אני לא מתחברת לחיפה, כלומר אני מודה שהיא ממש נראית יפה בצילומי תדמית ואני מניחה שבאמת יש בה מקומות יפהפיים, וזה גם לא האוויר המזוהם, אלה כל מיני זכרונות ילדות שחברו להם יחד ויצרו אצלי דחיה מהעיר כנראה לתמיד. מכירה באיכויות של העיר, אבל שום דבר לא ממש יגרום לה להתחבב עליי. אבל זו רק סיבה אחת שבגללה לא רציתי לכתוב על חיפה היום. לא רציתי לכתוב על חיפה כי היום כולם יכתבו על חיפה. אבל כבר חודשים, סליחה התכוונתי שנים, שצריך לכתוב על חיפה. מעטים כתבו על חיפה עד עכשיו, למרות שברשתות החברתיות הנושא עולה די הרבה. אבל זה לא נושא סקסי מספיק כשזה רק זיהום אוויר מול טייקונים, זה נעשה סקסי כשפתאום יש ילדים חולי סרטן, רק ממתי ילדים חולים בסרטן זה סקסי? איזו מדינה מעוותת, מלאה במקבלי החלטות נרפים.
ראש עיר, וזה לא משנה מי חתום על הטפסים עצמם, נתן כל מה שאפשר לטייקונים, ופתאום עכשיו הוא עולה על בריקדות. כלומר לא הוא עולה, על בריקדות זאת אומרת, אבל כן לראיונות וגם מעלה סטטוסים בפייסבוק. ואלה לא בריקדות אלא משאיות עירייה, ולא רק שזה לא חוקי זה גם תכל'ס לא עושה כלום (חוץ מלעבור על החוק). אבל הוא רק שוכח שההתגייסות שלו היום למאבק בזיהום האוויר בחיפה היא לא אמיתית. היא רק עוד "מראית עין", בדיוק כמו זריקת האחריות על הממשלה. היא הרבה פחות אמיתית מההזדמנות לאורך השנים שניתנה בחסותו לכל המפעלים המזהמים. שנים שארגונים לאיכות הסביבה מתריעים על בעיות, על המפעלים הפטרוכימיים שבתוך העיר.
טוב זה באמת נורא מפתיע שמפעלים שכאלה בתוך מרכז עירוני הם סכנה בריאותית ובטיחותית, זאת אומרת זה באמת לא משהו שמישהו נניח סתם עם הגיון בריא יכול להבין לבד. ממש לא, זה דורש אי אילו ועדות חקירה שיחקרו ויבררו ויביאו נתונים שאפשר יהיה לטעון שהם לא חותכים אבל לנסח את זה כך שלא משנה מה יהיה כאן כסת"ח. אני לא היחידה שאכתוב על כל זה ולכן אני לא מרגישה צורך להמשיך ולהסביר, אותה דווקא מעניינת תופעת הספין של יונה יהב. מי שנלחם בזיהום האוויר בחיפה כמובן לא סופר את זה, אבל אזרחים רבים (ולא רק בתשלום) אשכרה תומכים בראש העיר שהפך בין רגע לאביר הלוחם העומד בחוד החזית של לוחמי איכות הסביבה והוא מנופף ביד אחת בילדים חולי סרטן וביד השנייה במסכת נשימה משל היו אלה חליפת ההצלה שלו.
יונה יהב לא ממש מודאג, הוא בעיקר עושה רוח כי זה טוב. הבחירות ממילא עוד שלוש שנים, אין לו ממה לחשוש - עיסקאות הנדל"ן הגדולות כבר נחתמו, איצטדיון ומגדל אשפוז יש והארנונה לא מפסיקה לדפוק - לכן, את תפוחי האדמה הלוהטים האלה, סליחה - אדי הגז הרעילים האלה, הוא נושף לעבר הממשלה. יונה יהב יכול לומר שהוא הסתמך על מסמכים רשמיים ועל פיהם בנה תוכניות, אבל העובדה היא שיונה יהב כראש עיר כבר מזמן, בלי שום קשר לנתוני זיהום האוויר, היה צריך ליצור תוכנית פעולה ארוכת טווח שמטרתה להוציא את המפעלים האלה משטח העיר. אני מבינה מדובר בתזרים מזומנים חשוב, ושלמפעלים להם חשיבות רבה בשוק התעסוקה, בכל אלה ניתן היה לטפל נכון וזו איננה הקדנציה הראשונה של מר יהב.
ההתגייסות היום כדי "שהממשלה תפסיק לשחק בילדים שלנו" היא לשחק ב"ילדים שלנו לא פחות". עד עכשיו היו ריאותיהם של תושבי המפרץ הפקר, אפשר היה לטפל בזה, אבל פעמים רבות פצצות זמן הן הרבה יותר אפקטיביות אחרי שהן מתפוצצות. הרי היה ברור שזה יכול להתפוצץ בכמה דרכים - או עם טיל מלבנון או בסרטן. סבבה של הימור היה לא לעשות עם זה כלום - לסרטן לקח יותר זמן מאשר לחיזבאללה, זה נתן יותר שנים של ארנונה ויש לזה פחות נזק היקפי אם מדברים במספרים. כלומר נכון מגדל אשפוז חדש אבל עדיין לא מספיק לפיגוע המוני. אז אולי בכלל אנחנו צריכים לומר תודה שזה "רק סרטן" ורק "כמה ילדים" הרי 80,000 הרוגים בהתפוצצות טיל יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. אני לא יודעת איפה האלוהים שלכם בכל הסיפור הזה, אבל אם יש אלוהים לא תמצאו אותו באותו מקום עם יונה יהב. בחיפה הוא גם לא מרחם על ילדי הגן. תסלחו לי אבל זה מעצבן אותי, יותר ממה שאני יכולה להסביר.
אז תקנו את ההופעה הזו של יונה יהב ותקנו את ההופעות של נתניהו, אנחנו כולנו משלמים את המחיר והילדים שלנו משלמים את המחיר. זו אוזלת יד שניתן היה למנוע והיא לא נמנעת מתאוות בצע, אינטרסים ומדיניות לא מוצלחת של "יהיה בסדר". הפאסיביות של מקבלי ההחלטות מול האומץ של הילדים שנאבקים עכשיו בסרטן זה דיסוננס שאני לא בטוחה שאני יכולה לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה