בוקר וקריר לי על המרפסת, שהיא חדר העבודה שלי בשעות בהן כל בני ביתי עוד נמים את שנתם. הקפה שלי מאבד מחומו במהירות. התעטפתי אחרי הריצה בקפוצ'ון ועדיין לא הורדתי אותו למרות שהשרירים שלי כבר נרגעו כי הרוח עודנה קרירה קצת. גם השמש זורחת מאוחר יותר ותחילת הריצה הייתה מעורבת ברעידות קלילות של קור. עכשיו אולי כבר אפשר סוף סוף להכריז על סופו של הקיץ. אף פעם לא אהבתי את הקיץ, למדתי להינות ממנו כי קיומו לא היה תלוי במידת הסכמתי איתו. כשהייתי קטנה פשוט רבצתי בבריכה מבוקר עד ערב, כשגדלתי התחפרתי במזגן ולא הוצאתי את אפי החוצה שלא לצורך. כהורה אין לי ברירה אלא להיות פעילה בקיץ, בחוץ כמו גם בפנים כי הקיץ זו העונה של הילדים. והאין ברירה אלא לצאת לפעילויות לתוך החום, אדי הלחות, הצפיפות, השמיים החומחומים-צהבהבים שנראים כאילו הם מטים ליפול, העננים המרוטים, השמש החזקה מצליחים לסחוט ממני את כל האנרגיה בגוף ואני משוועת למנגנון וויסות אנרגיה שישאיר אותו במצב של תרדמת קיץ (יש דבר כזה, הוא נקרא בלעז אסטיבציה והוא היפוכו של ההיברנציה הלא היא תרדמת החורף), שיצמצם למינימום את פעילות הגוף שלי ורק יעביר אותי את הימים האלה שכאם בישראל הם עורכים כחצי שנה. אכן כן, אפשר לדבר כמה שרוצים על ארבע עונות אבל בישראל מאפריל מתחיל החום הקשה והוא לא מסתיים עד אוקטובר. אין לי בעיה עם העובדה שיש בכל זאת ניואנסים בין אפריל לאוגוסט ובכל זאת הם שוליים בעיני מי שהקיץ לדידו הוא סוג של קץ. אז חזרה לתרדמת הקיץ - הרי ממילא אין חשק לאכול לכן חילוף החומרים יורד פלאים, אין אנרגיה מרובה ולכן את מנסה לצמצם את פעילות הגוף שלך וכל כך חם שמימלא הפעילויות הקוגניטיביות שלך מבולבלות וחסרות היגיון כי המוח שלך מתבשל לאיטו ולכן יהיה זה אך הגיוני להיכנס לתרדמת קיץ ולהתעורר מאוששים ומלאי אנרגיה לקראת הסתיו. באופן כללי, ניסוי אנושי שכזה יכול לסייע מאוד לתוכנית החלל ולאפשרויות המסע הבינ-כוכבי, אז בכלל זה למען המדע ולא מסיבות אוגיאוסטיות בעליל.
כך או אחרת, אין לי אלא להודות שסיומם של הימים הארוכים והחמים מסב לי אושר אין קץ. מבחינתי הקיץ מתחיל את סיומו הארוך גם כן ברגע שיש שלושה ימים רצופים שבהם השמיים מרגישים כאילו הם התרחקו מעט, נתמלאו חיוניות תכלכלה נקייה ומרגיעה, העננים מקבלים חזרה את צבעם הלבן שהולך ומסגיל עם התקדמות היום, הרוח נושבת בעדנה, הירוק מתחיל לזהור מחדש וכשאתה יוצא החוצה אתה מתמלא אפילו בחיוניות כי הכל נראה יפה יותר. כן, עכשיו כבר אפשר לראות את הסוף וכמה הסוף הזה של הקיץ הוא נפלא כי הוא מלווה בציפיה נרגשת לגשם שעוד מעט קט יפליא בנו את טיפותיו.
שלושה ימים כאלה כבר עברו, כשאני יוצאת לריצה בערב כבר יש בריזה נעימה לרוץ איתה, כשאני רצה בבוקר כבר יש קרירות נעימה שמחדדת את החושים, ולאורך היום אני נהנית מכל פעילות בין אם היא בחוץ או בפנים, הקלת סוף הקיץ הברוכה. הקפה שלי כבר קר לגמרי, הילדים שלי התעוררו ואין לי ברירה אלא להמשיך את היום - הבוקר נצא לחברים, בצהריים נקרא קצת בספר בראשית ונתרגל קצת חשבון. אחר כך יש בלט וגם קפואירה וחוץ מזה יש המון ספרים לקרוא ומשחקים לשחק וננסה שוב את מעגל הריפוי הזה שהמצאתי למרות שהילדים לא מבינים מה נפל עליהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה