הואלס הישראלי על הרוביקון הדתי

6 ימי צום, תעניות, קבועים ביהדות: יום כיפור, 4 צומות אבלות הקשורים לחורבן בית המקדש - תשעה באב, י"ז בתמוז, צום גדליה וצום עשרה בטבת ותענית אסתר, מנהג שאינו מצוין בגמרא. יום כיפור ותשעה באב הם צומות מלאים מערב עד ערב, שאר הצומות הם צומות יומיים בלבד. ההלכה היהודית גם מאפשרת תעניות יחיד שאדם גוזר על עצמו באופן חד פעמי. תעניות אלה נתונות לפרשנות אישית ולא מחייבות צום של יום שלם. ההלכה גם מציינת תענית במקרה של חלום רע שלא ניתן להעבירו, לתיקון עבירות ובמקרים של תפילין שנפלו או אם היה האדם עד לנפילתו של ספר תורה. כמובן שיש עוד תעניות למדקדקים, אולם ג' אייר, רביעי הקרוב, איננו מצוין בשום מקום כתענית ועם זאת רב הכותל רבינוביץ' מתעתד לצום. 

למה רב הכותל מתעתד לצום? ובכן זה קל, הוא יעשה כדין צום נפילת ספר תורה. כפי שניתן לדמיין נפילת ספר תורה נחשבת מאורע חריג המעורר הלם בקהילה ויש לראות בו סיבה להתבוננות פנימית. הצום נועד להביע את הצער על בזיון הספר הקדוש, בנוסף לעובדה שנפילת ספר תורה מתפרשת כחיסרון כלשהו של אנשי המקום ומהווה סימן רע. שום ספר תורה לא נפל במשמרתו של רב הכותל, כל מה שקרה הוא שספר תורה של קרן מורשת הכותל הועבר מעזרת הגברים לעזרת הנשים ושם, בעזרת הנשים, חמש נשים עלו לתורה וקראו מהתורה. בחירתו של הרב לצום היא אישית כמובן אך המסר שהוא מעביר לציבור שלו הוא קריטי, בעיקר אם נביא בחשבון שאין שום איסור על קריאה של נשים מהתורה, יש אזכור של מניין גברים, אך אין איסור אמיתי על נשים לעסוק בתורה. זהו מנהג שברובו כפוף לדיני צניעות ולפרקטיקות חברתיות שנתשרשו. מה שאומר שלאורך השנים נוצרה הדרה של נשים מעבודת אלוהים.

חייבותן של נשים בתפילה אינה מוטלת בספק, נשים חייבות בתפילה ממש כמו גברים. נשים פטורות ממצוות עשה, פטורות לא מודרות. המניעה ההיסטורית של נשים לעבור לפני התיבה גם היא רק מנהג ולא חובה דתית. כמו מצוות רבות בדת היהודית, הפרקטיקה יצרה שינויים, בשל מבנים חברתיים - הנשים היו מטופלות בילדים ובמשק הבית ולכן קיבלו הקלות שהלכו ורבו עם השנים, אגב עד למצב בו נשים בכלל לא התפללו אפילו לא פעם אחת ביום. זה לא כי ככה אמרה התורה, להפך, בשולחן ערוך מצוין שגם אישה בנידה יכולה לקרוא ולגעת בספר תורה.

נקפוץ רגע בהיסטוריה - פסק דין של המחוזי בירושלים מ- 2013 מכיר בזכותן של נשות הכותל לקרוא בתורה בכותל המערבי בעזרת הנשים, אולם הסיבה שהן אינן קוראות בתורה בכל עליה לכותל בראש כל חודש היא שתקנות הכותל אוסרות על קריאה בתורה מספר תורה שאינו של הקרן, כך מונע רב הכותל הלכה למעשה קריאה בתורה של נשים. כך משתמש הרב בזכויות היתר שלו ליצירת מונופול על עבודת האל, אפילו מסתבר גם אם המנהגים הם רק מנהגים חברתיים שאין להם קשר לדת. אפשר גם לא לכבס את זה ולקרוא לזה בשמו - כפייה דתית.

דמוקרטיה נועדה לאזן בין קבוצות, לשמור על זכויות הקבוצה. שילוב של דת ומדינה בישראל אינו מאפשר פלורליזם, הכפייה הדתית עוברת תהליך עידון תודעתי והופכת למשהו שנוח לקרוא לו סטטוס קוו. זה איננו סטטוס קוו, כי המלחמה איננה מאחור. הזכות להיות דתי היא הזכות להיות חילוני או יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת, או כל קבוצה דתית אחרת. רב הכותל אמר היום כי לא ירשה להבעיר את שטח הכותל, אך הניח בעצמו את הזרדים לבעירה כאשר גינה מחד את האלימות בה נקט נציג קרן הכותל, אך למעשה חיבק בעוז אלימות מסוג אחר – הכפייה הדתית ונתן לה הכשר.   

מקובלות עליי פרקטיקות של המקום ואני הראשונה לכבד אותן. עם זאת הן פרקטיקות וככאלה יש לראות אותן, וכמו שהן מקובלות צריכות להיות מקובלות גם פרקטיקות אחרות. למיטב ידיעתי, הכותל אינו טריטוריה אוטונומית בעלת חוקים משל עצמה, כמו הותיקן, לכן חוקיה של מדינת ישראל חלים עליו. ההחלטה שלא לתת לקבוצות שונות להביע את עצמן בעבודת האלוהים פוגעת הלכה למעשה גם בזכויות דתיות וגם בחוק יסוד: כבוד האדם. ישראל 2015 עוד עימות על קו התפר בין זכויות אדם ובין השילוב הבלתי אפשרי של דת ומדינה, במחול השדים הבלתי אפשרי הזה, הכתובת כבר מזמן על מראת אולם הריקודים, אולם בנוהל הישראלי אנחנו זורקים לריקוד פצצה מתקתקת ומחכים שתתפוצץ במקום לנטרל אותה בזמן. הואלס הישראלי על הרוביקון הדתי, טייק השד יודע כמה.