זה מתחיל תמיד מיד אחרי פירסום הפוסט, המחשבה על מה יהיה הפוסט הבא והיא טורדת את מנוחתי עד לרגעי הכתיבה עצמם. קצת כמו מכור שמנסה כל הזמן למצוא מאיפה הוא מצליח להשיג עוד מנה. מזל שיש לי עוד אי אילו דברים לעשות בחיי, אחרת הייתי יושבת וכותבת בערך כל היום. כך או אחרת, אתמול בערב, בתום יום עמוס ומלא, בו המחשבה על מה אכתוב טרדה אותי אך לא נותר לי זמן אמיתי להתפלפל בנושא, ישבתי בחצות בערך עם כוס קפה (כן קפאין קטן עלי גם בשעות הקטנות) ואתרי החדשות (אנחנו לא חייבים להיכנס לכל ההרגלים המגונים שלי) וגיליתי את הפנינה הקטנה הזו - ידיעה על הראיון שנתן נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לבלומברג ובה הוא מספר מה הוא מתכנן לומר לנתניהו. מיד גיליתי שיש לי כמה וכמה דברים להגיד לאובמה ואם אפשר באחד על אחד. אך בקריאה מעמיקה יותר הן של התרגום והן של המקור, הצורך בפגישה אמיתית פחת (לדאבוני כי רב). כיון שבשפתו הדיפלומטית והמאוד מוקפדת מתכוון אובמה להגיד לנתניהו שבמשחק הפוקר הזה הוא הגיע לשלב ההכרזה הדרמטית שאינני מצליחה לתרגמה באופן נאות - "I call your bluff".
אבל בינתיים הם נפגשו. אני מניחה שרבות עוד יסופר בפגישה, אבל נדמה לי שדווקא נתניהו שלא תוקף ושמנסה לומר שישראל עשתה כמיטב יכולתה הוא נתניהו שקורץ לימין בישראל. הוא נתניהו ששותק הרבה מאוד זמן (ע"ע שעון העצר בפלוג של טל שניידר) בתקשורת הישראלית ואני חוששת שזה מחשש שיאמרו לו שהוא מזגזג. הוא מאוד דיפלומטי ומעומעם גם כשהוא תוקף ואחר כך מיישר הדורים בתקשורת הזרה, הוא מרגיש איתם בטוח יותר כרב אומן של ספינים, בארץ הוא יודע שמחכים לזיגזוג הראשון ושבנט נמצא שם בסיבוב כמו באגס באני. (סתכלו בתמונה - כזה עומד מאחורי קיר, עם הפרצוף של בנט - אין פוטושופ, אין). דומני שנתניהו מפחד להתחייב לכאן או לכאן. הוא שומע הרבה יותר זמזומים מכיוון הימין וזה עולה לנו בשלום ובמשאבים יקרים ואין לנו את הפריבלגיה הזו. אני מוכרחה להאמין שגם נתניהו מבין שאין ברירה אלא לעשות מעשה ובאמת ובתמים לחבור לא לאובאמה, אלא לעבאס ולהפסיק להגיד שהוא לא פרטנר. כשנתניהו מוחק את עבאס, הוא אומר בשפת "הטנגו" שהזוג הזה נפסל טכנית ולכן לא יוכלו להשתתף בתחרות.
אובמה לא תמים, הוא מתכוון להגיד לנתניהו מה שכולנו יודעים - זה הרגע של נתניהו להחליט אם יירשם בדפי ההיסטוריה כמשכין שלום או אם ייחרט לדיראון עולם כמנהיג משותק ואפרורי. (זה לא ממש מעניין את אובאמה, אבל ככה סתם הגיג בחינם - אני מניחה, אלא אם כן תבוא מהפכה, שגם חלון ההזדמנויות של הפרדת ומדינה הולך ונסגר. לו רק היה בוז'י, במקום לפרוס רשתות ביטחון למקרה של הסדר מדיני, פונה לציבור ומציע דרכו לנתניהו לחבור לקואליציה ללא "האחים היהודיים" וביחד להביא להסכם שלום ולהפרדת דת ומדינה כדי לנצל את המומנטום, שבבחירות הבאות יימחק אגב, לעשות צעד דרמטי לעבר מדינת ישראל דמוקרטית ונאורה. אה, טוב, די לחלומות בהקיץ. חזרה לאובמה) בכל מקרה פיספסתי את המועד וגם רוב הפוסט הפחה נשלח (שזו דרך דרמטית להגיד נמחק) ורק בגלל שנתניהו ואובאמה כבר נפגשו.
חבל היה לי בריף מעולה שכלל גם לחמניות חמות-חמות מן התנור למשל שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה ממש שעות לפני הפגישה נתונים חדשים על היקף התחלות הבניה וראו זה פלא יש קפיצה של 123% במספר התחלות הבניה בשטחים הכבושים (כן, די לקרוא להם רק שטחים משל היו ערטילאיים באיזשהו אופן), למרות שהוא בטוח יטיח את זה בפני נתניהו גם בלי שאייעץ לו. לאובאמה לא הייתי מספרת שזה פוגע בפיתוח הפריפריה ומעמיק את הפערים הכלכליים ואתם כבר יודעים את זה וזה לא משנה דבר, רק חכו לנתונים של 2014 אלא אם יקרה פה איזה נס (עוד פניה נרגשת לאופוזיציה - תגישו לעם תוכנית ותראו איך דעת הקהל משתנה. די לתת יד לשיח שמכתיב הבנט, זה הזמן להשמיע את האלטרנטיבה). כמה נחמד יכול היה להיות לראות את פרצופו של נתניהו כאשר אובמה מצטט את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בזמן שנתניהו מזמזם על טנגו בשלושה או מחליק אי אילו מילים על "לא להרחיב התנחלויות" ומלמל בלב ב"ש.ק.ר." (האשטאג# "גרשיים"). (וגם עולה בי אימאג' של מלכת הלבבות מאליס בארץ הפלאות אתם יודעים - כי על העיתוי הזה מישהו ישלם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [ובטוח אפשר להוכיח את זה סטטיסטית], אבל אני לא אתעסק עכשיו בפוטושופ גם ככה מאוחר). רואים את התמונה? אז בקיצור כזו עם הראש של ביבי ויושב מול אובאמה.
ומה זה הטנגו הים תיכוני הזה בשלושה, לעזאזל?? איך טנגו? שלושה? ראבק, באמת דימוי גרוע (בעבר הצעתי דבקה - שמתי לב שזה לא תפס). בכל מקרה שמישהו יביא לנתניהו כותב נאומים חדש ויפה שעה אחת קודם.
אובמה היה חביב יותר באופן פומבי לנתניהו גם בגלל שהוא טרוד ללא ספק עם אוקראינה ורוסיה, אבל גם בגלל שהוא כבר הבין את המשחק, קל יותר להתמודד עם נתניהו בעזרת חנופה - זה עולה לראש, הוא מכור לתחושת הכבוד והכוח. אבל נשיא ארצות הברית מבהיר לנתניהו שני דברים: א. יש דברים דחופים יותר מישראל על שלחני כרגע, אבל אני רק התחלתי איתך. ב. תתקדם "אח'שלו" ותתאפס על עצמך - אנחנו יודעים על חיזוק ההתנחלויות, היד שלנו על הדופק אבל המחיר, כאשר יוגש, הוא על חשבון ישראל וישראל בלבד, למרות הידידות האמיצה והבלתי פגיעה וגו'. אני רק יכולה לקוות שהנקודות שאובמה מבהיר יהיו מועילות לנתניהו ויעזרו לו להכריע כי בתוך "הלא לכאן ולא לכאן" שלו כבר נראה שהוא איבד שליטה וזה די מפחיד כשמדובר בראש ממשלה. לו רק ביידן היה כרגע לידי והייתי יכולה ללחוש לו, ממש כמו קרי לפני שעה קלה, "מועילות?"
