בשבוע המתחיל היום, אין בשורות טובות לדמוקרטיה הישראלית. שבוע שמתחיל בכך שעיתון "מעריב", שהיה בעברו הנפוץ במדינה, לא יצא לאור לא יכול להיות בשורה דמוקרטית טובה. תוסיפו לזה את הצלחתה המשוערת של הקואליציה להעביר שלושה חוקים מגבילי דמוקרטיה בקריאה שניה ושלישית - חוק המשילות, חוק הגיוס ומשאל עם וקיבלתם פצצה תוצרת בית שהֵדיהּ ישמעו עוד שנים רבות. הארץ מודיע שהאופוזיציה נכשלה, אבל האופוזיציה לא נכשלה, המשחק כושל - כריכת 3 החוקים יחד נועדה לסנדל התנגדות קואליציונית, ואיך מסנדלים אותה? מאפשרים לה לתמוך או לפרוש, אך למעשה כולנו יודעים שיש עוד דרכים לקואליציה, בעיקר משום שנתניהו לא רוצה לפרק אותה כרגע. במקום לנצל את חולשת נתניהו כדי למנוע את קבלת החוקים, משחקת הקואליציה ב"נדמה לי".
ליריב לוין (יו"ר הקואליציה שמסיים את תפקידו בקרוב) לא היתה עבודה רבה - מי שיושב כרגע בקואליציה מעדיף את הכיבודים על פני הישיבה בספסלי האופוזיציה. ציפי לבני יכולה להגיד עד מחר שאחוז החסימה גבוה מדי (שבעיקר לא טוב ל"תנועה" בבחירות הבאות) ולא לאהוב את חוק משאל העם, אך היא תצביע בעד כי ספסלי האופוזיציה כמוהם כשהייה בטרטרוס עד להתאיידות סופית. לפיד רוצה "שוויון בנטל" כדי שאנשים יחשבו שקולות השטיח שהוא עושה יש להם משמעות והאחים היהודיים רוצים משאל עם בדרך לסינדול נתניהו לפני כל הסכם אפשרי. לאופוזיציה נשאר רק להשמיע את קולה ולעשות שמיניות באויר בזמן שהשיירה ממשיכה בדרכה. ביננו מי באמת שומע את בוז'י כשמירי רגב יוצאת במחולות וכפיים?
אבל רק כדי להיות בטוחים גיבש משרד ראש הממשלה מסמך התחייבות עליו יחתמו כל הברוטוסים האפשריים כדי למנוע נעיצת פיגיון מטאפורית בקיסר נתניהו - אין קצוות פרומים יש חוסר אמון מוחלט ומי שמשלם את המחיר הדמוקרטי זה אנחנו בשעה שראשי הסיעות יחתמו על גזר דינה של הדמוקרטיה הישראלית. זה עוד לא גזר דין מוות, לא עושים את זה בזבנג וגמרנו, עדיף לעשות את זה בשיטת הסלאמי, ככה זה פחות מובחן. ובינתיים אומר בנט כי כל החוקים הללו נועדו לחזק את הדמוקרטיה, אבל יש פער אדיר בין הדמוקרטיה היהודית א-לה בנט לדמוקרטיה בְּמוּבַנָהּ המקובל. אבל מה זה משנה? בנט אוהב לזרוק קלישאות לאויר כל עוד המזומנים מגיעים ליעדם בשטחים הכבושים.
הבעיה הישראלית עולה כאן בחריפות יתרה, האופוזיציה לא מפגינה שרירים בניצוחו הרפה של בוז'י, מילותיה הנחרצות של זהבה גלאון נשמעות הרבה יותר משלו ועדיין אין גלים. האופוזיציה פשוט לא מכירה בכוחה, היא משחקת משחק תבוסתני. זה לא שיש לה הרבה אופציות אבל יש לה כלים כדי להפוך את המשחק הפוליטי של נתניהו לעקר. אין ספק שהיתה צריכה להיות כאן פעולה נחרצת יותר של האופוזיציה. שלושת החוקים האלה פוגעים הלכה למעשה בדמוקרטיה הישראלית. כל הרעיון של דמוקרטיה הוא שהיא הפתרון הנכון ביותר, אך לא בהכרח הקל ביותר, הניסיון של הקואליציה להפוך את הדמוקרטיה לכלי נוח לעבודה חוטא לרעיון ומעקר אותנו מתוכן והאופוזיציה רק מוחה.
אבל כל מה שחשוב כאן נעשה בשקט, גם השריפה שאימה על בריאותם של תושבי חיפה וסביבתה עברה בשקט וללא סיקור עיתונאי למעט ברשת החברתית עד היום בצהריים. האש שפרצה ב- 19:00 לא זכתה בכלל להתייחסות למרות הסיכון המוחשי לחיי אדם, תנו לי לנחש שגם הפעם הנושא יטוטא ועד שלא יתרחש אסון אמיתי לא תרגיש הממשלה הזו כאילו היא נדרשת לנושא "הפצצה המתקתקת". אבל מה זה משנה לנוכח האפשרות המדהימה שנוכל להעלות את הגאווה הלאומית עם הסיפור הכל כך מנופח ונוטף אתוס של ספינת הפיראטים שניצחנו בעזרת העליונות הצבאית הברורה שלנו, וכן גם עם ה"בָּנות" שמשרתות על הספינה. רק תראו כמה זמן עוד נמתח את התענוג של פירוק ספינת הפיראטים הקטנה, משל היתה הספינה והרקטות שעליה "ויאגרה" לצבאיות הישראלית המנופחת ממילא.
בשבוע בו חוזר אלינו החורף, יורד מסך אביך על הפוליטיקה הישראלית, לא שהוא לא היה כאן קודם הוא רק הולך ומתאבך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה