לעשוק קרקעות ואיננו מנסים להפסיק לייהד. 

אין ספק שיש גדולים ומבינים ממני שיוכלו להסביר את האסון האמיתי שתוכנית פראוור נושאת בחובה. אולם, לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שהמדינה במקרה הזה מציעה רק מקלות, ללא גזרים, ולא מקלות צבועים בכתום עם קצת ירוק בקצה הם עדיין מקלות (קצת כמו אנטנות צבועות בירוק, זה עדיין לא הופך אותן לחלק מהטבע במפתיע או מעיד על אנרגיה ירוקה). 

מה מציעה ישראל? אינני דוברת הממשלה אולם מהבנתי היא מציעה פינוי של כ-30,000 בדואים מבתיהם בנגב והעברתם להרחבות שנבנו ביישובים קיימים, בהם רהט, כסייפה וחורה. תושבי הפזורה שיפונו יקבלו פיצויים כספיים ואדמות חלופיות. עלות התוכנית נאמדת ב-6.8 מיליארד שקלים, מהם 1.2 מיליארד שיוקצו לפיתוח היישובים הבדואים המוכרים. ומה בתכל'ס? המדינה יוצרת חוק גזעני ומפלה כדי להסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב, כי היא מציעה למעשה לעגן בחוק הריסת בתים והעברת אזרחים בכפייה ויישובם מחדש. ככה זה נשמע פחות טוב, נכון? ומה אם נוסיף על זה שבשטחים המפונים רוצה המדינה להקים ישובים יהודיים בלבד? ומה אם נוסיף על זה שאת פיצויים יוכלו לקבל רק מי שהגישו תזכיר תביעה עד 1979 ורק אם תביעתם לא נדחתה ע"י פקיד הרישום או בית המשפט? עדיין נשמע הוגן ויפה? שלא לדבר שהסכומים מגוחכים, אבל הם רק בדווים, נכון? ליהודים לא היו עושים את זה, היו לפחות דואגים לפיצויים יפים, לא היו מכריחים אותם להוכיח מיני הוכחות כדי להכיר בבעלותם. וחוץ מזה התוכנית כולה פוגעת בנגב כמכלול, על תושביו הבדואים אבל גם על תושביו היהודים.  

הממשלה מנסה לצייר את האקט הגזעני הזה במילים יפות הכוללות מילות מפתח כמו השקעה חסרת תקדים, הידברות, הסכמה, צמיחה כלכלית, תשתיות אך כל אלה הן כיסוי לכך שישראל לא מתמודדת על מה שקורה בנגב ומה שעומד לנגד עיניה הוא רק חלקה הראשון של הגדרת המדינה במגילת העצמאות - מדינה יהודית. כל זה היה טוב ויפה עד אתמול. אתמול הוכרז יום הזעם, יום של הפגנות נגד תוכנית פראוור. יום בו המשטרה החליטה לטפל בהפגנות שהתחילו כלא אלימות באלימות ואף הצליחה לעצור פושעים אמיתיים בגיל בית ספר יסודי. וכמו שאומר אביגדור ליברמן מפורשות (ראו קישור שוב) ולא מכחד - הממשלה הזו נלחמת על "קרקעות הלאום של העם היהודי" מול אלה "שבאופן מכוון מנסים לשדוד אותן ולהשתלט עליהן בכוח". איזה ספין. כי על חברון מסתבר שניתן לטעון "שלנו מאז ולתמיד" אבל על אדמות הבדווים שהיו שלהם מאז (בטח לפנינו) וכנראה לא לתמיד צריך להתייחס כאל גזילת קרקעות אנטי יהודיות. אם זו לא כבשת הרש, מה כן? הרי מה יש שם? יש שם אדמות בדוויות שהיו שם מאז ומתמיד, רובן מחוסרות תשתיות בסיסיות, הדבר האחרון שעוד נשאר להם ומה אנחנו רוצים? לטעון שגם זה שלנו. כן, אין ספק שמצב הישובים הבלתי מוכרים בנגב הוא נורא ופרוץ ודורש הסדרה כזו או אחרת כי אסור למדינה להפקיר כך את תושביה, אך הוא בטח לא דורש גזילה דורסנית שכזו תחת טיעונים קלושים שכאלה. 

ומה עושה הממשלה? כמיטב המסורת מכבסת ועושה ספינים (היא לא תולה, למעט אייכמן) כדי שנאמין לה ושוב ניתן לה להעביר חוקים גזעניים ונוותר על המוסר שלנו באותה כניעה מוכרת. כי בסופו של דבר אחרי שנישאר רק עם חוקים גזעניים נגלה שלזה בדיוק הפכנו - למדינה גזענית במסווה של דמוקרטיה, מכאן כבר יהיה קל גם לוותר על הדמוקרטיה. כבר למדנו כמה קל לקדש הכל בטיעונים כמו דמוקרטיים. ובסוף נוותר גם על המסווה ופשוט נשאר גזענים ויהיה מאוחר מדי כי הכל יהיה חוקי. אבל הרעיון הדמוקרטי הוא מהותם השל החוקים ולא רק הטכניות שבחוקיותם, יש מוסר שאמור להיות אמת מידה לחוקיות החוקים. הצעת פראוור לא מסוכנת רק לבדווים, אתם טועים אם אתם חושבים שאתם יכולים למדר. בסוף זה יגיע לכל אחד שהמדינה לא יודעת איך להתמודד איתו. הספינים של מירי רגב, אביגדור ליברמן או של ראש הממשלה נתניהו שאמר "נמצה את הדין עם מפרי החוק ולא נסבול התפרעויות שכאלה... ניסיונות של מיעוט קולני ואלים למנוע עתיד טוב יותר מאוכלוסייה גדולה ורחבה הוא חמור. נמשיך לקדם את החוק למען עתיד טוב יותר לכלל תושבי הנגב", לא ישנו את העובדה שתוכנית פראוור היא גזענית ואסור שהיא תעבור. להעביר את המיקוד להתנהגות המפגינים כדי לשאוב מכך לגיטימציה זה ספין, רק ספין. אלה אנחנו שצריכים למצות את הדין מהממשלה הזו, היא המתפרעת, ולעצור את ההידרדרות הזו לפני שיהיה מאוחר וגזענות תהיה חוקית לא רק דה פקטו אלא גם דה יורה. 

רציתי לבקש שתדמיינו בנפשכם בנייה מטורפת ולא חוקית יהודית ואיך המדינה הייתה מתייחסת אליה, אבל אז נזכרתי שכבר יש דוגמא כזו ובאמת גם אליה מתייחסת ישראל בחומרה רבה. מי אמר כסף להתנחלויות ולא קיבל? אה, אבל זה לא אותו דבר, שכחתי ככה זה שחיים במדינה יהודית ודמוקרטית. לדעתי אם פראוור עובר אפשר סופית לוותר על הסיפא ולהפסיק עם האספירציות המטורפות האלה לדמוקרטיה. קפד זנבו, דמוקרטיה ממילא זה לגמרי מיותר. אבל אולי אם נפסיק להגיד ודמוקרטית גם נפסיק לקוות שאי פעם נהיה כאלה באמת, כבר אמרו חכמים ממני כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.