חשבתי לכתוב על תחילת השנה בחינוך ביתי, אבל אז נפלה לידיי הפנינה הזו - האיגרת של שר החינוך לתלמידים לקראת שנת הלימודים, מכיון שלא בכל יום נופלות תשורות שכאלה, מיד היה לי ברור שאני חייבת לכתוב בדיוק על זה. במידה מסויימת וכחלק ממערך שיקולים שלם, אגרות ממין אלה נופלות תחת הקטגוריה של סיבות מערכתיות בגינן אני שמחה עוד יותר על הבחירה בחינוך ביתי. כבר מזמן הסברתי שהשיקולים שלי לבחור בחינוך ביתי התחילו אמנם מתוך סלידתי מהמערכת, אבל עם השנים (כתבתי על זה הרבה, למשל כאן), שיקולים אחרים תפסו את מקומם, אבל זה לא בגלל שהמערכת השתפרה לצערי, היא פשוט לא פונקציה מבחינתי.
בעוד שהורים רבים חושבים שהסיבה העיקרית לשלוח ילדים לבית הספר היא חברה ופיתוח העצמאות, אני מוצאת את זה קורה גם בחינוך ביתי בהנחה שלהורים יש מספיק מודעות לזה וכיון שרוב ההורים בחינוך בעלי מודעות הרי שזה בדרך כלל ככה. אני לא אלאה אתכם כיון שגם על זה כבר כתבתי. לכן אם ניתן לייצר חברה לילדים בחינוך ביתי הכוללת גם את קבוצת השווים וגם מסגרות רב גילאיות ואת העצמאות ש הילדים ניתן לפתח ע"י דרכים נוספות מלבד ההליכה לבית הספר, הרי שאני נשארת עם הנושא של לימודים וערכים. לצערי מרבית ההורים יסכימו איתי שלא רק שאין למידה משמעותית בבית הספר, בית הספר לא ממש מכין את הילדים לחיים ומרבית המקצועות הנלמדים בו לא ממש יעילים לעתיד הילדים ויתרה גם ניתן, אם רוצים ללמוד אותם די בקלות בהרבה פחות שנים, אני נשארת עם ערכים ואינדוקטרינציה. ואישית, אני מערכיה את כל ההורים שעומדים בקו האש ומנסים למזער את נזקיה, אני אישית לא אמיצה דיי להתמודד עם זה.
שר החינוך הנוכחי ממשיך בקו אינדוקטרינציה שהמערכת כבר מקדמת שנים רבות, אינדוקטרינציה שכל מטרתה היא להפוך את הילדים שלנו לישראלים טובים יותר. אל תבינו לא נכון, גם אני מגדלת את ילדיי לאהוב את המקום הזה וכבר מזמן הפסקתי לחפש סיבות רציונאליות, כי רגש לא זקוק לסיבות. אני מגדלת אותם לאהוב את השפה, לכבד בני אדם, להבין את ההיסטוריה שהביאה אותנו לכאן, לראות את המסורת ארוכת היומין שמשייכת אותנו למקום ולאנשים מסביב, אבל אלה נלמדים על הדרך, בעוד שחשוב לי יותר ללמוד אותם לחשוב, לשאול שאלות, להיות בני אדם והמכירים בערכם של ערכים אוניברסליים כמו זכויות אדם וכבוד האדם.
אני לא מלמדת אותם בסיסמאות - אין "למידה משמעותית", אין "האחר הוא אני", אין "שואה, צבא, אלוהים" - אין קלישאות כי מקלישאות אי אפשר ללמוד כלום, קלישאות הן דיקלום ודיקלום יכול להיות נחמד אם הוא מגיע בחרוזים אבל בטח לא ממש יותר מזה. שר החינוך הנוכחי הוא אריזה, והיום הוא גם אריזה יותר מהודקת אחרי ניתוח קיצור הקיבה שלו. הוא כנראה גם אדם ערכי בדרכו, אבל הוא לא באמת עושה רפורמה בתוך מערכת החינוך, הוא בעיקר אורז את כל החבילה הזו במילים יפות שלא ממש מחזיקות מים ולא מתורגמות למציאות. האגרת שלו לתלמידים השנה היא אך עוד דוגמא בדיוק לזה.
הנה היא לפניכם - פאר הקלישאתיות ואי אמירת דבר ב- 356 מילים:
תלמידים ותלמידות יקרים,
מחר מתחילה שנה חדשה, שנה של הזדמנויות, שנה שבה אתם ומדינת ישראל כולה עולה כיתה. במהלך השנה שחלפה שקדנו על יישומה של תכנית חדשה, כזו שתהפוך את חווית הלמידה למסעירה, מעוררת, מסקרנת. מערכת החינוך אליה תבואו מחר מותאמת יותר למאה ה – 21. את שיעורי ההיסטוריה, התנ"ך או מדעים ומתמטיקה תקדישו לא רק לרכישת ידע אלא גם לפיתוח חשיבה, להעמקה, לדיון ודיאלוג פורה. למידה משמעותית תוביל אתכם למפגש מעמיק עם החומר הנלמד. אנו מקווים, שתכנית הלימודים תשפיע על הזהות שלכם, על האישיות שלכם ותאפשר לכם לבנות חיים משמעותיים.
נתחיל מזה שהיה נחמד לו היה כותב תלמידות ותלמידים, אבל אז תגידו לי שאני נטפלת לזוטות אז הלאה.
בחנתי את תוכניות הלימוד שהעלה משרד החינוך לרשת ולא ממש ראיתי את ההבדלים המשמעותיים בתוכניות הלימודים. לכן אין לי אלא להסיק ששר החינוך מתעסק בעיקר בכתיבה שיווקית. זה אמנם נדבך חשוב בשוק העסקי, אבל אני סקפטית לגבי החשיבות האמיתית שלו בתחום החינוך. יתרה, כאשר מחליפים לי את האריזה הקרועה באריזה מנצנצת אני עדיין יודעת שהמהות עצמה לא משתנה. הרעיון שחומר הלימודים הוא לא רק ידע אלא תהליך חשיבה הוא אכן נכון, אולם אני סקפטית אם לבד מאמירה זה גם יתפוס בשטח. תראו לי את המורה העומד/ת מול כיתה של 40 תלמידים ויכול/ה באמת להיכנס למהות ולייצר תהליך של חשיבה. א. יותר מ- 50% מהשיעור מוקדש לבעיות משמעת. ב. היא/הוא צריך/כה להספיק לעבור על החומר ולהגיע לאיזשהו קו מינימלי של הבנה בקרב כל הכיתה. איך אפשר בתוך כל זה לייצר תהליך למידה מסעיר אין לי מושג. איזה דיאלוג פורה אפשר לייצר מול קבוצה גדולה כל כך של תלמידים? אלא אם כן בדיאלוג פורה מתכוון שר החינוך לדיאלוגים בנושא משמעת וצרחות של מורה עצבנית שלא משתלטת על הכיתה. והעמקה היא רק עוד דרך להסביר את הפערים.
שימו לב כמה שמות תואר נכנסו כאן, לעבות טקסט בשמות תואר זה נחמד אבל זה בעיקר מעיד על מאמץ כי כאשר יש באמת תוכן אין צורך בשמות תואר רבים. אני לא מתיימרת לקרוא לעצמי כותבת, אבל מהקצת שאני כן יודעת כאשר טקסט מלא בכל כך הרבה שמות תואר סביר להניח שיש כאן האדרה שלא לשמה - מסעירה, מעוררת, מסקרנת, פורה, משמעותית, מעמיק. אם אתה צריך כל כך הרבה מילים כדי לתאר כנראה שזה לא ממש ככה ותיאורים שכאלה רק יכולים להכניס לאווירה אבל לא באמת לייצר אותה.
ולקינוח הפיסקה סיסמא חסרת משמעות. מה בדיוק בתוכנית הלימודים בהיסטוריה, תנ"ך, מדעים ומתמטיקה (ושימו לב גם לבחירת המיקום של כל אחד מהנושאים ברשימה) ישפיע על זהות ואישיות ויבנה חיים משמעותיים? לי נראה שמדעים ומתמטיקה הוכנסו למשפט הזה סתם (ע"ע לימודי אבולוציה בישראל). לעומת זאת תוכניות להרחבת לימודי התנ"ך והשואה (נו היסטוריה, רק שבהיסטוריה משרד החינוך מתכוון בעיקר להיסטוריה של העם היהודי) מכוונת בדיוק למטרה האמיתית של משרד החינוך - יצירת דור דתי ולאומי יותר. אם המשמעות של להיות תלמיד בארץ הוא להיות יותר יהודי ויותר לאומני הרי שאין ספק שבתחום הזה אכן משרד החינוך הולך ונותן דגש רב יותר. השאלה היא מתי יתעורר ציבור ההורים? מסורת, דת, היסטוריה אתנוצנטרית זה לגיטימי כל עוד יש תכנים נוספים, השאלה היא מה קורה כשלאט לאט תכנים שכאלה הולכים ומתייתרים. לעומת זאת שיעורי אזרחות, פילוסופיה, ספרות, היסטוריה כללית ולא עלינו גם שמני התנדבות הם אלה שיעניקו לילדים שלנו תוכן ויצקו משמעות, רק שכאלה אין.
זו תהיה שנה ראשונה בה נחל בתכנית עשיה קהילתית מקיפה. כל תלמיד יתרום לטובת החברה, לעשיית טוב. זו תהיה שנה ראשונה בה היקף המדידה ירד – על אף שהשאיפה למיצוי כישורים ומצוינות – תעלה. אנו סומכים עליכם ועל מוריכם שלמידה משמעותית תוביל אתכם קדימה.
טוב, ברור שאני יכולה גם לתהות על קנקנה של פיסקה זו. היא גם ממשיכה את השאלה הקודמת שלי. אם אכן תתחיל עשיה קהילתית מה טוב, עד כמה שאני יודעת אין היערכות ממשית בבתי הספר לנושא הזה, אבל אשמח אם מישהו יתקן אותי. אני יכולה לקוות שכל תלמיד אכן יתרום לחברה ולעשיית טוב, אבל זה רק נשמע לי סתום ואין כאן כל דירבון לעשייה, אבל בחיי שאשמח לגלות שטעיתי. אז אני בציפייה לבאות. אני לא בטוחה שאני יורדת לסוף דעתו של שר החינוך לגבי היקף המדידה, אם כי הוכח שציונים וכלי מדידה צריכים לפנות את מקומם להערכה, השאלה היא איך זה התבצע. כל עוד יש למורים חומר מסויים שהם צריכים להעביר והם נמדדים לפי זה לא ברור לי השינוי בהיקף המדידה. המשך המשפט הוא מעט מדאיג כיון שהשאיפה הזו למיצוי כשרונות ומצויינות צריכה להיות עקבית והטענה שהיא תעלה מעוררת ספקות לגבי המצב הקיים ועל כן גם לגבי האפשרויות לשיפור.
ושוב המשפט האחרון - אנו? זה מכתב אישי משר החינוך והוא מדבר על עצמו ברבים? אבל זה קטנוני בוודאי. אבל הנה שוב מגיע הביטוי למידה משמעותית כי הרי הוא נשמע מעולה גם אם הוא ריק מתוכן. בכל הראיונות שקראתי עם מורים ומשיחות שניהלתי עדיין לא הצלחתי למצוא את המורה שהבין כיצד מיושמת אותה למידה משמעותית, אבל ייתכן שכמו כל מנטרה או שהיא תהפוך לסיסמא ריקה מתוכן או שהיא פשוט תישחק עד שתהיה כאבן שאין בה הופכין, אם כי אין ללמוד מדבריי שהיא בגדר משהו אחר כבר עכשיו.
על כולנו עבר קיץ קשה. הוא החל ברצח של ארבעה נערים, ובמרכזו מבצע "צוק איתן". ראשית, אני מבקש לשלוח חיבוק חם לילדים בדרום. לאחל לכם שנה של שקט ושלווה, שנה של למידה וחוויה. בכל מקום בו הסתובבתי במהלך הקיץ פגשתי בבני נוער מתנדבים. הייתם בבתי חולים ובמקלטים, לצד פצועי צה"ל ובעזרה למשפחות שכולות.
טוב, היתה צריכה לבוא התייחסות לקיץ האחרון, הלא עברנו חוויה כמאמר נתניהו.
יפה ששר החינוך מדבר על ארבעת הנערים, זה באמת ראוי וללא ציניות, גם אם קצר.
ילדי הדרום, אתם רוצים שקט וילדות נורמלית, שקט לא נביא לכם אבל קבלו חיבוק. ילדי הדרום לא זקוקים לחיבוק, הם זקוקים להגנה אמיתית ולמדינאים בעלי חזון, אבל חיבוק לא עולה כסף ואיחולים אפשר בלי סוף.
המשפט האחרון הוא קצת סתום, כן יש בני נוער שמתנדבים זה נכון, הם אגב אחוז קטן מאוד ויפה ששר החינוך גם פגש בהם, רק שרבים מבני הנוער היו עסוקים בקיץ בישיבה בפארקים בערב ובהתמסטלות עד אבדן חושים. השאלה היא מה שר החינוך רוצה להגיד בזה? אני אישית לא בטוחה שאני יודעת.
חיילים צעירים, כאלה שלא מכבר סיימו את לימודיהם במערכת החינוך הובילו את צה"ל להצלחה גדולה. לחימה מביאה לידי ביטוי יכולות צבאיות לצד נחישות ערכית ומחויבות חברתית.
אין לי מילים, בחיי. הנה לכם המהות של משרד החינוך - לגדל נערות ונערים שיהיו חיילים טובים.
לא ברור לי למה מתכוון השר כשהוא משתמש בביטוי הנבוב הצלחה גדולה - איזו הצלחה גדולה? 72 הרוגים סתם בלי להגיע לשום הישג זו הצלחה גדולה? להגיע לאותו מקום בו היינו באפריל בלי להוציא כל כך הרבה כסף זה השג? נעבור הלאה- נחישות ערכית - אילו ערכים הנחיל המבצע הזה לבד מהזילות בחיי חפים מפשע או שמא כבוד השר מתכוון להפעלת נוהל חניבעל? לאיזו מחוייבות חברתית הוא מכוון? להיות מוכן שצה"ל יהרוג אותך במידה ונפלת בשבי? אם אני הייתי אם לילד במערכת הייתי מאוד חוששת ממערכת שאלה הערכים שברצונה להנחיל.
אבל, הקיץ גילה גם צדדים מכוערים: שנאה, ביטויים גזעניים ופגיעה בחופש הביטוי. אסור לנו לוותר על האמונה בשינוי חברתי עמוק של השיח בישראל. את השבועיים הראשונים של שנת הלימודים נקדיש לעיסוק בקיץ על מכלול אירועיו. נעלה על נס סולידאריות ואהבת אחים, נלחם יחד בגזענות ובביטויה, שהרי "האחר הוא אני". ילדי הדרום יקדישו זמן לפעילות הפגה ולשיח על הימים המורכבים שעברו עליהם.
יש לי המון מה להגיד על הפיסקה הזו אבל כנראה שמשרד החינוך יצליח בשבועיים להעביר מסרים שצריך לחנך לאורם כל החיים ויפה שכך, אבל מהם הערכים אם שאלתם? סולדריות ואהבת אחים, היינו ערכים ליהודים בלבד. יפה שהצליח השר לדחוף עוד סיסמא כמו "האחר הוא אני", האמת שאם קוראים לו אחר אז כנראה שהוא לא אני, הוא האחר אז לא ממש ברור לי מה הוא רוצה להגיד. חוץ מזה, למיטב הבנתי "האחר הוא אני" זה בכלל שנה שעברה. אני לא יודעת מה תוכנית הפעולה של המלחמה בגזענות אבל אם היא דומה לתוכנית המלחמה של צוק איתן יש להניח שהיא לא תשיג את מטרותיה. מה גם שיש קושי די גדול מחד לפתח אהבת אחים וסולידריות ומאידך להילחם בגזענות כי אהבת האחים הזו ובסולידריות הזו היא רק למי שמאמין בלב הקונצנזוס, היינו נילחם בגזענות כי זה נשמע טוב אבל תכל'ס פשוט נעמיק את האינדוקטרינציה כדי שכולם יחשבו כמונו. אחלה.
תלמידים ותלמידות יקרים, אני מאמין בכם. יודע שיש בכם כוחות גדולים. אני מאמין שכשמקל השליחות של מדינת ישראל יועבר אליכם, תוכיחו עד כמה אתם טובים, אוהבי אדם, מוסריים ואנושיים, נאמנים לערכיה של מדינת ישראל ומחויבים לזהות הקהילתית והלאומית שלכם.
טוב, בחיי, די לדמגוגיה. לאור הצלחתו של דור הבוגרים הנוכחי להוכיח את טיבם, אהבת האדם, המוסריות והאנושיות נוסח "הרג ילדים זה נזק היקפי", אין ספק שהדור החדש לא צריך לעשות הרבה כדי להצליח יותר. אבל כידוע ממבצע למבצע כוחנו עולה והפעם יש לנו גם ראש לאריות והוא בכלל צל. כן יש הרבה עתיד.
נצלו את שנת הלימודים להתפתחות אישית.
יאללה סבבה. עופו על זה.
נצלו את שנת הלימודים ללמידה, לרכישת ידע, לסקרנות ולחשיבה. נהגו כבוד בחבריכם ובמוריכם, הקפידו על שפה נקיה, על אהבה לזולת, על עזרה לכל נזקק.
אין לי אלא לקוות שזה באמת יקרה. אם כי אני חייבת לומר שאם אכן יגבר נטל המיסים יהיו יותר נזקקים מה שהופך את זה למשימה בלתי אפשרית, אבל שוין.
שנת לימודים צריכה להיות נדבך חשוב בבניית העתיד שלכם ושלנו.
אכן היא צריכה להיות, כמה חבל שזה לא יקרה לרוב התלמידים גם לא השנה. אבל הי יהיו יותר בתי ספר עם מורים רוחניים, אז אי אפשר להגיד שלא ניסינו.
שנה טובה,
אוהבכם בכל לב
טוב, כולנו יודעים שכל מה שצריך זה אהבה. דמיין.
האיגרת הזו בעיני היא יותר כמו אגרה, היינו משהו שכולנו בסוף נשלם עליו מחיר מאוד כבד. שנאמר שיהיה לנו בהצלחה עם זה
