ה- 4 בנובמבר זה התאריך מבחינתי ולא כדי לזכור את רבין, אני לא צריכה יום מיוחד. אבל זה התאריך בו איבדנו את הצפון. זה התחיל בשלוש יריות אבל זה לא נגמר. ב-4 בנובמבר 1995, התהליך רק התחיל לתפוס תאוצה. 18 שנה זה לא הרבה במונחים היסטוריים וכבר מרוב להזכיר לעצמנו, שכחנו לגמרי. כל הטקסים הם טקסי רבין, כל המילים הן מילים וציטוטים מרבין, כל ההנצחה היא של רבין, יומיים בשנה, עברי ולועזי. ואם משתמשים ברבין לאורך השנה זה בעיקר כדי לצבור נקודות כי להגיד מורשת רבין זה לוקח, שנאמר לפחות שלושה רבין הרי זה משובח. אבל מה נניח לגבי דמוקרטיה? רצח פוליטי? כן, מדברים על מורשת רבין שנקטעה באיבה, אבל לא מדברים על זה שאנחנו דווקא לא ממשיכים בדרכו של רבין, רק מזכירים אותו כשצריך. האבדן של רבין האיש הוא נוראי, כי רצח זה דבר נורא, בכלל מוות זה כנראה לא משהו. אבל זה שהמיקוד הפך להיות בהנצחה ובאיש במקום תהליך שלום, העמקת הדמוקרטיה והתבוננות עצמית אומר שאת העיקר השארנו בצל.
זה לא לקח הרבה זמן, 204 ימים עברו מהרצח ועד נצחון נתניהו בבחירות, אחרי סדרת פיגועים, מבצע אומלל, קמפיין מחריד של "אין שלום, אין ביטחון - אין סיבה להצביע פרס", וגם "פרס יחלק את ירושלים" וכמובן "נתניהו טוב ליהודים". עוד בטרם מלאה שנה כבר ניתן היה לסמן את נצחונו של הרוצח. לא נלמד דבר, הכל נשכח חוץ מימי הזיכרון. ניצחון נתניהו הפך את השמאל למיעוט בטל, תחושת חוסר השייכות שהייתה נחלתם של אלו שלא התרגשו מרצח רבין והרגישו נרדפים הפכה לנחלת השמאל. מאז זה פחות או יותר ככה, אולי יותר בעצם. אין תהליך שלום - יש תג מחיר, אין העמקת הדמוקרטיה - יש חיזוק הקשר למסורת, אין קבלת השונה - יש גירוש, אין סובלנות - יש אלימות, אין רבין - יש רגב. רק דבר אחד נשאר פחות או יותר סטאטי מאז ועד היום וזה פרס, בעצם גם נתניהו.
רצח פוליטי הוא לא לגיטימי, זו לא דרך להחליף את השלטון או לשנות מדיניות. המיקוד הוא במעשה, לא באדם. אנחנו יצרנו מיקוד הפוך וזה במידה רבה טעות דווקא של השמאל. בצר לנו, עם ההידרדרות המדינית בתוך ההלם של הרצח, התחלנו לקדש את האיש. התחיל מסע הנצחה חובק עם ושורות של ילדים קטנים עומדים, שנה אחר שנה, בשמש בחום בטקסים וכל מה שהם מבינים זה שמישהו הרג את הזקן החביב עם השיער הלבן והנה הכנסנו להם פחדים חדשים. רצח רבין הוא פגיעה בדמוקרטיה שלנו, אך ממשלת ישראל בעקביות אינה מחזקת את היסוד הדמוקרטי בתוכנית הלימוד אלא את ערכי המסורות והדת היהודית. מה לכם ילדים כי נעשה לכם בחירות בימי הבחירות בהם בתי הספר מושבתים ותלמדו על התהליך הדמוקרטי? למה שתלכו לבקר במוסדות השילטוניים ותלמדו דמוקרטיה מהי אם אפשר לשלוח אתכם להשתטח על קברי אבות בחברון? למה שלא נעשה לכם טקס סוחט דמעות על רבין במקום שננסה לפתח נוער עם תודעה דמוקרטית מהותית?
אל תגידו לי שבכל זאת רוב העם כבר מכיר בעובדה שתהליך השלום יכלול ויתור על שטחים ומסכים לזה, אל תמכרו לי שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אל תמכרו לי איזושהי התקדמות עקרונית של דעת הקהל הציבורית לעבר החזרת שטחים. כל זה לא רלוונטי, יש לנו ראש ממשלה שישחרר אסירים וירחיב התנחלויות, וכל הזמן יאמר שאין פרטנר. יש לנו ראש ממשלה עם אג'נדה אחרת, הוא כאן כבר הרבה זמן ולא, הוא לא באמת מתכוון להסכים לקווי אוסלו כפי שהבטיח אי אז בימים, הוא יודע שהוא לא צריך. ולנו יש בעיה רצינית של מוסר, ושום איזכור מוגבר של רבין לא יהפוך את המצב על פיו. רצח רבין יצר בעיה גדולה, הוא הוכיח לנו שתמרורי אזהרה נוראיים כמו רצח פוליטי לא מוציאים אותנו מהאדישות. מבחינתי זה מה שאומר התאריך הזה, ה- 4 בנובמבר הוא היום שבו מתחושה של אוטוטו תיקון עברנו לפתע לידיעה שמפה הדרך היא רק למטה.
דמיינו: גן מוריק, ריהוט גינה לבן קצת מיושן. המצלמה עושה זום אין והנה רבין, נראה צעיר יחסית לגילו, בחולצה לבנה, מכנסיים קצרים והרבה נמשים. נראה נינוח, בטח סיים משחק טניס. מישהו מדבר איתו, אני שומעת את השאלה: "מה היית רוצה שיזכרו ביום הזה? אותך?" רבין משפיל מבט ומחניק גיחוך: "אותי? עזוב, אותי כבר רצחו, אבל זה תהליך השלום והמדינה שמתים לנו בידיים ואת זה עוד אפשר להציל..."
זה לא לקח הרבה זמן, 204 ימים עברו מהרצח ועד נצחון נתניהו בבחירות, אחרי סדרת פיגועים, מבצע אומלל, קמפיין מחריד של "אין שלום, אין ביטחון - אין סיבה להצביע פרס", וגם "פרס יחלק את ירושלים" וכמובן "נתניהו טוב ליהודים". עוד בטרם מלאה שנה כבר ניתן היה לסמן את נצחונו של הרוצח. לא נלמד דבר, הכל נשכח חוץ מימי הזיכרון. ניצחון נתניהו הפך את השמאל למיעוט בטל, תחושת חוסר השייכות שהייתה נחלתם של אלו שלא התרגשו מרצח רבין והרגישו נרדפים הפכה לנחלת השמאל. מאז זה פחות או יותר ככה, אולי יותר בעצם. אין תהליך שלום - יש תג מחיר, אין העמקת הדמוקרטיה - יש חיזוק הקשר למסורת, אין קבלת השונה - יש גירוש, אין סובלנות - יש אלימות, אין רבין - יש רגב. רק דבר אחד נשאר פחות או יותר סטאטי מאז ועד היום וזה פרס, בעצם גם נתניהו.
רצח פוליטי הוא לא לגיטימי, זו לא דרך להחליף את השלטון או לשנות מדיניות. המיקוד הוא במעשה, לא באדם. אנחנו יצרנו מיקוד הפוך וזה במידה רבה טעות דווקא של השמאל. בצר לנו, עם ההידרדרות המדינית בתוך ההלם של הרצח, התחלנו לקדש את האיש. התחיל מסע הנצחה חובק עם ושורות של ילדים קטנים עומדים, שנה אחר שנה, בשמש בחום בטקסים וכל מה שהם מבינים זה שמישהו הרג את הזקן החביב עם השיער הלבן והנה הכנסנו להם פחדים חדשים. רצח רבין הוא פגיעה בדמוקרטיה שלנו, אך ממשלת ישראל בעקביות אינה מחזקת את היסוד הדמוקרטי בתוכנית הלימוד אלא את ערכי המסורות והדת היהודית. מה לכם ילדים כי נעשה לכם בחירות בימי הבחירות בהם בתי הספר מושבתים ותלמדו על התהליך הדמוקרטי? למה שתלכו לבקר במוסדות השילטוניים ותלמדו דמוקרטיה מהי אם אפשר לשלוח אתכם להשתטח על קברי אבות בחברון? למה שלא נעשה לכם טקס סוחט דמעות על רבין במקום שננסה לפתח נוער עם תודעה דמוקרטית מהותית?
אל תגידו לי שבכל זאת רוב העם כבר מכיר בעובדה שתהליך השלום יכלול ויתור על שטחים ומסכים לזה, אל תמכרו לי שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אל תמכרו לי איזושהי התקדמות עקרונית של דעת הקהל הציבורית לעבר החזרת שטחים. כל זה לא רלוונטי, יש לנו ראש ממשלה שישחרר אסירים וירחיב התנחלויות, וכל הזמן יאמר שאין פרטנר. יש לנו ראש ממשלה עם אג'נדה אחרת, הוא כאן כבר הרבה זמן ולא, הוא לא באמת מתכוון להסכים לקווי אוסלו כפי שהבטיח אי אז בימים, הוא יודע שהוא לא צריך. ולנו יש בעיה רצינית של מוסר, ושום איזכור מוגבר של רבין לא יהפוך את המצב על פיו. רצח רבין יצר בעיה גדולה, הוא הוכיח לנו שתמרורי אזהרה נוראיים כמו רצח פוליטי לא מוציאים אותנו מהאדישות. מבחינתי זה מה שאומר התאריך הזה, ה- 4 בנובמבר הוא היום שבו מתחושה של אוטוטו תיקון עברנו לפתע לידיעה שמפה הדרך היא רק למטה.
דמיינו: גן מוריק, ריהוט גינה לבן קצת מיושן. המצלמה עושה זום אין והנה רבין, נראה צעיר יחסית לגילו, בחולצה לבנה, מכנסיים קצרים והרבה נמשים. נראה נינוח, בטח סיים משחק טניס. מישהו מדבר איתו, אני שומעת את השאלה: "מה היית רוצה שיזכרו ביום הזה? אותך?" רבין משפיל מבט ומחניק גיחוך: "אותי? עזוב, אותי כבר רצחו, אבל זה תהליך השלום והמדינה שמתים לנו בידיים ואת זה עוד אפשר להציל..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה