יום הולדת wii

זה לא שלא התרעתי קודם שימי הולדת אני אוהבת במיוחד, כי כבר יצא לי להעיד על עצמי בנושא אי אילו פעמים. אשמתי, חטאתי, מה לעשות? אני אווזה פותה של ימי הולדת. אני נהנית מלחשוב על העיניים הגדולות שיפערו כאשר הם יקומו לבית מקושט ושמח, ברכות, מתנות והמון אהבה. אני אוהבת לארגן להם משחקים וליצור בעצמי ויחד איתם (עם כל מיני סודות שאני מצליחה להסתיר מפניהם) את מסיבת יום ההולדת. זה פשוט עיסוק משמח, מלבב ומאחד כאחד. 

הקטנטן בחר לחגוג יומולדת בסגנון wii, מסתבר שהנושא שחשבתי שהוא משמים, ולכן רק כשנותר לי שבוע התחלתי לארגן אותו, הוא נושא כיפי בטרוף. אחרי שהשלט, שתמונתו מצורפת י(למען האמת יש שניים) יתלה וזה עוד יקרה הלילה, הוא יקבל את פניהם של באי המסיבה ויכניס לאוירה. אחרי שכולם יאכלו וישבעו, נצא הילדים ואני למסלול ה- wii שהכינונו מראש. כל הילדים יחולקו לארבע קבוצות שלה סמל ייחודי עשוי מסול, שיודבק אחר כבוד לחולצת המשתתפים: מריו, לואיג'י, פיץ' (לב ורוד עם אבן חן תכולה) ויושי (ביצה עם נקודות ירוקות). כמו כן תנתן שקית אורגנזה אדומה לכל ילד לאיסוף האוצרות והמטבעות במהלך המשחק. 

או אז יחל משחק קוביה שממנו יתפצלו "מיני משחקים" רבים כמו: בינגו של דמויות ה- wii וכמובן, איך אפשר בלי המשחק הארצישראלי הידוע "הדבק את הפיטריה למריו" . כל ילד יקבל פטריה (שוב מסול) שעליה שמו (כבר מוכן) וינסה להדביק אותה הכי קרוב לפטריה המצויירת. מטבעות כסף או זהב (שוב מסול ושוב מוכנים כבר) יינתנו לקבוצות בהתאם. 

במהלך ההתקדמות יהיה כמובן משחק החבילה עוברת וסופו יהיה מתוק, רק אומרת... במשחק יקבלו הילדים אתגרים וחידות, אפילו חידות בשפה היפנית, כי nintendo הם כידוע מיפן, וכן באיטלקית כי מקורם של האחים השרברבים הוא איטלקי... כבר דנו בסוגיית ידע הוא כוח, אני לא מתעכבת. אבל שימו לב לצביעה המשותפת של כל הילדים את העטיפה הראשונה של החבילה עוברת, זו התמונה שאני הכי אוהבת.

בהמשך, יהיה משחק של חפש את השפם (בסופו יקבלו הילדים סוכריה עם שפם מפואר, שאולי יזכיר לכם רס"ר ותיק אולם זהו סימן היכר נוסף של האחים מריו. אנשים תפנימו). כמו כן יהיו משחקי כדור, משחק דייג ועוד מיני שכאלה עד לסיום הדרמטי במשחק חפש את המטמון אשר בסופו תמצא תיבת ההפתעה האבודה, הלא היא הפיניאטה. בה יחבטו משתתפי המשחק הנועזים עד לסופה המפוצץ והמלא כל טוב.

עוד משחק קטנטן לסיום, ועכשיו כשהשקית מלאה אוצרות אפשר לתת סיכת מסלול, כן, כן לכל אחד יש סיכת סיום מסלול הנושאת את שמו והדבקת הסיכות מאחור עם אקדח הדבק החם לא יצרה שום קטסטרופה ראויה לדיווח. כל שיוותר עכשיו למשתתפים הוא ללכת לזלול את העוגה....

 אמרתי עוגה? עוגות, אבל לא היה לי כוח להעלות עוד תמונות. ואפרופו תמונות, אני מתנצלת על איכותן הכללית הירודה, כבר נורא מאוחר ואין מספיק אור וצילמתי מהסלולארי, אתם יודעים איך זה... בכל מקרה, הרעיון היה שתתרשמו לא שהתמונות יהיו ממש מוצלחות כי אז זה כבר היה מושלם ואילו אני אך אנושית. 

בכל מקרה, אני תכף צריכה לקום ויש לי עוד אי אילו דברים לתלות. תכף צריך לקום, לבשל, לגמור את כל מהלך המשחקים וגם לחגוג לילד ברגע שהוא יקום...

אז יום הולדת שמח לקטנטן, אל תדאגו - אני לא אצעק "כפיים"...