לפני 75 שנים, ב- 27.5.1942, התרחש אחד מהמבצעים הנועזים של מלחמת
העולם השנייה, ניסיון התנקשות בריינהרד היידריך, אירוע שלא ממש נלמד או מדובר
בישראל. זה לא ממש השפיע על תוצאות המלחמה ועם זאת הוא כולו סיפור של אומץ, דבקות
במטרה, תעוזה ואמונה ביכולת של כל אחד להתנגד. הוא לא נהרג במקום, להפך רק נפצע
פצעים קלים, אולם שערות סוס מהריפוד במרצדס השרד שלו נכנסו לטחול כתוצאה מהפגיעה
וגרמו לזיהום. מה שהיה מציל אותו היה פניצילין, אך זה היה רק ברשותן של ארה"ב
ובריטניה באותה תקופה. למרות ניתוח להוצאת הטחול והעובדה שהיטלר לא חסך במאמצים,
הוא מת כתוצאה מהזיהום ב- 4 ביוני 1942. 5 ימים אחרי, יום הלווייתו הממלכתית, הורה
היטלר על פעולות תגמול, שהתרכזה בעיירה לידיצ'ה ובכפר קטן לצדה לדז'אקי שהוחרבו
כליל ומרבית תושביהם נרצחו, ילדים, נשים וגברים.
ריינהרד היידריך, מונה לפרוטקטור בפועל
של הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה ב- 27 בספטמבר 1941, כשמאחוריו כבר רשימת
"הישגים" נאציים מפוארת. ב-1931 הוא מצטרף ל-SS ולמפלגה הנאצית, ארוסתו דאז ואשתו 4 חודשים לאחר
מכן כבר היתה חברה במפלגה. הוא גויס על מנת לפתח את רשת הריגול הנגדי של המפלגה
הנאצית, לימים ה- SD ,
וכשהוקמה ב-1932 עמד בראשה. ב- 1934 הוא עומד בראש הגסטאפו וב- 1936 גם בראש
המשטרה הפלילית. ב- 1937 הוא המוח מאחורי העדויות בפרשת בלומברג-פריטש וגם העברת המידע
הכוזב לסטאלין שמביא למסע טיהורים בצבא הסובייטי. בנובמבר היה לאחד ממארגני ליל
הבדולח ובינואר 1939 מקבל לידיו את ההוראה למצוא פתרון סופי לשאלת יהודי גרמניה. בספטמבר
הוא מתמנה לראש המשרד הראשי לביטחון הרייך, שמאחד תחת קורת גג אחת את ה- SD,
המשטרה הפלילית והאיינזצגרופן. ב- 20 בינואר 1942 הוא מכנס את ועידת ואנזה לנושא
הפתרון הסופי לשאלה היהודית.
עם כניסתו לתפקיד הפרוטקטור, באוקטובר
ובנובמבר בלבד, 342 מנהיגים מקומיים הוצאו להורג בהוראת בתי המשפט של הפרוטקטורט –
1,289 נחקרו ע"י הגסטאפו. בנובמבר הוקם טרייזנשטדט וכ- 14,000 יהודים מגרמניה
ואוסטריה ועוד כ- 20,000 מיהודי צ'כיה הועברו לגטו לודג'. במקביל כדי להשקיט את
ההתנגדות הצ'כית הציע לפועלים צ'כים חבילת הטבות אם יעבדו לטובת מפעל המלחמה
הגרמני. עד אפריל 1942, הנאצים יכלו להתהדר בירידה של כ- 75% במעשי ההתנגדות
בצ'כיה. תחושת הביטחון היחסי הזאת גרמה להיידריך לנסוע במרצדס עם גג נפתח בכל רחבי
פראג.
תכנית ההתנקשות בהיידריך החלה נרקמת
כבר באוקטובר 1941, פחות מחודש לאחר שנכנס לתפקידו, על ידי שירותי הביטחון הצ'כים
ובאישור הממשלה הגולה, יחד עם השירות המיוחד הבריטי. לפעולה גוייסו 24 חיילים
מהצבא הגולה הצ'כי ששהו בבריטניה וניתן לו השם "אנתרופואיד" שמשמעותו
בלטינית "כמעט אדם". נבחרו
שניים מהמתנדבים, יוזץ גבצ'יק וקרל סוובודה, הוכנו להם מסמכים מזויפים אך באימונים
נפצע סוובודה בראשו והוחלף על ידי יאן קוביץ', מה שעיכב את היציאה למבצע עד הלילה
שבין ה- 28 ל- 29 בדצמבר, 1941.
בדרך גבצ'יק נפצע, אך השניים מצליחים
להגיע לפראג וראשית מתחבאים בבתים בטוחים. הגרמנים היו מודעים לצניחה והחיפושים
היו נרחבים. אחרי שהתמקמו, הם מתחילים לתכנן את הפעולה בעזרת רשת סייענים. למעשה
הם נתקלים גם בהתנגדות מקומית לרעיון, מהחשש המוצדק שהנקמה הגרמנית, גם אם הניסיון
לא יצלח, תהיה קשה. המבצע, כמובן, לא בוטל. למעשה, אחד מהצנחנים מוסר עצמו לידי
הגסטאפו בתקופת המעצרים שאחרי ניסיון ההתנקשות ומשתף פעולה. ב- 1947 הוא ייתפס
ויוצא להורג בעוון בגידה.
התכנון הראשוני היה להתנקש בהיידריך
ברכבת אך הוא נפסל. אחר כך תוכנן לעצור את מכוניתו בעזר חוט תיל ביער בדרכו מביתן
לפראג, אולם התוכנית נכשלה, בעיקר משום שהיידריך לא עבר במקום. בסופו של דבר הוחלט
לבצע את ההתנקשות בפראג. בעיקול חד במיוחד בדרך, שחייב האטה, אם כי גם הוא היה
בעייתי עי היה על תוואי הנסיעה של החשמלית.
2 דקות אחרי שהתמקמו הגיעה המרצדס
הירוקה והפתוחה של היידריך. גבצ'יק נעמד מול המכונית עם תת מקלע סטן, אך זה נתקע.
היידריך מחליט לצוות על הנהג לעצור ומנסה לירות בגבצי'ק באמצעות אקדחו האישי. אז
קוביץ' זורק מפינתו רימון נגד טנקים מאולתר שהוטמן בתיק עבודה. התיק מגיע לפגוש
האחורי מצד ימין, חלקי מתכת מהמכונית פוגעים בהיידריך אך נדמה שהפציעה אם בכלל קלה
בלבד, דווקא קוביץ' נפגע יותר. גבצ'יק וקוביץ' שולפים אקדחים, אבל זה לא יעיל
במיוחד. גבצ'יק מתחיל לברוח היידריך מתחיל לרדוף אחריו אך מתמוטט. היידריך מדמם
ומורה לנהגו לרדוף אחרי גבצ'יק. שבסופו של דבר מצליח לירות בנהג ברגלו ולהתחמק.
שני המתנקשים לא ידעו שהיידריך נפצע והיו בטוחים שהמבצע נכשל.
היידריך מגיע לבית החולים בפראג עם
פציעות בצדו השמאלי – טחול, סרעפת, ריאה, חזה וצלעות. היידריך נכנס לניתוח מורכב
שבמהלכן מוצא הטחול. כבר באותו ערב נשלח רופאו הפרטי של הימלר ועד ה- 29 לחודש
מטופל היידריך בלעדית על ידי רופאי SS. עיקר הטיפול אחרי
הניתוח היה מורפיום, היידריך פיתח חום כתוצאה מדלקת שהתפתחה, בדיעבד התגלה שמקורה
בשערות הסוס של ריפוד המכונית. אחרי שבוע כבר חלה התאוששות והוא אף צולם לסרטון
תעמולה, עד שב-3 ביוני בארוחת צהריים הוא מתמוטט. את שארית שעותיו עד למותו לפנות
בוקר למחרת עשה מחוסר הכרה.
7 הצנחנים הצ'כים מגיעים כולם, בסופו
של דבר, לכנסיה האורתודוקסית על שם קארולוס בורומיאוס הקדוש, מקום המחבוא המיועד שלהם.
הם מתחבאים שם עד ה- 18 ביוני, עת אנשי ה-SS מגיעים לכנסיה, בעקבות המידע מהצנחן
שבגד ומסר שמות ופרטים והוביל לגל מעצרים נרחב שערך הגסטאפו ולמציאת מקום המחבוא. הקרב
העדיפו הצנחנים להתאבד ולא לפול בידי אנשי ה- SS. הגסטאפו ניצה להוצאם גם
באמצעות גז דמעות וסילוני מים, בסופו של דבר ארבעת הצנחנים האחרונים שנותרו
בקריפטה התאבדו ביריית אקדח, אחרי שהגסטפו גילו את הכניסה לקריפטה, אבל לא לפני
שענו לגרמנים "לעולם לא עוד! צ'כים אינם נכנעים".
הנקמה הנאצית לא נגמרה בזה. שני טייסים
מהכפר לידיצ'ה נחשדו שסייעו בהתנקשות ולמרות שהוכח שלא, הוחלט בכל זאת להשמיד כליל
את לידיצ'ה ולדז'אקי. כל גברים מגיל 15 הוצאו להורג, הנשים נשלחו למחנות ריכוז
ואילו הילדים עברו מיון, מי שנראה ארי נשלח בסופו של דבר לגרמניה והשאר הועלו על
משאית והומתו בגז. העיירה והכפר נחרבו ואפילו את מאגר המים שהיה שם מילאו בפסולת. בסופו
של דבר אלפי צ'כים נרצחו או נעצרו ונשלחו למחנות בעקבות ההתנקשות.
הסיפור הזה נשכח וכמעט לא מסופר
בישראל. חשבתי שחשוב להזכיר אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה