שתי ידיעות פורסמו היום: מהגר מדרום סודן לא הצליח (מן הסתם) לגייס 6,000 ש"ח למכשיר חמצן ונפטר והשנייה שמתלמד ברשת "קפה קפה" פוטר כשנתגלה שהוא ערבי, תוך הסבר שהרבנות אינה מתירה העסקת גויים. אי אפשר להישאר אדיש לנוכח הידיעות הללו ולנוכח מקומן הפעוט בתוך בליל חדשות היום. שתי הידיעות הללו קשורות זו לזו בקשר הדוק. שתיהן מעידות על היחס שלנו לזרים, כי גם האזרח הערבי בישראל אינו אזרח מהשורה ועדות זו אינה מחמיאה. שתיהן מעידות כי נעשנו אדישים ושתיהן יוצרות שאלות מוסריות נוקבות שבמקום להוות עוד תמרור אזהרה יטוטאו או יבוטלו בחטף כי יש דברים חשובים מאלה. אני לא חושבת שיש דברים חשובים מאלה. זו לא הדרך שלאורה אני רוצה לחנך את ילדיי ולא אכפת לי שבדרך אכונה יפת נפש או צדקנית כי כרגיל אין לי בעיה למלא את העמדה הזו, הפינה הזו נוחה לי הרבה יותר מאחרות. אני יודעת שכל השוואה לתקופות חשוכות אחרות בהיסטוריה מעוררת מחלוקת, אך הפניית הראש הזו מעוררת בי אסוציאציות, גם אם זה לא נכון לומר את זה. אנחנו יכולים לצעוק אינסוף את השאלה הנצחית של איפה היה העולם, אך ההתעסקות בהיסטוריה, אם היא לא מניבה מסקנות אופרטיביות, לא שווה כלום. במקום להבין את מקום הנרדף כי גם אנחנו היינו שם, אנחנו משתמשים בעמדת הנרדף כדי להתמודד עם הפוביות שלנו. קל לשכוח את הדמוניזציה שעשו לנו כאשר יש לנו הזדמנות לעשות דמוניזציה לאחר. ואני הכי אוהבת את התרוץ השכיח להתנהגות הבזויה הזו והוא עניי עירך קודמים. המקור למשפט זה הוא התלמוד שיוצר מדרגות עזרה, אך מה שאנו שוכחים שהוא מניח קודם כל שאתה מציע את עזרתך ולא מפנה את העורף, אני אישית לא הייתי מדרגת, אבל אני אישית גם לא מאמינה באלוהים ורואה בכל בני האדם שווים אז ממילא לא היו שואלים אותי.
קריאה מעמיקה של שתי הכתבות מראה כי אנשי המקצוע עשו ככל שביכולתם לטפל בכל אחד מהמצבים. במקרה של מ' (ולא זה לא קיצור של מהגר, אך זו האות הראשונה של שמו של האדם הזה שלא היכרתי ואת שמו אינני יודעת), שהיה חולה כרוני בתהליכים של קבלת מקלט מדיני - הוא היה זקוק למחולל חמצן כדי להשתחרר מבית החולים לביתו, אולם למרות ניסיונו של הצוות הסוציאלי בבית החולים והתגייסות אירגונים לא נמצא פתרון למחולל החמצן, ומ' נשאר בבית החולים, נדבק במחלה זיהומית ונפטר. 6,000 שקל הם מה שהכריעו את הכף בחייו של אדם. לא יודעת מה איתכם אבל אם כל אדם הוא עולם ומלואו איך עולם שלם איננו בגלל סכום שכזה? הרי אפשר היה להציל את מ', אבל ממש עוד מעט כבר לא ישארו עוד רבים שיזכרו את הסיפור שלו. מין מוות כפול גם של מוסר וגם של מוסר השכל. הסיפור של ג' (לא קיצור של גוי) מוכיח שוב שאנחנו גזענים בדיסוננס, המרכז לסיוע משפטי אמנם פעל מיד אבל הבעיה היא לא בפעולה שאחרי אלא בעובדה שג' לא הועסק כי הוא ערבי ואם אתה ערבי אז יש לך בעיה, בדרך כלל אצל אלה שמסבירים בגזענות לא מודעת שיש ערבים טובים. מבחינתי שתי הכתבות האלה הן ישראל של המאה ה- 21, של הפניית עורף, של גזענות, על הסקאלה ההזויה שבין בנטיזם ללפידיזם. שונאים, מתלהמים, אדישים ובעלי מוסר כפול. אני לא צריכה תזכורת על כמה קשה פה, אבל היה הרבה יותר קל אם היינו זוכרים להיות הומאניים. אנחנו מעדיפים פשוט להעלים עין ולעבור הלאה. הרי המהגר הוא בסך הכל מהגר וממילא לא רצינו אותו והערבים הם ממילא ערבים ואנחנו לא רוצים גם אותם, והשמאלנים הצדקנים יפה נפש שיסעו לברלין כי גם אותם לא צריך ואז נוכל להישאר כאן עם האח שלנו בנט להוציא את כל מי שלא מוצא חן ולאיים על כל מי שיעז לומר לנו משהו. כן, זה מה ששתי הכתבות האלה עושות לי כי הסיפורים הכאילו קטנים האלה הם בעצם סיפורים מאוד גדולים שגם מהם אנחנו מעדיפים להעלים עין כי מי זוכר איך קראו למסעדה הזו שלא הכניסו את הערבים האלה? נו זו, בראשון לציון נדמה לי? או שזה היה הסופרלנד? אני כבר ממש מתבלבלת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה