 |
| גרדי טרוסט והיטלר ביום חנוכת מוזיאון האמנות הגרמנית במינכן, 18.7.1939 |
פאול טרוסט היה אריכטקט גרמני. נולד ב-17.8.1878, למד בדרמשטדט
אכיטקטורה והחל לעבוד במשרדו של מרטין דופלר במינכן. ב-1904 פתח משרד משל עצמו
והיה באסכולה הגרמנית שנמנעה מקישוטי בניה מיותרים ודגלה בקווים מינימליסטיים,
אבל הוא לא התבלט בכישרון יוצא דופן ולא נמנה על חשובי הארכיטקטים הגרמניים של
אותה תקופה. ב-1925 התחתן עם גרדי אנדרסן, בתו של סוחר אמנות שעבדה בעצמה
במקצוע. עד שב-1930, דרך המו"ל הנאצי הוגו ברוקמן, הוא פגש את אדולף היטלר. היטלר
כל כך מצא חן בעיני שהוא התעקש שגם גרדי תיפגש אתו. הפגישה הובילה לחברות אמיצה בין
השניים, גרדי והיטלר, כן? ב-1932 הזוג טרוסט מתפקדים למפלגה הנאצית, אם כי יש
עדויות שטרוסט היה חבר כבר מ-1924.
היטלר עצמו רצה בצעירותו ללמוד אמנות וארכיטקטורה, אך נדחה וכזכור
היתה לו חיבה עמוקה למקצוע שהתבטאה גם בשאיפתו לשנות את פני גרמניה כולה. היטלר
ראה בו מנטור והפך אותו לארכיטקט החשוב בגרמניה, כל עבודת בניין, כל מוסד רשמי,
עברו קודם אצל טרוסט. את כל מה שהיטלר ידע על ארכיטקטורה הוא גמע בצמא מטרוסט. לכן
גם יצא נגד ארכיטקטורה קלאסית וחיקוי העבר וטען שמבנה צריך לייצג את הפונקציונליות
שלו. אלברט שפאר, מי שלימים יהיה האכיטקט של היטלר, סיפר שהיטלר לא יכול היה לעצור
את התלהבותו עם כל מפגש והיה פונה אל טרוסט ושואל: "אני לא יכול לחכות, אדון
פרופסור, האם יש משהו חדש?"
ב-1931 הוא חנך את הבית החום במינכן, מרכז המפלגה הנאצית בעיר. אחת
העבודות שהוטלו על טרוסט היתה בניית "בית האמנות הגרמנית במינכן". אחרי
שאושרו התוכניות, הוחלט על טקס הנחת אבן הפינה ב-15.10.1933, שאף הוכרז כ"יום
האמנות הגרמנית". טרוסט עיצב למאורע פטיש מיוחד מכסף עבור היטלר. מגיע היום
הגדול והטקס מתנהל בהוד והדר נאציים, היטלר מכה בפטיש באבן הפינה, אך הפטיש, אבוי,
נשבר.
4 חודשים אחרי טרוסט מת ממחלה ואלברט שפאר צוטט את היטלר כאומר:
"כשהפטיש נשבר ידעתי מיד שזה סימן מבשר רעות, חשבתי שמשהו רע עומד להתרחש. עכשיו
אנחנו יודעים למה הפטיש נשבר, הארכיטקט נידון למוות." מסתבר שגם היטלר סבל
מבעיה של אמונות טפלות.
מותו של טרוסט היה מכה גדולה להיטלר ברמה האישית והוא נשאר בקשר הדוק
עם אלמנתו של טרוסט, גרדי, שהמשיכה לנהל את עסקיו של בעלה ואף הביאה לסיום פרוייקט
בית האמנות, שנחנך ב-18.7.1939 שגם הוא כמובן הוכרז כיום האמנות הגרמנית. היא עסקה
בעיצוב פנים ואף עבדה עבור היטלר, אם אני לא טועה היא אפילו עצבה את לשכת הקאנצלר
בברלין ובכל מקרה היתה מעצבת הפנים החביבה עליו. אגב, היא היתה חברה טובה של
וינפרד ואגנר, כלתו של ריכאד ואגנר ומנהלת הפסטיבל בביירוית. גרדי היתה במעגל הקרוב
אל היטלר וניסתה לשנות את תדמיתו מדיקטטור לג'נטלמן, על חלק מהעיתונאים זה עבד
תקופה מסוימת, אבל ההיסטוריה מלמדת שזה לא ממש הצליח לה.
כאשר עבדה כמעצבת פנים של היטלר מחד לא חששה לסייע, לפחות זמנית,
למעצבים יהודים שהיא רצתה לעבוד איתם, אבל מאידך גם השתמשה ברכוש יהודי מוחרם
בעבודותיה. אחרי המלחמה היא נשפטה, אך לא נמצאה כבעלת קשר ישיר לזוועות שביצעו
הנאצים, אם כי היא תמכה בנאצים עד הסוף, והיא נקנסה ואף נאסר עליה לעבוד תקופה. היא
מתה ב-2003 בגיל 98 בגרמניה. בין המכתבים שהתגלו אחרי מותה נמצאו גם מכתבי בקשה
מיהודים אפילו ממחנות ריכוז, ככל הנראה היא לא עשתה דבר כדי לסייע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה