אני לא יודעת מה אתם יודעים על ג'מייקה, אבל היא בטח לא רק רגאיי ובוב
מארלי או ספורטאים מוכשרים ואוסיין בולט, אז קצת רקע. בשפה המקומית שאי-מייקה היא
ארץ המים והעצים וזה מאוד מתאים לאי הזה שנמצא בים הקאריבי זה הפך לג'מייקה בגלל
הספרדים.
לא ידוע מתי הגיעו אליה מתיישביה הראשונים, בני שבט האראווק והטאינו,
שבטים מקומיים ממרכז אמריקה, אבל בטוח שבאלף הראשונה לפנה"ס כבר היו שם. שלא
במפתיע גילוי האזור על ידי ספרד הסב לאוכלוסייה המקומית רק צער. אגב, מילים כמו
הוריקן, טבק, אבוקדו, בטטה, ברביקיו, גויאבה וקאנו? המקור שלהן שם.
במאי 1494 הגיע אל ג'מייקה כריסטופר קולומבוס, אגב הוא בטעות יתקע שם למשך
שנה ב-1503 אחרי שספינתו תיטרף במפרץ ליד. יותר מזה המלך והמלכה העניקו את ג'מייקה
למשפחתו של קולומבוס. השליטה הספרדית בג'מייקה נמשכת כ-161 שנים, אם כי ג'מייקה
היתה מאכזבת כי לא נמצא בה זהב ולכן שימשה רק כבסיס צבאי ונקודת ציוד.
בתחילה הספרדים נקטו במדיניות של שיעבוד המקומיים, כך הם הצליחו
פחות או יותר להכחיד את המקומיים על ידי עבודה קשה או מחלות שהגיעו ביבוא אישי
מאירופה. הנשים המקומיות לא רק הפכו לשפחות, רובן נלקחו על ידי הספרדים כנשות-חיק,
אבל שהביטוי הרומנטי הזה לא יבלבל אתכם, רובן נאנסו באכזריות וקיבלו יחס מחפיר,
זה גם הוביל ליצירת קבוצת אוכלוסייה גדולה של "בני תערובת". זה מביא את
ספרד לייבא עבדים לאזור, רובם עבדים אפריקאים שעברו קודם בספרד וידעו כבר ספרדית.
כמה שנים של קרבות ומהומות והאי עבר לשליטה בריטית ב-1655. כשמתחיל
שגעון הסוכר, בריטניה מכריחה את המקומיים לעבור מגידול מקומי של טבק וכותנה לגידול
קני-סוכר ומתחילה ביבוא מסיבי של עבדים מאפריקה. כך או אחרת כמאתיים שנה היתה
ג'מייקה מפעל ענק לייצור סוכר מאוכלסת בעבדים אפריקנים. כך אנחנו מגיעים למאה
ה-19, אוכלוסיית העבדים היא הגדולה באי, אין ממש ילידי המקום יותר, מה יש? לבנים
פריבילגים, לבנים קשי-יום, ספרדים לשעבר במושבות אוטונומיות בפיקוח, לא לבנים
חופשיים (אותם "בני תערובת") וכ-75% עבדים, ייתכן שאף יותר.
אני מדלגת על כמה שנים בהן היו מרידות עבדים שונות ומתקדמת ל-1834, אז
מבטלים הבריטים את העבדות ומתחילים לייבא עובדים. בכל מקרה המצב של מרבית
האוכלוסייה, איך נאמר? לא משהו. והנה אנחנו מגיעים סופסוף לסיפור - המרד במוראנט ביי. השנה 1865
ולגיבור הסיפור שלנו קוראים פול בוגן. מיהו? ג'מייקני, חופשי, כומר, לוחם חופש וגיבור
לאומי וזה הסיפור שלו.
הוא נולד ב-1822 לאם חופשיה ואב לא ידוע אך גדל אצל סבו לאחר מות אמו
וחונך בהקפדה. משפחתו היתה אמידה. לכן, היה בין 104, מתוך כ-3,500, הג'מייקנים
בעירו שעברו את בחינות זכות ההצבעה ויכלו להרשות לעצמם לשלם עבורה. ב-1954, אחרי
שקיבל את תוארו, בנה כנסיה בעיר סטוני-גאט ועמד בראש הקהילה ומקביל גם היה פעיל
פוליטי ובעיקר תמך בפוליטיקאי אפרו-ג'מייקני בשם ג'ורג' וויליאם גורדון, שגם הסמיך
אותו לכמורה.
אמנם העבדות בוטלה אבל מצב המקומיים לא הוטב, אם לא הורע כי לאף אחד
לא היה אינטרס לדאוג להם לאוכל או לטיפול רפואי. המערכת המשפטית לא נטתה לטובתם,
המיסים הוכבדו, האבטלה גברה וב1865 נשלח פול בוגן בראש משלחת שנועדה לשטוח את
בעיות האוכלוסייה המקומית למושל הבריטי, אדוארד ג'ון אייר שישב בספניש-טאון.
מיותר לציין שהמושל סירב לפגישה. ב-7 באוקטובר, בזמן שבוגל בעיר, מגיעה
שלב הקראת הדין במשפט של אפרו-ג'מייקני המואשם בהשגת גבול כי חצה מטע עזוב ובוגל
וחבריו מחליטים לצפות. כאשר אנשי המשטרה מחליטים לאסור את אחד מתומכי בוגל רק על
עצם הנוכחות במשפט, בוגל ואנשיו מתקוממים ומונעים את המעצר ומההתלהבות מתקוממים על
פסק הדין של הנאשם ומכריחים את המשטרה המקומית לשחרר אותו.
הם חוזרים לסטוני-גאט רק כדי לגלות שהוצא צו מעצר נגדם. כאשר המשטרה
הקולוניאליסטית מגיעה לעצור את בוגל, תומכיו נאבקים בהם ומצליחים לגרום לשוטרים
לסגת. אבל את ההזמנה למשפט הם מצליחים להעביר.
ב-11 באוקטובר, בוגל ואחיו מוזס (אתם יכולים לקרוא לו משה אבל למה?) יצאו
בראש מצעד של 300 איש לבית המשפט במוראנט ביי, הם לא ידעו מה מצפה להם ולמרות שהגיעו
וחלקם אחזו במצ'טות, הם בוודאי לא ציפו למיליציית מתנדבים שתקבל אותם ברובים
מכוונים. 7 מפגינים נהרגים במקום. אבל המפגינים לא נרתעים, הורגים כ-15 אנשי
מיליציה ומשחררים כ-51 אסירים. אבל עכשיו זה כבר הופך למרד וכוחות צבאיים מוזעקים
לעיר לדכא את ההתקוממות.
בזמן הדיכוי הברוטלי נרצחו כ-439 מקומיים, 354 נעצרו והוצאו להורג וכ-600
נענשו בהצלפה או מאסר, סטוני-גאט נהרסה כליל. ב-24 באוקטובר נתפס בוגל, עבר משפט
שדה ונתלה בו ביום. יום לפני הובא למשפט חברו גורדון, שכלל לא היה קשור למרד והוצא
להורג במשפט בזק. בסופו של דבר ב-1866 הוקמה ועדה לחקירת המרד והמושל נמצא אשם
ברצח אך לא הובא למשפט. ג'מייקה "זכתה" במעמד של מושבה שמשמעו שלטון
ישיר מאנגליה. ב-1962 קיבלה ג'מייקה את עצמאותה וב-1969 הוכר פול בוגל כגיבור
לאומי ג'מייקני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה