טור זה נכתב עבור המקום הכי חם בגיהנום לטור השבועי המתחלף שלהם המדחום. אם אתם לא מכירים את המקום, כבר הרווחתם מקום חם להיות בו. בין מדד האושר לחיי מדף בגיהנום, אני בוחרת את האפשרות השניה, נראה לי שיותר מעניין שם.
_ _ _
זה אמנם קרה ממש היום לפני 12 ימים, אבל עדיין אני לא מצליחה להשתחרר
מזה. כבר 12 ימים שבכל בוקר בקומי ממיטתי, בצחצחי שיניי, בהכיני קפה, אין יומי
כתמול שלשום. חדווה מוזרה נכנסה אל ליבי, מתרוננת בבית החזה ועולה אל גרוני, מותחת
את שרירי פני ויוצרת קמטוטי עונג סביב עיניי. אל תסתכלו עליי ככה, אני יודעת
שכולכם איתי - הלא ישראל דורגה במקום ה- 11 במדד האושר העולמי! מקום אחד עשרה! פותחת את העשירייה השנייה! אין מנוס
מלהכיר בעובדה שאתם מאושרים. כן, גם את שמצקצקת שם עכשיו – את מאושרת.
שם קליט יש ל"מדד האושר", לא משאיר אותך
אדיש. הרמה להנחתה למנסחי הכותרות. רק שזה נשאר שם. כותרת. אנחנו מקום 11?
ארה"ב אחרינו? יוהו, תראו אותנו מחייכים והולכים. אבל חוץ מכותרת סקסית, כל
מה שיש כאן זה מדד רווחה יחסי בפרמטרים מוטים תרבותית שתוצאותיו די צפויות. מה
אומר הערך הנקוב מספרית: ישראל, מקום 11, 7.28 נקודות? זה משכלל את יונתן התל
אביבי? את מחמוד מביתוניא? את זלמן שניאור מבני ברק? זה ממוצע? אושר בישראל בא
ממקום פריבילגי יחסי של להיוולד במקום הנכון ולהורים הנכונים – יהודי, מעמד
הביניים, בעל דירה והכנסה חודשית מעל הממוצע, בעל תואר ואם אפשר אשכנזי.
ניתן כמובן לדון פילוסופית במושג אושר, אבל זאת לא
הנקודה. ביננו, הכל עניין של זוית ההתייחסות. עקרונית אם אבחן את מצבי מול
אוכלוסיית העולם, ברור שאני נמצאת איפשהו ב-10% של האנשים המאושרים ואגב כל עוד
אני בעולם המערבי, אין ממש חשיבות באיזו מדינה. זו דרך נהדרת לעודד מישהו – "תראה
את כל המיליארדים הבאמת מדוכאים שמצבך טוב מהותית משלהם". נקודת התייחסות נכונה
בהחלט, לגיטימית ואופטימית, תמיד טוב להיכנס לפרופורציה, ועם זאת לעיתים יש בזה
מעט נחמה.
מהו "מדד האושר"? ובכן, זהו פרוייקט של
אוניברסיטת קולומביה בארה"ב שסוקר 158 מדינות בעולם. מה המדד לוקח בחשבון?
תל"ג לנפש, תוחלת חיים, רמת השחיתות במדינה, קשרים חברתיים ועד כמה נשמרות זכויות
וחופש האזרח. ראוי שנשים לב שהבחירה במדדים הספציפיים האלה היא בחירה שבמידה רבה
מייצרת את התוצאות. מדדים אלה יעדיפו מראש את המדינות המתועשות על פני מדינות
נחשלות.
 |
| מאושר |
הרשו לי לעצור ולהציע שנפנה את מבטנו לטיהי (דמות
פיקטיבית), בת 19, נשואה באושר ואמא טרייה לתינוק אותו היא מניקה כרגע בעודה יושבת
על מפתן בקתתה ורוח נעימה נושבת על פניה ומייבשת את שערה הרטוב לאחר מקלחת. טיהי
מאושרת. אפילו הרבה יותר מאושרת מריקי כהן מחדרה שאולי שותה עכשיו קפה במטבח שלה
ומכינה לעצמה סנדוויצ'ים לבית הספר, בעלה יצא עוד לפני שהיא התעוררה כדי להקדים את
הפקקים וגם ככה כבר כמה ימים המצב ביניהם מתוח בשאלה איך לעזור לילדים שלא גומרים
את החודש. רק שלטיהי בטנזניה, על פי המדדים, הרבה פחות טוב מלריקי
"המאושרת".
ובכל זאת נתנתק מהאימאג' שאני תקווה שהדגים את
הנקודה, מה באמת ההשפעה של המדיניות או התל"ג על מידת אושרינו כאזרחים? היא הרי
יותר ממזערית, זאת אומרת המדדים האלה מעידים על רמת חיים ואם נשווה את התנאים
הבסיסיים בישראל ברור שהם גבוהים יותר מאשר בטוגו (רק כי שם האנשים הכי אומללים
ב"מדד האושר"). אבל מה אם היינו נשאלים על יוקר המחיה? יכולת הקנייה
שלנו? בעיית הדיור? הרפואה הציבורית? הפרמטרים של מידת החירות האזרחית או השחיתות
הציבורית הם לא ברמת האושר. אושר יהיה הגשמה עצמית אם נחשוב על פירמידת הצרכים של
מאסלו, בעוד שחירות אזרחית היא ברמה בסיסית יותר של תחושת ביטחון.
מידת החירות האזרחית? לא שאלה טובה לשאול אותי בשבוע של ההפגנה שהסתיימה באלימות בתל
אביב. לא שאלה טובה לשאול אותי כשאני מסבסדת כל יום מכספי את משחת השיניים הכשרה
שהרבנות טרחה והכשירה בעבורי בלי שאבקש, או כשאני חושבת על החירות שלי לא להתחתן
אזרחית בישראל (אגב המחיר כלל כרטיס טיסה למינכן, לא מסובסד), או על זכויות אדם
שנרמסות בשטחים בשמי, או על "חוק הלאום", או על אפליה יומיומית של אזרחים
ערבים – זו לא ממש שאלה לשאול אותי כל יום בעידן שבו השיח הדמוקרטי הולך ומצטמצם.
ממד השחיתות הציבורית? לענות על זה תוך כדי דיווחים ממשפט אולמרט? זה כמו לדבר על
מוסר בשבוע בו התפרסמה ההטרדה המינית בכיכובו של לירן חג'בי. אז להזכיר את תיק
ההתנהלות במעון ראש הממשלה שהפרקליטות משקשקת איתו? אז אולי נדבר על ראשי ערים
מורשעים? כן.
אושר.
מבלי להיכנס לנושא התל"ג לדוגמא והאנטגוניזם
שהוא מעורר כמדד שמשקף משהו לבד מהתפתחות כלכלית,הנה לכם 2 פרמטרים שנכנסים למדד
האושר ואני בספק לגבי מידת השפעתם האישית, הם מדד טוב לרווחה אזרחית ברמת התשתיות
וברמה המעורבות של המשטר והממשל בחיי האזרח. ברור שיש להן השפעה על תנאי החיים,
קיים מתאם בין הדברים - יש קשר אך קשר מתווך, לא יותר. יתרה, מתוצאות המחקר עולות בעיות
של תוקף, למשל העובדה שמרבית הנשאלים בישראל טענו כי הסיבות לאושר שלהם אינן
קשורות לשאלות שנשאלו. שנאמר, הבו לי מדד טוב יותר – נקסט.
מיקומה של ישראל במקום ה-11 ב"מדד האושר"
הוא מז'אנר הקלישאה שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אנחנו תמיד יכולים לעשות
Benchmarking גרוע, ולמצוא את הדרך להציג משהו בצורה
טובה יותר זה רק עניין של שיווק. מרוב שישראל דמוקרטיה, בשעה שאני יושבת וכותבת את
הדברים האלה יש אנשים בירושלים ששוקלים ברצינות לתת לאיילת שקד את משרד המשפטים.
אם תהיה ממשלה היום, זו ממשלה שההסכמים הקואליציוניים שבה ישקפו שתי אג'נדות –
עקיפת בג"צ וצמצום כוחו והמאבק בתקשורת. ספרו לי עוד על הדמוקרטיה המאושרת
הזו שלכם. ובואו לא נגיד מילה על ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע
והטכנולוגיה של הכנסת. תעשו חיפוש. אתם יודעים מה? אל, כנראה עדיף לחיות באשליה.
אנחנו מקום 11! בעולם! תתנו לאושר לשטוף אתכם. שכנוע עצמי זה לגמרי לא רע. smile
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה