לא לפרובוקציה, כן לדמוקרטיה

אמא שלי הגדירה פעם מישהו, שלא בפניו כ"זמר הכי טוב מבין כל עורכי הדין שאני מכירה ועורך הדין הכי טוב מבין כל הזמרים שאני מכירה והוא אינו מוצלח באף אחד מהם". לו הייתי נדרשת לתאר את הצעת החוק של מיקי זוהר לגבי יום המנוחה הייתי מתארת כהצעת חוק הכי דתית מבין הצעות החוק הכלכליות והכי כלכלית מבין הצעות החוק הדתיות ובשתיהן היא אינה מצטיינת. הוגה הצעת החוק משתמש בנימוקים סוציאליים קלושים כשהוא נשאל על כפיה דתית ובנימוקים דתיים כשמדברים על חרויות, אבל למעשה הצעת חוק זו מאיימת לנתק קשר נוסף באיזון העדין שבין דת ומדינה.

מיקי זוהר מסביר שזו לא כפיה דתית אלא חוק סוציאלי, זה לא מפריע לו לטעון שיהדות היא סלע קיומנו ובלעדיה אין לנו קיום כאן. השימוש בשני הנימוקים גם יחד לא נראה לזוהר תלוש, אדרבא, מבחינתו זו נימוק "אל-כשל". אך למען ההגינות והלוגיקה, הרי שהעקביות הלוגית היא דתית בלבד, הרי אם היהדות היא סלע קיומינו ובלעדיה אין ישראל, הרי שברור שיש לשמור על השבת כיום קדוש ואם שמירת השבת חשובה לך הרי שברור שמבחינתך זה גם חוק סוציאלי. אלא בחוק אינו נמדד ביחסיות ולא מנקודת המבט האינטרסנטית של המתבונן היחיד.

גם מיקי זוהר מבין את זה ולכן בכל כוחו הוא מנסה להפוך את הצעת החוק שלו לאינטרס לאומי, אלא שבינתיים ההתנגדות להצעת החוק הזו חוצת קוי קואליציה/אופוזיציה ולא פלא שהיא בתהליכי הקפאה. אם כי יש להניח שהיא עוד תצוץ, ולמען האמת יש גם סיכוי שעוד כמה שנים היא גם תמצא רוב לא רק בממשלה, אלא גם בכנסת. 

הניסיון של זוהר להעמיד את הצעת החוק כתשובה היהודית המוחצת מול הסכנה האורבת לפתחה של ישראל, הלא היא מדינת תל אביב המתירנית מעוררת רחמים. בעיני רבים, עדיין, תל אביב מסמנת את כל מה שהוגי המדינה חלמו עליו - עיר ישראלית מודרנית וקוסמופוליטית המאפשרת פלורליזם. הבעיה אינה בהצעת החוק שככל הנראה לא תצא לפעול, אלא בהלך המחשבה המאיים על היסודות הדמוקרטיים שתל אביב מסמלת, בעובדה שהשיח בישראל עבר לשלב יהודי מאוד, ולכן יכול זוהר לומר כי בשורה התחתונה, תל אביב היא חוסר התחשבות ברחשי המדינה ויותר מכל מסמלת בריחה מהרעיון היהודי. תלוש? בוודאי, אך עדיין רבים בציבור מסכימים איתו.

את שאלתו של זוהר "מה עם הרעיון היהודי במדינה? הוא לא גובר על הכל?", ניתן לתרגם ל"האם בישראל מותר אורח חיים חילוני?" לשאלה הזו התשובה צריכה להיות באופן ברור כן. אציין רק שדווקא כחילונית בישראל זכויותיי מצומצמות ממילא בשל הצורך להתחשב בדתיים. במידה רבה אני גם משלמת מחיר - אני לא יכולה להתחתן באופן אזרחי, עליי לשלם על "הכשרת" מוצרים שאין לי כל צורך בהכשר עבורם, לממן בני ישיבות, אינני יכולה להתגרש שלא דרך בית דין רבני - רשימה חלקית.

יש מעט דברים שמאפשרים לי למצות את חילוניותי בישראל. אגב, אחד מהם הוא הקניות בשבת. ולמרות שמיקי זוהר חושב ששישה ימים אמורים להספיק, מסתבר שלא. אודה ולא אבוש, כי אני פעמים רבות עורכת קניות בסופר בשבת ואני אפילו לא תל אביבית. 

לעניין הפגיעה בסטטוס קוו, מיקי זוהר מתרגז, בעיניו סטטוס קוו הוא משהו דבר שנשאר אותו דבר לאורך זמן ולא "נפרץ באופן ברוטאלי", ככל הנראה הגידול במכסת בני הישיבות לא נחשב בהבנת המושג. סטטוס קוו הוא למעשה בתרגום "המצב הקיים" ולכן דווקא הוא כן נתון לעדכונים, כדי לשמור עליו בהתאם לשינויים. מה שמיקי זוהר מנסה לייצר הוא מודוס ויונדי, עוד נקודת ציון בחיכוך בין יהודית לדמוקרטית שמטה את הכף להגדרה יהודית. 

 "מי שמאמין לא מפחד" מסכם את מיקי זוהר את משנתו. זה בדיוק העניין, זה הזמן של מי שלא מאמין לעצור את הסחף הזה שישראלי משמעותו יהודי מכבד מסורת. אין צורך להגן בחירוף נפש על תל אביב, מה שמיקי זוהר חושב עליה מעניין כקליפת השום. יש להגן על החילוניות, על זכויות הפרט, ולפעול להשמעת הקול הדמוקרטי, המאפשר לחילוניים ודתיים לחיות כאן יחד. את התהליך של ריקון הדמוקרטיה וערכי הפלורליזם מתוכן לא עושה מיקי זוהר. תפקחו את העיניים.

לוגיקה ישראלית לא נשמעת טוב בשבדית

שרת החוץ של שבדיה עוררה סערה בישראל, זאת אומרת בקרב פוליטיקאים בישראל, מה שאומר שהתקשורת סערה בעקבות הפוליטיקאים, מה אומר גם הציבור בישראל רתח וזעם. מה שזה אומר הוא שמעטים בציבור ישראל בכלל יודעים מה אמרה שרת החוץ, אך שמעו את ההתנפלות של פוליטיקאים ישראלים ולכן הם מזועזעים קשות. אלא ששרת החוץ של שבדיה לא באמת עשתה קישור אידיאולוגי והכעס הישראלי יצא מכלל פרופורציות ומלכתחילה לא באמת היתה לו הצדקה.

אבל אל תאמינו לי, אני עוכרת. הייתי ממליצה על צפיה בראיון בטלוויזיה השבדית, כדי לשמוע אותה מדברת על הקצנה בקרב צעירים מוסלמים באירופה ואז מוסיפה שלמשל במזרח התיכון הפלסטינים חשים ייאוש ולא רואים שיש להם עתיד ופונים לטרור. אין כאן הקבלה אידיאולוגית. יאוש אכן גורם לאנשים לפנות לטרור. זה לא אומר שזה מצדיק טרור, זה לא אומר שזו דרך מקובלת. זו פשוט עובדה אנושית. ובמלא ההגינות אפילו עובדה היסטורית די ידועה. 

הרעש בישראל  בעקבות דבריה הוא בלתי מידתי, הזמנת השגריר השבדי לנזיפה אצל דורי גולד היא מגוחכת ומציגה את ישראל באור קטנוני למדי. ישראל מעוניינת שתעשה הקבלה בין הטרור הפלסטיני לטרור הדאע"שי רק כדי להוריד את הלחץ על נושא הכיבוש. חיבור כזה בין הטרור המוסלמי והטרור הפלסטיני הוא כמו קלף שנפל לה מהשמיים, גם אם הוא לחלוטין נסיבתי. הרי אם נחבר ביניהם לאירופה יהיה קל יותר להבין את ישראל וסופסוף נוכל לפעול לקבל את ההכרה האירופית שאנחנו בני האור הנמצאים בחזית המאבק מול בני החושך. עזבו אותנו משטחים כבושים, זו לא הבעיה, הבעיה היא האיסלם והאיסלם שונא את כל הכופרים והוא לא ישקוט עד שכולנו נמות או נתאסלם.הנה תראו אפילו כתוב בקוראן. לכן אל תדרשו מישראל לפתור לבדה את הסכסוך כי הוא אינו טריטוריאלי אלא דתי. 

במאמר מוסגר אציין כי אם ישראל זורקת לפתחו של העולם או לפחות לפתחן של מדינות אירופה את הנושא הפלסטיני, כי הרי כולנו באותה הסירה, ישראל צריכה לקחת בחשבון שכל המדינות האלה, שישראל עכשיו מנסה להתקשר אליהן בקשרי אחווה אנטי איסלם רדיקלי, כבר נתנו את פתרונן המוצע לבעיית הטרור הפלסטיני וכולן בעד הפסקת הכיבוש ופתרון שתי מדינות. בעיה. 

חזרה לקישור בין הפלסטינים לדאעש - זו קפיצה לוגית כל כך לא מעוגנת מציאות שככל הנראה לא מצריכה בכלל הוכחה אלא מתקבלת כאקסיומה נוחה. העובדה כי לאירופה קשה להתמודד עם הטרור המוסלמי הרדיקאלי, שבא בד בבד עם אסון הומניטרי במזרח התיכון המאלץ אותה לקלוט פליטים, מאפשרת באיזשהו הגיון מעוות קישור לסכסוך הישראלי-פלסטיני ברמת הגדרת הטרור המוסלמי. אותו הגיון מסרב לקבל שיש שיקשרו את זה לתסכול וייאוש, בהנחה שאכן שרת החוץ השבדית קשרה ביניהם.

הטיעון הוא כזה:  אם הטרור הדאעשי הוא מוסלמי והוא אינו קשור לכיבוש, והטרור בישראל גם הוא מוסלמי הרי שגם הוא לא קשור לכיבוש - רק שזו קפיצה שאינה לוגית והיא לחלוטין מאולצת. הקישור הזה הוא נכון רק בעיני ישראלים שממילא לא חושבים שעם אינו כובש בארצו וטוענים שאין כיבוש. מראש האנשים האלה מחזיקים בדעה שהכיבוש אינו מרכיב בתוך הסיפור הזה ולכן ממילא הבעיה היא במוסלמים עצמם. אלא שבאותה מידה ניתן לטעון כי פיגוע הטרור בפריז, בירת צרפת, מעיד שאין בעיה אמיתית בירושלים, בירת ישראל, אלא רק ניסיון מוסלמי רדיקלי לפגוע בבירות עולמיות. 

למנסים לטעון אחרת יש בעיה כי הטענה שהטרור מגיע built-in עם האיסלאם היא טענה שישראל אוהבת להשתמש בה בשנים האחרונות. יש כאן התנערות מאחריות לחלקה של ישראל בסיכסוך עם הפלסטינים וההתנערות מאחריות אינה מבשרת טוב. העובדה שהטרור בארץ הוא מוסלמי היא נסיבתית בלבד, ואם נמשיך להתייחס לטרור הזה כך ובמנותק מהאיפה לעצמאות, במידה רבה יהיה חלקנו גדול בכינון מציאות כזו בעתיד הלא רחוק. 

מה שיפה הוא שטיעון אחד אנחנו כושלים מלראות והוא לוגי אף יותר. ההיסטוריה מלאה במאבק הכולל טרור של אומות לעצמאותן ומקומה של ישראל לא נפקד מאומות אלה. כן, המאבק (מילה נאה לטרור) של המחתרות היהודיות - ההגנה (כולל הפלמ"ח), האצ"ל והלח"י כוון בעיקר נגד מטרות צבאיות ושלטוניות בריטיות, אך ההחלטה לטמון פצצה היא לא החלטה של שוחרי שלום, היא החלטה של טרוריסטים. עמים רבים עברו דרך שלב של פעילות טרור בדרך לעצמאות. זה לא עושה את זה מוצדק או נכון, זו עובדה בשטח.

אם ישראל רוצה לטעון כי הטרור המופעל כלפיה הוא טרור מוסלמי רדיקלי המופעל נגד העולם ה"חופשי", ישראל צריכה להבין שאז היא פותחת את כל הקלפים למשא ומתן בינלאומי באזור שמכניס את ישראל ואת השטחים הכבושים לתוכנית אזורית כוללת. אגב, אין לי ספק שזה בטוח יוביל לחלוקת השטח. 

מה ברור מכל הסיפור הזה? מה שידוע כבר די הרבה זמן - לישראל אין שום מדיניות מלבד הרצון להשתהות. השיהוי הזה אינו טוב לישראל הוא יכול להוביל לאפשרויות שאף אחת מהן לא תיטיב עם ישראל. מה שברור הוא שהשארת המצב על כנו תוליד מציאות של מדינה דו לאומית שתחייב בסופו של דבר את ישראל להיות דמוקרטיה המעניקה שוויון זכויות או מדינת אפרטהייד ולכך השלכות רבות ולא רק במישור הבינלאומי שספק אם ישראל תוכל לעמוד בהן.

אבל יותר מזה, אם נלך בהיגיון העקום הקושר את הטרור הפלסטיני לטרור הדאע"שי הרי שיש כאן עוד כמה דברים, אבל בעיקר צצה כאן טענה חדשה  - הטרור המוסלמי נגד כופרים תחילתו הוא בדיוק כאן בישראל עוד טרם הקמת המדינה. מה שאומר בעצם שאנחנו כן הבעיה ועכשיו כל העולם סובל בגללנו ואולי אלה אנחנו שהביאו להתעוררות הטרור המוסלמי הזה. ואז נשאלת השאלה - אם הטרור הפלסטיני הוא טרור דאע"שי, היינו מוסלמי החותר למלחמת דת, שלא יפסק לעולם - אז מה לעזאזל יש לנו לעשות ממש בתוכו? 

כן המצב לא פשוט, אבל מה שיש לעשות עכשיו ללא שיהוי וללא סנטימנטים, זה לא לפרוט על היסטוריה כזו או אחרת. אלא לשים את הדברים על השולחן ולראות איך בתוך כל זה ניתן להבטיח עתיד טוב יותר לילדים שלנו. לא משנה לי איך תקראו לטרור הזה, אבל קחו אחריות על ביטחון התושבים בישראל. זו השורה התחתונה ושום תרגיל לוגי לא ימתח את זה יותר. אירופה מרושעת לדברי חוטובלי? אם היא מרושעת אולי כדאי להפסיק לשכנע אותה ולהתחיל להבין שיש לפתור את הדברים מבית. המשחק הדואלי הזה רק משאיר אותנו במקום. פונקט על החוד של החרב.