92 שנים למשפט שעורר סערה ציבורית בארה"ב והדיו נשמעים גם היום
היום לפני 92 שנים, ב- 25.7.1925, ניתן פסק הדין בתיק מדינת טנסי נגד
ג'ון תומס סקופס, המכונה משפט הקופים. משפט שהפך לאחד הידועים בהיסטוריה המשפטית האמריקאית
ולמרות שחלפה כמעט מאה עדיין רלוונטי. התקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה היתה קצת
מבלבלת בארה"ב, מחד הכלכלה התחזקה והגישה הליברלית שלטה, מאידך חברתית ופוליטית
התחזקו השמרנות והבדלנות.
דייטון, טנסי, עיירה מנומנמת, בטח לא המקום ממנו יוצאות פרשות שמסעירות
מדינה שלמה, ובכל זאת – עובדה. הזמן: 13.3.1925, בבית הנבחרים של מדינת טנסי, מציע
ג'ון וושינגטון באטלר, חבר בבית הנבחרים, חקלאי וראש ארגון יסודות הנצרות העולמי, מספר
חוקים דתיים במהותם. ב-21.3 עובר "חוק באטלר" שתכליתו האיסור ללמד
אבולוציה בכל מוסדות החינוך במדינה. העונש לעוברים על החוק נקבע על 100-500$ (שווה
ערך ל- 1,500-7,500$)
כבר עם פרסום "מוצא המינים" של דרווין ב-1859, החל פולמוס
אימתני בין אנשי מדע ואנשי דת ותודו שבסך הכל זה הגיוני. עקרונית, ב"מוצא
המינים" דרווין לא דן בכלל במוצא האדם, אבל בסופו של דבר האבולוציה לא רק שערערה
על הרעיון הדתי שהיקום והאדם הם תוצר של מעשה אלוהי, אלא קבעה מדעית שהמינים, גם בני
האדם, נוצרו ממינים אחרים כתוצר של ברירה טבעית. בשנות ה-20 הוויכוח בתוך
ארה"ב התלהט עת מתנגדי האבולוציה מייצרים הסבר פסאודו-מדעי - בריאתנות.
הוויכוח הגדול הזה מתמקד בעיקר בטענה הדרוויניסטית שהאדם והקוף התפתחו מאב קדמון
אחד, קוף קדמון.
כך אנחנו מגיעים לבאטלר, האיש שהעיד על עצמו שלא ידע דבר על אבולוציה
אבל קרא בעיתונים שילדים מגיעים מביה"ס ומסבירים להוריהם התנ"ך זה
שטויות, אבל יוזם את החוק. הוא מקבל את תמיכת מושל טנסי שחותם על החוק, מתוך הנחה שזה
חוק על הנייר בלבד, סימבולי שאף לא ייאכף. כך או אחרת טנסי היא חלק מחגורת
התנ"ך (מדינות בארה"ב בהן שיעור הנוצרים הפרוטסטנטים-אוונג'ליסטים גבוה)
ולכן החוק מתקבל שם בהתלהבות. באותה תקופה לימודי בריאתנות היו אסורים בביה"ס הציבוריים משום אופיים הדתי והחשש היה שזה ייתן
לתורת האבולוציה יתרון יחסי.
אבל החוק הספציפי הזה מעורר התנגדות ברחבי ארה"ב והאגודה האמריקאית לזכויות אזרח מחליטה לחפש מורה מתנדב שיסכים לעבור על
החוק. כך אנחנו מגיעים אל סקופס, מורה צעיר למדעים ומתמטיקה, בן 24, בתיכון שמתנדב
להודות שלימד על אבולוציה בשיעור ביולוגיה בו שימש כמורה מחליף, מתוך ידיעה שזו
עבירה על החוק ועונש בצדה. סקופס האמין שהחוק מהווה עידוד שלטוני לבורות. הוא
הרחיק לכת ואף עודד את תלמידיו להעיד נגדו כדי שתיפתח נגדו חקירה.
סקופס מואשם ב-25 במאי שב-24 באפריל לימד אבולוציה, נעצר אך מיד
משוחרר בערבות בחסות פול פטרסון, בעלי הבולטימור סאן.ומתחיל מירוץ אינטרסים - המדינה
רצתה בפרסום שמשפט עם פרופיל גבוה כזה יעורר, השופט רצה את המוניטין, האגודה
לזכויות האזרח רצתה לבטל את חוק באטלר ולקדם ראייה פרוגרסיבית, ארגונים נוצריים
רצו להיכנס אחת ולתמיד בפרוגרסיביים – לכל צד היו אינטרסים לרוב ויאללה בלאגן.
שני עורכי דין ידועים התייצבו מכל צד, המטיף
והפוליטיקאי ויליאם ג'נינגס בריאן שלא טען בבית משפט כבר למעלה מ-35 שנים התמנה
לתובע מיוחד וצוות התביעה נוהל ע"י התובע המחוזי טום סטיוארד. קלרנס סיוארד דארו
האגנוסטי, פעיל זכויות אדם, אדם שנון ועו"ד ידוע, נבחר לעמוד בראש צוות
ההגנה. הוא סירב בתחילה כי טען שהמשפט יהפוך לקרקס אם יצרף, עד שהבין שהקרקס יתרחש
גם בלעדיו. אל אולם בית המשפט הגיעו עיתונאים מכל רחבי ארה"ב לחזות בהתנגשות העולמות
והיה למשפט הראשון שהועבר ברדיו. המשפט סוקר מכל כיוון ולא ירד מהעמודים הראשיים
של עיתוני ארה"ב המובילים יותר משבוע ועורר עניין בעולם כולו.
הרעיון המקורי של האגודה האמריקאית
לזכויות אזרח היתה לטעון שהחוק מפר את הזכות החוקתית של מורה לחופש אקדמי בכיתתו
ולכן החוק בלתי חוקתי. השופט הפרו-בריאתני לא עשה להגנה את החיים קלים ואף הדריך
את חבר המושבעים לא לשקול את השאלה האם חוק באטלר חוקתי, אלא האם מדובר בעבירה על
החוק.
משפט הקופים עורר הדים רבים, שני עורכי
הדין המובילים הצליחו לעורר המון רעש בחקירות העדים ובנאומי הפתיחה. נטען נגד דארו
שלמעשה הוא מנסה להכפיש את התנ"ך בבית המשפט, בעיקר אחרי שקרא לבריאן לעלות
על דוכן העדים כמומחה לתנ"ך, עדות שאחר כך השופט הורה לפסול. כך או אחרת
סיפורי בראשית היו בהחלט בפוקוס של הדיון בין השניים, שאלות כמו האם חוה נוצרה
מצלע אדם, איך פתאום נמצאה לקין אישה, בניסיון של דארו להראות שסיפורי התנ"ך
אינם מתאימים לשום תיאוריה מדעית.
בסופו של דבר ההגנה ויתרה על נאום
הסיכום ולכן גם התביעה לא הורשתה לשאת נאום סיכום, אם כי עותק
הועבר לתקשורת. המשפט
הסתיים בדיון בן כמה דקות של המושבעים ובהרשעתו של סקופס שהסתכמה בקנס של 100 דולר
ובהכרזה כי ההגנה תערער על גזר הדין.
בערעור ביהמ"ש דחה את טענות ההגנה
שהתבססו בעיקרן על הפגיעה בחופש האקדמי והיות חוק באטלר מנוגד לחוקה, אבל ביטל את
הקנס מסיבה טכנית – הוא לא נקבע ע"י חבר המושבעים אלא ע"י השופט. חוק
באטלר נשאר בתוקף עד לביטולו במאי 1967 על ידי בית הנבחרים של טנסי, וב-18 במאי
אושר ע"י המושל. ב-1968 במשפט אחר, אפרסון נגד ארקנסו, הכיר העליון שההוראה
לא ללמד אבולוציה מונעת משיקולים דתיים ומהווה פגיעה בתיקון הראשון לחוקה.
כידוע הוויכוח בין בריאתנות ואבולוציה
עדיין נמשך, גם בישראל. אלא שאבולוציה כבר מזמן אינה עניין דתי, מדענים דתיים רבים
רואים בלימודי אבולוציה בבתי הספר צורך חשוב ובצדק. ואז נשאר רק לחשוב למה בישראל מצליח
הניסיון לצמצם למינימום את החשיפה לתורת האבולוציה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה